תביעה כספית של חברה זרה נגד חברת פלסטיק

לפניי מונחת תביעה כספית בסכום של 900,825 ₪ בגין נזקים נטענים, שנגרמו לאחר הזמנת תבנית המאפשרת ייצור של מכלי פלסטיק בתפוקה של 2400-2050 יח'/שעה.

חברת אמרז בע"מ (להלן: "התובעת") עוסקת, בין השאר, בייצור אריזות פלסטיק ואילו חברת Top Grade Molds (להלן: "הנתבעת"), שהנה חברה זרה, שמושבה בקנדה, עוסקת בייצור תבניות הזרקה לייצור מכלי פלסטיק, אותן היא משווקת למפעלי פלסטיק בעולם.

...

בנסיבות אלו, ולאור התרשמותי מהעד, הרי שאין בידי לקבל את עדותו של מר בלוש והמשקל שיש לייחס לעדותו הינו נמוך עד מאד, אם בכלל.

לאור כל האמור, הרי שאין בידי אלא להגיע למסקנה שהתובעת לא עמדה בנטל המונח על כתפיה ולהוכיח תביעתה.

יש לציין עוד שבאשר לעדותו של סמנכ"ל הכספים בתובעת, רואה החשבון ארז רביד, הרי שגם לו הייתי מגיע למסקנה שהפגם והנזק שנגרם היה כתוצאה מפגם בתבנית שייצרה הנתבעת, ספק רב אם היה ניתן לבסס את הנזק בהתאם לעדות רואה החשבון, אף שעד זה נראה כמהימן, אולם אין להתעלם מהעבודה שהוא החל בעבודתו בתובעת הרבה לאחר פרוץ המחלוקת בין הצדדים, התחיל את עבודתו במהלך שנת 2011, כאשר התשלומים והחשבוניות אשר נשאה בהם התובעת לטענתה היו לפני תחילת עבודתו של מר רביד, כך שאין לו ידיעה אישית בנוגע לתשלומים והוצאות כאלו ואחרות, אלא הוא מעיד על עניינים אשר למד מתוך עיון בספריה של התובעת, כך שהמשקל שהיה ניתן ליחס לעדותו הינו מועט.

סוף דבר התביעה נדחית.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 10529-07 בנק לאומי סניף נשר נ' טל - רז אריזות קרטון ופלסטיק בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט אפרים צ'יזיק התובע בנק לאומי (סניף נשר) ע"י ב"כ עוה"ד ד. זר הנתבעים 1. טל - רז אריזות קרטון ופלסטיק בע"מ ח.פ. 511829978 2. טל גאומן ת.ז. 014945034 ע"י ב"כ עוה"ד א. חריף פסק דין

התובע השיב (מוצג מש/5) ביום 27.6.2004, ציין התובע כי הוא דוחה את הטענות, מבלי להבהיר דבריו, היתעלם מהבקשה, ואף ציין כי הוא דורש מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה לשיחרור השיעבוד כנגד התמורה, וחותם דבריו במילים "כמו כן, נודיעך כי אנו בתהליך בדיקת מכירת הנכס למשקיעים פוטנציאליים, בהתפתחויות חדשות נעדכנך". עוד מפנים הנתבעים לתשובתה של הגב' ל. אלון-ביין למכתב מש/5, בה מועלית תחינתה כי העניין יוסדר ונושא הצעת המכר יושלם.

ובסיומה של החלטה, בהתבסס על הניתוח העובדתי כאמור לעיל, הוריתי "לאור כל האמור לעיל, ניתנת בזאת לנתבע 2 (לאור חיסולה של הנתבעת 1) רשות להיתגונן בפני התובענה – בעילה היחידה כאמור לעיל – טענת הנתבעים כי התובע הסב להם נזקים והפסדים עקב הפרת חובת תום הלב המוטל הלב (צ.ל. "עליו" – א.צ.), בהקשר של הצעת הרכש מטעם חב' אלונים ומימוש הנכס שהיה משועבד" לאחר שניתנה רשות להיתגונן, הועבר התיק לטיפולה של כב' הש' א. פריאל, משם לכב' הש' ע. חן-ברק, ולאחר מכן הועבר ההליך לטיפולי .

נסיבות כשלון הצעת חב' אלונים – גרסת התובע: לדברי המצהיר מטעם התובע, במועד בו באו הצדדים בדברים, בחודש מרץ 2003, הוערך שווי הנכס במימוש מהיר בסך של 280,000 $, מהם יש להפחית סכום בגין חבות בתשלום מס שבח, בשיעור של כ- 80,000 $, וכשישה חודשים לאחר מכן, בחודש ספטמבר 2003 הוצגה הצעת הרכש של חב' אלונים, בסכום של 170,000 $.

בסופו של יום, בעקבות הליכים משפטיים שבין אישתו לשעבר של הנתבע 2 מול כונס הנכסים מטעם התובע, נמכר הנכס לחברה בשליטת אישתו לשעבר של הנתבע 2, בתמורה כספית בסך 440,000 ש"ח (כ- 110,000 $) כולל מע"מ, תוך שכל תשלומי החובה מוטלים על הרוכש (יתרות חובה עמדו על סך מיצטבר של כ- 25,000 ש"ח בגין דמי חכירה, דמי הסכמה לממ"י וקנסות).

...

ובסיומה של החלטה, בהתבסס על הניתוח העובדתי כאמור לעיל, הוריתי "לאור כל האמור לעיל, ניתנת בזאת לנתבע 2 (לאור חיסולה של הנתבעת 1) רשות להתגונן בפני התובענה – בעילה היחידה כאמור לעיל – טענת הנתבעים כי התובע הסב להם נזקים והפסדים עקב הפרת חובת תום הלב המוטל הלב (צ.ל. "עליו" – א.צ.), בהקשר של הצעת הרכש מטעם חב' אלונים ומימוש הנכס שהיה משועבד" לאחר שניתנה רשות להתגונן, הועבר התיק לטיפולה של כב' הש' א. פריאל, משם לכב' הש' ע. חן-ברק, ולאחר מכן הועבר ההליך לטיפולי .

הגעתי לכלל מסקנה, כי לא הוכח כלל כי אי השלמת ההתקשרות נבעה מהתנהלות התובע, או אם הייתה ההשלמה אפשרית כלל ועיקר; הנתבעים לא הביאו עדות מטעם עו"ד קרפ, לא הוגש תצהיר, והוויתור על שמיעת ראיות בהקשר זה, הותיר את הנתבעים עם אותן הטענות אשר העלו מלכתחילה, בדבר אותה התקשרות פוטנציאלית.

לאור דחייתה של טענת ההגנה היחידה בעטיה ניתנה רשות להתגונן בפני התובענה, אני מקבל את התובענה במלואה.

שתי התובעות הן חברות זרות המצויות בבעלות חברה זרה אחרת ("Designer Eyes" – להלן גם: "דיזיינר"), ונשלטות בסופו של דבר על ידי מישפחת עמר, העוסקת בשיווק משקפי מעצבים בארה"ב, לרבות משקפי מותג "ורסו" שבבעלותה.

מבדיקת התובעות עלה כי מוצרי הקולקציה החדשה מסומנים בתרנגול אדום וחלקם מיוצרים מפלסטיק – חומר שכעניין שבעקרון לא נעשה בו שימוש על ידי חברות ורסו כיוון שהוא מקושר עם מוצרים באיכות נמוכה.

ביום 1.10.2020 הגישה חברת פאי תובענה נגד חברות ורסו ומר דיוויד עמר (ת"א 855-10-20), במסגרתה נתבעו סעדים הצהרתיים לבעלות של 33% ולחילופין 50% במותג ורסו, סעדים כספיים בסך של כ-8 מיליון ₪ בשל פגיעה במוניטין והפסד רווחים וכן סעד למתן חשבונות (להלן: "תביעת פאי").

לעניין זה ראוי לציין כי העד מטעם אופטיקנה הודה בחקירתו כי גם חברת ורסו וגם חברת אופטיקנה לא חתמו על ההסכם (עמ' 12 ש' 16-20), וכי בטיוטות שהוחלפו כלל לא מופיע שמן של חברות ורסו אלא נותר קו ריק (עמ' 12 ש' 21-22); כך גם אישר מנכ"ל הנתבעת כי אופטיקנה לא נטלה כל חלק בקמפיין הראשון בכיכובו של עומר אדם (השיר "חברות שלי 2") שזכה למעל 10 מיליון צפיות (עמ' 11 ש' 22-30).

...

לקראת סיום יוער כי אופטיקנה טענה שהגישה "תגובה ראשונית" לבקשה לצווים זמניים, ולטענתה יש לדחות את הבקשה על הסף או להורות על צירופה של פאי, כשרק לאחר צירוף זה תמסור אופטיקנה את תגובתה המלאה לבקשה.

צירוף פאי על אף שמצאתי שלא היה הכרח לצרף את פאי כמשיבה בבקשה לצווים זמניים – שאינם מופנים כלפיה, הגעתי למסקנה שונה בכל הנוגע לצירופה של פאי להליך העיקרי ומצאתי להורות על צירוף פאי כנתבעת נוספת בתובענה.

סוף דבר הבקשה לסעדים זמניים מתקבלת על כל ראשיה.

חברת מיקפלסט בע"מ (להלן – "החברה") הנה חברה שעסקה בייצור מוצרי פלסטיק.

ביום 28.9.16 דחתה בעלת התפקיד את תביעת החוב מאחר וסברה, כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המבקש לבין החברה בפרוק, לאור אינדיקאציות שונות המעידות על כך כי המבקש לא היה עובד רגיל בחברה אלא הזרים לחברה כספים ואף נטל על עצמו ערבויות אישיות לטובת החברה.

מפסק דינו של בית הדין לעבודה, אשר לא צורף לתביעת החוב עקב שגגה בתום לב, עולה קביעה שיפוטית, כי המבקש הנו עובד של החברה, ועל כן בעלת התפקיד מושתקת מלקבוע אחרת.

כמו כן, פסק הדין ניתן לאחר מתן צו הפרוק נגד החברה ומבלי שניתן אישור לניהול ההליך נגד החברה, כך שהחברה הסכימה לקבל את מלוא התביעה בידיעה שזו תשולם מכספי הביטוח הלאומי.

...

המבקש מבהיר, כי פסק הדין של בית הדין לעבודה לא ניתן במעמד צד אחד אלא התקיים בו דיון ממושך לגופו ולאור זאת הגיע בית הדין למסקנה כי המחלוקת אינה נוגעת לסטטוס של המבקש כעובד אלא ליחסי משפחה, מסקנה אשר לאורה הסכים אבי המבקש להסכם הפשרה.

כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 29.3.17, אף אני סבורה כן, ואיני רואה מקום לשנות ממסקנה זו. על כן - ככלל - על המערער להפקיד ערבון כתנאי לדיון בערעור שהגיש על הכרעת בעלת התפקיד בתביעת החוב שהגיש.

רקע ותמצית טענות הצדדים התובעת (להלן: "פטרה") הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 176,197 ₪ נגד הנתבעת (להלן: "פלסטיק הצפון").

במסגרת כתב התביעה נטען, כי פטרה היא חברה זרה העוסקת באספקת מוצרי גלם לתעשיית הפלסטיק וכי פלסטיק הצפון היא חברה אשר מייצרת מוצרים לתעשיית הפלסטיק.

אציין, כי על פי מידע על פרטי חברת גלובל, בעל המניות של החברה ומנהלה הוא אדם בשם בר סבי המתגורר בבת ים. טיילור העיד בנוגע לקשר בינו לבין גלובל, כי אין שום דבר פורמאלי וכי הוא הכיר אותו כאחד שמממן עיסקאות בחומרי גלם.

אין מחלוקת, כי טיילור חתם על ההסכם אולם, הוא עשה כן במקום נציגה של גלובל ואין בחתימתו בכדי ללמד, כי נטל על עצמו את התחייבויותיה של גלובל, חברה אשר הוא אינו הבעלים שלא או בעל עניין בה. הכספים אשר פלסטיק הצפון שילמה במסגרת העסקה שולמו באמצעות שיקים לפקודת גלובל ולא לטיילור.

...

טיילור הגיש כתב הגנה במסגרתו טען, כי דין ההודעה שהוגשה נגדו להידחות.

משכך, אני קובעת, כי העסקה הראשונה מחודש פברואר 2011 נכרתה בין פלסטיק הצפון לגלובל ולא הוכחה טענת מחמוד, כי גלובל הינה טיילור.

בנסיבות אלו, דין ההודעה לצד שלישי אשר הוגשה נגד טיילור להידחות.

לאור האמור לעיל, ההודעה לצד שלישי נדחית.