מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לאכיפת הסכם רכישת זכויות חכירה בקרקע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התובע הגיש נגד הנתבע תביעה לאכיפת הסכם לרכישת זכויות חוזיות במקרקעין.
חוזה החכירה בין המוכרים למינהל לא העניק איפוא למוכרים זכות חכירה בנכס, אלא רק זכות חוזית כלפי המינהל לקבל את זכות החכירה, כאשר יירשם הנכס במירשם המקרקעין וניתן יהיה לרשום את הזכויות בו. עדיין יש לבחון אם משמעות היתחייבותם של המוכרים בהסכם המכר הייתה להעביר לקונים את זכות החכירה של המוכרים בנכס, כאשר יחכיר להם המינהל את הנכס לפי חוזה החכירה, או להעביר לקונים את הזכות החוזית של המוכרים כלפי המינהל לקבל את זכות החכירה בנכס; במקרה שבו מתחייב מוכר להעביר לקונה זכות בנכס מקרקעין שטרם נרשם במירשם המקרקעין ולא ניתן לרשום את הזכויות בו, הדיעה המקובלת היא כי מדובר בהתחייבות להעביר זכות חוזית, ולא בהתחייבות להעביר זכות קניינית, אחרי שהמוכר יקבל אותה; בין היתר, משום שההנחה היא שהמוכר לא התכוון לשאת בסיכון שמי שעל שמו רשומה הבעלות בנכס לא יעביר, בבוא היום, את הזכויות בנכס – ולהיות אחראי לכך כלפי הקונה; לאור המצב החוקי הקיים אין לסטות מהכלל שלפיו זכות קניינית בנכס מקרקעין נרכשת רק עם רישומה במירשם המקרקעין.
...
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהסמכות העניינית לדון בתביעה זו נתונה לבית המשפט המחוזי בהיותה תביעה אחרת במקרקעין.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי מרכז.
התובע ישלם לנתבע כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהסכם 99' מ-22.12.99, שנערך לאחר העסקה מ-98' [נספח 14 לתובענה], הוצהר בעמ' 2 להסכם: "הקונה הנו בעל זכויות חכירה ומחזיק ב-1,500 מ"ר משטח המיגרש ...". בהסכם 02' מדצמ' 02' [נספח 34 לתובענה], שנערך לאחר העיסקאות מ-98' ומ-99' [נספח 34 לתובענה], הוצהר בעמ' 2 להסכם: "ואילו הקונה היתקשר עם המוכר לרכישת זכויות חכירה ב-2,500 מ"ר משטח המיגרש, הכל כמפורט בחוזה ... מיום 19.1.98 ובחוזה מיום 29.12.99, כאשר הקונה קיבל החזקה בפועל בשטח...". עפ"י הצהרה זו שניתנה ב-02' ע"י ברוש, ההחזקה במקרקעין שנמכרו בהסכמי 98' ו-99' נימסרה ע"י ברוש לאוזן.
זכויות החכירה של ברוש לא רשומות במירשם המקרקעין אלא ברשומי רמ"י. יש להורות על אכיפה בקירוב, כאשר זכויות אוזן שנרכשו יירשמו במושאע, והסכם השתוף על דרך היתנהגות ימשיך ויחייב את ברוש ואוזן, כפי שנהגו למעלה מ-20 שנה, באופן שהשימוש במגרשים שסומנו ע"י מודד בית המשפט באותיות א-ג, שהנם חלק ממגרש 51 ברשומי רמ"י, ייוחדו לשימושו של אוזן.
...
הצבת נתונים אלה מביאה למסקנה שנכון ל-21.6.01 שווי זכויות הבנייה של ברוש שנוידו למגרש א' הוא 46% משווי מגרש א' והמחסן הבנוי עליו.
סוף דבר במערכת היחסים בין אוזן לבין ברוש, הסכמי 98', 99', 02', במסגרתם נרכשו 3.5 דונם – תקפים, והודעת הביטול ניתנה שלא כדין.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לאכיפת הסכם ולחילופין לפצוי בגין הפרת הסכם, לרכישת דירה "על הנייר". העובדות: התביעה הוגשה בתחילה כנגד ארבע נתבעות, אך תוך כדי היתקדמות ההליכים בתיק נותרה רק הנתבעת 1 שרק איתה כרתו התובעים על הסכמים לרכישת דירות.
א. חזי חברה לבניין והשקעות (1997) בע"מ (להלן: הנתבעת ו/או נתבעת 1 ) הנה חברה רשומה כבעלת זכויות חכירה לדורות במקרקעין הידועים כגוש 30962 חלקות 56,57,58 בשכונת גילה בירושלים (להלן: המקרקעין).
ביטול הערת האזהרה היה כדין, שכן במקביל לרישום ההערות נחתם הסכם בו והוצהר כי לרוכשים ובכללם לתובעים זכות לרישום הערת אזהרה, וכי רישום הערת אזהרה נעשה לפנים משורת הדין וכי ההערות נרשמו בכפוף לייפוי כוחה של הנתבעת לבטל את ההערות באופן חד צדדי " ככל ולפי שיקול דעתה קיומה מונע קיום התחייבות מחיובי החברה". עוד הוסכם כי " אין ולא תהיה לקונה כל טענה ככל והחברה תמחוק את ה.א ביודעו שהרישום נעשה לפנים משורת הדין". עם חתימת ההסכם הוכנו ונחתמו בקשות לביטול הערות האזהרה המופנות לרשם המקרקעין והופקדו אצל ב"כ הנתבעת.
...
נוכח המסקנות אליהן הגעתי הרי שכל התביעה לפיצוי בגין הפרת ההסכם לרבות פיצוי בהתאם לחוות הדעת השמאית שהגישו התובעים נדחית, והנתבעת רשאית לבטל את הערת האזהרה שרשמה לטובת התובע 1.
על כן מדובר בהרחבת חזית אסורה ודינה להידחות.
סיכומו של דבר: הנתבעת תגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בגוף פסק הדין סעיפים 77 -78 וזו תועבר לתגובת הצד שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

תביעה לאכיפת חוזה לרישום זכות החכירה לדורות של התובעת במקרקעין וחידוש יובל מוקדם.
לאור מועד רכישת זכות החכירה בנכס על ידי גילבוע (1985) וממנו על ידי מלכה (1986) ומועד חוזה החכירה שנכרת מול רמ"י (1996), הרי שתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, לרבות הגדרת "משרד, שירותים ומסחר" בתקנה 1, אינן רלוואנטיות למחלוקת המהותית, גם בשל מועד חקיקתן.
...
הנתבעות טענו בסיכומיהן כי דין התביעה להידחות מחמת הטענות הבאות: יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר עילה (רמ"י אינה הגוף המנהל את הרישום במרשם המקרקעין), ו/או העדר יריבות (בהתאם להוראות החוזה עליו חתמה התובעת, ועל פי נוהל B 22.04, בדבר פעולות לצורך רישום/עדכון זכויות בלשכת רישום המקרקעין, החובה לפעול לרישום הזכויות במקרקעין מוטלת על החוכר).
ואולם, משעה שגם הנתבעת הרחיבה טענותיה בסעיף 18 לסיכומיה עת הקדישה פרק נפרד לטענותיה כי לא נפל פגם בהתנהלותה, וכי אין לצפות ממנה לערוך ביקורות באלפי העסקים שבמקרקעיה, הרי שיש לראות בכך הסכמה לפריצת המסגרת הדיונית, גם בסוגיות החורגות מן המחלוקת הפרשנית בשאלה אם מסעדה נופלת לגדר "מלאכה". שוכנעתי כי יש ממש בטענת התובעת כי הנתבעת ידעה שנים ארוכות על השימוש העסקי שנעשה במקרקעין, כמו בעסקים מסחריים סמוכים, שהנתבעת מודה כי נעשה בהם שימוש מסחרי.
בנסיבות מעין אלו, בהן התעלמה רמ"י מהשימוש הנוגד את תנאי החכירה, אני סבורה כי אין מקום להתנות את רישום החכירה וחידושה, בתשלומי עבר בגין תקופה המוקדמת למועד שבו גילתה רמ"י דעתה לראשונה כי היא עומדת על הפסקת השימוש המסחרי שאינו תואם את חוזה החכירה, ולחלופין, מתנה את חידוש החכירה בהסדרת עסקת שינוי יעוד/ניצול.
בשולי הדברים אוסיף כי בעניין מנש לא הייתה מחלוקת שמסעדה אינה עולה בקנה אחד עם מטרת חוזה החכירה שכמו בענייננו, היה למטרת תעשייה ומלאכה; מה שמחזק את מסקנתי כי על פי פרשנות תכליתית אובייקטיבית, "מסעדה" אינה בבחינת "מלאכה". סוף דבר: אני קובעת כי ניהול המסעדה אינו תואם את מטרת החכירה בחוזה החכירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקשה למתן צו עשה זמני, שהגיש המבקש בד בבד עם תביעה לאכיפת הסכם מכר, במסגרתו מבוקש להורות על איכלוס הנכס מושא ההסכם, בשכירות, כפי שהוסכם בין הצדדים, וכן למנות את בא כוחו של המבקש ככונס נכסים לשם העברת זכויות החכירה בנכס מהנתבעים הפורמאליים 1-3 למשיבים, והוצאת טופס 4.
העובדות שאינן במחלוקת ביום 20.12.21 היתקשר המבקש עם המשיבים בהסכם לרכישת זכויות החכירה המהוונות (שהם זכאים כי ירשמו על שמם) בבית המגורים שלהם בשטח של 400 מ"ר בקרית טבעון, הידוע כחלק מחלקה 64 בגוש 10479 (להלן: "הסכם המכר" ו"הנכס").
לטענת המשיבים, כבר עם חתימת ההסכם החל "תרגיל העקיצה" של המבקש, ש"הזמין את ההפרה של המשיבים" כאשר ידע מלכתחילה כי רישום הזכויות על שם המשיבים ברשות מקרקעי ישראל אמור להימשך חודשים, ולכן אין זה מתקבל על הדעת שהמשיבים ימכרו את הדירה עם תשלום חוב פיגורים בגין ארנונה למועצה המקומית טבעון.
...
אשר לחלקה השני של הבקשה – קבלת החזקה בנכס, לא מצאתי כי ניתן להיעתר לבקשה בשלב זה. ממספר נימוקים: ראשית, כפי שטען המבקש עצמו, בהסכם השיפוץ קיימת תנית בוררות, ועל כן לא התבקשו בכתב התביעה סעדים הנוגעים להסכם השיפוץ (סעיף 27 לבקשה).
אף שלא מצאתי להיעתר לבקשה לסעד הזמני המבוקש ביחס למסירת החזקה, מהנימוקים עליהם עמדתי לעיל, אציין כי לטעמי טוב יעשו בעלי הדין אם יגיעו להסכמות בדבר מסירת החזקה, ויפה שעה אחת קודם, משום שיהיה בכך להקטין את הנזק לשני הצדדים, ולעצור את הידרדרות מצבו של הנכס והמשך צבירת החובות בגינו.
אשר על כן, לאור הסכמת המשיבים, אני מקבלת את הבקשה בחלקה, ומורה על מינוי ב"כ המבקש, עו"ד מוטי בן ארצי ככונס נכסים לצורך העברת זכויות החכירה של המשיבים הפורמליים 1-3 בחלק מחלקה 64 בגוש 10479 על שם המשיבים, ורישום הע"א לטובת המבקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו