מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לאכיפת הסכמי התקשרות בין רואה חשבון ויועץ מס

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין הסכם שנכרת בין הצדדים לפיו מכר התובע והנתבע שכנגד, מר משה רוס (להלן: "התובע") לנתבע והתובע שכנגד, עו"ד ורו"ח אורי אליאב (להלן: "הנתבע") את מלוא הזכויות שהיו לתובע במשרד לראיית חשבון שהתובע ירש מאביו, רו"ח ז"ל. כל אחד מהצדדים טוען כי מישנהו הפר את ההסכם.
למשרד היו לקוחות רבים ועבדו בו חמישה עובדים, ביניהם רואת חשבון, יועצת מס, מינהלי חשבונות ומזכירה.
התובע ממשיך לאורך כל התביעה, בתצהיר ובחוות הדעת שהגיש, בעדותו בחקירתו הנגדית ובסיכומים, לטעון לאותם סעדים שכולם נגזרים מאכיפת ההסכם ולא מביטולו (ובסיכומי התשובה טוען כי ההשבה אינה אפשרית בשיהוי כה גדול).
לאור ההסדרים השונים שקבעו הצדדים למקרה שהמשרד ירויח סכומים שונים, ולאור העובדה שהנתבע רואה חשבון במקצועו ועורך דין, ויכול היה לבחור לבדוק כל חומר חשבונאי שרצה לפני כריתת החוזה (הגם שלשיטתו, למרות זאת העדיף להסתמך על מיסמכי אקסל של התובע), גם אין לקבל את טענת הנתבע לפיה אילו ידע שההכנסות יהיו כך או אחרת לא היה מתקשר בהסכם (וגם לעניין זה ראו להלן חוות דעתו של רו"ח וקנין).
...
התביעה שכנגד, נדחית.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות אגרה יחסיות כיחס שבין סכום התביעה לבין סכום פסק הדין.
כמו כן ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות) (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה דנן עוסקת בהסכם היתקשרות בין הצדדים מיום 19.9.10 (להלן: "ההסכם הראשון") והסכם נוסף מאוחר יותר שנכרת בין הצדדים מיום 8.9.11 (להלן: "ההסכם השני").
טיבו של ההסכם הראשון שנכרת בין התובע, רואה חשבון במקצועו, ובין הנתבע, יועץ מס ומנהל חשבונות במקצועו, מתגלה כבר בהואיל הראשון והשני שם נרשם כי הצדדים הביעו רצונם לשתף פעולה זה עם זה בניהול תיק לקוחותיו של התובע.
לכאורה ניתן להבין מכתב התביעה כי התובע מבקש לאכוף הוראה מהוראות ההסכם הראשןן.
...
אינני מקבלת את טענת הנתבע לפיה מדובר בלקוח חדש שגויס על ידו או כי לקוח זה יצא מרשימת הלקוחות רק משום שהחל לנהל את עסקיו כחברה בע"מ ולכן אין הנתבע חב חובת השבה.
אשר על כן, הנני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 51,012 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (20.3.19 - מועד פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל) ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפניי תובענה כספית שעניינה בדרישת התובע להשבת מלוא הסכום אותו שילם לנתבעת בהתאם להסכם היתקשרות בין הצדדים, ואשר בוטל עקב הטעייה, תוך שהנתבעת מסרבת לעשות כן שעה שלטענתה התובע הפר את החוזה מטעמים הקשורים בכדאיות העסקה, והתנהלותו זו גרמה לה לנזקים .
לא עם יועץ מס."
בהמשך, טוען התובע כי למעשה התייעץ רק לאחר החתימה על ההסכם; "ש. מתי התייעצת עם רואה החשבון לפני החתימה או אחרי.
