תביעה לאכיפת זכויות בעלי מניות בכורה

כך וקודם לפירוט הפסיקה, הנני מוצאת להעמיד דברים על דיוקם – התביעה לפני אינה תביעה במסגרתה מבוקש לקבל גילוי מסמכים (צו המבוסס על תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, או על תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018), אלא שמדובר בתביעה לאכיפת הסכם במסגרתו הוקנתה זכות לגילוי מסמכים.

בע"א 358/88 דוד בלס נ' בנק דיסקונט בע"מ (נבו 31.12.1988), אליו הפניתה המשיבה, נדונה בקשה לצוו גילוי מסמכים כתביעה העומדת בפני עצמה ובהקשר לכך נקבע על ידי בית המשפט, וקביעותיו רלוואנטיות גם לענייננו כי: "אכן אילו נמשכו יחסי בנק לקוח בין המשיב לבין המערערים לא הייתי רואה מניעה לחייב את המשיב למסור למערערים העתקי החשבונות, אולי כנגד תשלום, אף על פי שהם כבר קבלו העתקים של אותם החשבונות בעבר; אך כל עוד ההסכם בתקפו עומד, תמו יחסי הבנק והלקוח ולפיכך פסקה חובתו של הבנק לספק את החשבונות. דין המערערים במקרה שלפנינו אינו שונה מדין מבקש פלוני המבקש לקבל גילוי מסמכים מיריב פרוספקטיבי על מנת לשקול אם המידע שיקבל מצדיק הגשת תביעה שכנגדו." הינה כי כן בעיניין בלס הבחין בית המשפט העליון בין תביעה המבוססת על הסכם העומד בתוקפו, לבין תביעה לצוו גילוי מסמכים כללי טרם הגשת התביעה – הראשונה – לגיטימית ובדין והשנייה - לא. בהלימה להבחנה כאמור בה"פ (מחוזי ירושלים) 510/98 אדוארד ויינשטיין נ' אלי בראשי (23.03.1999) ניתנה לבעל מניות בחברה זכות עיון בכל מיסמכי החברה אשר באו לעולם בעת שהמבקש היה בעל מניות בחברה וזאת, בהתבסס על הוראת תקנון החברה התומכת במתן זכות כאמור.

באותו עניין, הטעים כב' השופט שטיין כי בבחינת התכלית הסובייקטיבית יש ליתן בכורה לעובדות אמפיריות וכי: "בפועלו לפי כלל זה, בית המשפט נידרש לענות על השאלה "מהן ההתחייבויות שבעלי החוזה נטלו על עצמם – זה כלפי זה – כעניין שבעובדה?" ואילו, בבחינת התכלית האובייקטיבית, תושלמנה העובדות החסרות באמצעות נורמות היתנהגות המשתייכות למארג הערכים החברתיים וכי: "כלל זה מסמיך את בית המשפט לעצב עבור הצדדים חיובים וזכויות על בסיס שיקולים נורמאטיביים ולקוראם אל תוך החוזה (ראו גבריאלה שלו ואפי צמח, דיני חוזים 519-517 (מהדורה רביעית, 2019) (להלן: שלו וצמח); **** פרידמן ונילי כהן חוזים ג 253 (2003) (להלן: פרידמן וכהן); נילי כהן "נאמנות הפרשן" עיוני משפט לה 587 (2013); וכן איל זמיר פירוש והשלמה של חוזים 28-23 (1996)).

...

ריכוז עדותו של גרופמן מלמד כי בכל הנוגע לזכות העיון התגלעה מחלוקת בין השותף הכללי לבין מספר שותפים מוגבלים, באשר השותף הכללי מזה סבר כי אין לאפשר גילוי בכל מסמכי השותפות ואילו השותפים המוגבלים אשר פנו, סברו כי קיימת זכות כאמור.

זאת ועוד, בכל הנוגע למועדים עליהם חלה תוספת זו הרי שאין בידי לקבל את עמדת המשיבה ולפיה תוספת זו חלה רק למחצית השנייה של שנת 2016.

סוף דבר; התביעה מתקבלת – הנני קובעת בהתאמה כי המבקשת רשאית לעיין במסמכים כפי שהתבקשו על ידה, בכפוף לאמור בסעיף 37 לעיל.

לסיכום, בית משפט קמא קבע כי "הקביעה בהחלטה 09 המאפשרת את העברת מניות הפדיון בירושה, וכן החלטה 12 המבטלת את מיגבלת העבירות – אינן החלטות מקפחות ואינן פוגעות בזכויות או בציפיות התובעים. לכן, התביעה בעיניין זה – נדחית. הקביעה בהחלטה 09 לפיה מניות הפדיון זכאיות לקבל דיבידנד - היא החלטה המשנה את זכויות בעלי המניות בחברה באופן המקפח את התובעים. לאור זאת, אין תוקף לקביעה בהחלטה 09 לפיה מניות הפדיון מקנות גם את הזכות לקבל דיבידנד". המערערים תוקפים את פסק הדין אשר דחה את תביעתם בעיניין ביטול מיגבלת העבירות.

משלא הוטלה מיגבלה מפורשת במסמכי היסוד של החברה (או בהחלטות חברה) השוללת או מסייגת מבעלי מניות בכורה את זכותם לדיבידנד, בית משפט קמא שגה בכך שקבע כי מניות הבכורה אינן זכאיות לדיבידנד.

ככל שהמערערים תוקפים החלטות עבר שקדמו להחלטות הנתקפות 09 ו-12 ושהתקבלו לאורך השנים, המערערים לא יוכלו להיבנות מהטענה כי הם מבקשים סעד הצהרתי ולא "צו אכיפה" לרישום זכויות במניות.

...

לפיכך, גם אם נניח, כטענת המערערים ומבלי להכריע בסוגיה זו, כי ההחלטות הנתקפות משנות תקנון, ממילא ומהטעמים המפורטים לעיל בניתוח שנעשה עד כה, ההחלטה לבטל את מגבלת העבירות לא הפרה את חובת תום הלב של בעלי המניות בחברה.

מסקנה זו, המושתתת על הנימוקים המפורטים להלן, היא מבוססת ועומדת במבחן ההיגיון והשכל הישר.

סוף דבר הערעור והערעור שכנגד נדחים.

בהתאם לנטען משמש כדירקטור בה ומחזיק במניותיה באמצעות אחזקותיו בחברת אמיד יזמות ונדל"ן בע"מ, המחזיקה במלוא הון המניות של המשיבה.

בנוסף, במסגרת סיכומים בעלפה, הפניתה ב"כ המבקשים לסעיף 9.3 להסכם השיווק בו נקבע כי "לא תעמוד הזכות לבטל הסכם זה אלא בהסכמת שני הצדדים בכתב". בתגובה לטענת המשיבים כי אין להורות על אכיפת הסכם השיווק, נטען כי אין המדובר בהסכם לעבודה אישית או לשרות אישי ולכן לא חל על התביעה לאכיפתו סעיף 3 (2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות").

עם זאת, מקובל לראות בשקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה (ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז, פסקה 12 (13.4.2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו, פסקה 13 (18.1.2017)).

(3) תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

...

בנוסף, אין באלו שכביכול נחתמו ופורטו (נספח 7 לבקשה) ראיה כלשהיא לרצינות החותמים עליהם או ראיה לכך שבסופו של דבר ייחתמו הסכמי מכר על בסיסם.

התוצאה היא איפוא כי כל אלו, מאזן הנוחות, סיכויי ההליך והגשת הבקשה בשיהוי תוך הסתרת מידע רלבנטי, על משקלם המצטבר, מטים את הכף לדחיית הבקשה.

הבקשה לסעד זמני נדחית.

בפניי בקשה למתן צוי מניעה זמניים שהוגשה ע"י המבקשת, תאגיד אמריקאי – Technology Innovation Partners LLC (להלן: "המבקשת" או "Tip"), בעלת מניות בחברה, כנגד המשיבות – חברת פאוורמט טכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה") וחברת סיקס איי אי בע"מ (להלן: "המשיבה 2" או "סיקס") (להלן ביחד: "המשיבות"), במסגרת תביעתה לאכיפת תקנון החברה בנוסחו העדכני (תיקון מס' 8 משנת 2021) ומניעת הפרתו.

הרקע לבקשה כאן, הנו סיכסוך בין בעלי המניות בחברה (ובכללם בין קבוצת הדסון, כהגדרתה להלן וסיקס) שהביא לכך כי סיקס רכשה בחודשים ספטמבר ודצמבר 2022 מניות מועדפות מסוג B (שהן מניות "במעמד בכורה") של החברה וכעת מחזיקה היא ברוב המניות מסוג B מקרב כלל מחזיקי מניות B (למעלה מ- 50% מכלל מניות B).

המשיבות כופרות בטענת המבקשת לפיה כבר החל מחודש ספטמבר 2020 אין לה זיקה למניות B שבבעלות EB. יתרה מכך, המבקשת לא עידכנה בשום שלב את המשיבות בכך שאין לה, לגישתה, כבר מחודש ספטמבר 2020 זיקה למניות EB ומשכך, אפילו אכן נותקה הזיקה, כטענתה, בספטמבר 2020, הרי שבאספקלריה זו (של אי היידוע) יש לבחון את שינוי התקנון, שהרי, ברי כי לא ניתן בשינוי טכני של הגדרת אחת החברות בקבוצת הדסון בתקנון, בכדי ליצור שינוי מהפכני בכל זכויות הדסון.

...

התרשמתי, כי אכן הדירקטורים מטעם המבקשת הערימו, בעבר, קשיים על התנהלותה התקינה של החברה (חלקם התבססו על זכות הווטו של המבקשת), ברם, לאור קביעתי דלעיל בדבר זכות הווטו של המבקשת, שלעת הזו ובשלב לכאורי זה, נמנעת הימנה, ולאור הכלים שמעמיד בידי החברה חוק החברות והחובות המוטלות על דירקטורים ובכלל זאת החובה לראות לנגד עיניהם את טובת החברה וטובתה בלבד, סבורני, כי בבחינת מאזן הנוחות גוברת זכותה של המבקשת על פני הפגיעה האפשרית במשיבות.

בנסיבות אלו, הן נוכח הראיות לכאורה שסקרתי לעיל והן בבחינת מאזן הנוחות, סבורני, כי איזון ראוי מביא לכך, כי מטעם המבקשת יוכל לכהן בדירקטוריון דירקטור אחד וזאת מבלי שתעמוד לה זכות הווטו והכל עד להכרעה בתביעה העיקרית.

משסברתי כי הן בבחינת הראיות לכאורה והן בבחינת מאזן הנוחות רשאית המבקשת כי ימונה דירקטור מטעמה בדירקטוריון, הרי שאף באם מדובר בצו עשה (ובזהירות אומר, כי איני סבורה כך), יש להיעתר לבקשה, על אף הרף הראייתי הגבוה יותר שנדרש לשם כך. טרם סיום אבהיר, כי אין בהחלטתי זו בכדי לאיין את תוקפן של ההחלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון מיום 15.12.2022 והחלטות שקיבל דירקטוריון החברה מאז ועד היום.

הון המניות המונפק של אר"י כולל 1002 מניות רגילות בעלות זכות ניהול (להלן: "מניות הניהול") ו – 334 מניות בכורה בעלות זכות בכורה לקבלת דיבידנד (להלן: "מניות הבכורה").

כנראה שרק אז התברר למר ניומן ומר הו, (וזאת כיוון שעובדות אלה הוסתרו מהם על ידי פושט הרגל) כי למניות הבכורה זכויות עודפות משמעותיות; כי קיימות עילות תביעה מבעלת מניות הבכורה כנגד בעלי המניות הרגילות; כי קיים חוב עצום בסך של כ – 15,000,000 ₪ אותה חבה חברת אר"י לבעלי מניות הבכורה; כי למניות הבכורה זכויות שלא להידלל ושלא להעמיד את ההון הנידרש לצורך הקמת התחנה החדשה – חוב החל אך ורק על בעלי המניות הרגילות; כי קיימת לחובת בעלי המניות הרגילות הפרה מתמשכת של הסכם המייסדים וכי הפרה זו הביאה לנזק של עשרות מיליוני ₪ לחברת ארי בשל ירידת תעריף החשמל למשך 20 שנה.

(3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פקוח מטעם בית המשפט או לישכת ההוצאה לפועל; (4) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין" בהיתחשב בנסיבות העניין, ומשאין להכריע בשאלת הבעלות במניות הבכורה וב – 15 המניות הרגילות, ומשהליכים נוספים התנהלו ומתנהלים בקשר עם הבעלות על מניות הבכורה, נראה כי הן המתוה המוסכם והן ההסכם בכתב, אינם ברי ביצוע, ככל שמדובר ביחסים בין אפיסולר לבין בי קיי ו/או גונתר ו/או טרקס ו/או מר שאבי ו/או מר הופשטטר ו/או מר יעקב שאול.

...

אני מורה לרשם החברות ולאפיווינד אנרג'י בע"מ לרשום במרשם החברות ובפנקסי החברה כי אפיסולר או מי מטעמה מחזיקה בכל הון המניות המונפק של החברה.

אני מחייב את נתבעים, 2, 3, 4, 5, 9 ו – 10, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות סך של 1,246,669 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 12.7.2017 ועד לתשלום בפועל.

בהתחשב בתוצאות ההליך, מספר הדיונים (22) ואופן התנהלות הצדדים, אני מחייב את הנתבעים 2, 3, 4, 5, 9 ו – 10, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות הוצאות משפט ובכלל זה אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 540,000 ₪.