תביעה לאכיפת ערבות אישית להלוואות ואשראי

גל היה בעליה של חברת "יוגל שיווק מיטל בע"מ" וערב באופן אישי לחובותיה.

המשכנתא נרשמה להבטיח אשראי בסך 1 מיליון ₪ שהעמיד בנק לאומי לטובת הפעילות של גל. לאחר שבנק לאומי פתח תיק הוצאה לפועל למימוש המשכנתא, הגישה לאה תביעה נגד הבנק, בה ביקשה להצהיר כי שטר המשכנתא עליו חתמה – בטל.

מכירת הנכס במדברון לפרעון החובות של גל היא בהתאם לרצון לאה, כפי שהובע בעבר, זו היתה כוונת הצדדים ויש לאכוף אותה עליהם.

בהמלצת קצין האשראי נרשם: "למרות שהנכס רשום ע"ש הלווה העיקרית, הנכס ניבנה ע"י הלווה הנוסף ומכספו, הו"ק מחשבונו ולכן הכנסתו חושבה במלואה". ובהמלצת מנהל לגבי ההלוואה הנוספת נכתב: "הנכס רשום ע"ש האימא כיוון שכאשר רכוש את המיגרש במיכרז רשמו כמה שמות בכדי להגדיל את סיכוי הזכיה, בפועל הנכס שייך לבן (מייליק גל)". ההלוואה אושרה בכפוף להחתמת לאה כלווה וכממשכנת והחתמת גל וליאת כלווים וכממשכנים.

...

המסקנה שלפיה הנכס במדברון שייך לגל נותרת אפוא על כנה.

אני מורה בזה על החלפת שם החייב בתיק ההוצאה לפעול שפתח בנק ירושלים בע"מ משמה של לאה קופמן לשמו של גל מייליק, ללא צורך בהמצאת אזהרה.

התובע ישלם לנתבע 4 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

יצוין כי קוגיטו זכתה במיכרז של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, להפעלת קרן צמיחה להענקת אשראי לעסקים בינוניים בעלי מחזור שנתי של 130-10 מיליון ₪.

להשלמת התמונה יצוין כי בפניי מתנהלים שני הליכים נוספים הקשורים להלוואה: האחד, תובענתו של מר כבירי נגד קוגיטו, שעניינה תביעה למתן פסק-דין הצהרתי לפיו הסכם המימון הנו הסכם פסול הנוגד את תקנת הציבור וערבותו של מר כבירי להסכם המימון בטלה (ה"פ 31202-03-17); והשני, תביעת קוגיטו לאכיפת שעבודים ומינוי כונס-נכסים למימוש שעבודים שיצר מר כבירי לטובת קוגיטו במסגרת הסכם המימון (ה"פ 45570-03-17).

היועץ הפינאנסי שהביא מני ויצמן לעיסקת קוגיטו [מר אלקנתי – א.ל.ע.] העיד על היתנהלות העסקה: "פעימה ראשונה 7.5 מיליון ש"ח ניתנה לאחר שמני ויצמן חתם על ערבות אישית, פעימה שנייה של 5 מיליון ש"ח כמה חודשים לאחר מכן, שתיים או שלושה לאחר מכן ניתנה אחרי שהושלם שיעבוד חלק מיצירות האמנות, פעימה שלישית של ה-25 שלא בוצעה, מעולם היא לא בוצעה, הייתה אמורה להתבצע כנגד שיעבוד נכס בגרמניה שהוא בבעלות מני ויצמן". עוד יצוין כי בקשר עם ההלוואה הגישה קוגיטו תביעת-חוב בהליך הפרוק של הראל אחזקות.

...

בהתאם לכך אני סבורה כי יש לעכב את הדיון בתובענה שבפניי עד להכרעה בתביעת המפרקים או, למצער, הכרעה במסגרת תביעת המפרקים בדבר מעמדו של מר ויצמן בהראל אחזקות באופן אשר ישליך על טענת "הערב יחיד" שלו בתובענה שבפניי.

דא עקא, בשתי טענות אלה אין די בכדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, החלטתי לעכב את ההליכים בתובענה שבפניי, וזאת עד להכרעה בתביעת המפרקים או, למצער, הכרעה במסגרת תביעת המפרקים בדבר מעמדו של מר ויצמן בהראל אחזקות באופן אשר ישליך על טענת "הערב יחיד" שלו בתובענה שבפניי.

בנוסף לכך, כבירי ושותפו העיסקי, מר מני ויצמן (להלן: ויצמן) חתמו על ערבות אישית להסכם.

על רקע זה הוגשו שלוש תובענות לבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר נדונו כולן בפני אותו מותב: תובענה שהוגשה על ידי קוגיטו נגד כבירי לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים למימוש השעבודים האמורים (ה"פ 45570-03-17) (להלן: התובענה הראשונה); תובענה שהגישו המערערים – כבירי, אמו וסופרמטיסט – למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הסכם המימון הוא הסכם פסול הנוגד את תקנת הציבור ומשכך הוא בטל מעקרו וכך גם הבטחונות שניתנו במסגרתו (ה"פ 31202-03-17) (להלן: התובענה השנייה); ותובענה שהגיש ויצמן נגד קוגיטו למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי הערבות שהועמדה על ידו במסגרת הסכם המימון בטלה בהיותו "ערב יחיד" (ת"א 22899-03-17) (להלן: התובענה השלישית), ולגביה הגישה קוגיטו תביעה שכנגד בה נטען כי יש לחייב את ויצמן בפרעון ההלוואה ובתשלום רכיבים הנלווים לה. ההליכים בתובענה השלישית (ובכללם התביעה שכנגד) עוכבו בהחלטה מיום 15.12.2019, וזאת עד להכרעה בתביעה כספית (ת"א 30254-09-19) שהגישו מפרקי החברה נגד גורמים שונים, וביניהם ויצמן, שבה נטען כי יש לחייבו בתשלום חובות החברה מכוח היותו בעל עניין ונושא משרה "בפועל" בחברה זו (בקשת רשות ערעור על ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים נדחתה (רע"א 353/20 ‏קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' ויצמן (18.5.2020)).

לשיטתם, רכיבי פיצוי אלה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת ויש בהם משום כפל פיצוי, ומכל מקום מדובר בפצוי מוסכם בשיעור חריג ביותר שהיה על בית המשפט להפחיתו מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 15(א) לחוק התרופות, בהיתחשב בכך שבמועד חתימת הסכם המימון לא ניתן היה לצפות שזמן קצר לאחר כריתתו תעמיד קוגיטו את ההלוואה לפרעון מיידי, באופן שימנע את ניצול מלוא מסגרת האשראי.

...

אנו סבורים כי בית המשפט קמא בחן כנדרש את התשתית הראייתית שהייתה בפניו; מסקנותיו המשפטית נתמכות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידו; ואין בהן טעות שבחוק.

אשר לטענה שהועלתה בערעור בנוגע לביצוע ההסכם בחוסר תום לב – טענה שעל פי הנטען לא זכתה להתייחסות בפסק הדין – לא שוכנענו כי בנסיבות העניין עצם העמדת ההלוואה לפירעון מיידי לאחר שניתן צו הקפאת הליכים בעניינה של החברה הלווה, מהווה הפרה של החובה הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים, לקיים את החיובים הנובעים מחוזה בדרך מקובלת ובתום לב. המערערים טוענים בהקשר זה כי לא היה מקום להסתמך על מצבה הכלכלי של החברה לצורך העמדת ההלוואה לפירעון מיידי, שכן החברה נרשמה כצד להסכם המימון באופן פורמלי בלבד.

סיכומם של דברים – הערעור נדחה.

ומתגורר באמסטרדם, הולנד ביחס ובתמורה ל- Afcon M&E GMBH (להלן: "אפקון") למתן הלוואה או מתן אשראי של עד 4,611,537 אירו ("הסכומים המובטחים") ל- AMG Ban GMBH (להלן: "החברה") בקשר עם ובהסתמך על כל ערבות לאשראי האמור, אני ערב בזאת באופן אישי לאפקון לתשלום כל התחייבות של החברה ואני מסכים בזאת ומתחייב לשלם לאפקון בעצמי, על פי דרישה, כל סכום שיגיע לאפקון על ידי החברה בכל פעם שהחברה תימנע לשלם ובכפוף לתקופות גרייס שנקבעו בהסכים שנחתמו על ידי אפקון והחברה.

כאשר בכתב התביעה אין כלל היתייחסות לקיומו של חוב, להכרעה בחוב או להליך הבוררות תלוי ועומד וכאשר עורך דינה של המבקשת עצמו במכתב התראה שכתב היתייחס למסמך כערבות אישית ולא כשטר.

יכול שהמדובר בערבות אישית ויכול ויש למשיבה עילה כלפי המבקש בגין אותו מיסמך, אך אין היא יכולה לאכוף עילה זו באמצעות פקודת השיטריות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה שבמקרה דנן יש לתת למבקש רשות להתגונן, שכן המבקש הצליח להראות הגנה לכאורה הן בנוגע למהותו של המסמך, הן בנוגע לסכום שנדרש והן בנוגע לעסקת היסוד וקיומו של חוב.

משכך, לו מדובר היה במסמך שלפי מהותו יש לסווגו כשטר על אף שכותרתו מלמדת אחרת, הרי שיתכן שדינה של ההתנגדות לביצוע שטר היה להידחות ואולם עיון במסמך מעלה שלא רק צורתו אינה כצורת שטר אלא גם מהותו הכוללת אינה מהות של שטר.

על גבו של כל שיק מופיעה חתימת היסב של דיל, חתימתה של הנתבעת וחתימתו של עאדל אלעמרני (להלן - עאדל), בעליה של דיל, כמי שערב "בערבות אישית ובלתי מסוייגת" לתשלום כל אחד מהשיקים.

זאת לנוכח טענת הנתבעת בעיניין זה. באותה החלטה נאמר על ידי: "לא מדובר בתביעה בגין הלוואה או מתן אשראי כלשהוא שנתנה התובעת לנתבעת. לפיכך כל אותן שאלות של הנתבעת אכן אינן רלוואנטיות. אשר על כן, הבקשה בענין זה נדחית." אוסיף ואחדד בעיניין זה. על התביעה דנן לא חלות הוראות חוק אשראי הוגן.

אמנם בסעיף 12 לחוק אשראי הוגן נקבע, כי ההגנות העומדות ללווה בהתאם להוראות החוק תעמודנה גם לערב.

בסעיף 37(2) לפקודת השיטריות הוגדרה זכותו של אוחז כשורה בשטר, כדלקמן: "היה אוחז כַּשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קנינם של צדדים קודמים לו, וכן מכל טענות-הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב על פי השטר;". האחיזה כשורה, "תקנת השוק" השטרית, מותנית בהתקיימותם של התנאים העקריים הבאים: האוחז נטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו; הוא נעשה אוחז השטר לפני מועד הפרעון הנקוב בו; הוא נטל את השטר בתום לב הוא נטל את השטר בעד ערך.

...

זאת לנוכח טענת הנתבעת בעניין זה. באותה החלטה נאמר על ידי: "לא מדובר בתביעה בגין הלוואה או מתן אשראי כלשהו שנתנה התובעת לנתבעת. לפיכך כל אותן שאלות של הנתבעת אכן אינן רלוונטיות. אשר על כן, הבקשה בענין זה נדחית." אוסיף ואחדד בעניין זה. על התביעה דנן לא חלות הוראות חוק אשראי הוגן.

למעלה מן הצורך אומר, כי גם אם התובעת איננה אוחזת כשורה בשיקים או באיזה מהם, עדין דין התביעה להתקבל מתוקף מעמדה של התובעת כאוחזת בעד ערך בשיקים.

סוף-דבר: התביעה מתקבלת במלואה וההתנגדות לביצוע השיקים נדחית.