תביעה לביטול דרישה ל"עיון מחדש" בנכות

הנתבעת השיבה להתנגדותו של התובע, לאחר שנתקבלה חוות דעתו העדכנית של פרופ' בן חור, ועל סמך האמור בה. הנתבעת טענה כי בחוות הדעת העדכנית, ציין המומחה כי לאור המסמכים הנוספים שהומצאו לו נראה כי התובע סבל ממגרנה לפני התאונה (בנגוד לטענתו של התובע) , ביטל את הנכות הצמיתה שקבע לו בחוות דעתו הקודמת וקבע כי ניתן להכיר בהחמרה זמנית בשיעור 5% למשך שנה לאחר התאונה.

זאת ועוד בהידרשות כזו לבקשות ל"עיון חוזר" יש גם כדי להכביד על בעל הדין שכנגד, ולעיתים אף להסב לו הוצאות מיותרות.

לא ברור מבקשתה מה היא העילה בחוקית לביטול החלטה זו. אך, גם אם אתייחס לבקשה כבקשה לעיון מחדש בהחלטת המינוי, לא מצאתי כי יש מקום לעיין מחדש בהחלטה זו. ניתן לטעון כי חוות דעתו המתוקנת של המומחה הרפואי בתחום הנורולוגי היא בגדר שינוי נסיבות.

כידוע, בתביעות על פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השקום של התובע, היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על ידי בית המשפט.

...

במקרה דנן, הנתבעת לא ערערה על החלטתי למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

כך נקבע ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פסקה 20 לפסק הדין, 30.5.12) :- "כידוע הפרקטיקה הנוהגת במרבית המקרים היא הטלת מימון הביניים על המבטחת- הנתבעת. פרקטיקה זו מבוססת על שיקולים מעשיים ועקרוניים כאחד: ראשית, היכולת של חברות הביטוח לממן את המומחה עולה בדרך כלל על זו של הנפגע, וענייננו, כידוע במצבים של אחריות מוחלטת; שנית, חיוב הנתבע במימון חוות הדעת ולו כמימון ביניים, עלול לסכל את זכות הגישה שלו לערכאות, רק בשל חסרון כיס; שלישית, חיוב המבטחת חוסך את הצורך לערוך בירור עובדתי בדבר יכולתו של הנפגע לממן את המומחה; רביעית, עניין לנו עם מי שנפגעו בגופם ולעיתים קרובות גם יכולת ההשתכרות שלהם; חמישית, לעיתים התובע זקוק לזמן כדי לגייס את הסכום הנדרש והדבר מעכב את ההליך. לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי בדרך כלל אין בהטלת מימון הביניים על המבטחת כדי להעמידה בסיכון של חוסר אפשרות להחזיר לה את ההוצאה במקרה שבסופו של יום יחויב התובע לשאת בשכר המומחה. זאת, נוכח האפשרות, הקיימת בדרך כלל, לקזז את ההוצאה האמורה מהפיצוי שיפסק לתובע.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את בקשת הנתבעת, לבטל את מינוי המומחה הרפואי בתחום האורטופדי, או להטיל את שכרו על התובע.

הנידרש לנדון המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד) וזאת בשל ניזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 25.5.16.

בחוות הדעת שהוגשה ע"י המומחה האורתופדי שמונה ע"י בית המשפט נקבע כי לא נותרה למשיבה כל נכות אורתופדית צמיתה כתוצאה מהתאונה, עוד הוסיף המומחה וקבע כי – "ע"פ החומר הרפואי שהועמד לרשותי לא התפתח חסר נורולוגי או הפרעה תפקודית...בבדיקתי ביום 24.5.19 לא נמצא חוסר נורולוגי או הפרעה תפקודית". מתוך שכך, פנתה המבקשת לבית משפט קמא בבקשה לעיון מחדש בהחלטתו למינוי מומחה בתחום הנורולוגי מיום 4.3.19, לביטול המינוי ולחלופין להשתת עלות שכ"ט לכתפי המשיבה, וזאת נוכח קביעתו של מומחה בית המשפט ממנה עולה, לכאורה, כי לא נותרה למשיבה אף נכות נוירולוגית כתוצאה מהתאונה וכי אין בתעוד הרפואי ראשית ראיה לנכות נוירולוגית, בנגוד לסברתו הראשונית של בית משפט קמא.

הלכה משכבר היא, כי בית המשפט ייעתר לבקשה ל"עיון חוזר" בהחלטת ביניים במקרים נדירים, כאשר הבקשה מבוססת על שינוי נסיבות ועובדות חדשות שארעו לאחר מועד מתן ההחלטה, ורק כאשר בית המשפט משוכנע כי מוצדק שיעיין מחדש בהחלטתו נוכח הנסיבות החדשות (ראו, כדוגמה, עמ (ת"א) 45043-10-15 אירד תדלוקים בע"נ נ' מס הכנסה-פקיד שומה תל אביב 3 (2017)).

בנידון מצא בית המשפט, אחר שעיין בבקשת המבקשת, כי אין מקום לבטל המינוי נוכח התעוד הרפואי שהוצג לפניו מלכתחילה ואשר נמצאה בו ראשית ראיה לקיומה של נכות, העובדה שמומחה שאינו מומחה בתחום הנורולוגי שלל קיומו של "חסר נורולוגי", אין בה לאיין בהכרח את מסקנתו הראשונית של בית המשפט לפיה יש בתעוד הרפואי ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום זה, מעת שנמצאה ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הנורולוגי ראוי שהדבר יבחן ע"י מומחה שזה תחום התמחותו וכפי שהבהיר בית משפט קמא, היה וימצא כי לא נותרה נכות ישקול חיוב המשיבה בתשלום שכ"ט המומחה (לעניין הצורך בירור סוגיית הנכות ע"י מומחה האמון על התחום בו נידרש בירור הנכות ראו, כדוגמה, רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' בוטרשווילי, (2013)); רע"א 7666/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' פלוני (2016)).

...

כך מצאנו, כדוגמה, בע"א 8513/12 שלמה אברהם נ. עילית חברה לביטוח בע"מ (2013) - "מאחר שעל פי חוק הפיצויים אין לתובע אפשרות להוכיח עניין שברפואה בדרך אחרת, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות בבואו לדחות את עמדתו של המומחה שמינה, באשר בכך נשללה מהתובע האפשרות להוכיח את נכותו. זאת, בהיקש להלכה לפיה החלטה שלא למנות מומחה רפואי עומדת לביקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור, יותר מהחלטה למנות מומחה רפואי" (ועוד ראו לעניין זה - רע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ. מלכי מירב (2012) וכן בספרו של א. ריבלין תאונת הדרכים (מהדורה רביעית, 2012) 651).

כך מצאנו, כדוגמה, בעניין רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חב' לביטוח בע"מ (2013) - " ...זאת ועוד - נפסק כי בית-המשפט עשוי להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים, כשבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (וראו גם - רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (2011)". בנדון אומנם סבר המומחה אורטופדי כי לא קיימת ראיה ל"חסר נוירולוגי" ואולם אין בדבר לשלול קיומה של נכות נוירלוגית וזאת בהתייחס, בין השאר, לתלונות המשיבה על כאבי ראש חזקים ובלתי פוסקים וכיוצ"ב, עניין שראוי שיבחן על ידי מומחה בתחום הנוירולוגי דווקא.

בנדון, הבהיר בית המשפט כי לתוצאות חוות הדעת תהיינה השלכה לעניין הגורם המשלם בסופו של יום ומתוך שכך אין עסקינן בהחלטה חריגה המצריכה את התערבות ערכאת הערעור בעניינה כבכר בשלב זה. סוף דבר - הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו 12 ינואר 2015 ת"א 41695-01-14 קניג נ' קינג ואח' מספר בקשה:8 בפני כב' הרשם יוחנן גבאי תובעת חיה קניג נתבעים 1. שמעון קינג 2. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ החלטה

דיון והכרעה הבקשה לעיון מחדש הלכה פסוקה היא כי דרך המלך לתקיפת החלטות של בתי משפט אינה בדמות הגשת "בקשה לעיון חוזר", כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש.

זאת ועוד בהידרשות כזו לבקשות ל"עיון חוזר" יש גם כדי להכביד על בעל הדין שכנגד, ולעיתים אף להסב לו הוצאות מיותרות.

בהתאם לכך, מבוטלת ההוראה למומחה הרפואי בתחום האורטופדיה לחוות דעתו בעיניין הנכות בתחום הכירוגיה הפלסטית.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, מיניתי, בשלב זה, מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ובתחום הריאות.

מינוי המומחה בתחום הכירורגיה הכללית לאור כל האמור לעיל, ובתוקף סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן – "התקנות") ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במסמכים הרפואיים שצורפו ובהמלצת המומחה הרפואי בתחום הפנימי והריאות, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום הכירורגיה הכללית, עקב תאונת הדרכים מיום 19.1.12 .

לפיכך, אני ממנה בזאת את ד"ר דן שטיינברג, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה הכללית על מנת שיחווה דעתו בדבר מצבה הרפואי של התובעת בגין תאונת הדרכים מיום 19.1.12.

לעניין זה מציין המבקש כי הוא הלום קרב בעל 75% נכות ועקב פגיעה זו יכולת ניהול התיקים היא ברמה נמוכה והוא מאבד ושוכח דברים.

ביום 3.1.19 הגיש המבקש הבקשה הנדונה ועתר לעיון מחדש בהחלטה או לביטולה, וזאת מהטעמים שפורטו לעיל.

עוד אוסיף, כי היתייחסות המשיבים במסגרת הבקשה הראשונה הייתה ממוקדת והתייחסה אך לצוואת המנוחה, ונטען כי אין אפשרות לתקוף בתביעה הנדונה פסק דין חלוט של בית משפט לעינייני מישפחה אשר נתן תוקף לצוואת המנוחה, בעוד שבהחלטה פורטו נימוקים נוספים בגינם יש לדחות הבקשה.

ראשית, המבקש לא עתר לצרף את הקבלות במסגרת בקשתו הראשונה, ועל כן אין לומר כי הבקשה לצירופן היא עילה ל"עיון מחדש" בהחלטה מיום 6.12.18.

אעיר כי בשלב זה אינני נידרשת כלל לטענות המשיבים כי המדובר במסמכים מזויפים הסותרים טענות שונות שהועלו על ידי המבקש במסגרת דיון בהליך.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בתשובה ותגובה לה אני קובעת כי אין מקום לאפשר למבקש להגיש ראיות נוספות.

נוכח האמור לעיל אני דוחה את בבקשת המבקש להגשת ראיות נוספות.

לבית הדין הוגשה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי להורות על בטלות הדרישה ל"עיון מחדש" של הועדה מדרג ראשון, ולקבוע כי קביעתו המקורית של ד"ר גלזר על פיה לתובע יש נכות צמיתה בשיעור של 25% הנה הנכות הנכונה.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי במלוא טענות הצדדים, במסמכי הוועדה ובטיעוני הצדדים - מקובלת עליי עמדת הנתבע כי יש למחוק את התביעה על הסף מחוסר סמכות – כבר בשלב זה, כפי שיפורט בהמשך.

ועל כן דין התביעה להימחק.

סוף דבר: התביעה נמחקת על הסף.