חלוקת זמני השהות של הצדדים עם הקטינים נקבעה בהסכם הגירושין במתכונת זו:
בשבעת החודשים הראשונים שלאחר אישור ההסכם יתקיימו זמני השהות, אחת לשבועיים, באופן שהאב יגיע למקום מגורי הקטינים ביום שישי אחת לשבועיים, ישהה עם הקטינים בין השעות 12:00-16:00, ישיב את הקטינה אל בית האם וייקח לסוף שבוע בביתו את הקטין עד למוצאי יום השבת בשעה 21:00 ולחילופין, עד ליום ראשון ישירות למסגרת החינוכית.
עוד הסכימו הצדדים בהסכם הגירושין כי הקטינים יחלקו זמנם בחגי ומועדי ישראל בחלוקה שווה וביחס לתקופת חופשת הקיץ קבעו כי: ' .
תמ"ש 50167-06-19 – אכיפת הסכם גירושין
ביום 23.06.19 הגישה האם כנגד האב, תביעה לאכוף על האב את זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושין.
תמ"ש 64036-07-20 – תביעה לאפוטרופסות בלעדית
תביעה זו הוגשה ביום 28.07.20 ע"י האם כנגד האב, במסגרתה טענה האם כי מאז הגירושין היא זו המגדלת את הקטינים לבדה, בעוד האב יוצא חובתו בקיום זמני שהות מצומצמים עם הקטינים.
...
משכך, שעה שלא הוכח בפניי כי התנהגות הקטין כלפי האם וסירובו העיקש לחדש עימה את הקשר, חרף מאמצים כבירים שנעשו מצידה בעניין זה, מוצדקת וכאשר האב מצידו דבק לאורכם של ההליכים בגרסה כי אין המדובר בניכור הורי שמפעיל כנגד האם (ראו, בין היתר, טיעון ב"כ האב בישיבת הוכחות מיום 02.03.23 בעמ' 6 שורות 2-23 וכן סעיף 25 לסיכומי האב) הגעתי לכלל מסקנה כי הקטין הוא בבחינת 'בן מרדן'.
לא זו אף זו, אפילו ולא הייתי מגיעה למסקנה זו, הרי שלנוכח מצבה הבריאותי הרעוע של האם, כמו גם מצבה הכלכלי, בצד העובדה כי מגדלת כמעט לבדה את הקטינה, בעוד שהאב מקיים עימה זמני שהות מצומצמים בלבד (סוף שבוע אחת לשבועיים), אל מול מקור חיוב האם במזונות הקטין, מ'דיני צדקה', הרי שניתן לקבוע כי אין ביכולתה הכלכלית של האם להשתתף במזוות הקטין, שכן קביעה כאמור עשויה לדרדר אותה לחרפת רעב ולפיכך, האם איננה עומדת בתנאי ה'אמידות' ולכן אין לחייבה במזונות הקטין מדיני צדקה.
כך גם לא הוכח בפני כי הקטין יחווה מחסור מקום בו לא תחוייב האם במזונותיו, שכן נחה דעתי כי יש בידי האב למלא מלוא צרכיו, אותם הערכתי ע"ס 2,250 ₪ בחודש וכאמור בקביעות אליהן הגעתי במסגרת התביעה לביטול מזונות.
אחרית דבר,
מכל המקובץ לעיל, עתירת האב בתמ"ש 3402-09-21 לביטול חיובו במזונות הקטין – מתקבלת.
עתירת האב לביטול חיובו במזונות הקטינה – נדחית.
עתירת האב בתלה"מ 27554-10-22 לחיוב האם במזונות הקטין – נדחית.