תביעה כספית של מהנדס בניין נגד יזם ואשתו

באשר לחוות דעתו המשלימה של מומחה בית המשפט מיום 27.04.2018 ביחס לעלויות המשוערות שלדעתו ייתכן שיידרשו ל״תקוני האיטום ההיקפי החצוני"; למרות שהתובעים דרשו בכתב התביעה המתוקן שהנתבעת תתקן את הליקויים הנטענים, הם סירבו לאפשר לה זאת, ובית המשפט בהחלטתו מיום 17.06.2019, בחר להתיר לתובעים לתקן בעצמם, ודחה את בקשת הנתבעת לאפשר למומחה בית המשפט, או לנציג הנדסי מטעמה להיות נוכחים במהלך ביצוע העבודות כדי למנוע נזק ראייתי בלתי הפיך.

כמו כן, התובעים הסתמכו על הצעת מחיר שקבלו על סך של 1,042,000 ₪, בתוספת מע"מ, מאת "קבוצת פרקש יזמות ובניה", מיום 25.12.2017 הן ביחס לגינה והן ביחס לפנים הדירה, בנושאים הקשורים, בין היתר, לפירוק, שנוע, הובלת הפסולת לאתר מורשה, לאיטום, יציקת בטון, עיצוב הגינה מחדש, הרמת ריצפת פנים הדירה, פירוק המקלחות, ריצוף מחדש, אטימה, קילוף הקירות, טיוח, צביעת הדירה מחדש, העבודות במרתף ואיטום כל החלונות בבית (ראו בפירוט נספח 10 לתצהירי התובעים).

מומחה בית המשפט מצא כי טענותיהם ההנדסיות של התובעים נכונות, ויש לבצע עבודות תיקון ליקויים ותיקון של ניזקי הליקויים, בהקף של 121,500 ₪ בתוספת מע"מ + תקורות, בשיעור שמסתכם בסך ש 159,214 ₪.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ס. ג'ובראן ע.א. 8939/01 חיים אביצור ואח' נגד חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד (נז), (3) 83 (2003) שם נפסק - "אני סבור כי הוכח שהמשיבה קיבלה את ההזדמנות הנאותה לבצע תיקונים לשביעות רצון הרוכשים, וכפי שנידרש ממנה על-פי ההסכם בין הצדדים ועל-פי כל דין. המשיבה לא השכילה לנצל היזדמנות זו כראוי, ועל-כן עומדת למערערים זכותם לקבל הסעד הכספי שבקשו, ואין לכפות עליהם כי יבוצעו בדירותיהם תיקונים נוספים על-ידי המשיבה. אמנם, התיקונים שביצעה המשיבה בדירות המערערים, בלא הצלחה, חופפים באופן חלקי, ולא אחד לאחד, את הליקויים המצויים כעת בדירותיהם, הדרושים תיקון, אך אין בכך כדי לסתור את הקביעה שלפיה המשיבה מיצתה זכותה, בלא הצלחה, ואיבדה את אמונם של המערערים". וכן ראו ע"א 472/95 זלוצקין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858 – "..זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיני אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים או מזלזל בהם מראש". כמו כן, קבעה הפסיקה, כי במידה שלא ניתנה לקבלן היזדמנות נאותה לתיקון הליקויים, יש מקום להעמיד את סכום הפצוי על בסיס עלות לקבלן, היינו העלות לנתבעות (להבדיל מעלות קבלן מזדמן- העלות לדיירים).

וכך קבע בית המשפט העליון: "המלומד איל זמיר עמד לאחרונה בהרחבה על סוגיית תיקון אי-ההתאמה במכר דירות ובסוגיית הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בספרו... לדעת המחבר, אם לפני הגשת התביעה נתן הקונה למוכר היזדמנות נאותה לתיקון אי-ההתאמה, אין לידרוש ממנו מתן היזדמנות נוספת במסגרת ההליך השפוטי. דברים אלה מקובלים עליי" (ע"א 656/99 ד"ר בר שירה נ' מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז(5) 1, 14 (2003)).

הפסד השכירות של דירת המרתף התובעים טוענים כאמור, כי השכירו את דירת המרתף לבנם ואישתו – חיים וספיר סעדי, בשכר דירה על סך של 8,500 ₪ לחודש, סכום הכולל ארנונה, מים וחשמל (הסכם השכירות צורף כנספח 4 לתצהיר התובעים).

...

לאור התוצאה, הבקשה לפיצול סעדים ביחס לרכיב זה – נדחית.

ביחס לטענה בדבר ירידת הערך שיש לגלם ברכיב עוגמת הנפש, הטענה נדחית, שכן אינה נתמכת בחוות דעת (ראו הפסיקה שלעיל).

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, תשלם הנתבעת לתובעים כדלקמן: עבור ליקויי בנייה - סך של 159,214 ₪ סכום הכולל בתוכו מע"מ ותקורות.

מטעם התביעה הוגשו 4 תצהירי עדות ראשית של העדים הבאים: מר רמי כהן, מנהל התובעת, גב' קרן כהן, רעייתו של רמי ומנהלת משרד התובעת, מר אברהם סימון, נגר המועסק אצל התובעת.

זאת ועוד, הנתבע הגיש תביעת ליקויים בסך 204,705 ש"ח נגד התובעת תוך שהוא מבקש לקזז את יתרת החוב בגין ההזמנה המקורית (68,000 ₪) מסך הפצוי שלטענתו מגיע לו בגין הליקויים בעבודות, קרי הנתבע אינו מכחיש למעשה כי התובעת זכאית לסילוק יתרת החוב בגין השיק נשוא התביעה בגינו מסר הוראת ביטול לבנק הנמשך.

סוגיה ב': האם זכאית התובעת לתוספת תשלום בגין השינויים בעיצוב המקורי של החנות? התובעת טוענת כי במהלך שלב ייצור פריטי ההזמנה המקורית, יזם הנתבע פגישה עם התובעת והאדריכלית מטעמו לצורך הזמנת מס' שינויים בתכנון המקורי.

עיון בחוות דעת המומחה מטעם הנתבע (מהנדס הבניין מר ולדמן מיכאל) מעלה כי ביקר בחנות הנתבע ביום 28.3.16, סקר את כל חלקיה, והגיע למסקנה כי קיימים ליקויים מהותיים שונים בעבודות הנגרות בחנות אשר אינם ניתנים לתיקון, ועל כן נידרש לפרק את כל הריהוט ולבצע מחדש, כאשר עלות התיקונים (על פי הצעות מחיר שהתקבלו מקבלני ביצוע) מוערכת בסך של 175,000 ₪ בתוספת מע"מ. לא הוגשה חוות דעת נגדית מצד התובעת.

בתביעות הכספיות ההדדיות - אני פוסק לנתבע (התובע שכנגד) את הסך 6,300 ₪ נכון ליום 10.1.17.

...

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: בכל הקשור לתביעה השטרית, רשאית התובעת להמשיך בהליכי ההוצל"פ לגביית מלוא החוב.

הנתבע ישלם לתובעת החזר אגרת משפט ששולמה בתיק האזרחי שנפתח בעקבות התביעה השטרית, בצרוף הפרשים כחוק.

הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בגין שני התיקים האזרחיים בסך 8,000 ₪ נכון להיום.

בכתב התביעה ובתצהיר התובע נטען כי בין התובע לבין הנתבע, שהנו מהנדס ביניין, וחב' איילון, החברה המבטחת של הבניין (להלן: איילון), התנהלו הליכים משפטיים בנוגע לניזקי מים שנגרמו לבניין במהלך שנת 2003, במסגרת תביעה שהוגשה ע"י התובע כנגד איילון ובה הוגשה הודעת צד ג' נגד הנתבע (ת"א 978/05 מיכאלי נ' איילון חברה לביטוח בבית משפט השלום בטבריה, להלן: התביעה המקורית).

נטען כי לאחר קבלת פסק הדין בתביעה המקורית, הנתבע פנה מיוזמתו לתובע ופגש אותו כדי לבחון את העבודות הנדרשות בבניין ואילו התובע הבהיר לו שהוא לא מעוניין בבצוע העבודות מאחר שהוא חושש משקיעה חוזרת של הבניין כתוצאה מבצוע חפירות נקוז סביב הבניין ותחתיו.

ביום 7.11.16, מונה מומחה מטעם בית המשפט, אינג' דן אורמן (להלן: המומחה), מהנדס ביניין ושמאי מקרקעין, אשר התבקש להגיש חוות דעת באשר לטיב, הקף ושווי כספי של עבודות החיזוק ונקוז אותן נידרש הנתבע לבצע בהתאם להסכם הפשרה, כדי שהבניין יהיה יציב ולא תיגרם כל תזוזה.

כן העידו התובע, אישתו, ב"כ התובע – שהיא בתו, והנתבע.

...

אני קובעת שהתובע עמד בחלקו בהסכם הפשרה, מאחר שתשלום לב"כ הנתבע כמוהו כתשלום לנתבע, לעניין קיום הסכם הפשרה ע"י התובע.

לעניין עגמת נפש, אני מקבלת את עדות הנתבע כמהימנה, על כך שהנתבע היה מוכן לבצע את עבודות הניקוז, ואף ביר בבניין לצורך כך. מתצהיר התובע עולה כי מועד לתחילת העבודה נקבע למחצית שנת 2011, אך ממועד זה ועד הגשת התביעה היה התובע עסוק בעניינים בריאותיים ולא היה פנוי לכך, ובשנת 2014, התובע בחר להגיש את התביעה, בה ביקש תשלום של 250,000 ₪, ולא את יישום הסכם הפשרה.

לנוכח התנהלותה המכבידה של ב"כ התובע שגרמה לסרבול ניהול התביעה, להארכת ההתדיינות והקשתה על ניהולה התקין והרצוף, ולאור התוצאה אליה הגעתי, לפיה נדחתה התביעה בחלקה הגדול, ונותר רק החלק בו הסכים הנתבע לשאת מלכתחילה, אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.

בית משפט השלום בבת ים תאד"מ 7273-10-21 דקר בנין והנדסה בע"מ ואח' נ' קצב ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עדי סומך תובעת דקר בנין והנדסה בע"מ נתבע עו"ד אורי קצב ת.ז. 054656707 פסק דין

ביסוד התובענות, הסכם למתן שירותים משפטיים מיום 02.08.2015 (להלן: "ההסכם") אותו ניסח וכתב הנתבע, אשר הופנה לעו"ד יונתן גלעד אשר שימש בשעתו כמנכ"ל חברת דקר גלעד יזמות והשבחת מבנים בע"מ (להלן: "דקר גלעד") שאת זכויותיה במלואן רכשה בחודש יוני 2016 התובעת.

כהנמקה למתן התשלום הנוסף, הטעים הנתבע כי לאחר כ – 8 חודשים מיום חתימת ההסכם, מועד שכבר הייתה אמורה להיות מוגשת הבקשה להיתר, התברר לו שדקר גלעד לא עשתה דבר לעניין זה. משפנה זה למר יותן גלעד, אישר מר גלעד בפניו כי יש פגור בפרויקט ובקש ממנו ארכה על מנת להגיש את בקשת ההיתר וזאת למרות שהתובעת התחייבה להגישו עד ליום 28.06.16 ולפעול לקבלת היתר בתוך 24 חודשים ממועד חתימת הסכם התמ"א. בעקבות הדברים, הציע מר יונתן דקר (בנו של מנכ"ל התובעת) להקדים לנתבע את התשלום השני המפורט בהסכם, וזאת בכדי שהנתבע לא יפגע מהאיחור ולוחות הזמנים להם התחייבה התובעת, וזו הסיבה שביום 08.09.21 שולמו לנתבע 33,000 ₪ בצרוף מע"מ נוספים על הכספים ששולמו לו לפני כן. דיון ומסקנות במסגרת ניהול שלב הראיות, התובעת הגישה את תצהיר עדותו הראשית של מר שמואל דקר, המשמש כמנכ"ל שלה וכן את תצהירה של רעייתו, הג' ענת דקר אשר הייתה אמונה על הוצאת הכספים בדקר גלער ובתובעת ובהוצאת הכספים לנתבע בהוראת מר יונתן גלעד.

ביסוד כך, אני מורה על קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד באופן שבו אני מורה לנתבע להשיב לתובעת סך של 40,000 ₪ בצרוף מע"מ ובסך הכל 46,800 ₪ כנגד קבלת חשבונית מס כחוק של התובעת.

...

לסיכום עד כאן.

ביסוד כך, אני מורה על קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד באופן שבו אני מורה לנתבע להשיב לתובעת סך של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסך הכל 46,800 ₪ כנגד קבלת חשבונית מס כחוק של התובעת.

כמו כן, אני מורה כי הנתבע יישא בהוצאות שכר טרחת ב"כ התובעת ע"ס 18,000 ₪ וזאת בשים לב למכסת הדיונים עד כה, לרבות דיון ההוכחות היום משך שעות מספר ,יריעת המחלוקת , וכן כמות ההליכים לרבות בקשת הנתבע לחייב את הנתבעת בערובה להוצאות במהלך ניהול התובענות.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 37463-05-21 בן שמחון גיא בע"מ נ' אזורים בנין (1965) בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעת בן שמחון גיא בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אבנר בן גירא נתבעים 1. אזורים בנין (1965) בע"מ - התביעה נמחקה 2. עריית דימונה – התביעה נמחקה 3. רות מור יוסף 4. מקסים ממן 5. שמעון אוחיון נתבעים 3 ו – 5 ע"י ב"כ עו"ד מור יוסף פסק דין

התובעת הנה חברת יזמות.

הנתבעת 3 הנה אישתו והיורשת של מר מור יוסף חנניה ז"ל (להלן: "הנתבעת 3").

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר אולם בהחלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 25.08.21 קבלתי את טענת הנתבעים לפיה התביעה אינה מתאימה להידון בסדר דין מהיר והתביעה הוסבה לת"א. הסעד היחיד בתביעה הנו סעד הפינוי, כאשר התבקש והתקבל אישור לפיצול סעדים, לצורך הגשת תביעה כספית נגד הנתבעים או מי מהם, בגין הפסדיה הכספיים הנטענים של התובעת בשל אחזקת המקלט על ידי הנתבעים 3 ו - 5 (ראה הבקשה שהוגשה על ידי התובעת ביום 24.05.22 וראה ההיתר לפיצול סעדים שניתן בפרו' עמ' 6 שורה 4).

עוד נרשם כי העיריה מינתה מהנדס בודק למקלט והתחייבה להכשירו וכי אשרה תקציב והחלה בפעולות לשפוץ המרכז המסחרי והמקלט.

...

לכך אוסיף כי בכתב הגנתו טען שיסכים לפנות את המקום אם ישלמו לו כספים עבור מה שהשקיע במקום, אולם בסופו של דבר הודיע כאמור כי סילק את ידו מהמקלט, ולפיכך גם ההכרעה במחלוקות בינו לבין התובעת – התייתרה.

כך או כך, עד רגע מתן פסק הדין לא נמסר לבית המשפט על ידי מי מהצדדים כי ניסה לאתר את אותם תיקים אצל יורשיה של הנ"ל. אני דוחה גם את טענת הנתבעים לפיה יש לדחות את התביעה מאחר שהוגשה על ידי התובעת בלבד ולא הוגשה על ידי יתר הדיירים בבית המשותף.

לסיכום אני מורה על קבלת התביעה ועל פינוי הנתבעים 3 ו - 5 מהמקלט נשוא התביעה.

למען הסר ספק, אני מורה גם על פינוי הנתבע 4 מהמקלט נשוא התביעה.