המבקשת, הגברת חנה גולדברג, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לפריט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") שעניינו: "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו".
"העניין" שבקשר אליו הוגשה התובענה הוא תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.
והמשיך וקבע כי "אני בספק רב מאוד שלולא הנגע היה נגרם לגברת גולדברג שבר בירך שמאל בארוע הנידון מהנפילה ומצד שני יתכן שהיה נגרם שבר כזה בכל חבלה אפילו המזערית ביותר בגלל הנגע שהחליש את העצם" ומשכך מסקנתו כי "יש לחלק את הנכויות במחצית על חשבון הנגע ומחצית על חשבון הארוע הנידון. לכן, הנכות בסופו של דבר הנה בשיעור של 2.5% על חשבון הארוע הנידון ו-2.5% על חשבון הנגע הקיים עוד לפניו" (עמ' 4 לחוות הדעת).
עוד נטען כי ככלל השאלות שבבקשת האישור אינן מתאימות להליך הייצוגי, מאחר שאינן משותפות ואין די במקרה פרטני אחד ללמד על קיומה של קבוצה וממילא לא על קיומן של שאלות משותפות לקבוצה; השאלות שבבקשת האישור ובכלל זה הגורמים לנכות, הקשר הסיבתי בין התאונה מקרה הביטוח, גרם הנכות וקביעת שיעור הנכות, הן שאלות שבשל אופיין צריכות להתברר בעזרת מומחים בהליך הפרטני ולא בהליך קבוצתי.
נראה כי ענייננו אינו נימנה על סוג זה של מקרים, שהרי סכומי התביעה האישית לקבלת תגמולי ביטוח לפי הפוליסה בגין מקרה ביטוח אינם כאלה שאינם מצדיקים לנהל את התביעה שהרי מדובר בנפגע שיש לו אחוזי נכות, ומכאן שברמה הלכאורית עסקינן בסכומי תביעה אישית לא מבוטלים, וגם משכך אני סבורה כי דחיית בקשת האישור לא תגרע מזכות מי מחברי הקבוצה שלא למצות את זכויותיו אך בשל יחס העלות מול התועלת.
...
בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, די בקביעה זו כי לא שוכנעתי שקיים סיכוי סביר שהשאלות שהעלתה המבקשת תוכרענה לטובת חברי הקבוצה כהגדרתה בבקשת אישור התובענה הייצוגית, כדי לדחות את בקשת האישור, כך גם אומר, למעלה מהצורך כי ממילא נובע מהחלטתי כי אף התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות אינו מתקיים.
סוף דבר
ראיתי לדחות את בקשת האישור זאת לאחר שבחנתי את שאלת התקיימותם של התנאים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות והגעתי למסקנה שאין להיעתר לבקשת אישור התובענה הייצוגית משלא מצאתי את בקשת האישור מתאימה להתברר כייצוגית.
אין בקביעה זו כדי להביא למסקנה שטענות המבקשת אינן ראויות לבירור כשלעצמן, אלא שהליך התובענה הייצוגית בהעדר תשתית ראייתית מינימאלית לקיום הליך שכזה, אינו האכסניה המתאימה לבירורן, ונכון היה למבקשת שתפעל לבירורן בהתאם להלכת פלוני.
