מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית נגד תאגיד מים דיני איכות הסביבה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע הוא עתיד להגיש בזמן הקרוב תביעה למתן צו הריסה לבנייה שביצע התובע, וכן תביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו לו, שלטענתו עולים בהרבה על ניזקי התובע.
אציין כי בסיכומיה טענה העיריה לראשונה, שהתביעה היתיישנה, ומשכך לא ראיתי לנכון להרחיב בעיניין זה. תאגיד המים טען, כי יש לסלק על הסף את התביעה נגדו, מהסיבות הבאות: בדומה לטענת הערייה טען תאגיד המים להעדר יריבות, שכן ככל שטענות התובע יוכחו, ממילא מדובר בבור ספיגה שנחפר על ידי הנתבע בשטח פרטי שבבעלותו, ולא על ידי תאגיד המים.
עוד אציין כי סעיף 10 בחוק תאגידי המים קובע כך: "רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועיסקאות (בסעיף זה - הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים". חוק תאגידי מים קובע בסעיף 33 את החובה של התאגיד לספק שירותי ביוב "בהתאם לכללים וברמה כנדרש לפי כל דין ותנאי הרישיון, לכל צרכן בתחומה, בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ולתעריפים שנקבעו לפי סעיף 102". בסעיף 34(א) נקבע שם כי: "לשם ביצוע חובותיה כאמור בסעיף 33 ובכפוף לתנאי הרישיון, רשאית חברה –
בעניינינו הוכח שבטרם הוקם תאגיד המים בשנת 2009, הערייה כבר קיבלה מספר פניות בעיניין הן מהתובע והן מהמשרד לאיכות הסביבה, אך היא לא נקטה בכל פעולה בעיניין, על אף חובתה בדין, שפורטה לעיל.
...
מנגד, הנתבע טען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל חוסר יריבות.
לאור דברים אלו, סבורני כי בגין נזקיו נשוא פסק דין זה, ישולמו לתובע הפיצויים כאמור לעיל במלואם, וללא הפחתת שיעור אשם תורם.
פיצול סעדים אני מקבלת את בקשת התובע למתן היתר לפיצול סעדים, אך זאת בגין נזקים ממועד ביקורו של מומחה בית המשפט בנכס ועד למועד בו יחובר בניין הנתבע למערכת ביוב.
סוף דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה, במובן זה שניתן צו עשה לתאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ לתכנן ולבצע פתרון לניקוז הביב מבית הנתבע, וזאת תוך 60 יום מיום מתן הצו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מאחר שבקשת האישור התבססה, רובה ככולה, על הודעת משרד הבריאות שפורסמה באתר האנטרנט של עריית הרצליה, שלפיה הרחצה בים אסורה בשל זהום, קבעתי כי יש צורך שהמדינה תבהיר מדוע ניסגר חוף הים, האם הדבר קשור לתאגיד המים והביוב העירוני ומהן הבדיקות שנעשו, ככל שנעשו, לעניין זה. בהתאם להחלטתי, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו, בה הבהיר, כי אכן אירעה תקלה חמורה במכון לטיהור שפכים הרצליה, שבעטיה הוזרמו לים מי קולחין לא מטוהרים בספיקה של 20,000 מ"ר קוב ליממה, באיכות שאינה עומדת בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), תש"ע-2010.
" על החשיבות הרבה שבמנגנון האכיפה האזרחית בתחום איכות הסביבה ניתן ללמוד גם מדבריו של כב' השופט י' עמית בפסק הדין בעיניין חברת נמלי ישראל, בו נדונה, בין היתר, השאלה האם בעבירות של איכות הסביבה ראוי להעמיד לדין תאגיד בלבד ולא את מנהליו: "לא בכל מקרה, ההליך הפלילי הוא האמצעי האפקטיבי והמתאים לאכיפה של דיני איכות הסביבה. העקרון הרווח כיום בתחום הוא של "המזהם משלם", שמטרתו להפנים את עלויות הזיהום על העבריין כנגד החצנתם על הציבור.
מאחר שבשיקולי רווח וחסכון עסקינן, אמצעי אפקטיבי להלחם בעבירות הנוגעות לאיכות הסביבה היא דרך כיסם של העסקים והתאגידים המזהמים באמצעים מנהליים, כגון הטלת עיצומים כספיים וחיוב בהשבת המצב לקדמותו, וכן בדרך של אכיפה אזרחית כמו תובענות המוניות או תובעות ייצוגיות (ראו O. Marom-Albeck, A. Tal "Upgrading Citizen Suits as a Tool for Environmental Enforcement in Israel: A Comparative Evaluation" 34 Isr.
...
נראה, אפוא, כי בנסיבות המקרה נכון יהיה לפעול בדרך שתוביל לסיום ההליך כבר בשלב זה. סוף דבר הסדר הפשרה המונח לפני הינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

היועץ הבהיר כי הקמתם של בתי המשפט לעניינים מקומיים נועדה להקל על תושבי הרשויות המקומיות באיזור, ולא על מנת להגביל את זכות הגישה שלהם לערכאות בישראל; כי תושב האיזור או חברה ישראלית המגישים תביעה אזרחית נגד רשות מקומית מהאיזור, רשאים לעשות כן בערכאות המשפטיות בישראל; וכי אין בהקמת הערכאות השיפוטיות באיזור כדי לשלול את יכולתם של האזרחים הישראלים המתגוררים באיזור לפנות בהליכים אזרחיים לערכאות השיפוט בישראל, אף בנושאים המנויים בתקנון.
כך, פרקים ב'-ג' לתקנון עוסקים במינוי מועצה, בחירתה ובחירת ראש מועצה; פרקים ד'-ה' עוסקים בראש המועצה, סגנו, חברי המועצה וּועדות המועצה; פרק ו' עוסק בישיבות המועצה וּועדותיה; פרק ז' עוסק בהוראות שונות הנוגעות לעובדי המועצה; פרקים ח'-ט' עוסקים בסמכויותיה הכלליות של המועצה ובסמכותה להטיל מסים (אגרות, ארנונות, היטלים ועוד); פרקים ט1-ט3 עוסקים ברשוי עסקים, תאגידי ביוב ומים ובפיקוח ערוני; פרק י' עוסק בחוקי עזר; פרק י1 עוסק בגבייה; פרקים י"א-י"ב עוסקים בתקציב המועצה, בכספים ובביקורת חשבונות; פרק י"ד עוסק בחוזים והצעות של המועצה; פרק י"ד1 עוסק במכרזים משותפים; פרק ט"ו עוסק בסמכויות הממונה במקרים מיוחדים (כגון מועצה המסרבת למלא חובה או קיומם של ליקויים בניהולה הכספי); פרק ט"ז מסדיר את הקמתם של בתי משפט לעניינים מקומיים (ובו מעוגנים סעיפים 126-125 שהובאו לעיל); ופרק יז1 עוסק בקבלת מידע מן המועצה.
לצד האמור, נספחי התקנון כוללים שורה ארוכה של נושאים נוספים שבהם מוסמכים בתי המשפט לעניינים מקומיים לידון, חלקם בתחום האזרחי, ובכללם: דיני רווחה ושויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות; דיני בריאות; דיני חקלאות; דיני בתים משותפים; דיני איכות הסביבה; דיני צרכנות, תעשייה ומסחר; ודיני תיקשורת.
...
מסקנה מעין זו אינה מתחשבת בשני הצדדים להליך – ובכך שפעמים רבות הנתבע, תושב האזור, יעדיף לנהל את ההליך דווקא בפני בתי משפט אלו, כפי שקרה בענייננו.
איני סבור כי מסקנה זו מתבקשת בהכרח, שכן סעיף 5א חוק בתי משפט לענינים מינהליים מעניק לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים סמכות לדון בעתירות "נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הרביעית, הפועלים ביהודה והשומרון ... בעניין המנוי בתוספת הרביעית", למעט חריגים מסוימים.
בנסיבות אלו, היה על בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המשיבות ולהמשיך לדון בתיק בפניו – ועל כן דין הערעור להתקבל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בחוק למניעת מפגעים סביבתיים שנחקק כבר בשנת 1992, נקבע בסעיף 10 כי "מי שניפגע או עומד להפגע ממפגע סביבתי [...] רשאי לתבוע הוצאת צו כאמור בסעיף 2 בשם קבוצת אנשים שנפגעו או עומדים להפגע מאותו מפגע (בחוק זה - תובענה קבוצתית)". הוראה זו לא זכתה לדיון נרחב בפסיקה, שכן החוק הגביל את הסעדים אותם מוסמך בית המשפט לתת לצוי אכיפה בלבד, ולא אפשר להעניק סעדים כספיים (ראו על החוק פסק הדין בע"א (חיפה) 1933/05 העמותה למען איכות הסביבה וחיים בנהריה נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ (20/8/2007); ב' שנור תביעות נזיקין סביבתיות 293 (2011); ת"צ (חי') 44582-12-12 בלוט נ' טבעפוסט בע"מ (4/2/2015); בר"ע (ב"ש) 901/99 החברה לשירותי איכות הסביבה (רמת חובב) בע"מ נ' עמותת מדעי הדרום, פ"מ תש"ס (1), 57 (2000)).
היתמקדות החוק באכיפה ללא פיצוי, והדרישות המקדמיות להגשת תביעה (כגון הדרישה למתן הודעה מוקדמת לפי סעיף 5 לחוק), לא יצרו תמריץ מספיק לנקיטת הליכים על פיו (ראו גם ד' פיש דיני איכות הסביבה בישראל עמ' 124, 125 (2002)).
כלים אלו כללו כמובן קביעת אחריות פלילית על מזהמים (ראו למשל חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תקוני חקיקה), התשנ"ז-1997 שקבע הוראות לתיקון הוראות עונשיות בחוקים שונים שנועדו להגנה על איכות הסביבה; סעיפים 222-221 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, האוסרים על זהום מים ואויר; סעיף 13 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984; סעיף 11 לחוק מניעת מפגעים, התשכ"א-1961, וכן רע"פ 1223/07 מורשד נ' מדינת ישראל-המשרד לאיכות הסביבה (12/2/2007)); הרחבת האחריות הפלילית גם על נושאי משרה בתאגידים וברשויות מקומיות (ראו סעיף 20כב לחוק המים, התשי"ט-1959; הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (4.1108) בדבר מדיניות העמדה לדין של רשויות מקומיות ושל נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה); מתן סמכויות אכיפה רחבות (ראו למשל חוק הגנת הסביבה (סמכויות פקוח ואכיפה), התשס"א - 2011) ועוד.
אכיפה פרטית שכזו נעשית בין היתר בהגשת תביעות אזרחיות כנגד גורמי המפגע, בין תביעות למתן צוים למניעת הפגיעה, ובין עתירות לקבלת פיצוי כספי שירתיע את גורם המפגע ויאפשר שיקומם של הניזוקים.
...
על כן, גם בקשת חנ"י (בקשה מס' 41) דינה להידחות.
סוף דבר לאחר שבחנתי את הטענות השונות לסילוקה על הסף של בקשת האישור, הגעתי למסקנה כי דינן להידחות.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשות לסילוק על הסף.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי המשיבה 1 (להלן: "פלג הגליל"), היא תאגיד מים וביוב המספק שירותי מים וטיהור שפכים למספר רשויות מקומיות באיזור הצפון.
בסמוך לאחר הגשת העתירה הנוכחית, הגישה העותרת תביעה כספית כנגדן (ת"א 60336-07-21), והעתירה הנוכחית, מבקשת למעשה לסייע לעותרת בעיניין גילוי המסמכים בהליך המקביל.
בעיניין זה נקבע, כי ייתכנו מצבים שבהם לא יהיה ניתן לקבל מידע מסוים במסגרת הליך אך ניתן יהיה לקבלו מכוח הוראות חוק חופש המידע ולהיפך, וכי ביחסים שבין שתי מערכות דינים אלו "אין מלכות נוגעת בחברתה" (רע"א 8224-15 תנובה נ' פרופ' ירון זליכה (29.03.2016), פסקה 18)).
ככל ותימצאנה התנגדויות יחליט הממונה על חופש המידע אצל המשיבות את החלטתו, תוך שקילת האיזון בין סיבת ההיתנגדות לבין שיקולים כמו שמירת פרטיות אצל תאגיד, שקולי איכות הסביבה וכל שיקול אחר שיראה לו. פרטיהם של מפעלים שלא יתנגדו יועברו לעותרת תוך 21 ימים נוספים, בתוך כך יומצא פירוט בדבר העתק החיובים שהשיתה פלג הגליל על אותם המפעלים שלא היתנגדו, אשר הזרימו שפכים למט"ש בין השנים 2017-2021, בגין חריגה מאיכות שפכים נידרשת ופירוט כל התשלומים שנגבו בפועל בעיניין זה. כן יימסרו החלטות המשיבות לוותר על חיובים שהונפקו ככל ויש כאלה.
...
יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת המשיבות לפיה, לא הונחה תשתית ראויה לטענה, כי החומר הרלוונטי נדרש להיקף המקסימאלי הקבוע בסעיף 8(2) לחוק המציין 7 שנים.
סיכום סוף דבר, אני מורה על קבלת העתירה ומורה למשיבות להמציא את המבוקש על פי המתווה הבא: המשיבות תשלחנה פנייה בכתב למפעלים המיידעת אותם, כי העותרת מבקשת את פרטיהם כדי לפנות אליהם בכתב ביחס לזכויותיהם הנטענות שנפגעו.
לגבי הדרישה לקבל את העתק כל ההתכתבות, ההתראות, סיכומי הדיון של פלג הגליל בשנים 2015-2021 בעניין מט"ש צ.ח.ר בעניין איכות הקולחין, דרישות לביצוע תיקונים וכיוצ"ב – מקובלת עלי בעניין זה עמדת המשיבות לפיה, בקשות על פי חוק חופש המידע צריכות להיות ממוקדות ולא ניתן להיעתר לפנייה שעניינה כללי ורחב היקף מעין זה תוך תקווה שחלק מהמידע יימצא ראוי להעברה (ראה: עע"מ 2820/13 רז רוזנברג נ' רשות האכיפה והגבייה, (11.6.14)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו