תביעה כספית על סמך שטר חתום

בהמשך רן הגיש תביעה כספית, הנסמכת על אותן טענות עובדתיות (תיק 40807-05-11).

רקע בין עמיר, חברה ציבורית העוסקת בין היתר באספקת ציוד לחקלאים לבין רן, חקלאי העוסק בגידולים אורגאניים – גידולים שבהם נעשה שימוש מוגבל בחומרי הדברה, היתקיימו יחסי מסחר במשך מספר שנים עובר להגשת התביעה (במקור הוגשה הבקשה לבצוע שטר נגד רן ואביו, שהיה חתום על השטר ונפטר במהלך ניהול התיק ושמו נמחק מהתביעה).

שרף ציין שעל סמך היתרשמותו הראשונית נגרם אובדן יבול בגין מחסור בתפרחת ראשונה ושנייה ובשתילים, אך מוקדם לקבוע את הקף הנזק (נספח יא לתצהיר רן).

...

אינני מקבלת גם את עמדת שפיר לפיה אין להתייחס למחירי עונת 2010 (שם, עמ' 14 ש' 19-15).

את טענת הקיזוז של רן אני מקבלת (סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, נג(2) 274)).

סוף דבר אני מחייבת את עמיר לשלם לרן 188,393 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בשיעור 15%.

בתצהירי עדות ראשית חזר מנהל המערערות על האמור בכתב התביעה ובין היתר על המחאת הזכויות על פי שטר החוב שחתום עליו המשיב 4 ע"ס 224,160 ₪ כשהמערערות גם פנו באמצעות בא כוחם במכתבי התראה למשיב לפרוע את סכום השטר הנ"ל שנחתם על ידו בעת עריכת חוזה השכירות ולא נענו (נספחים ד' ו- ד' 2 לתצהירו).

המערערות רכשו נכס, קיבלו המחאה של הזכויות וזכאיות להנות מפירותיו, כולל תביעת דמי השכירות ומימוש הבטוחות וזכות התביעה מכוח חוזה השכירות (כשהמשיב עצמו מודה שחתם על השטר ואף כערב עמ' 18 לפרוטוקול מיום 22/2/16 שורות 4-3, 27-24), כפי שנקבע גם על ידי בית משפט קמא, כשקמה כנגדו גם חובה חוזית לתשלום סכום זה, וכאשר מדובר בתביעה כספית הנסמכת על השטר.

...

לטעמנו לא היה מקום לכך ומן הראוי היה לקבל את הטענה של שינוי החזית האסורה ולקבוע בכל מקרה (וגם אם לא הייתה מתקבלת טענה זו) שהוכחה גירסתן של המערערות לגבי מילוי סכום השטר המקורי (ראו בין היתר לגבי הרחבת ושינוי חזית ע"א 2976/12 בראל נ' קאופמן (23/11/14) ע"א 1653/08 ליפץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (14/7/11) רע"א 2232/14 פלוני נ' בזק בע"מ (10/8/14).

התוצאה לאור כל האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור כנגד המשיב וקובעים ,בהתאם גם לאמור בשטר החוב עצמו ,שעל המשיב לשלם למערערים את סכום שטר החוב – 224,160 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד ממועד השטר ועד מועד הגשת התביעה (17/04/2014) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (17/4/14) ועד לתשלום בפועל, ובכפוף לכך שהסכום המשוערך הנ"ל לא עולה על סכום התביעה בבית משפט קמא.

המשיב ישלם למערערות שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בגין הוצאות הערעור.

הלוואה שהנתבעים לא השיבו לתובעים או שטר חובם של התובעים לנתבעים בגין עסקת רכש של מניות חברה ? לא זו ולא זו הוכחו בפניי כנדרש בהליך זה. תביעה כספית ע"ס 323,218 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 598,800 ₪.

מי שמנהל את תביעתו/הגנתו תוך הסתמכות על שטר חוב חתום ומסתבר שקיים ספק בדבר אמיתותו או אמתות הטענה המלווה אותו, הרי שיש לדחות את טענותיו בכללותן כבלתי מהימנות.

...

עשירית, עיון בשטר החוב ע"ס 100,000 ובחתימות המקוריות מוביל למסקנה (יש להתבונן בשטר המקורי – במ/1), כי קיים חשש שמסמך זה לא הודפס במדפסת, כפי טענת נתבע 2: "ש: אז הדפסת וחתמת באותו יום באותו מעמד. ת: כן" (עמוד 21 שורות 27 – 28).

לפיכך, לא הוכח כנדרש בהליך זה, כי התובעים לא הפרו הסכם זה. בהערת אגב, אומר שאם הגשת תביעת התובעים בשנת 2013 מהווה הפרת הסכם הגישור, משום שהיא מפרה את התנאי האוסר על הגשת תביעות בכל המחלוקות הרוחביות - מה יש לומר עתה על הגשת התביעה שכנגד ? נוכח מערכת היחסים העכורה הקיימת בין התובעים והתובעים שכנגד והרושם הישיר שעשו בעדותם (אלו שהעידו), שאינו מאפשר להסתפק בעדותם כעוגן מרכזי, לא ניתן לבסס ממצאים כנדרש בהליך זה. בסופו של יום, המוציא מחברו עליו הראייה, ואני קובע כי איש מהצדדים, הן התובעים והן התובעים שכנגד, לא עמד בנטל הבאת הראיות וההוכחה, כנדרש בהליך זה, להוכחת תביעתו.

על כן, אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.

מונחת בפניי תביעה כספית על סך של 162,425 ש"ח, שעניינה במתן הלוואות לנתבע על ידי התובע, ונטען כי לא הוחזר מלוא סכום ההלוואות.

התובע מוסיף כי הלווה לנתבע כספים, על סמך שטרות חוב חתומים על ידי הנתבע, והתחייבות הנתבע כי יחזיר לו את סכומי ההלוואות.

...

כאשר הנתבע הגיש את התנגדותו לשטר (ראה: ת/10), הוא כתב במפורש: "החייב לא כתב את השיק". מאחר והנתבע טען תחילה כי הכתוב בגב השיק הינו כתב ידו של התובע, בית המשפט מינה מומחית, על מנת שתבחן טענה זו. כפי שהובא ברקע הדברים, ביום 02.01.2019 הוגשה חוות דעת מטעם המומחית, אשר הגיעה למסקנה כי כתב היד הינו של הנתבע, ובהקשר זה נשאל: "ש. ז"א שאתה חוזר בך היום מהטענה שטענת לכל אורך הדרך שכתב היד מאחורה היה שלו ואתה היום מודה שכתב היד מאחורה הוא שלך, נכון?

מהאמור, יוצא אפוא, כי הנתבע לא הגביל את השיק.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא החזיר את מלוא סכום ההלוואות שלווה מהתובע.

האם קיימים בשטר ההודאה בחוב פגמים צורניים? למעלה מן הצורך אתייחס לטענה זו, אשר נסובה על דיני השיטריות, על אף שעילת התביעה שבכותרת הנה כספית- תביעה להשבת כספים שניתנו לנתבע, על סמך שטר ההודאה בחוב שעל אף שהוכתר כ"שטר חוב" אין התביעה כאן עוסקת לא באכיפת שטר.

ראשית, נראה כי אכן המסמך כאמור עומד בהגדרת "שטר חוב", שכן בהתאם לסעיף 84 (א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), "שטר חוב" מוגדר כדלהלן: "שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסוים בכסף." כידוע, שטר חוב הוא לרוב מיסמך המחזק את חיובו של הצד האחר לעיסקת היסוד.

...

יפים לעניין זה דברי כב' השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 640/73 מרדכי גלבנק נ. עזבון המנוח ניסן גילאי (פורסם בנבו) : "העדר הציון של זמן פרעונו של השטר אינו פוגם במהותו כשטר, כי הרי סעיף 9 (א)(2) לפקודה מורה כי שטר שלא נאמר בו שום זמן פירעון הוא שטר בר פירעון עם דרישה; במילים אחרות, גם בהעדר ציון של זמן פירעון, יש לראות את המסמך כשטר בו נתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף 3 לפקודה, והאוחז בשטר אינו צריך למלא את תאריך הפירעון כדי להפוך את השטר לבר פירעון". לאור כל האמור, אף אם טענת הנתבע הייתה רלוונטית לעניינו היא אינה הייתה מתקבלת, ומשכך אף דין טענת הנתבע לפגמים מהותיים בשטר המביאים להעדר נפקות משפטית – להידחות.

סיכום לאור האמור, התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובע סך של 203,600 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין.