ברקע הבקשה, כתב תביעה לאכיפת הסכם מכר הנכס, אשר לטענת הרוכשים – המבקשים, הסכימו הצדדים על נוסחו ועל כל התנאים המסחריים הנוגעים לעיסקת המכר, היתקיימו מלוא הדרישות למסוימות וגמירות הדעת הנדרשים, ואף נקבע מועד לחתימתו, אשר ברגע האחרון, חזרה בה המשיבה וסרבה להתייצב לחתימה ולחתום עליו.
לפיכך נכרתה בין הצדדים "עסקה מחייבת" ויש לאוכפה על המשיבה, המתנהלת בחוסר תום לב העולה כדי "בריונות עסקית", לאור מניעים אישיים ומתוך מגמה להפעיל לחץ על המשיב הפורמאלי כקלף מקוח במסגרת סיכסוך הגרושין שבינה לבינו ושאינו נוגע אליהם.
בהנתן כל האמור - עילת תביעה שאינה מובהקת ומאזן נוחות שאינו נוטה דוקא לזכות המבקשים, ולנוכח מורכבות המצב בין הצדדים והתנהלות חלק מהם (המשיבה 1 והמשיב הפורמאלי) בהליכים מורכבים וקשים אחרים, מצאתי, לדחות את הבקשה להורות למשיבה 1 לצרף את חתימתה להסכם בין הצדדים, ומנגד להורות על מתן צו מניעה לפיו נאסרת כל דיספוזיציה ובכללה השכרת הנכס, או חלקו לכל צד ג' שהוא, וזאת עד מתן פסק דין בתביעה העיקרית.
...
תמונת מראה של אותו שיקול – מאזן הנוחות ושמירה על מצב קיים, מביאה אותי למסקנה שיש לקבל את הבקשה לצו האחר שהתבקש – הוא הצו למניעת כל דיספוזיציה בנכס או בחלק ממנו.
החלטתי שלא לאפשר זאת.
מעבר לכל האמור לעיל, מצאתי לנכון לפנות שוב למשיבה 1 ולמשיב הפורמלי, ולהביע את תקוותי כי ימצאו בהקדם את הדרך לסיום המחלוקות בינהם, שלהתרשמותי, הן העומדות ביסוד הפרשה נושא תיק זה, וזאת על מנת שלא להגדיל ואולי אף לצמצם את הנזקים הכבדים הצפויים, תוצאת תיק זה.
המזכירות מתבקשת להמציא עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.
