מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לאישור זכויות בנדל"ן

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 22.8.2012, בהיותה חדלת פרעון, פירסמה דלק נדל"ן זימון לאספת נושים לצורך אישור הסדר חוב בו פורטו זכויותיה וחובותיה של החברה (נספח ח' לבקשה); שוויו של פרויקט חוף הכרמל הוערך במועד זה ב-284 מיליון ₪, אך צורפה גם חוות דעת של פרופ' אמיר ברנע מיום 31.7.2012 שהתייחסה לאפשרות של פירוק, במסגרתה הוערך כי בהליכי מימוש מהיר שווי הפרויקט הנו כ-217 מיליון ₪ (להלן: חוות דעת ברנע; נספח ט' לבקשה).
מנגד העלה הבנק טענות עקרוניות בנוגע לקשיים הטבועים בהליך גילוי המסמכים טרם הגשת בקשת אישור תביעה נגזרת, בגינם נטען כי על בית המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהעתרות לבקשות מסוג זה. אשר לבקשה גופה, נטען כי המבקש לא הצליח להעמיד ולו תשתית ראייתית ראשונית, שכן הבקשה תלויה כולה על שומת ולכינסקי, אולם זו כלל אינה רלוואנטית, שכן היא הוכנה לצורך הדוחות הכספיים של דלק נדל"ן. לטענת הבנק, השומה היחידה הרלוואנטית לבחינת היתנהלותו היא שומה להערכת שווי נכס המשמש כבטוחה לאשראי.
...
בנסיבות אלה, מצאתי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית כנדרש בשלב זה, וכי יש להיעתר לבקשת הגילוי.
בשים לב לכך שהתשתית הראייתית שבבסיס בקשת הגילוי הפנתה את "אור הזרקורים" לשאלת שווי הבטוחה מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בבנק, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שמבין שורת המסמכים שלגילויים עתר המבקש, יגלה הבנק כל מסמך (מבין סוגי המסמכים שנמנו בבקשה) בו קיימת התייחסות להערכת שוויה של הבטוחה בתקופה הרלוונטית.
דין הערעור להתקבל אפוא.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשם בחינת הצורך בהגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק, כמפורט בבקשה, המבקש עתר לבית המשפט להורות למשיב למסור לעיונו את המסמכים המפורטים להלן: כל פרוטוקולי ישיבות האשראי ו/או דירקטוריון הבנק ו/או כל גורם או אורגן אחר מטעם הבנק, בהן נדון החוב האמור של דלק נדל"ן, לרבות ההחלטה למחיקת החוב.
רקע נורמאטיבי הזכות להגיש בקשה לקבלת צו לגילוי מסמכים במסגרת הליך התביעה הנגזרת מעוגנת בסעיף 198א לחוק החברות, הקובע כדלקמן: "198א. (א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
...
הכרעה לסיכום, בהינתן העובדה שמדובר בבקשה לקבלת מסמכים לצורך בחינת הגשת תביעה נגזרת, הרי מה שצריך לעמוד לעיני בית המשפט הוא האופן שבו התנהלו נושאי המשרה בבנק, האם הם הפרו חובת זהירות, פעלו ברשלנות או באופן לא מיודע, או שמא פעלו בהתעלם מהסיכונים בעסקאות דומות, או כל טענה אחרת שהייתה מצדיקה אישור תביעה נגזרת כנגד נושאי משרה בגין הפרת חובת הזהירות.
סופו של דבר מצאתי למחוק את הבקשה.
אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

גם לגוף הדברים אציין כי משעה שקבעתי שלא די בעיקול שהוטל על חלקו של הנתבע בדירת מגוריו, עיקול אשר אף אם מבחינת גובה שוויו הכספי עשוי להתאים למלוא סכום התביעה, היכולת לממשו בבוא יום אם התובעים יזכו בתביעה יהיה קשה עד מאוד וכרוך בעלויות כספיות והליכים משפטיים יקרים ומורכבים בין היתר כנגד רעייתו של הנתבע, אשר זכאית לגור בבית מגוריה, יש לבחון את העיקולים הנוספים שתפסו שתכליתם לאפשר ביצוע פסק הדין, ולצורך האמור יש להותיר על כנו את העיקול על זכויותיו של הנתבע בחברת ברוש שעיקרן במניותיו, ואין לאפשר לו לבצע כל שינוי באחזקותיו בחברה, או בכספים המגיעים לו מהחברה למעט זכותו לקבל משכורת מהחברה (אשר לא הוכחה), כאשר סבורני כי מלכתחילה העיקול שהוטל אינו חל ו/או לא צריך לחול על אמצעי מחיה שוטפים כגון חשבון עו"ש או משכורת, ואולם כאמור בהיעדר כל תגובת מחזיק מצד חברה זו וראיות של ממש לטענה כי עוקלה המשכורת החודשית המשולמת לנתבעת מחברה זו, אין מקום לידון בטענות הנתבע.
בנסיבות אלה שבים המשיבים על הדרישה להותיר על כנו רק את העיקול על זכויות המשיב 1 בבית מגוריו ועל 2 רכבי המשיבים ולחילופין הועלתה כעת הצעה נוספת כי במידה ובית המשפט יסבור כי יש לייחס ערך מופחת יותר לנכס הנדל"ן, מבקשים המשיבים לצמצם את העיקולים לזכויות המשיב 1 בנכס הנדל"ן, זכויות הנתבעים ברכבם שעוקלו, זכויות הנתבע 1 בקרנות ובקופות עד לסך המשלים את סכום העיקול לסכום התביעה, ולבטל את כל יתר העיקולים.
...
בעניין זה מקובלת עלי טענת המערערים כי בנסיבות העניין הקונקרטי ונוכח השתלשלות הדברים המתוארת בתצהירים שצורפו, עצם העובדה שהמשיבים 1 ו-2 אינם צד להסכם השותפות אינה חזות הכל, וכי גם אם על המבקשים לצלוח משוכה שאינה פשוטה ביחס לטענתם בדבר חיובם האישי של המשיבים 1-2, הרי שקיימת אפשרות כי יעלה בידם לצלוח משוכה זו. גם ביחס לתנאי הסכם השותפות איני סבורה כי יש לפרשם באופן השולל קיומה של עילת תביעה, כעולה מהחלטת כב' הרשמת.
"בנסיבות אלה צודקים המבקשים אף בטענה כי יש מקום לקבוע מועד לדיון בהתאם להסכמות מיום 12/1/2020, במסגרתו תידון סוגיית תוקפם של צווי העיקול הזמניים, לרבות היקפם, כאשר לשני הצדדים הזכות לחקור (בקצרה) את הצד שכנגד על האמור בתצהירו בכל הנוגע להליך זה (סיכויי תביעה, הכבדה ומאזן נוחות)". כן צוין בהחלטתי כי "על מנת שלא להקשות יתר על המידה על הצדדים בעיצומה של תקופה קשה זאת, החלטתי שלא למחוק למשיבים את בקשתם מיום 31/3/2020 ולראות בה חלק בלתי נפרד מבקשתם לביטול העיקול, כאשר נראה כי ההליך מיום 31/3/2020 מצביע על שינוי הנסיבות שחל מאז הטלת העיקולים והגשת בקשת הביטול הקודמת ביחס למצב העובדתי ששורר כיום, וכך גם התגובה והתשובה הנוכחיים, יהוו חלק בלתי נפרד מכתב הטענות של הצדדים בסוגיית העיקול" דיון בסוגיית תוקפו של צו העיקול הזמני, התקיים לפניי ביום 10/5/2020 במהלכו נחקרו הצדדים על תצהיריהם וטענותיהם בסוגיית צו העיקול הזמני והיקפו.
בעניין זה אציין כי אין בידי לקבל עתירת הנתבעים כי במידה ובית המשפט יסבור כי יש לייחס ערך מופחת יותר לנכס הנדל"ן יש לצמצם העיקולים לזכויות המשיב 1 על נכס הנדל"ן, זכויות המשיבים ברכבים, וזכויות המשיב 1 בקרנות ובקופות – כאשר אין באמור כדי להוות סך המשלים את סכום העיקול לסכום התביעה, וכאשר אף נראה כי רק הכספים שעוקלו בבנקים בסכום כולל של כ – 360,000 ₪ מהווים את "המקור הוודאי היחיד לפירעון חובות בעתיד וסכומו נמוך פי שישה מסכום התביעה וסכום העיקול בהתאם" (מתוך טענות התובעים).
לפני סיום, אין מנוס מלציין את הרושם כי מבחינת רכיב ההכבדה ומאזן הנוחות, אף ניכר כי מצבם הכלכלי של הנתבע הרבה פחות טוב מזה שתיארו לאורך ההליך ועד כה. הנתבעים אף מודים בבקשתם הנוכחית כי מצבם הכלכלי ויכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם הורע באופן משמעותי, משעה שמשבר הקורונה העולמי פגע גם בשוק הנדל"ן בגרמניה בכלל ובברלין בפרט, שם פועלים הנתבעים, ומציב קושי במכירת אותו בניין שנועד לשמש לכאורה את המקור הכספי לביצוע הסכם הפשרה מצידם, כאשר הם אף מודים בבקשתם (סעיפים 18-20) כי ההשפעות על שוק הנדל"ן עשויות להיות ארוכות טווח ומרחיקות לכת (סעיף 18 לבקשה) ומה יותר "חזק" מהודאת בעל הדין בעצמו ?! הנתבע 1 אף מציין בבקשתו כי את הכספים גייס לכאורה לצורף השיפוץ של ביתו בסכום של כ – 300,000 ₪ הוא צריך כיום לצורך הוצאות המחיה השוטפות שלו לאור המצב.
תוצאה מידתית רצויה צו העיקול הזמני ייוותר על כנו למעט העיקולים שהוטלו על כספי הפיצויים ועל כספי התגמולים של הנתבעים בקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים – אותם אני מורה לבטל (כאשר ספק אם עוקלו מלכתחילה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

חברת סוטרה בע"מ טענה שהסכום הוחזר לו, ואילו אברמוביץ טוען שלא הוחזר לו דבר ולכן פסק הבורר את זכויותיו בנדל"ן או בכסף.
וכפי שציינו התובעים, סעיף 39 לחוק הבוררות קובע מפורשות כי חוק הבוררות אינו מונע הגשת תביעה על פי הזכויות והחיובים, בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל פה. מעשה בית דין יכול ויקום באישור פסק בורר, המבליע לתוכו את עילת הפסק (ר' ע"א 42/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' מאיר מרחב, פ"ד מו(4) 86 [1002]) אך לא בדחיית בקשת האישור.
...
לא שוכנעתי כי יש מקום לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות, מבלי להיכנס לעובי הקורה ולברר את הטענות העובדתיות השנויות במחלוקת.
בסיכום הדברים – הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אין חולק על כך שבעל המניות של הנתבעת, מר ציון חסיד, הציע לתובע, בתמורה לכך, הגדלה ייעודית של העמלה בגין מכירות בפרוייקט זה. אף אין חולק על כך שבהסכם זה הוגדלו עמלות המכירה שהתובע היה זכאי להן בפרוייקטים אחרים של הנתבעת (סעיף 23 לכתב התביעה שאושר בסעיף 38 לכתב ההגנה).
נקבע כי פרט לשירות הייעוץ כמפורט בהסכם, מתחייב המשווק כי לא יעסוק בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו ואשו באמצעות אחרים, לרבות על ידי שותפות או אחזקה בעצמו או באמצעות אחרים במניות או בזכויות ניהולים בתאגידים, במכירה, ו/או בשיווק נדל"ן עבור גורמים אחרים, וכן התחייב לא לעסוק בכל עיסוק ולא לתת כל שירות העלול להעמידו ביחסי תחרות עם החברה.
...
הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות מחוסר סמכות, שכן לשיטת הנתבעת, התובע נתן לנתבעת שירותי ייעוץ בתחום השיווק כקבלן עצמאי, במסגרת עסק שהוא מנהל, וכאשר נדחתה דרישתו לשיפור תנאי ההתקשרות המסחרית עמו, החליט התובע לסיים בתיאום עם הנתבעת את ההתקשרות עמה.
לחילופין טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה בשל הגשתה בחוסר תום לב קיצוני, הואיל וצורת ההתקשרות הקבלנית בין הצדדים התקיימה לפי בקשת התובע, משיקוליו, שעיקרם – שיקולי מיסוי, קרי: האפשרות לקזז הפסדים של חברה שבאמצעותה פעל התובע בתחום הנדל"ן כעצמאי לפני ההתקשרות בין הצדדים.
התוצאה התביעה נדחית ברובה.
הנתבעת תשלם לתובע סך 27,799 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.19 עד לתשלום בפועל.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו