לפניי תובענה כספית שעניינה בדרישת התובע להשבת מלוא הסכום אותו שילם לנתבעת בהתאם להסכם היתקשרות בין הצדדים, ואשר בוטל עקב הטעייה, תוך שהנתבעת מסרבת לעשות כן שעה שלטענתה התובע הפר את החוזה מטעמים הקשורים בכדאיות העסקה, והתנהלותו זו גרמה לה לנזקים .
לא עם יועץ מס."
בהמשך, טוען התובע כי למעשה התייעץ רק לאחר החתימה על ההסכם;
"ש. מתי התייעצת עם רואה החשבון לפני החתימה או אחרי.
בעיניין זה יפים דבריה של כב' השופטת ש. נתניהו בע"א 156/82 הדסה אידה ליפקין נ' דור הזהב בע"מ, לט(3) 085 (1985):
"מקובל לסווג את התרופות השונות, העומדות לנפגע מהפרת חוזה אכיפה, פיצוי כספי, ביטול, השבה - ואת הבחירה בן על-פי האינטרסים השונים של הנפגע, שעליהם באות התרופות להגן: אינטרס הציפייה (expectation interest) להנאה מביצועה של העיסקה, כשהתרופה מיועדת להביא את הנפגע למצב, שבו היתממשה הציפייה והחוזה קוים, או למצב, שבו יפוצה על הפסד העיסקה (loss of bargain); אינטרס ההסתמכות (reliance interest) על-ידי החזר ההוצאות ופצוי על הפסדים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהסתמכותו על קיומו של החוזה, שהתרופה מיועדת להחזירו למצב שבו עמד אילמלא היתקשר בחוזה; ואנטרס ההשבה (restitutionary Interest), השבה בעין או בשווה ערך של טובות ההנאה, שהנפגע העניק למפר על-פי החוזה..." (הדגשות אינן במקור).
...
לטענת הנתבעת- דין התביעה להידחות שעה שבהתאם לחוק החוזים זיכרון הדברים מחייב בין הצדדים ואין לתובע כל עילה שבדין לביטול החוזה.
מקובלת עליי טענת הנתבעת ולפיה נמנעה ממכירת הזיכיון לאחר כל אותה עת בה ניהלה מו"מ מול התובע, ולאחר החתימה על זיכרון הדברים, ואציין כי התנהלותה זו אף בהתאם לחוק, המחייב אותה לפעול להקטנת נזקיה, אולם, לא הוצג לפניי מהם הרווחים אותה יכלה להפיק הנתבעת ממכירות הסניף, בהתאם להסכם שבין הצדדים, ככל והיה פתוח אותה עת. בעניין זה, כמו גם בטענותיה הנוספות בדבר נזקים והוצאות אשר לא פורטו למכביר, מוצאת אני שיש מקום לפסיקת פיצויים.
בכלל זה מצאתי לקחת בחשבון את הוצאות הנתבעת אשר היו קשורות עם ניהול מו"מ וכריתת החוזה, שכ"ט עו"ד לצורך ניסוח ההסכם , עריכת סקרי שוק והימנעותה ממכירת הזיכיון לצד ג', וכן נזק בלתי ממוני, ובסה"כ מצאתי כי יש להעמיד רכיב נזק זה בסך של 22,000 ₪
מסקנה;
טענות התובע בדבר זכותו לביטול חוזה בשל עילת ההטעיה נדחות בזאת, תוך שהתובע הפר את החוזה הפרה יסודית.
סוף דבר;
הנתבעת תשיב לתובע סך של 18,000 ₪ ₪ בקיזוז סך של 1,652 ₪ בגין סכומי ריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית (כאמור בסעיף 33 לפסק הדין) ובסה"כ 16,348 ₪ .