תביעה כספית עבור שירותי שמירה ואי תשלום

בתביעה נטען שבני הזוג הולנדר הסכימו לאחסן את הציוד הרב של אבן חן במחסני חב' מקוו במושב 'בית יהושוע' במעמד "שומר חינם" כהגדרתו בהלכה היהודית, ללא תמורה אך גם ללא לקיחת אחריות על הציוד.

מכאן פנה אבן חן לעו"ד אשורי לייצוגו המשפטי, אלא שכאמור עו"ד אשורי כרך שלא לצורך את התביעה נגד עוזר ואת התביעה נגד מקוו והולנדר יחדיו, קיבל כספים עבור השרות המשפטי, אך הטעיה ורימה את אבן חן, כך שבסופו של ההליך, ובנגוד לעמדת אבן חן, פעל מאחורי גבו והגיע להסכם הפשרה עם עוזר ובא כוחו.

התביעה שכנגד לטענת עו"ד אשורי, אבן חן נותר חייב לו כספים בגין אי תשלום שכ"ט בתביעה בה ייצג אותו בבית הדין לעבודה.

...

בהתחשב בהתרשמותי ממהימנות עדויות הצדדים ועדותו של עו"ד אשורי שמה שנכתב על כריכת התיק המשפטי שניהל בבית הדין לעבודה בזמן אמת הוא קבלת תשלום 4,000 ₪ מאבן חן – הינה אמת, אני מקבלת את גרסתו של עו"ד אשורי בעניין זה. מקובלת עליי גרסתו של עו"ד אשורי כי את התביעה לבית הדין לעבודה הגיש מיד לאחר שהוציא חשבונית על הסך של 4,000 ₪ שקיבל מאבן חן (עמ' 64 לפרוטוקול).

אשר על כן אני מקבלת את התביעה הנגדית ומחייבת את אבן חן לשלם לעו"ד אשורי סך של 16,542 ₪ (17% בתוספת מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום המלא בפועל.

סוף דבר התביעה העיקרית, נדחית.

הרקע המשיבה, הגישה כנגד המבקש תביעה כספית בגין אי תשלום חוב עבור שירותיה כתאגיד המים המספק שירותים לנכס אשר היה בשימושו של הנתבע בכפר ורדים, בין השנים 2019-2021.

זאת במטרה לשמור כאמור, על האפשרות לגבות החוב לטובת הקופה הציבורית בכלים האפקטיביים ביותר העומדים לרשותה בעלויות נמוכות ככל האפשר.

...

וכדברי כב' השופט גולדקורן בעניין בת"א (חי') 61773-03-14 המוזכר לעיל: "האינטרס הציבורי, העומד בבסיס תכליתה של פקודת המסים, מחייב כי פגיעה במנגנון הגבייה האפקטיבית שנקבע בפקודת המסים תיעשה במשורה ורק במסלולים הקבועים בדין המינהלי ואשר נועדו לתקיפה של החלטות אודות הטלת חיובים." לסיכום – שעה שהתובעת היא המשיבה, והמבקש כלל לא הגיש השגה על הודעות החיוב שנשלחו לו על ידה, אין כל מקום להורות על ביטול העיקול שהוטל על נכסי המבקש בהתאם לפקודת המסים (גביה).

מסקנה זו נכונה ביתר שאת עת לא המציא מבקש השכם שכירות, ואף לא את הודעתו למשיבה על העברת החזקה בנכס לבעליו כנטען על ידו.

סוף דבר הבקשה נדחית.

כך השליח עמית אחראי לרכישת הציוד הדרוש לבצוע שירותי משלוחים (למעט התיקים לשמירה על חום, אותם תספק המשיבה), למימון השמוש בציוד זה, לקבלת כל ההיתרים והרישיונות הנחוצים על פי דין לבצוע שירותי משלוחים, לרבות ביטוח ורישיון נהיגה.

ביום 29.3.2023 ניתקה המשיבה את התקשרותה עם בית לעצמאי, לאחר שזו הפרה את הסכם ההיתקשרות ביניהן ולא שילמה כסף לשליחים שפעלו על הפלטפורמה של המשיבה באמצעותה, כדוגמת המבקשים.

לאור תקופת החגים ועל מנת למנוע חיסרון כיס לשליחים שלא קיבלו מבית לעצמאי תשלום עבור משלוחים שביצעו בחודש מרץ 2023 – שילמה המשיבה מכיסה, לפנים משורת הדין, והשליחים המחו לה את זכויותיהם לתבוע סכום זה מבית לעצמאי.

...

משכך דין הבקשה לסעד זמני להיות מסולקת על הסף מחמת העדר סמכות וכך אנו קובעים.

להשלמת התמונה, נציין כי לא מצאנו לנכון להתייחס לטענת האפליה שהעלו המבקשים בהתבסס על חוק השוויון, מאותו הטעם ממש, שכן חוק השוויון אוסר על הפלייה בתנאי העבודה בין עובדים, וכאמור, במסגרת הבקשה שבפנינו לא טענו המבקשים כי מתקיימים יחסי עבודה בינם ובין המשיבה והסעד אותו הם מבקשים אינו בסמכותו העניינית של בית הדין.

סוף דבר: הבקשה לצו מניעה, מסולקת על הסף מחמת העדר סמכות ולפנים משורת הדין ללא צו להוצאות.

הנתבעת הגישה בקשה לביטול העיקול וטענה כי התובעת לא המציאה לה את המסמכים שהתבקשו לצורך ביצוע התשלום עבור השירותים שניתנו ובכלל זה חשבוניות מס, דוחות נוכחות של העובדים כשהם חתומים ע"י אפקון, אישורים של רואה חשבון ביחס לתשלום המקדמות והמע"מ וביחס לתשלום מלוא זכויות העובדים ובכלל זה הפרשות בקשר עם זכויותיהם הסוציאליות של העובדים (ס' 12 לבקשה) וטענה כי התובעת כלל לא הוכיחה ששילמה לעובדים (ס' 25 לבקשה).

גם אם נאמר כי התובעת לא שילמה את המע"מ בגין כל החשבוניות שהוגשו ויוגשו וגם אם נאמר כי התובעת לא הפרישה לעובדים את מלוא זכויותיהם הסוצאליות ההסתברות כי ליקויים אלו יגיעו כדי סכום התביעה הנה אפסית למדי.

יש להביא בחשבון כי הנתבעת, שהיא לשיטת התובעת עצמה "חברה הנחשבת גדולה והמשמעותית בעניף השמירה, הניקיון וכוח האדם" (ס' 33.9 לבקשה) אמורה לעשות שימוש בכספים המגיעים לה לצורך תשלום לעובדיה והותרת העיקול על כנו במלוא סכום התביעה עשוי להביא לקושי תזרימי ממשי בעיניין זה וגם שיקול זה מצדיק שלא להותיר על כנו את העיקול במלוא סכום התביעה אלא לצמצמו.

...

לא די בראיות שהוגשו על מנת לקבוע כי הנתבעת פעלה סחור תום לב. בכל הנוגע למאזן הנוחות: בשלב זה של ההליך, בו טרם הוכרעה התובענה וטרם נקבע כי הנתבעת אכן חייבת לתובעת סך של 997,000 ₪ סבורני כי הותרת העיקול על כנו במלוא סכום התביעה תסב לנתבעת נזק כלכלי כבד.

סיכומו של דבר בהתחשב בכל האמור לעיל, ובכלל זה לעניין ההכבדה, הנוחות, תום הלב וסיכוייה הלכאוריים של התובענה, אני מורה על צמצום צו העיקול כך שהעיקול אצל המחזיקה יהיה מוגבל לסך של 250,000 ₪ בלבד.

ודבר אחרון לסיום אף שהצדדים כמובן אינם זקוקים לעצות: מהעדויות שנשמעו והראיות שהוגשו ואלו שטרם הוגשו ודובר עליהן בהרחבה בדיון שוכנעתי כי המחלוקת בין הצדדים פתירה וטוב יעשו הצדדים אם יחסכו מזמנם ומזמנו של בית המשפט ויקיימו פגישה בנוכחות רואי החשבון או מננהלי החשבונות שלהם בניסיון אמיתי לפתור את המחלוקת ואולי ישקלו לאמץ לעניין זה את תהליך הבחירה של אפיפיור חדש בכניסה הקתולית, הליך שמגיע לסיומו כאשר עשן לבן מיתמר מעל הקפלה הסיסטינית שבקרית הוותיקן.

תוכן עניינים פתח דבר 2 כתבי הטענות 6 כתב התביעה בתביעה העיקרית (ת"א 28251-08-20) 6 כתב ההגנה בתביעה העיקרית וכתב התביעה שכנגד 7 כתב התשובה בתביעה העיקרית וכתב הגנה לתביעה שכנגד 9 כתב התביעה בתביעת לשון הרע (ת"א 21567-02-20) 9 כתב ההגנה בתביעת לשון הרע 11 דיון והכרעה 11 הראיות 11 מתוה ההכרעה: הפלוגתאות שבמחלוקת 12 המסכת העובדתית 13 ערב חתימת ההסכם 13 המשא ומתן, ההסכם ועיקריו 13 שתוף הפעולה לאחר חתימת ההסכם 14 תכניות הריאליטי וההצלחה שבעקבותיהן 14 ניהול הבוקינג עבור כיתריה וגביית תשלום עבורו 15 אופן ניהול ההיתחשבנות בין הצדדים 15 הקליפ 17 השיחה בין כיתריה לאדי וחילופי הדברים בעקבותיה 18 כיתריה מבקשת פירוט של ההיתחשבנות 19 ההצעה לככב במחזמר "מאמה מיה" בתאטרון הלאומי "הבימה" 19 פרוץ הסיכסוך והסלמתו: התניית ההישתתפות במחזמר בתנאים 20 כיתריה מבטלת את ההסכם בהתנהגות 23 חלופת המכתבים בין עורכי הדין 23 תביעת לשון הרע מצד בן ארוש ותביעת כיתריה לתשלום הרווחים 25 המסגרת הנורמאטיבית 25 פרשנות חוזה: כללי 25 פרשנות חוזה ליחסים ארוכי טווח ("חוזה יחס") 27 כלל הפרשנות נגד המנסח 28 החובה לקיים הסכם בתום לב 29 הערה על חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז-2017 30 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא קיימו את התחייבויותיהם כלפי כיתריה במישור המקצועי? 31 האם הנתבעים הפרו את ההסכם כשגבו תשלום עבור שירותי "בוקינג"? 36 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לכיתריה את חלקה ברווחים? 40 פרשנות החוזה בעיניין חלוקת הרווחים: מהן "הוצאות ישירות" שינוכו לפני חלוקה? 40 האם כיתריה לא קיבלה תשלומים במועד? מהו המועד לתשלום לפי ההסכם? 44 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו לכיתריה נתונים ומסמכים שביקשה? 51 האם הסרוב של כיתריה להישתתף במחזמר גיבש הפרה יסודית של ההסכם מצדה? 55 ביטול ההסכם בהתנהגות מצד כיתריה ונפקותו 61 חלוקת אחריות: אשם תורם חוזי 61 הסעדים החוזיים 65 סעד הצהרתי 66 פצויי הסתמכות 67 מתן חשבונות 70 פצויי קיום 70 לסיכום התביעה העיקרית והתביעה שכנגד 71 תביעת לשון הרע 71 המסגרת הנורמאטיבית 71 דיון והכרעה 72 סוף דבר 75 פתח דבר לפניי שתי תובענות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 28251-02-20) היא תביעה לפצוי בסך של 182,296 ש"ח שעילתה תשלום בעד רווחים המגיעים לתובעת מתוך הכנסות שהועברו לנתבעים, מנהליה, לפי הסכם למתן שירותי ייצוג וניהול ("התביעה העיקרית").

אם הדרך היחידה לעבוד עם הבימה היא דרך הארכה אוטומאטית אז אצטרך לוותר כי שוב החוזה הנוכחי צריך לעבור שינוי קודם לגבי כסף ותגמול אם במקרה יש דרך שזה כן עובד, ה 50/50 זה בסדר כמובן הבעיה היחידה הוא החוזה שצריך להיות יותר מסודר לפני שמ[א]ריכים אותו מאוד מאוד חשוב לי רוצים שאחזיר תשובה מחר [הודעה נמחקה] אין לי בעיה מתכוונת לשמור על ההסכם במלואו רק אשמח לקבלות ואישורים כמו שאמרתי מקודם.

כיתריה טענה בדיעבד שהסיבה להתנהלותה בעיניין "מאמה מיה" לא הייתה רצונה להמנע מהארכת ההסכם אלא רצון לקבל את המסמכים, החשבוניות והתשלומים שלא קיבלה, וכן חוסר הכדאיות הכלכלית של הפרויקט (הפרויקט, לפי כתב ההגנה לתביעה שכנגד, היה צפוי להניב כ-800 ש"ח להצגה לצדדים): "הנתבעת שכנגד ביקשה את כספה (הלא מוכחש) עבור עבודותיה ואת כלל החשבוניות והמסמכים הקשורים בעבודה ולא קיבלה עד ליום כתיבת שורות אלו ומסיבה זו בתוספת חוסר כדאיות עסקית בפרויקט לא יצא הפרויקט לפועל" (סעיף 45 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד).

...

תוכן עניינים פתח דבר 2 כתבי הטענות 6 כתב התביעה בתביעה העיקרית (ת"א 28251-08-20) 6 כתב ההגנה בתביעה העיקרית וכתב התביעה שכנגד 7 כתב התשובה בתביעה העיקרית וכתב הגנה לתביעה שכנגד 9 כתב התביעה בתביעת לשון הרע (ת"א 21567-02-20) 9 כתב ההגנה בתביעת לשון הרע 11 דיון והכרעה 11 הראיות 11 מתווה ההכרעה: הפלוגתות שבמחלוקת 12 המסכת העובדתית 13 ערב חתימת ההסכם 13 המשא ומתן, ההסכם ועיקריו 13 שיתוף הפעולה לאחר חתימת ההסכם 14 תכניות הריאליטי וההצלחה שבעקבותיהן 14 ניהול הבוקינג עבור כיתריה וגביית תשלום עבורו 15 אופן ניהול ההתחשבנות בין הצדדים 15 הקליפ 17 השיחה בין כיתריה לאדי וחילופי הדברים בעקבותיה 18 כיתריה מבקשת פירוט של ההתחשבנות 19 ההצעה לככב במחזמר "מאמה מיה" בתיאטרון הלאומי "הבימה" 19 פרוץ הסכסוך והסלמתו: התניית ההשתתפות במחזמר בתנאים 20 כיתריה מבטלת את ההסכם בהתנהגות 23 חלופת המכתבים בין עורכי הדין 23 תביעת לשון הרע מצד בן ארוש ותביעת כיתריה לתשלום הרווחים 25 המסגרת הנורמטיבית 25 פרשנות חוזה: כללי 25 פרשנות חוזה ליחסים ארוכי טווח ("חוזה יחס") 27 כלל הפרשנות נגד המנסח 28 החובה לקיים הסכם בתום לב 29 הערה על חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז-2017 30 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא קיימו את התחייבויותיהם כלפי כיתריה במישור המקצועי? 31 האם הנתבעים הפרו את ההסכם כשגבו תשלום עבור שירותי "בוקינג"? 36 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לכיתריה את חלקה ברווחים? 40 פרשנות החוזה בעניין חלוקת הרווחים: מהן "הוצאות ישירות" שינוכו לפני חלוקה? 40 האם כיתריה לא קיבלה תשלומים במועד? מהו המועד לתשלום לפי ההסכם? 44 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו לכיתריה נתונים ומסמכים שביקשה? 51 האם הסירוב של כיתריה להשתתף במחזמר גיבש הפרה יסודית של ההסכם מצדה? 55 ביטול ההסכם בהתנהגות מצד כיתריה ונפקותו 61 חלוקת אחריות: אשם תורם חוזי 61 הסעדים החוזיים 65 סעד הצהרתי 66 פיצויי הסתמכות 67 מתן חשבונות 70 פיצויי קיום 70 לסיכום התביעה העיקרית והתביעה שכנגד 71 תביעת לשון הרע 71 המסגרת הנורמטיבית 71 דיון והכרעה 72 סוף דבר 75 פתח דבר לפניי שתי תובענות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 28251-02-20) היא תביעה לפיצוי בסך של 182,296 ש"ח שעילתה תשלום בעד רווחים המגיעים לתובעת מתוך הכנסות שהועברו לנתבעים, מנהליה, לפי הסכם למתן שירותי ייצוג וניהול ("התביעה העיקרית").

גם במקרה זה אין בידי לקבוע כי מדובר בלשון הרע ברף הגבוה במכלול הנסיבות ובהן מסגרת הפרסום, העובדה שדובר בפרסום חד פעמי (במרשתת אומנם), אך אין ראיה שרבים נחשפו אליו, ימואל לא הדהד אותו או חזר עליו, ואין ראיה שהוא גרם לנזק כלשהו.

אף שמדובר במקרה גבולי, הרי שלנוכח אופי ההתבטאות הפוגעני יותר בהשוואה לזה של כיתריה, אין מקום לעבור עליו לסדר היום ויש לקבל את התביעה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה של כיתריה נגד הנתבעים נדחית.