חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לאכיפת הסכם למכירת חלק בעסק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הסכם שותפות להפעלת עסק והסכם מכר של חלקו של אחד מהם, הם עילותיה של התביעה והתביעה שכנגד דנן בין השותפים להסכם ובעלה של אחת מהם, לסעדים כספיים.
בהקשר זה חוזר ומדגיש הנתבע, כי בשנים 2010-2009, במועד בו עזב את השותפות, השותפות דוקא נשאה רווחים, שמחציתם אף מגיע לו. בתביעתו שכנגד עותר הנתבע לאכיפת הסכם המכר ותשלום יתרת הסכום הנזכר בו בסך של 150,000 ₪.
...
מקובלת עלי טענת נעם לפיה סעיף 2 להסכם המכר נועד לשמש מעין "שעבוד" על מנת להבטיח את התשלום בגין מכירת חלקו ולהגן על זכויותיו בנכסי השותפות על מנת לממש את חובו.
שלישית נטען, כי גם אם הופר ההסכם, הרי שלא נקבע בו כל מנגנון פיצוי וכי בנסיבות אלה "יש להשליך" על ההסכם את "הנוהג בהסכמים דומים בשוק, דהיינו מנגנון פיצוי של 10%". גם טענה זו אין בידי לקבל.
לפיכך, דין התביעה העיקרית להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעות הגישו את התביעה דנן במסגרתה התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים "לספח" את התוספת לדירת התובעות ולהעבירה על שמן כחלק מדירתן (סעיף 85(א) לכתב התביעה המתוקן), ולאכוף את ההסכמים שנחתמו כמו גם פסק הדין מיום 13.1.1993.
בקשת הנתבעים לטענת הנתבעים התביעה דנן היא תביעה לאכיפת הסכם מכר משנת 1993, תביעה שהתיישנה על פי סעיפים 5 ו- 21 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות).
כב' השופט טירקל, אשר היה בדעת מיעוט, סבר שהיות ופסק הדין, שניתן במסגרת תביעה לסעד הצהרתי, עסק בזכאותה של המנוחה להרשם כבעלת הזכות בנכס, יש לסווגו כ"פסק דין שלפי תוכנו אינו טעון ביצוע", ועל כן אינו נתון להתיישנות.
...
אינדיקציות אלו מובילות למסקנה שהמדובר בתביעה שאינה במקרקעין, אולם מנגד מתבקש בה סעד של העברת זכויות במקרקעין.
זאת ועוד, נעשו פעולות לביצוע פסק הדין, ולכן דין טענת ההתיישנות להידחות, בהתאם לפסיקה הקובעת, שדי בפעולה שמשקלה כמשקל נוצה על מנת שטענת ההתיישנות תידחה.
סוף דבר הנתבעים יגישו כתב הגנה עד ליום 9.7.2023.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ברקע הבקשה, כתב תביעה לאכיפת הסכם מכר הנכס, אשר לטענת הרוכשים – המבקשים, הסכימו הצדדים על נוסחו ועל כל התנאים המסחריים הנוגעים לעיסקת המכר, היתקיימו מלוא הדרישות למסוימות וגמירות הדעת הנדרשים, ואף נקבע מועד לחתימתו, אשר ברגע האחרון, חזרה בה המשיבה וסרבה להתייצב לחתימה ולחתום עליו.
לפיכך נכרתה בין הצדדים "עסקה מחייבת" ויש לאוכפה על המשיבה, המתנהלת בחוסר תום לב העולה כדי "בריונות עסקית", לאור מניעים אישיים ומתוך מגמה להפעיל לחץ על המשיב הפורמאלי כקלף מקוח במסגרת סיכסוך הגרושין שבינה לבינו ושאינו נוגע אליהם.
בהנתן כל האמור - עילת תביעה שאינה מובהקת ומאזן נוחות שאינו נוטה דוקא לזכות המבקשים, ולנוכח מורכבות המצב בין הצדדים והתנהלות חלק מהם (המשיבה 1 והמשיב הפורמאלי) בהליכים מורכבים וקשים אחרים, מצאתי, לדחות את הבקשה להורות למשיבה 1 לצרף את חתימתה להסכם בין הצדדים, ומנגד להורות על מתן צו מניעה לפיו נאסרת כל דיספוזיציה ובכללה השכרת הנכס, או חלקו לכל צד ג' שהוא, וזאת עד מתן פסק דין בתביעה העיקרית.
...
תמונת מראה של אותו שיקול – מאזן הנוחות ושמירה על מצב קיים, מביאה אותי למסקנה שיש לקבל את הבקשה לצו האחר שהתבקש – הוא הצו למניעת כל דיספוזיציה בנכס או בחלק ממנו.
החלטתי שלא לאפשר זאת.