בעיניין זה יפים דבריה של כב' השופטת ש. נתניהו בע"א 156/82 הדסה אידה ליפקין נ' דור הזהב בע"מ, לט(3) 085 (1985): "מקובל לסווג את התרופות השונות, העומדות לנפגע מהפרת חוזה ­אכיפה, פיצוי כספי, ביטול, השבה - ואת הבחירה בן על-פי האינטרסים השונים של הנפגע, שעליהם באות התרופות להגן: אינטרס הציפייה (expectation interest) להנאה מביצועה של העיסקה, כשהתרופה מיועדת להביא את הנפגע למצב, שבו היתממשה הציפייה והחוזה קוים, או למצב, שבו יפוצה על הפסד העיסקה (loss of bargain); אינטרס ההסתמכות (reliance interest) על-ידי החזר ההוצאות ופצוי על הפסדים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהסתמכותו על קיומו של החוזה, שהתרופה מיועדת להחזירו למצב שבו עמד אילמלא היתקשר בחוזה; ואנטרס ההשבה (restitutionary Interest), השבה בעין או בשווה ערך של טובות ההנאה, שהנפגע העניק למפר על-פי החוזה..." (הדגשות אינן במקור).
...
לטענת הנתבעת- דין התביעה להידחות שעה שבהתאם לחוק החוזים זיכרון הדברים מחייב בין הצדדים ואין לתובע כל עילה שבדין לביטול החוזה.
מקובלת עליי טענת הנתבעת ולפיה נמנעה ממכירת הזיכיון לאחר כל אותה עת בה ניהלה מו"מ מול התובע, ולאחר החתימה על זיכרון הדברים, ואציין כי התנהלותה זו אף בהתאם לחוק, המחייב אותה לפעול להקטנת נזקיה, אולם, לא הוצג לפניי מהם הרווחים אותה יכלה להפיק הנתבעת ממכירות הסניף, בהתאם להסכם שבין הצדדים, ככל והיה פתוח אותה עת. בעניין זה, כמו גם בטענותיה הנוספות בדבר נזקים והוצאות אשר לא פורטו למכביר, מוצאת אני שיש מקום לפסיקת פיצויים.
בכלל זה מצאתי לקחת בחשבון את הוצאות הנתבעת אשר היו קשורות עם ניהול מו"מ וכריתת החוזה, שכ"ט עו"ד לצורך ניסוח ההסכם , עריכת סקרי שוק והימנעותה ממכירת הזיכיון לצד ג', וכן נזק בלתי ממוני, ובסה"כ מצאתי כי יש להעמיד רכיב נזק זה בסך של 22,000 ₪ מסקנה; טענות התובע בדבר זכותו לביטול חוזה בשל עילת ההטעיה נדחות בזאת, תוך שהתובע הפר את החוזה הפרה יסודית.
סוף דבר; הנתבעת תשיב לתובע סך של 18,000 ₪ ₪ בקיזוז סך של 1,652 ₪ בגין סכומי ריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית (כאמור בסעיף 33 לפסק הדין) ובסה"כ 16,348 ₪ .

בהליך תובענה מנהלית (ת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מפרוטוקול הדיון בועדת המכרזים עולה כי עמדו לדיון שתי הצעות החלטה: המלצת יוסף ראבי – לפסול את הצעת מורד ואת הצעת עמי שאול "בגלל טעות בסכום הערבות. וזה בהסתמך על חוות דעת של היועץ המשפטי ממכרז ההסעות לבטל את המיכרז בגלל סכום ערבות לא נכון". המלצת ראמי פיומי ויעקב שוואהנה – לקבל את ההצעה הזולה ביותר, בכפוף לבדיקת היועץ המשפטי.
בחלוף שבוע מהיום שהודע לעותרת כי לא זכתה במיכרז, ביום 4.11.14 פנתה באמצעות בא כוחה במכתב למועצה המקומית בו נאמר בין השאר: "ביום 27/10/2014 התקבלה החלטה כי אין הוא (העותרת - ז.ב.) זכה במיכרז. נציג החברה מטעם מרשי, עיון במסמכי פרוטוקול ועדת המכרזים ובה נקבע כי הצעתו של מרשי היא ההצעה הזוכה וכי ההצעות האחרות לא עמדו בתנאי המיכרז, בנוסף נקבע כי יש לפסול את שני ההצעות לאור אי התאמה בין הערבות לבין ההצעה כמו כן מציע מס' 1 (מורד – ז.ב.) ערבות מטיבה אשר פוסלת את הצעתו על הסף. אי לכך אבקש להכריז על מרשי כזוכה בבצוע העבודה. כמו כן על פי חוק חופש המידע אבקש לקבל צלום מכל מיסמכי המיכרז אבקש את התייחסותכם בטרם יפנה מרשי להליכים המשפטיים העומדים לפניו על פי החוק". המועצה המקומית לא הגיבה למכתב ובחלוף שבוע נוסף, ביום 10.11.14 שיגרה ב"כ העותרת מכתב תיזכורת למועצה המקומית בו ציינה כי : "נודע למרשי כי עבודות הפרויקט הנ"ל התחילו בפרויקט מצב זה יגרום נזק רב למרשי בטרם אפנה לבית המשפט לקבלת צו מניעה אבקש את טיפולכם המהיר ותשובתכם בנושא". ביום 13.11.14 השיב ב"כ המועצה המקומית לב"כ העותרת כי כבר נחתם חוזה היתקשרות, ניתן צו התחלת עבודה והקבלן כבר החל בבצוע עבודות נשוא המיכרז.
אי הכרזתה כזוכה במיכרז גרם לה הפסדי רווח צפוי בסך של 125,911 ₪ כעולה ממכתב רואה חשבון אותו צירפה לתובענה (נספח ח').
למרות זאת, וחרף היתעלמות המועצה המקומית מפנייתה, לא הזדרזה להגיש עתירה כדי לאכוף את זכותה הנטענת ולמנוע חתימה על החוזה עם מציע אחר, אלא המתינה שבוע נוסף ואף אז, למרות שכבר ידעה כי העבודות בפרויקט כבר החלו לא ביקשה לאכוף את זכייתה או לעצור את המשך העבודה, דבר שיתכן שעוד היה אפשרי באותו מועד.
...
לגופו של ענין למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של ענין דין העתירה להידחות, שכן העותרת לא הוכיחה את נזקה.
הכרעה לאור כל האמור, אני דוחה את התובענה.
העותרת תשלם למשיבה את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כן ביקש המבקש להתבסס על פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיק עע"מ 6192/13 שרה אברהם נ' עריית טבריה (26/02/17) (להלן: "פסק דין שרה אברהם"), וכן על הנחית היועץ המשפטי לממשלה מס' 7.1002 – הפעלת הליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המיסים (גביה) (להלן: "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה").
נטען כי הן הערייה והן מילגם הציגו חוות דעת מומחים מטעם, רואי חשבון, באשר להוכחת העלות הישירה בהפקת ומשלוח הודעת הדרישה.
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. [.
(ב) בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנידרש לשם גביית המס.
מנגד, לא נסתרה טענת מילגם כי השיקולים של חברת גבייה להיתקשר עם הרשות בהסכם שאינו כולל עמלה יכולה גם להיות מבוססת על שיקולים עיסקיים לגטמיים, לרבות על השיקול שעצם ההיתקשרות עם הערייה בהסכם יכולה להביא להתקשרויות נוספות של מילגם הן בתוך הערייה והן עם רשויות נוספות, כפי שעמד על כך גם מר עידן רומי העד מטעם המשיבה 2 בעדותו (עמ' 55-56 לפרוטוקול הדיון מיום 31/05/21).
...
משכך, אין מנוס מלהורות על דחיית בקשת האישור.
סוף דבר סיכומו של דבר – בקשת האישור נדחית.
המבקש ישלם את ההוצאות שנפסקו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום במלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו