זניחת טענה זו שומטת את הקרקע מתחת לרגלי הגנת הנתבע, כך שלמעשה, לא נותרו לנתבע טענות הגנה כנגד אכיפת הסכם הפשרה, למעט הטענות המוכחשות בסיכומי הנתבע לפיהן, הסכם הפשרה "לאקוני".
טענות הנתבע בסעיפים 25-1 לסיכומיו, מהוות הרחבת חזית אסורה, ויש לדחותן: הטענה כי מדובר בתביעה למימוש מישכון, אף מנוגדת לטענת הנתבע בכתב ההגנה ולאורך כל ההליך, לפיה כלל לא שעבד את הנכס לטובת התובעת.
מכאן שלבית המשפט יש סמכות להורות על מימוש המישכון במסגרת הליך זה. ויפים לענייננו, הדברים האמורים בע"א 6181/08 וינוקור נ' ממונה מס ערך מוסף עכו, בפיסקה 24 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין (נבו 28.08.2012) שם נקבע כי כאשר אין מדובר במישכון רשום או מופקד, המימוש יתבצע רק באמצעות צו של בית המשפט:
"הינה כי כן, מנגנון ההוצאה לפועל הורחב, לאורך השנים, במובן זה שכיום ניתן להעזר בו גם במקרים שבהם לא מדובר בפסק דין או בצו שפוטי אחר. ההנחה אשר עומדת מאחורי ההרחבה האמורה היא כי בהתקיים תנאים מסוימים, המצביעים על כך שזכותו של הזוכה מבוססת על יסודות איתנים, ניתן להניח כי החייב אינו כופר בחבותו – ומשכך, אפשר להתייחס לאותה חבות כאילו נקבעה בפסק דין של בית משפט. כך הדבר בנוגע לבקשות לבצוע שטר, שבהן השטר מהוה ראיה לכאורית לקיום החבות (ראו: סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל); כך הדבר ביחס לתביעות על סכום קצוב, אשר תנאי נידרש להגשתן הוא כי קיימת ראיה בכתב המלמדת על קיום החבות או כי החבות נובעת מכוח הוראה מפורשת של חיקוק (ראו: סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל); וכך הדבר גם לגבי בקשות למימוש משכנתא רשומה או מישכון רשום או מופקד, שבהן עצם הרישום או ההפקדה מהוה אינדיקאציה עקרונית לחבות (ראו: סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל ביחס למשכנתא רשומה על מקרקעין; סעיף 17 לחוק המישכון ביחס למישכון רשום או מופקד – במקרים אחרים, שבהם לא מדובר במישכון רשום או מופקד, מימוש המישכון יעשה רק על-פי צו של בית משפט).
...
לא שוכנעתי כי בנסיבות המקרה שלפנינו, ראוי לנקוט בסעד הדרסטי של ביטול הסכמי ההלוואות ו/או הסכם הפשרה.
חשוב ועיקר, גם אם אצא מנקודת המוצא לפיה, הסכם הפשרה הינו 'חי הנושא את עצמו', הרי שהתובעת הפרה את חובת הגילוי גם ביחס להסכם פשרה זה. העובדה שבדיעבד מתברר כי ההפרש בין סכום הסכם הפשרה (225,000 ₪) לחובו הנומינלי של הנתבע (202,100 ₪) הינו 22,900 ₪ בלבד ביחס לתקופה שחלפה מאז מתן ההלוואות ועד לסיום התשלום על פי הסכם הפשרה, אין בה כדי לשנות מן המסקנה כי גם ביחס להסכם הפשרה הופרה חובת הגילוי שנקבעה בחוק אשראי הוגן, באופן שלטעמי, הסעד המתאים בנסיבות העניין הוא פטור מתשלום הריבית באופן שישקף את ההרתעה הנדרשת בעניין הפרת חובת הגילוי.
סוף דבר:
סכום החוב בסך של 192,100 ₪ (קרן בלבד), צמוד מיום 1.4.18 ועד היום יסולק תוך 30 יום.
