לטענת הנתבע הוא עתיד להגיש בזמן הקרוב תביעה למתן צו הריסה לבנייה שביצע התובע, וכן תביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו לו, שלטענתו עולים בהרבה על ניזקי התובע.
אציין כי בסיכומיה טענה העיריה לראשונה, שהתביעה היתיישנה, ומשכך לא ראיתי לנכון להרחיב בעיניין זה.
תאגיד המים טען, כי יש לסלק על הסף את התביעה נגדו, מהסיבות הבאות:
בדומה לטענת הערייה טען תאגיד המים להעדר יריבות, שכן ככל שטענות התובע יוכחו, ממילא מדובר בבור ספיגה שנחפר על ידי הנתבע בשטח פרטי שבבעלותו, ולא על ידי תאגיד המים.
עוד אציין כי סעיף 10 בחוק תאגידי המים קובע כך:
"רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועיסקאות (בסעיף זה - הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים".
חוק תאגידי מים קובע בסעיף 33 את החובה של התאגיד לספק שירותי ביוב "בהתאם לכללים וברמה כנדרש לפי כל דין ותנאי הרישיון, לכל צרכן בתחומה, בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ולתעריפים שנקבעו לפי סעיף 102".
בסעיף 34(א) נקבע שם כי:
"לשם ביצוע חובותיה כאמור בסעיף 33 ובכפוף לתנאי הרישיון, רשאית חברה –
בעניינינו הוכח שבטרם הוקם תאגיד המים בשנת 2009, הערייה כבר קיבלה מספר פניות בעיניין הן מהתובע והן מהמשרד לאיכות הסביבה, אך היא לא נקטה בכל פעולה בעיניין, על אף חובתה בדין, שפורטה לעיל.
...
מנגד, הנתבע טען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל חוסר יריבות.
לאור דברים אלו, סבורני כי בגין נזקיו נשוא פסק דין זה, ישולמו לתובע הפיצויים כאמור לעיל במלואם, וללא הפחתת שיעור אשם תורם.
פיצול סעדים
אני מקבלת את בקשת התובע למתן היתר לפיצול סעדים, אך זאת בגין נזקים ממועד ביקורו של מומחה בית המשפט בנכס ועד למועד בו יחובר בניין הנתבע למערכת ביוב.
סוף דבר
אני מקבלת את התביעה בחלקה, במובן זה שניתן צו עשה לתאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ לתכנן ולבצע פתרון לניקוז הביב מבית הנתבע, וזאת תוך 60 יום מיום מתן הצו.