מעבר לכל האמור לעיל, מצאתי לנכון לפנות שוב למשיבה 1 ולמשיב הפורמלי, ולהביע את תקוותי כי ימצאו בהקדם את הדרך לסיום המחלוקות בינהם, שלהתרשמותי, הן העומדות ביסוד הפרשה נושא תיק זה, וזאת על מנת שלא להגדיל ואולי אף לצמצם את הנזקים הכבדים הצפויים, תוצאת תיק זה. המזכירות מתבקשת להמציא עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בקדם המשפט שהתקיים ביום 14.04.22, טען בא כוח התובע כי התובע מחזיק ב – 50% מן התמורה על מנת לשלם מיסים (ע' 6 ש' 16), אולם אין כל אינדיקאציה כי נטל המיסים על המקרקעין הגיע ל – 50% מן התמורה, או כי הנתבע לא היה משלם את מס השבח או מיסים אחרים שהתשלום שלהם הוטל עליו בהסכם המכר ויתר על כן הסכם המכר לא הציע אפשרות כי הקונים יחזיקו חלק מכספי התמורה לצורך תשלום מיסים.
אציין כי אילו הוכח כי הקומה השנייה בבית מושכרת לאדם זר, אפשר שהיה זה משנה את התמונה שכן אם אדם זר יכול להתגורר בבית, אפשר שגם התובע יכול להיות הבעלים של המקרקעין, אולם מאחר שטענה זו לא הוכחה והוכחשה נמרצות על ידי הנתבעים, אין בה כדי לשנות את עמדתי, כי גם אילו היה התובע זכאי לתבוע אכיפה של הסכם המכר, לא היה מקום ליתן לו סעד זה מאחר שאכיפת ההסכם איננה צודקת בנסיבות העניין.
אני סבורה כי בהיתחשב בכך שמדובר בעיסקה בתוך המשפחה, כשהצד השני להסכם היו בתו של הנתבע ובעלה, ההמתנה של הנתבע עם הודעת הביטול הייתה סבירה ועל כן הודעתו על ביטול ההסכם ניתנה בתוך זמן סביר.
...
במצב זה, כשהנתבע מודה כי קיבל סכום של 327,000 ₪ והנתבעת ידעה לפרט במדויק את הסכומים ששולמו על ידה ועל ידי התובע, אני קובעת כי הסכום שעל הנתבע להשיב בעקבות ביטול ההסכם הוא 327,000 ₪.
מאחר שהצדדים מנהלים (או ניהלו) הליך בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לחלוקת הרכוש בינהם, אני קובעת כי גם החלוקה של סכום ההשבה בינהם תיקבע בהתאם לקביעות בבית המשפט לענייני משפחה ובהתאם יידרש הנתבע לבצע השבה בתוך 30 יום מן המועד בו יתברר למי עליו להשיב איזה סכום.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי התביעה לאכיפת הסכם המכר נדחית והתביעה לביטולו מתקבלת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

(-) תביעת המשיב – בחודש אוגוסט 2019 הגיש המשיב לבית המשפט בדרום אפריקה תביעה כנגד חברת ברל קקטוס לאכיפת הסכם המכר של הדירה, בה התבקש בית המשפט להורות על רישום הבעלות בדירה על שמו (להלן: תביעת המשיב בדרום אפריקה).
עניינה של התביעה שהגיש המשיב בדרום אפריקה, בהסכם מכר של הדירה שהובטחה לו לגישתו בהתאם לסיכום עם שמואל; בעוד שעניינו של ההליך בישראל – בשכר השוטף שלא שולם למשיב; בזכויותיו ובחלקו בפרויקטים בדרום אפריקה; ובזכויותיו במקרקעין בנתניה.
האם השאלות השנויות במחלוקת בשני ההליכים הן זהות או דומות? כזכור, בתביעת המשיב בישראל, הוא טען כי לא שולם לו הגמול הכולל שהוסכם בינו לבין שמואל עבור ניהול חלק מעסקיו של שמואל.
...
משעה שהפורום הישראלי הוא פורום נאות לדון בסכסוך בין הצדדים, המסקנה לפיה בית המשפט בישראל הוא זה שידון בכל רכיבי הסכסוך, היא כאמור מסקנה שעולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות, וההחלטה לדון בכל הרכיבים הללו היא אפוא החלטה סבירה שאין מקום להתערב בה. יוער בהקשר זה כי בית משפט קמא ציין את האפשרות כי תוגש על ידי המבקשים בקשה לעיכוב הליכים בדרום אפריקה.
במקרה דנן, ולאור כל מה שצוין לעיל, שיקולי היעילות מצדיקים כאמור את המסקנה לפיה ההליך שיתברר הוא תביעת המשיב בישראל.
אולם, בהינתן כל האמור לעיל, המסקנה לפיה בית המשפט בישראל, שהוא פורום מתאים לדון בסכסוך בין הצדדים, ידון במכלול השאלות השנויות ביניהם במחלוקת ובכלל זה בשאלת זכויותיו הנטענות של המשיב בדרום אפריקה, היא כאמור מסקנה שאינני סבורה כי יש מקום להתערב בה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו