תביעה לאישור הלוואה להחלפת רכב לבעל מוגבלות בניידות

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת (השופט מוסטפא קאסם ונציגי הציבור מר יוסי עבאדי ומר יעקב בר-אל; בל' 1745-03-15), במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה ואושרה זכאותה לקבלת הלוואה לרכישת רכב מכוח הסכם ההלוואות.

"מבקש הלוואה" מוגדר בסעיף 2 להסכם ההלוואות כ"מי שועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים קבעה כי הוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו, והמכון קבע כי דרוש לו רכב לאבזרים מיוחדים" (סעיף 2(2)), או - כמי שמתקיימים בו התנאים המצטברים הבאים: נקבעו לו 90% מוגבלות בניידות לפחות; הוא בעל רישיון נהיגה בר תוקף; הוא בין הגילאים 18-60; והכנסתו הקובעת אינה עולה על הסכום הנקוב בהסכם (סעיף 2(1)).

סעיף 5 להסכם ההלוואות קובע את הכלל ולפיו "הלוואה לפי הסדר זה תנתן למבקש הלוואה הרוכש לראשונה רכב שלשם רכישתו אושרה הלוואה עומדת". סעיף 6 להסכם קובע כי על אף האמור בסעיף 5 תנתן גם הלוואה "להחלפת רכב", אם מיתקיים במבקש ההלוואה אחד מהתנאים הנקובים בסעיף - חלוף חמש שנים לפחות מהמועד בו קיבל לאחרונה הלוואה עומדת לרכישת רכב; ההלוואה העומדת לרכישת רכב אושרה לפי סעיף 11(ב)(3) להסכם הניידות (נסיבות בהן נקבעו למבקש ההלוואה הגבלות בנהיגה שאינן מאפשרות את המשך השמוש ברכב הקודם); או - מצב בו ההלוואה העומדת להחלפת רכב אושרה לפי סעיף 5(ב) להסכם הניידות ומתייחסת לרכישת רכב גדול יותר מהרכב הקודם (מצב בו בעבר ניתנה הלוואה למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה, וכיום יש לו רישיון וניתן לו אישור לרכב גדול יותר).

...

נציג ציבור (עובדים) מר אמיר ירון אני מסכים עם שופטי ההרכב כי דין הערעור להידחות.

נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר אני מסכים עם שופטי ההרכב כי דין הערעור להידחות, לאור פרשנותם של הסכמי ההלוואות והניידות המעדיפים את טובת ה״צד השלישי״ במקום בו ההסכם אינו ברור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב, הערעור נדחה.

התובע נמצא בקשר רציף עם הנתבע לגבי אישורי הלוואה עומדת בהחלפת רכב, ומידע זה הובא לידיעתו גם בהתקשרויות קודמות כגון במכתבים אשר נשלחו לו בנושא.

התובע מקבל קצבת ניידות החל מיום 1.10.90, והיה בעל רכב עם נפח מנוע מעל 1,300 סמ"ק, כאשר לפי שיעור מוגבלותו (80%) הוא זכאי להטבות על פי הסכם הניידות לפי רכב עד 1800 סמ"ק. עד למועד הרלוואנטי לתביעה (חודש מאי 2016) קיבל התובע הטבות לפי הסכם הניידות מספר רב של שנים, ולכן, אין הוא יכול לטעון שאינו מכיר את כללי הזכאות.

...

גם אם נקבל את עמדת התובע כי ייצור רכב בעל הספק מנוע של 1200 סמ"ק אשר משולבת בו טכנולוגיית טורבו מביאה את הרכב להספק מנוע של 1,800 סמ"ק, הרי ייצור מנועים קטנים ויעילים יותר בטכנולוגיות מתקדמות לשם חסכון באחזקת ובדלק רק מחזקת יותר את עמדת הנתבע, שהרי הוצאות השימוש בגין הרכב קטנות בזכות טכנולוגיה זו. התובע קיבל את הקצבה המגיעה לו בהתאם לסעיף 13(א) להסכם הניידות ודין התביעה להידחות.

החלטת הנתבע בעניין זכאות התובע לקצבת הניידות הינה כדין ואין סיבה להתערב בה. לסיכום נוכח האמור התביעה נדחית.

במועד הרלוואנטי לתביעה היה התובע הבעלים של רכב מתואם לנהיגת מוגבל עם אביזרים מיוחדים, מסוג פולקסווגן T5 לנכים, שנת ייצור 2012 (מועד עליה לכביש בחודש 9/12) (להלן: "הרכב הקודם").

מכוח הוראות אלו נחתמו בין המדינה לבין הנתבע שני הסכמים הרלוואנטיים לעניינו של התובע, שתכליתם להעניק הטבות סוציאליות למי שמוגבל בניידות, והם הסכם הניידות והסכם הלוואות, שהוא ההסכם המגדיר את התנאים להעמדת הלוואות, שיעורן, ובין היתר מאפשר מתן הלוואה להחלפת רכב - הכל בתנאים הנקובים בהסכם, וביניהם שינוי במצבו של המוגבל בניידות המצדיק זאת, או חלוף זמן בהיתחשב בבלאי הטבעי של הרכב (סעיף 6 להסכם ההלוואות וסעיף 11 להסכם הניידות).

אופן חישוב הרכב הקודם - הנתבע היתייחס לשימוש במחירון יצחק לוי כמחירון הקובע את שווי הרכב הקודם ולכך מסכים התובע אלא שהנתבע טועה באומרו שהוא "מיטיב עם המוגבלים בניידות" בכך שהוא בוחר את "הערך הנמוך מבין השניים" שהרי הוא חייב לפעול לפי הסכם הניידות, ולפי הגדרת "בסיס החישוב" כפי שטען התובע בתביעתו, וכפי שאישר הנתבע בסיכומיו (סעיף 10) והרי בסיס החישוב קובע ומחייב: "... בהתאם לדגם ולשנת הייצור הרישמיים ברישיון הרכב שבידי המוגבל בניידות..." כלומר, כל סטיה מכך, היא סטיה מהקבוע בהסכם הניידות, ומהוה חריגה מסמכות.

...

מכל מקום, במסגרת התייחסות התובע לסיכומי הנתבע, הוא הסכים לקבל את טענת האחרון באשר לחישוב מחיר הרכב החדש כך שזה יעמוד על סכום של 269,000 ₪, הסכמה בשלה צמצם את גובה ההפרש שלטענתו על הנתבע לשלם לו, מסכום של 30,272 ₪, כפי שתבע בהתחלה, לבין הסכם של 18,377 ₪, כפי שתבע, בסופו של דבר (סעיפים 28-30 להתייחסות התובע לסיכומי הנתבע), כלומר התובע מסכים שהמחיר אותו היה צריך הנתבע לקחת בחשבון, כפי שאף עשה בפועל, הוא מחיר הרכב החדש שאושר לו, כולל מיסים ולא מחיר הרכב החדש שקנה בפועל.

לפיכך ולנוכח כל האמור לעיל וגם כדי למנוע "הפחתה כפולה" הרינו דוחים את עמדת התובע אשר ביקש לבצע הפחתה של 19% על המחיר של הרכב הקודם הגם שהמדובר בשווי שנקבע לרכב נכים.

לסיכום - לנוכח האמור בתעודת עובד הציבור וכן בשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובע, הרינו מורים על דחיית התביעה.

בעב"ל 46293-05-15 ועב"ל 5759-02-14 רות הדאיה ואלמוני - המל"ל (מיום 7/9/15) נפסק כי "הסכם ההלוואות מגדיר את התנאים להעמדת הלוואות ושיעורן, ובין היתר מאפשר מתן הלוואה לצורך החלפת רכב - בתנאים הנקובים בהסכם, וביניהם שינוי במצבו של המוגבל בניידות המצדיק זאת, או חלוף זמן בהיתחשב בבלאי הטבעי של הרכב (סעיף 6 להסכם ההלוואות וסעיף 11 להסכם הניידות)". בסעיף 12 להסכם ההלוואות, נקבעו הכללים לחישוב סכום ההלוואה אשר תנתן למוגבל בניידות.

בסעיף 12א להסכם הניידות נקבע – "חוברת מחירים" - פירסום מחירי מכוניות משומשות המוצא מעת לעת ואשר יוסכם עליו בין הצדדים; המוסד יודיע לציבור באמצעות העתונות היומית את שם חוברת המחירים; "בסיס החישוב" - המחיר הנקוב בחוברת המחירים, שנתפרסמה לאחרונה לפני המועד הקובע, בהתאם לדגם ולשנת הייצור הרשומים ברשיון הרכב שבידי המוגבל בניידות ולגבי רכב קובע שהוא רכב לאבזרים מיוחדים - בנכוי פחת בשיעור של 19% ממחיר הרכב לגבי מוגבל בניידות הנוהג בעצמו ובשעור של 10% ממחיר הרכב לגבי מוגבל בניידות שאינו נוהג בעצמו; דיון והכרעה לאחר שבחנו את מכלול טענות הצדדים, ולאור הדין החל וההלכה הפסוקה, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להדחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

בסעיף 12א להסכם הניידות נקבע מהו אותו פחת אחיד לרכב לאבזרים מיוחדים, שכן נקבעו שני סוגי פחת אחידים: פחת בשיעור של 19% - למוגבל בניידות בעל רישיון נהיגה, ופחת בשיעור של 10% - למוגבל בניידות החסר רישיון נהיגה.

...

אין אנו מקבלים את טענת התובע לפיה התבססות הנתבע על מחירון לוי יצחק אינה כדין.

איננו מקבלים גם את הטענה לפיה בהתאם להוראות סעיף 12(ה) להסכם ההלוואות, היה על הנתבע לקבוע את מחיר הרכב לאחר שיקבל חוות דעת של שמאי מוסמך.

לסיכום, מתעודת עובדת הציבור, וכן אין חולק, כי עת ביקש התובע להחליף את הרכב, הנתבע חישב את שווי הרכב כאמור בהגדרת "מחיר רכב קודם" וכאמור בהגדרת "בסיס החישוב", שבהוראות הסכם הניידות והסכם הלוואות, כך שהחלטת הנתבע להפחית משווי הרכב לפי מחירון לוי יצחק, פחת בשיעור של 10% בלבד, הואיל והתובע הינו חסר רישיון נהיגה, בדין יסודה.

מונחת לפנינו תביעת התובע – מוגבל בניידות – לתשלום קצבת ניידות בהתאם לרכב הקובע שאושר עבורו ולא בהתאם לרכב שנימצא ברשותו ובבעלותו.

זכור לך שחתמת על טופס כזה? כל שלוש וחצי שנים כשהחלפתי רכב, הגשנו בקשה למל"ל והיינו מקבלים טפסים וממלאים בפעם האחרונה שהגשנו בקשה, רשמנו 2000 סמ"ק ומל"ל התקשרו ואמרו שלא יכולים לקבל 2000 סמ"ק כי הנכות שלי לא מחזיקה את זה ועשינו בקשה מחדש ואשרו לפי 1600 סמ"ק. כלומר, התובע הכיר את תנאי הזכאות ואת טפסי התביעה להטבות בניידות והחלפת רכב, חתם על טפסים אלו מספר פעמים במסגרת מימוש זכאותו לקבלת הלוואה עומדת וההטבות הנילוות, וקיבל לידיו מכתבים ואישורים בעבר.

...

משכך, טענות התובע שלא הוזהר קודם לרכישת הרכב (או לאחריו), דינן להידחות.

לסיכום שיעור קצבת הניידות נקבע בתאם לרכב שרכש המוגבל בפועל "שיעור הקצבה שמוגבל בניידות זכאי לו לפי ההסכם נקבע לפי הרכב המשמש אותו בפועל, ולא יותר משיעור הקצבה התואם את הרכב הקובע לגביו."[footnoteRef:14] למעט במקרים בהם רכש המוגבל רכב גדול מהרכב הקובע לגביו, אז תשולם לו קצבה בהתאם לגודל הרכב הקובע לגביו.

[15: ראו הדברים שנאמרו בבג"ץ 3457/95 פרופ' רונס זכריה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(5) 441 (1997) "בפרשנותו של ההסכם יש לתת את הדעת לכך כי הוא בא לספק את צורכי הניידות של הנכה, וצורך זה הוא העומד ביסודה של הזכות לקיצבת ניידות. הסכם זה נועד "לסייע במימון 'תחליף לרגליים' שאינן מתפקדות כראוי להקל על ניידות המוגבל".] אשר על כן, אנו דוחים את התביעה ללא צו להוצאות.