מבוא
לפני תובענה כספית, לתשלום סך של 2,344,841 ₪, נזקים שנגרמו לטענת התובע, בגין הפרת הסכם בין התובע לנתבעת, עשיית עושר שלא במשפט, ואף בגין עילה נזיקית.
כמו כן, סוכם בין התובע לנתבעת כי עו"ד מירון או עו"ד שיבחר על פי מיכרז, יחתום על חוזה העסקה נפרד מול התובע וכי "הקף השרות המשפטי הכולל הניתן לעירייה ישמר באופן בו הוא יתן כעת. גם הקף העלות הריאלית הכוללת ישמר אף הוא באופן שסך העלות הכוללת של שכר הטירחה שישולם לעו"ש שטנדל, בצרוף שכר העבודה של עו"ד מירון... יהיה בשיעור חודשי של 37,000 ₪..."
מתוך ההסכם עולה כי לתובע היה הסכם שכר טירחה גלובאלי עם עריית ערד לפיו הוא קיבל עבור היותו .
קרי, התובע ימשיך לספק את אותם שירותים משפטיים לעריית ערד, כפי שנתן לעירייה בטרם התיקון לחוק הרשויות המקומיות, אולם במקום ששכרה של עו"ד מירון ישולם על ידו ישירות לעו"ד מירב מירון, סוכם כי שכרה ישולם ע"י הערייה אולם יקוזז מעלות הכוללת של השכר של התובע.
אין מחלוקת כי ההסכם מושא התביעה, שיקף בפועל את מתכונת העסקה ערב חתימתו לפיה עו"ד שטנדל הוא היועץ המשפטי של הערייה, על פיו יישק דבר, ואילו עו"ד מירב מירון, כפופה אליו מקצועית והיררכית ובהמשך אף עו"ד דנה כץ וזאת על אף שפורמאלית, קיבלו את תלוש המשכורת מעריית ערד.
כמו כן אין חולק כי עבודה משפטית היא כזו שמבוססת על אמון אישי, ומהוה שירות אישי, התובע היה מזוהה עם ראש העיר הקודם על כל המשתמע מכך, ואין לכפות על מחליפו (רו"ח בר לב ) לקבל יעוץ משפטי חצוני מעורך דין שהוא אינו מעונין בו.
משעסקינן בהסכם שכר טירחה בין עורך דין שטנדל ללקוחה שהיא עריית ערד, הרי שלפי הפסיקה, רשאי הלקוח להפסיק את ההיתקשרות כל עוד הפסקת ההיתקשרות היא בתום לב.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, סבורתני כי הפסקת ההיתקשרות מצד רו"ח בר לב, היתה גם על רקע דוח ביקורת משרד הפנים, על רקע רצונו לצמצם את ההוצאות של הלישכה המשפטית ובשל אמנותו כי ההסכם נוגד את הוראות חוק רשויות מקומיות – יעוץ משפטי ולכן הפסקת ההסכם, היתה בתום לב גמור מטעם הנתבעת והעומד בראשה.
...
כמו כן, דין התביעה בכל הנוגע לאמור בסעיף 66 לכתב התביעה העוסק ברכיב הפיצוי של שנה וחצי לאחר תום תקופת ההסכם ( 31/12/09 ) אין בה ממש וסבורתני כי אין צורך להכביר במילים ודין התביעה ברכיב זה הידחות מכל וכל.
סוף דבר
נוכח כל האמור ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי התובע והנתבעת בחרו להסדיר את מערכת היחסים המקצועית ביניהם במרבית השנים בע"פ, ובשלב מסוים בחוזה כתוב, וכי שררו ביניהם אמון רב ושביעות רצון ורצון להמשיך ולקיים את החוזה, ולחדשו מעת לעת ולאורך שנים.
נוכח כל האמור לעיל, מרבית רכיבי התביעה נדחים על ידי, אולם הנני מקבלת את טענת התובע בדבר ימי הודעה מוקדמת וקובעת כי על הנתבעת היה ליתן לו ימי הודעה מוקדמת של חודשיים נוספים, מעבר לאלו שניתנו לו.
לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע את ימי הודעה מוקדמת של חודשיים נוספים, קרי הסכום המפורט בסעיף 3 להסכם - העלות החודשית, 37,000 ₪ כולל מע"מ ( צמוד למדד המחירים מיום 1/5/99) בקיזוז עלות המעביד והעסקה של עו"ד מירון ( כאמור בסעיף 2.3 להסכם) - בתוספת ריבית והצמדה מחודש 3/08 ועד התשלום בפועל.
