תביעה כספית נגד מנהלת חשבונות ומנהלי חברה

יוסף אלוביץ' שניהם ע"י ב"כ עו"ד יצחק יערי נגד הנתבעת: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד קרן אביסרור ועו"ד ניסן טוביאנה – פמ"מ פסק דין תביעה כספית - נזיקית בסך של 20,511,345 ₪ שהגישו התובעים, ה"ה שאול ויוסף אלוביץ', כנגד המדינה בגין תפיסת חשבון ניירות ערך, שהיה בבעלותם המשותפת.

עד חודש אוקטובר 2017 נוהל התיק בבנק דיסקונט לישראל בע"מ. עם פתיחת החקירה של רשות ניירות ערך נגד שאול (בחודש יוני 2017) דרש הבנק מהתובעים שיסגרו את החשבון ויעבירו את התיק.

לעומת זאת, בת.א. (מחוזי תל אביב יפו) 64901-09-16 כהן נ' גל מדיה טרייד בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 31.7.2018), דנה השופטת רות רונן בתביעה לפצוי התובע, שניהל חשבון מסחר בחברה הנתבעת וטען כי החברה ונציגיה פעלו כלפיו ברשלנות ובתרמית, כאשר נתנו לו ייעוץ בנוגע לבצוע עיסקאות השקעה, שעה שהם היו במצב של ניגוד עניינים ולא היה להם רישיון לעסוק בייעוץ, או בניהול תיקי השקעות.

...

בנסיבות המקרה דנן, גם אם הייתי מגיע למסקנה שהנתבעת התרשלה וכי התקיים יסוד הקשר הסיבתי, ממילא יש לדעתי להטיל אחריות בדמות אשם תורם בשיעור מלא על יוסף, באופן המאיין את אותה רשלנות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה בנוגע לסוגיית אחריות הנתבעת - נדחית.

לאור זאת, נדחית מאליה התביעה בכל הנוגע לסוגיית נזק.

הנתבעים טענו שהתובעת הגישה תביעה כנגד חברת חוויה סי אוף גליליי טבריה בע"מ" היא החברה שחתמה על ההסכם בת.א. 62574-02-18 וקיבלה פסק דין בהיעדר הגנה עבור סכומים שנכללים במסגרת תביעה זו. עוד טענו הנתבעים שהתביעה הוגשה על מנת לחמוק מתשלום חובה לנתבעת, בסך של 273,867 ₪, חוב שנתבע בהליכים משפטיים המפורטים במבוא, על מנת להלך אימים על הנתבעים תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

העובדות שאינן במחלוקת בין הצדדים: ביום 30/1/17 נחתם הסכם האירוח שנוהל והופעל באותה עת על ידי חברת רשת מלונות חוויה – סי אוף גליליי- טבריה בע"מ, כאמור לעיל, רשת חוויה.

ברם, בתצהירה של גילה, מנהלת החשבונות, נטען כי סכום הסכויים לאורחים עמד על סך של 34,017 ₪ (סעיף 11 לתצהיר).

טענותיה של התובעת לנזקים ולחיובים שונים כנגד הנתבעת, נדונו במסגרת התביעה של התובעת ונדחו רובן, למעט הפרת ההוראה בהסכם בנוגע לבריכה, ונקבע פיצוי כספי בשל כל, בגובה של 20,000 ₪.

בהנתן ששתי התביעות התקבלו באופן חלקי ומינורי, נוכח התרשמותי מהעלויות שנדרשו לצורך ניהול ההליך, ונוכח הפער הניכר בין הסכומים שנתבעו לסכומים שנפסקו, ובהיתחשב בתביעה השטרית שהתקבלה במלואה ובדחיית התביעה כנגד הנתבע, תישא התובעת בשכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ וכן בהחזר הוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪ לטובת הנתבעים.

...

תביעת התובעת כנגד הנתבע – נדחית.

תביעת הנתבעת כנגד התובעת מתקבלת באופן חלקי ומינורי.

אני מורה על קיזוז הסכומים שנפסקו לעיל, ולסיכום, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת סכום כספי של 101,940 ₪.

מונחת לפניי תביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבע (להלן גם: "הבנק" ו-"הסניף") על סך 120,000 ₪.

התובעת לא הוכיחה שניגרם לה נזק כלשהוא וכל התביעה היא בבחינת "זעקת הקוזאק הנגזל". בנסיבות המקרה, הסתבר כי החשבון נוהל, למעשה, עבור בעלה של התובעת זאת בהסוואה, ולא בכדי היא נימנעה מלהגיש תצהיר מטעמו.

קבלת פיקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ; פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה: החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח; הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון; (3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ; (4) (נמחקה); אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.

כך נפסק ברע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 18 (10.9.2017): "נטל ההוכחה לסבירותו של הסרוב מוטל על הבנק. אין די בחשש ערטילאי לפעילות בלתי חוקית, אלא יש להצביע על פעולות נקודתיות שיש בהן כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. עם זאת נקבע כי נטל ההוכחה המוטל על בנק אינו ברמת ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי (מאזן הסתברויות), אלא ברמה פחותה יותר (רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ (1.11.2015))" מן הכלל אל הפרט כעולה מעדות התובעת, עד לפני מספר שנים היא לא עבדה.

...

דיון והכרעה לאחר שמיעת העדויות והתרשמותי מהן, וכן לאחר שבחנתי את יתר החומר הקיים בתיק ונתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להידחות.

על-יסוד האמור, סבורני כאמור כי התנאי שהציב הבנק לתובעת הוא סביר, ומשזו סירבה לקיים אחר תנאי זה, גם החלטתו לסגור את החשבון היא החלטה סבירה וכדין.

תוצאה לאור האמור, התביעה נדחית.

לטענת המשיב , ביום 29.5.13 פתחה חב' אמ.די.ווי ירושלמי השקעות בע"מ (להלן:"החייבת 1") , ח-ן בנק שמספרו 46110 בסניף 369 (להלן: "החשבון"), ובהתאם לבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון.

בעקבות המכתב שנשלח, הגיעו החייבים ביום 14.7.15 להסדר עם המשיב לתשלום חובם, ואולם החייבים לא עמדו בהסדר, והמשיב הגיש תביעה נגד החייבים לביהמ"ש. נטען כי ביום 3.12.15 , וביום 1.2.16 ניתנו פסקי דין נגד החייבים, במסגרת תא"ק 37407-09-15, המשיב הגיש את פס"ד לבצוע בהוצל"פ תיק מס' 505532-01-16, היתקיימה חקירת יכולת לחייב 2 ונקבע צו תשלומים בסך 1,000 ₪, ואולם החייבים לא שילמו תשלום כלשהוא על חשבון החוב , ונכון למועד הגשת התביעה טרם נגבו בתיק כספים מהחייבים 1 ו 2.

כל המסמכים הומצאו לה כדין, וההליך מראשיתו נוהל באופן תקין.

...

ביום 11.6.18 הגישה המבקשת בקשה בהולה לביטול פס"ד שניתן בהעדר וביטול הליכי הוצל"פ בהחלטת יום 14.8.18 , כב' הר' הבכירה יעל מרמור דומב, פס"ד בוטל , בסעיף 4 נקבע: "מעיון בבקשה עולה כי בפי המבקשת טענות ביחס לגובה סכום החוב ולחלקה כערבה בתשלומו, וטענות אלה יש לברר" לאחר מס' ארכות שניתנו להגשת בר"ל , וכן פס"ד נוסף שניתן בהעדר הגנה מיום 7.10.18) , ניתנה ביום 29.10.18 החלטה , רש' בכיר אבנר יפרח , פסק הדין בוטל : "לאחר עיון , נראה לי כי בשלב זה לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית לפיה למבקשת אין כל סיכוי להצליח בהליך." ביום 15.11.18 הוגשה בקשת רשות להגן בתיק.

לאחר עיון נדחית הטענה , כי ההליך אינו ראוי לידון בסדר דין מקוצר, טענות המשיב בהקשר זה בסיכומיו, מקובלות עלי.

ככלל, אני מקבל, כי מישור היחסים הפנימיים המשפחתיים של החייב עם הנתבעות 1 ו 3, הערבות הנוספות להלוואה , זולת המבקשת 2 , אינו מחייב את הבנק המשיב, שפועל ומנהל את הח-ן על פי הסכמים חתומים והרשאות, וכאשר לא נסתר כי ההלוואה המדוברת נלקחה ע"י החייבת 1 , והחייב 2 שהינו בעל שליטה היחיד בה וערב לחשבונה .

...