מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לאכיפת הסכם הפעלת גן אירועים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת "ר.צ.פ", מפר ה"קבוץ" את ה"הסכם ההפעלה" באופן שאינו מאפשר את הקמת "גן האירועים". מכאן העתירה לאכיפת "הסכם ההפעלה". בנוסף, עותרת "ר.צ.פ." ל"פצויי קיום בעד רווחים שנמנעו מהתובעת עד למועד הגשת התביעה" "ולחילופין: פצויי הסתמכות". (עמ' 1) ובסיומו: "אני קובע שה"קבוץ סיכל ומנע – שלא כדין – את האפשרות להקים ולהפעיל את "גן האירועים". אני קובע ש"הסכם ההפעלה" אינו בר ביצוע עוד; נוכח היתנהלותו והתנהגותו זו של ה"קבוץ".
...
הרי ברור שאם המבקשת הייתה מגישה בקשה למתן צו עיקול זמני בראשית ההליך, הקיבוץ היה טוען שאין להיעתר לה עקב חולשת התביעה או מסיבות אחרות.
" (עמ' 5) תמים דעים אני עם דברי תשובה אלו אני דוחה את טענת השיהוי.
סוף דבר · אני מורה על עיקול הזכויות ב-15 מגרשים מתוך 105 מהמגרשים אשר התרשים להם הוגש וצורף כנספח לתגובת רמ"י לבקשה זו (פלמחים – תב"ע בר/9/76).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת "ר.צ.פ", מפר ה"קבוץ" את ה"הסכם ההפעלה" באופן שאינו מאפשר את הקמת "גן האירועים". מכאן העתירה לאכיפת "הסכם ההפעלה". בנוסף, עותרת "ר.צ.פ." ל"פצויי קיום בעד רווחים שנמנעו מהתובעת עד למועד הגשת התביעה" "ולחילופין: פצויי הסתמכות". בכתב ההגנה שהוגש על ידי ה"קבוץ" נטען: · "הסכם ההפעלה – פקע מעצמו, הופר ע"י התובעת ואינו ישים מזה שנים". · ה"הסכם הנו הסכם המותנה בתנאים – מתלים ומפסיקים", אשר לטענת ה"קבוץ", אי התמלאותם הביאה לפקיעתו של ה"הסכם".
...
אני קובע שה"קיבוץ" הפר את "הסכם ההפעלה". אני קובע שה"קיבוץ" סיכל ומנע - שלא כדין - את האפשרות להקים ולהפעיל את "גן האירועים". אני קובע, ש"הסכם ההפעלה" אינו בר ביצוע עוד; נוכח התנהלותו והתנהגותו זו של ה"קיבוץ".
אני קובע, שלא הייתה כל הפרה של ה"הסכם ההפעלה" על ידי "ר.צ.פ". נהפוך הוא; "ר.צ.פ" עשתה כיכולתה והשקיעה מאמצים ומשאבים רבים, כדי לקיים את ה"הסכם", כאשר ה"קיבוץ" בהתנהלותו ובהתנהגותו הבלתי תקינה כמפורט לעיל, מסכל ומונע כל אפשרות לקיימו.
אני קובע, שעל ה"קיבוץ" לפצות את "ר.צ.פ" על הנזק שנגרם לה עקב הפרת ה"הסכם ההפעלה" על ידי ה"קיבוץ".

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עסקינן בתביעה לאכיפת הסכם הפעלה מיום 26.4.04 כפי שנכרת בין "קבוץ פלמחים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ" (להלן: "הנתבעת") יחד עם "פלמחים על הים אגש"ח בע"מ" (להלן יחד: "הקבוץ") לבין "ר.צ.פ פלמחים אירועים ונדל"ן בע"מ" (להלן: "התובעת").
עיקרו של הסכם זה, בזכות שניתנה לתובעת להקים גן אירועים על שטח השייך לקבוץ ולהפעילו (להלן: "ההסכם").
...
טרם שוכנעתי שיש להכריע כבר כעת בעיכוב ההליכים המתבקש.
סוף דבר לא תתאפשר פתיחה חוזרת של סוגיית החבות במישור היחסים הישירים שבין התובעת לבין הקיבוץ.
בהתאם להוראת תקנה 222 בתקנות – אני מורה כי בשלב הקרוב ובגדרי המועדים שנקבעו, יתקיים הדיון ויוצגו ראיות כפי שנקבע בהתייחס לנזק בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 19.02.2008 נחתם בין יוחאי לבין תובעת 4, ברכת העמק בע"מ (להלן – ברכת העמק) הסכם שכירות לפיו ברכת העמק תשכור מיוחאי את המקרקעין למטרת הפעלת גן אירועים (להלן – הסכם השכירות).
בחקירה שכנגד הסביר דוד כי: "אם אני הייתי מגיע איתו [עם יוחאי – א.ש.] להסדר בנוגע לדמי השכירות אז התביעה שלי לא הייתה. החמדנות גוברת על היצר האנושי" [פר' עמ' 61, ש' 3-2] מסקנה זו אף תואמת את קביעתו של בית המשפט שדן בתביעת הפינוי, כדלקמן: "117. ... ראוי להפנות אל עדותו של אבי התובע, אשר היה מעורב בעיסקה כולה וגם בהליך מראשיתם (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 4) – "חבל שהתעסקתי איתם. כלכלית לא היה שווה לי". הרושם הנוצר, למרות הכחשת התובע ואביו, הוא כי זו המוטיבציה המרכזית אשר הובילה את התובע לנקוט בצעדים אשר הובילו בסופו של דבר להגשת תובענה זו, ולהזכיר כי טעות שאינה אלא בכדאיות עסקה אינה עילה לביטול חוזה על פי סעיף 14(ד) לחוק החוזים" הנתבעים ביקשו להסתמך על החלטות קודמות בעיניין הסעדים הזמניים בתביעה דנן כראיה לכך שאין הצדקה לאכיפת החיוב על יוחאי.
...
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה, כמפורט להלן: אני קובע כי הנתבע 1, יוחאי שמעון נווה, הפר את הסכם השכירות והתוספת להסכם השכירות מיום 21.06.2011.
אני קובע כי הנתבע 2, שלום דוד נווה, גרם להפרת הסכם השכירות והתוספת להסכם השכירות מיום 21.06.2011.
לצורך ביצוע האכיפה אני ממנה את באי כוחה של ברכת העמק, עו"ד יוסף יפרח ו/או עו"ד ד"ר אפרים אליגולא, לתפקיד כונסי נכסים לביצוע הפעולות הדרושות להשלמת הליכי הרישוי ושינוי הייעוד, לרבות: חתימה על מסמכים, הכנת תוכניות ועריכת בקשות למיניהן לרשות מקרקעי ישראל, מוסדות התכנון והרשות המקומית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה תארה אינקוגניטו אירועים נוספים, כגון גניבות ציוד שלה, שלדעתה היו באחריות המלון, אך התברר כי המלון לא רכש ביטוח הולם, בנגוד להסכמת הצדדים; והפרת הסכם ע"י המלון, בכך שגבה מחירים נמוכים מאלו שהתחייב להם כלפי אינקוגניטו.
המלון טען כי תביעת אינקוגניטו לאכיפת החוזה בבית משפט השלום נדחתה.
גם אם ניתן לראות בהצעת אינקוגניטו הסכם מחייב, נאמר בו כי ההיתקשרות היא ל-5 שנים מתחילת שלב ב' (מתן אישורים להקמת גן ארועים חדש).
השלב השני אמור היה להתבצע לאחר שהמלון יקבל רישיון להפעלת גן האירועים.
...
לאור המסקנה לעיל אין צורך לבחון את חוות הדעת לגופה.
על כן, הגם שאני סבורה כי המלון הפר את התחייבותו לאינקוגניטו לתת לה זכות סירוב ראשונה – לא הוכח נזק שנבע מכך, ואין לפסוק לאינקוגניטו פיצוי בשל כך. בתצהיר מר מן נאמר כי עבודות השיפוץ והשדרוג בשלב א' באולם הסתכמו בכ-100,000 ₪.
לסיכום תביעת אינקוגניטו לתשלום רווחים עתידיים בגין אי קיום הסכם – נדחית, כיוון שלא הוכח הסכם בין הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו