מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה לאכיפת שטר משכנתא

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

החייב והמשיבים הגישו תגובות וכן הוגשה תגובה מעודכנת של המשיבים, אשר מתייחסות לנסיבות רישום המשכנתא, תוך הפניה להסכם הלוואה ומשכנתא נושא תאריך 11.7.16 וכן לשטר משכנתא שנחתם ביום 11.7.16, כאשר העסקה הוגשה לרישום המשכנתא רק ביום 6.4.17.
ביום 6.10.15 ניתן פסק הדין בתביעה לאכיפת פסק החוץ, לפיו נקבע כי הוא אכיף בישראל והחברה הסינית רשאית לנקוט בהליכים בישראל לגביית החוב הפסוק.
...

בהליך רשות ערעור על הוצאה לפועל (רצ"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 22.2.15 הגישה המשיבה לבית משפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה לאכיפה ומימוש השיעבוד בדירה בה.פ. 49752-02-15 (להלן: התובענה לאכיפה) תובענה זו היתה חלק ממספר הליכים שהתקיימו בין המבקשת, הבעל ומשפחת אידן.
זאת להבדיל מפניה להוצל"פ בהתאם לסעיף 81 לחוק, אשר אכן קובע כי "משכנתות רשומות על מקרקעין... יחולו עליהן הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים ולעניין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או מישכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור...". ודוק, כותרתו של הסעיף האמור "חיוב שדינו כפסק דין". הינה כי כן, על מנת שמשכנתא תחשב כחיוב שדינו כפסק דין, עליה להיות רשומה שאם לא כן לא ניתן להגישה לבצוע ישירות להוצל"פ. אולם, אין משמעות האמור כי לא ניתן לפעול לאכיפת שעבוד, גם אם השעבוד אינו רשום, זאת באמצעות פניה לבית המשפט לאכיפת השעבוד.
כפי שפורט לעיל, דומה כי במקרה דנן יש להחיל גם את אשר נקבע ברע"א 4710/00 גושן נ' סמינריון גברת חביבה, פ"ד נה(2) 426, ובעת שבית המשפט דחה בקשה בעיניין ביטול בוררות מחמת חוסר סמכות, בגין עקרון תום הלב, וכאשר במקרה דנן כל היתנהגותה והתנהלותה של המבקשת, נגועות בחוסר תום לב. ודוק, לא מדובר במקרה דנן בהתנאות בשטר המשכנתא אלא באשר נקבע בהסכמה אשר בעקבותיה ניתן פסק דין בפסק דין המחוזי.
...
בנוסח זה נקבע מפורשות על מינוי כונס נכסים לשם אכיפת השיעבוד, דהיינו ב"כ המשיבה, עו"ד רוסק, וכן "הנני מורה כי הנכס יימכר כפנוי מכל אדם וחפץ וניתן צו לפינוי המשיבה ו/או מי מטעמה הנמצא בנכס ללא צורך בהמצאת דיור חלופי למשיבה ו/או מי מטעמה". למעשה ניתן היה לפעול במסגרת תיק בית המשפט ולאחר שמונה כונס נכסים.
בנסיבות שכאלו, סבורני כי הניסיון לעכב את המימוש ואת הפינוי הינו מעל ומעבר לאותו שמץ של חוסר תום לב, ניסיון שלמעשה צלח לאור העיכוב הממושך במימוש.
לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות, ואנו מחייבים את המבקשת לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

זניחת טענה זו שומטת את הקרקע מתחת לרגלי הגנת הנתבע, כך שלמעשה, לא נותרו לנתבע טענות הגנה כנגד אכיפת הסכם הפשרה, למעט הטענות המוכחשות בסיכומי הנתבע לפיהן, הסכם הפשרה "לאקוני". טענות הנתבע בסעיפים 25-1 לסיכומיו, מהוות הרחבת חזית אסורה, ויש לדחותן: הטענה כי מדובר בתביעה למימוש מישכון, אף מנוגדת לטענת הנתבע בכתב ההגנה ולאורך כל ההליך, לפיה כלל לא שעבד את הנכס לטובת התובעת.
מכאן שלבית המשפט יש סמכות להורות על מימוש המישכון במסגרת הליך זה. ויפים לענייננו, הדברים האמורים בע"א 6181/08 וינוקור נ' ממונה מס ערך מוסף עכו, בפיסקה 24 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין (נבו 28.08.2012) שם נקבע כי כאשר אין מדובר במישכון רשום או מופקד, המימוש יתבצע רק באמצעות צו של בית המשפט: "הינה כי כן, מנגנון ההוצאה לפועל הורחב, לאורך השנים, במובן זה שכיום ניתן להעזר בו גם במקרים שבהם לא מדובר בפסק דין או בצו שפוטי אחר. ההנחה אשר עומדת מאחורי ההרחבה האמורה היא כי בהתקיים תנאים מסוימים, המצביעים על כך שזכותו של הזוכה מבוססת על יסודות איתנים, ניתן להניח כי החייב אינו כופר בחבותו – ומשכך, אפשר להתייחס לאותה חבות כאילו נקבעה בפסק דין של בית משפט. כך הדבר בנוגע לבקשות לבצוע שטר, שבהן השטר מהוה ראיה לכאורית לקיום החבות (ראו: סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל); כך הדבר ביחס לתביעות על סכום קצוב, אשר תנאי נידרש להגשתן הוא כי קיימת ראיה בכתב המלמדת על קיום החבות או כי החבות נובעת מכוח הוראה מפורשת של חיקוק (ראו: סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל); וכך הדבר גם לגבי בקשות למימוש משכנתא רשומה או מישכון רשום או מופקד, שבהן עצם הרישום או ההפקדה מהוה אינדיקאציה עקרונית לחבות (ראו: סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל ביחס למשכנתא רשומה על מקרקעין; סעיף 17 לחוק המישכון ביחס למישכון רשום או מופקד – במקרים אחרים, שבהם לא מדובר במישכון רשום או מופקד, מימוש המישכון יעשה רק על-פי צו של בית משפט).
...
לא שוכנעתי כי בנסיבות המקרה שלפנינו, ראוי לנקוט בסעד הדרסטי של ביטול הסכמי ההלוואות ו/או הסכם הפשרה.
חשוב ועיקר, גם אם אצא מנקודת המוצא לפיה, הסכם הפשרה הינו 'חי הנושא את עצמו', הרי שהתובעת הפרה את חובת הגילוי גם ביחס להסכם פשרה זה. העובדה שבדיעבד מתברר כי ההפרש בין סכום הסכם הפשרה (225,000 ₪) לחובו הנומינלי של הנתבע (202,100 ₪) הינו 22,900 ₪ בלבד ביחס לתקופה שחלפה מאז מתן ההלוואות ועד לסיום התשלום על פי הסכם הפשרה, אין בה כדי לשנות מן המסקנה כי גם ביחס להסכם הפשרה הופרה חובת הגילוי שנקבעה בחוק אשראי הוגן, באופן שלטעמי, הסעד המתאים בנסיבות העניין הוא פטור מתשלום הריבית באופן שישקף את ההרתעה הנדרשת בעניין הפרת חובת הגילוי.
סוף דבר: סכום החוב בסך של 192,100 ₪ (קרן בלבד), צמוד מיום 1.4.18 ועד היום יסולק תוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב"כ שמעון הצהיר בתחילת הדיון בתובענה : · " בתובענה זו ידון בימ"ש בעתירה אך ורק לאכוף את 3 הסכמי האופציה. בית המשפט לא ידון בתובענה בהסכם ההלוואה או בשטר המשכנתא להבטחת החזר ההלוואה " [ עמ' 2 לפרוטוקול מ-15.3.18 שורות 26-28].
...
סוף דבר [א] התביעה לאכיפת 3 הסכמי האופציה – נדחית.
[ג] התובע ישלם לב"כ האפוטרופוס הכללי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.
התובע ישלם למנהלי העיזבון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי המשיב הוא מי שהפר את הסכם הפשרה, כי בימ"ש אינו הפורום המוסמך לדון בטענות המבקשים וכי היה על ביהמ"ש לעכב את הדיון בבקשה לאכיפת שטר המשכנתא, עד למתן הכרעה בתביעה אשר הוגשה בביהמ"ש המחוזי בירושלים, שם התבקש בימ"ש כאמור להצהיר על בטלות שטר המשכנתא בגין הנכס.
...
אומר רק בקצרה כי למסקנה הנובעת, לטענת המבקשים, מההחלטה שניתנה על ידי באשר למעמדו של סעיף 7 להסכם הפשרה אין כל יסוד.
בסופו של דבר, דחה ביהמ"ש את הבקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי המכר במסגרת כינוס הנכסים.
התוצאה מכל האמור לעיל היא כי דין הבקשה להדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו