תביעה לאכיפת פסק דין פשרה ופיצויים בגין הפרתו

ככל והתביעה היא תביעה חוזית שיסודה בהסכם הפשרה משנת 1999 שקבל תוקף של פסק דין במסגרת תביעת ההסדר, הנתבעות אינן צד להסכם, הוא אינו מחייבן, ועל התובע להפנות תביעתו לרמ"י. ככל והתביעה היא תביעה לקבלת פצויי הפקעה, יש לדחותה שכן אין ולא היו לאב המנוח זכויות במקרקעין שהופקעו.

התביעה נגד רמ"י, לתשלום פיצויים עקב הפרת הסכם הפשרה, צריכה להדחות גם מהטעם שלא שולמה בגינה אגרה.

טענות סף, היתיישנות ושיהוי הנתבעות טוענות שהתביעה היתיישנה מאחר והסכם הפשרה הוא משנת 1999, על כן ככל והתביעה היא תביעה לאכיפת זכות חוזית, זו היתיישנה כחלוף 7 שנים, וככל והתביעה היא לרישום זכויות קנייניות, זו היתיישנה כחלוף 15 שנה.

...

עם זאת, ואף שאין מחלוקת כי הגורם המפקיע היא הוועדה המקומית לוד, נוהלה התביעה גם נגד רמ"י, נוכח חששו של התובע כי טענות הנתבעות יתקבלו, והוא יצא "קירח מכאן ומכאן". זאת, אף שמבחינתו שלו, הנתבעות כולן הן רשויות ציבוריות ואין לאפשר להן להעביר את חובת הפיצוי מזו לזו, ולהותירו לבסוף ללא זכויות או כסף.

בנסיבות אלו, עת עולה כי אין בחוות הדעת שהוגשו כדי לאפשר קביעה של גובה פיצויי ההפקעה שעל הנתבעות לשלם, אני מחליטה להורות על מינוי שמאי מטעם בית משפט.

אעיר, למניעת טענה עתידית כי בנסיבות אלו דין התביעה להידחות בהעדר הוכחה, כי לאורך השנים הנתבעות כפרו בחובתן לשלם לתובע פיצויי הפקעה, ובניגוד לדין, אף שהפקיעו את החלקה בשלמותה לא הציעו לשלם לתובע כל פיצוי.

תוצאה התביעה נגד נתבעת 3 (רמ"י) נדחית.

לפניי תביעה לאכיפת פסק דין ולמתן סעד כספי על סך 280,000 ₪ המורכבים מסך של 180,000 ₪ בגין פצויי מוסכם וסך של 100,000 ש"ח לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק).

מן ההיבט של הפן ה"הסכמי" של פסק-הדין, מוקנית לצד הנפגע אפשרות להגיש תביעה חדשה, שעילתה הפרת הסכם הפשרה, ובמסגרתה לתבוע אכיפת ההסכם וכן פיצויים בגין ההפרה.

...

סיכום ביניים: לא הוכח לפני כי הפרסום החדש מהווה לשון הרע ומשכך תביעת התובע בגינו – נדחית.

סיכום על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ כולל מע"מ וכן הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

כאשר צד להסכם פשרה שאושר בפסק דין מבקש לאכוף את ההסכם בשל הפרתו הנטענת על ידי הצד האחר, פתוחות לפניו מספר אפשרויות, לרבות מוקנית לנפגע האפשרות להגיש תביעה/עתירה חדשה שעילתה הפרת הסכם הפשרה ובמסגרתה לתבוע את אכיפת ההסכם וכן פיצויים בגין ההפרה.

...

לעמדתו, המשיבה מתעתעת במבקש, אינה חפצה בקיום התחייבויותיה על פי פסק הדין ומשכך, אין מנוס אלא להיעתר לבקשה על מלוא סעדיה.

המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות, שכן לא סטתה מההסכמות, פעלה והינה פועלת למלא התחייבויותיה על פי ההסכמה ולקדם תכנית הנוגעת לכל גרעין הכפר, לרבות מקרקעי העותר.

המשיבה הלינה על כך שהמבקש לא טרח לצרף ולו פנייה אחת שביצע למשיבה טרם הגשת הבקשה והוסיפה וציינה כי מדובר בבקשה מרחיקת לכת וחריגה שאין מקום להיעתר לה, מה גם שהסכום המבוקש שננקב על ידי המבקש בבקשה אינו מאוזן.

על כן לעמדתו יש להיעתר לבקשה.

לאור כל האמור, אין מנוס מלהורות על דחיית הבקשה.

ראה למשל דברים שנאמרו בפיסקה 64 בע"א 1226/11 ישראל-פור נ' אליהו (28.07.2014) (להלן "ענין ישראל-פור"): "לפסק דין מוסכם שני יסודות – הסכמי ושיפוטי – ומשניהם נגזרים מאפייניו השונים. על פסק הדין האמור חלים, כעל כל הסכם, דיני החוזים הכלליים והוא ניתן לביטול מחמת כל פגם המקים עילה לביטול חוזה, כגון עושק, כפיה, טעות ועוד [...]. עם זאת, הפן השפוטי שבפסק הדין אינו מאפשר החלה עוורת של כל דיני החוזים על פסק הדין המוסכם. כך למשל, ביטול פסק הדין המוסכם אינו יכול להיעשות על-ידי הודעת ביטול חד-צדדית לצד שכנגד, גם אם דיני החוזים מאפשרים זאת, אלא נידרשת הגשת תובענה עצמאית לביטול ההסכם ופסק הדין [...]. הדרך הרגילה לאכיפתו של פסק דין מוסכם, כמו כל פסק דין אחר, היא נקיטה בהליכי הוצאה לפועל. אולם, במצבים שבהם הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין אינו ברור דיו ולא עולה ממנו במפורש איך על הצדדים לנהוג, אין ניתן לפנות אל לישכת ההוצאה לפועל. במצבים אלה, פתוחה האפשרות לפני הנפגע מן ההפרה, להגיש תביעה חדשה המבוססת על הפרת ההסכם [...]. לצד התביעה, שעניינה באכיפת פסק הדין המוסכם, ניתן לתבוע גם פיצויים בשל ניזקי הפרת ההסכם:

...

טענות המשיבה המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד, לרבות הוצאות לדוגמא בשל הטרדת בית המשפט בהגשת הבקשה והסתרת עובדות מהותיות רבות, תוך ניסיון לשיבוש הליכי משפט.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

אשר על כן, נדחית הבקשה לביטול פסק הדין.

בית משפט לעינייני מישפחה בקריות כ"ג שבט תשפ"ד, 02 פברואר 2024 תה"ס 64650-12-21 האשה נ' האיש מספר בקשה:16 לפני כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע התובעת האשה ע"י ב"כ עוה"ד יריב ואקנין הנתבע האיש ע"י ב"כ עוה"ד סיגל אלון פסק דין

האיש מסרב לחתום על משכון מיכסת הביצים, משכיר אותה ונהנה מרווחיה, אף התחייב להעביר אליה את דמי השכירות ובמסגרת מו"מ לפשרה אף את הזכויות עצמן, אך אינו עושה זאת.

האשה תובעת את יתרת הסכומים המגיעים לה בגין האיזון בתוספת ריבית פיגורים; עגמת נפש בסך 100,000 ₪, פיצוי בגין הפרת נאמנות בסך 150,000 ₪; הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד; הוראות ביצוע כגון הוראה לפדיון נכסים פינאנסיים של האיש.

סיכום אני מקבלת את תביעת האשה לאכיפת ההסכם, כך שהיא רשאית לגבות את הסכום, 1,070,000 ₪, שהאיש נותר חייב לה בגין יתרת הסכום 1,500,000 ₪ בלבד, בהפחתת הסכומים, ששילם על חשבון סכום זה. הסכומים, ששולמו ע"י האיש בגין סכום החיוב בסך 1,600,000 בסך כ-10,000 ₪ לחודש, ולאחר מכן 10,300 ₪ לא יופחתו מהסכום בסעיף 54 דלעיל, וכן הוא ימשיך וישלם לה את הסכומים מדי חודש כקבוע בהסכם.

...

ממילא האיש מבקש לקיים את ההסכם, ואינו טוען לביטולו מטעם זה, על כן הטענה נדחית.

על כן אני מקבלת כי או שהסכומים שולמו לה, כנטען ע"י האיש, או שהיא מכירה בכך שבית משפט זה אינו האכסניה לבירור טענות בדיני עבודה.

אני דוחה את הטענה כי הצדדים לא יכולים היו לחזות את שקרה, דרישת הבנק, אלא ההיפך הוא הנכון, ואפשרות זו נכתבה מראש בהסכם ובמילים ברורות, שאינן דורשות פרשנות.

סיכום אני מקבלת את תביעת האישה לאכיפת ההסכם, כך שהיא רשאית לגבות את הסכום, 1,070,000 ₪, שהאיש נותר חייב לה בגין יתרת הסכום 1,500,000 ₪ בלבד, בהפחתת הסכומים, ששילם על חשבון סכום זה. הסכומים, ששולמו ע"י האיש בגין סכום החיוב בסך 1,600,000 בסך כ-10,000 ₪ לחודש, ולאחר מכן 10,300 ₪ לא יופחתו מהסכום בסעיף 54 דלעיל, וכן הוא ימשיך וישלם לה את הסכומים מדי חודש כקבוע בהסכם.

התביעה לפיצוי בגין חוסר נאמנות בסך 150,000 ₪ נדחית.

התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית, מאחר ונטענה באופן סתמי ולא הוכחה.