מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית לתשלום שכר טרחת היועץ המשפטי בגין שירותים משפטיים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 25.09.2019, הגישה שרה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נגד מספר נתבעים: משיבה 2, "עמותת שבי ישראל למען אחינו האבודים" (להלן: העמותה); משיב 3, אליהו בירנבוים, שכיהן כרב והמנהל החינוכי של העמותה (להלן: אליהו); המבקש, עו"ד איתן צפריר, שמונה בשנת 2015 לשמש כיועץ המשפטי של העמותה; ומשיב 4, מיכאל, שהוא מייסד ויו"ר העמותה.
לפיכך, למיכאל הייתה הזכות לשלם, מחשבונם המשותף, למבקש את הכספים ששולמו כשכר-טירחה עבור שירותים משפטיים שהעניק.
...
עוד הודגש, כי עצם העברת כספים מהחשבון המשותף למבקש "לא מובילה למסקנה המידית שעל [המבקש] להחזירם, גם אם יסתבר [ששרה] לא הייתה מודעת להעברתם". על סמך הטעמים האמורים לעיל, ובשים לב לזהירות היתרה שבה יש לנקוט בשימוש בסעד של סילוק על הסף, דחה בית משפט קמא את הבקשה.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מבוא בפני תביעה כספית על סך 6,953,767 ₪ בצרוף מע"מ (8,135,907 ₪ כולל מע"מ) שהוגשה על ידי התובעים, עוה"ד נועם ליברמן (להלן: "התובע") ונועם ליברמן ושות' חברת עורכי דין, כנגד עריית גבעת שמואל (להלן: "הערייה").
עניינה של התביעה בטענה כי הערייה לא שילמה לתובעים תמורה בגין שירותים משפטיים שניתנו לה על ידם.
כך בעמ' 88 לפרוט' הדיון ש' 34 עד עמ' 89 שורה 7: "אסביר – אני מודה ומוסר שההתנהלות שלי בנושאים של לענות לא הכי תקינה. מן הראוי שעובד ציבור כן היה נותן תשובה וקורא לו לפגישה מסודרת ויסביר לו שלא מקבל את התיקים בנושא שכר טירחה בהתאם לחוזה או לפי האחוזים מהגביה בפועל. ההבדל שעד אותה תקופה מאוד סמכתי על אותם אדונים, הם היו מבחינתי בני בית, לא חלמתי ולא חשבתי שהם ידרשו ממנו שכר טירחה של פעילות של עבודה משפטית בהתאם לחוזה, לא 5% ולא פחות מזה, בגלל זה גם המשכתי לעבוד איתם כי אם הייתי חושב אחרת עם כל הכבוד גם בהתאם להסכם זכות הערייה להפסיק את הפסקת הפעילות איתם בכל שלב שהוא והיא לא חלה באותה תקופה. זה שהם עזרו לעירייה, כתבו, עתרו עתירות וישבו איתנו זה נכון מאוד ועל כן מגיע להם שכר ראוי בדומה לתשלומים אחרים שאנו נותנים לעורכי דין בתחום, לא 10,000, 20,000, 30, 40. אם נכמת את שעות העבודה "עתירות" של המו"מ שהם הציגו.
בנסיבות אלו, משעה שמדובר, בהתאם לראיות שהובאו בפני, בטיפול מוגבל ביותר שעיקרו משלוח מכתבי ההתראה, ויחד עם זאת משעה שנידרש לימוד החומר וכן עיסוק מסוים בתיק מול היועצת המשפטית של העיריה וב"כ הנישומים (ההתכתבות צורפה כנספח י"א לתצהיר אבידן), אני מעריכה כי שכ"ט הראוי עומד על סך של 20,000 ₪ בצרוף מע"מ. תיק מולטיליין התובע הצהיר כי בינואר 2014 העבירה הערייה לטיפולו תיק, בקשר לחברת מולטי ליין סרוויס אינטרנשיונאל בע"מ (להלן: "מולטיליין").
...
בהתאם להסכם קיימת לעירייה זכות להפסיקו בכל עת. אני סבורה כי בנסיבות שבהן התובעים שלחו לעירייה מכתב התראה לפני תביעה, העירייה הייתה רשאית להפסיק את הייצוג שכן היא איננה נדרשת להיות מיוצגת על ידי מי שתובעים ממנה, במקביל, סכומים ניכרים.
אני מוצאת כי לנוכח העובדה שהעירייה מודה שהתובעים הם שאיתרו את התיק והם אף הגישו את כתב התביעה, מן הראוי כי סכום זה של 14,400 ₪ ישולם להם במלואו, הגם שהטיפול הופסק בטרם נחתם הסכם הפשרה והסתיים הטיפול בתיק, ואני סבורה כי מדובר בסכום שיש בו כדי להוות גם תשלום שכר ראוי בגין פועלם של התובעים בנסיבות העניין.
לפיכך, אני מחייבת את העירייה לשלם לתובעים בגין תיק מולטיליין סך של 14,400 ₪ בצירוף מע"מ. סיכומו של דבר, אני מחייבת את העירייה לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 1,075,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.5.15 ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ברקע ההליך, תביעה כספית בסך של כ-15 מש"ח בגין אי תשלום נטען של שירותים משפטיים בתחומי מסוי מוניציפלי, שנתנה התובעת – משרד עורכי דין משך כ-10 שנה, לנתבעת 1 – עירית רחובות, מכח הסכם היתקשרות שנחתם בין הצדדים, וכנגד הנתבע 2 – ראש העיר אשר נושא באחריות אישית כלפיה, לרבות, כך לטענת התובעת, משפעל ביודעין ובזדון להפרת ההסכם.
אותו חוזר, כך טוענת התובעת, אינו רלבאנטי במקרה דנן, בו מדובר בהסכם על בסיס הצלחה שהוא פרי מיכרז שפירסמה הערייה; שכר הטירחה נידרש בגין שירות משפטי לגבי תשלומי חובה, היטלי סלילה וצנרת מים ולא מדובר בהשגת תקציבים על ידי יועץ; הגביה נעשתה מהנישום (מכון ויצמן) ולא מדובר בכסף שהיתקבל מהמדינה.
...
לאור האמור לא מצאתי לקבל את הבקשה והיא נדחית.
למען הסר ספק יובהר, כי אין בכל האמור לעיל משום הבעת עמדה כלשהי לגבי עצם התביעה עצמה, או זכותה של התובעת לסכומים להם היא טוענת, הכפופה כמובן להוכחתה כדין.
הנתבעים ישלמו הוצאות התובעת בגין בקשה זו בסך של 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

מבוא לפני תובענה כספית, לתשלום סך של 2,344,841 ₪, נזקים שנגרמו לטענת התובע, בגין הפרת הסכם בין התובע לנתבעת, עשיית עושר שלא במשפט, ואף בגין עילה נזיקית.
כמו כן, סוכם בין התובע לנתבעת כי עו"ד מירון או עו"ד שיבחר על פי מיכרז, יחתום על חוזה העסקה נפרד מול התובע וכי "הקף השרות המשפטי הכולל הניתן לעירייה ישמר באופן בו הוא יתן כעת. גם הקף העלות הריאלית הכוללת ישמר אף הוא באופן שסך העלות הכוללת של שכר הטירחה שישולם לעו"ש שטנדל, בצרוף שכר העבודה של עו"ד מירון... יהיה בשיעור חודשי של 37,000 ₪..." מתוך ההסכם עולה כי לתובע היה הסכם שכר טירחה גלובאלי עם עריית ערד לפיו הוא קיבל עבור היותו .
קרי, התובע ימשיך לספק את אותם שירותים משפטיים לעריית ערד, כפי שנתן לעירייה בטרם התיקון לחוק הרשויות המקומיות, אולם במקום ששכרה של עו"ד מירון ישולם על ידו ישירות לעו"ד מירב מירון, סוכם כי שכרה ישולם ע"י הערייה אולם יקוזז מעלות הכוללת של השכר של התובע.
אין מחלוקת כי ההסכם מושא התביעה, שיקף בפועל את מתכונת העסקה ערב חתימתו לפיה עו"ד שטנדל הוא היועץ המשפטי של הערייה, על פיו יישק דבר, ואילו עו"ד מירב מירון, כפופה אליו מקצועית והיררכית ובהמשך אף עו"ד דנה כץ וזאת על אף שפורמאלית, קיבלו את תלוש המשכורת מעריית ערד.
כמו כן אין חולק כי עבודה משפטית היא כזו שמבוססת על אמון אישי, ומהוה שירות אישי, התובע היה מזוהה עם ראש העיר הקודם על כל המשתמע מכך, ואין לכפות על מחליפו (רו"ח בר לב ) לקבל יעוץ משפטי חצוני מעורך דין שהוא אינו מעונין בו. משעסקינן בהסכם שכר טירחה בין עורך דין שטנדל ללקוחה שהיא עריית ערד, הרי שלפי הפסיקה, רשאי הלקוח להפסיק את ההיתקשרות כל עוד הפסקת ההיתקשרות היא בתום לב. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, סבורתני כי הפסקת ההיתקשרות מצד רו"ח בר לב, היתה גם על רקע דוח ביקורת משרד הפנים, על רקע רצונו לצמצם את ההוצאות של הלישכה המשפטית ובשל אמנותו כי ההסכם נוגד את הוראות חוק רשויות מקומיות – יעוץ משפטי ולכן הפסקת ההסכם, היתה בתום לב גמור מטעם הנתבעת והעומד בראשה.
...
כמו כן, דין התביעה בכל הנוגע לאמור בסעיף 66 לכתב התביעה העוסק ברכיב הפיצוי של שנה וחצי לאחר תום תקופת ההסכם ( 31/12/09 ) אין בה ממש וסבורתני כי אין צורך להכביר במילים ודין התביעה ברכיב זה הידחות מכל וכל.
סוף דבר נוכח כל האמור ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי התובע והנתבעת בחרו להסדיר את מערכת היחסים המקצועית ביניהם במרבית השנים בע"פ, ובשלב מסוים בחוזה כתוב, וכי שררו ביניהם אמון רב ושביעות רצון ורצון להמשיך ולקיים את החוזה, ולחדשו מעת לעת ולאורך שנים.
נוכח כל האמור לעיל, מרבית רכיבי התביעה נדחים על ידי, אולם הנני מקבלת את טענת התובע בדבר ימי הודעה מוקדמת וקובעת כי על הנתבעת היה ליתן לו ימי הודעה מוקדמת של חודשיים נוספים, מעבר לאלו שניתנו לו. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע את ימי הודעה מוקדמת של חודשיים נוספים, קרי הסכום המפורט בסעיף 3 להסכם - העלות החודשית, 37,000 ₪ כולל מע"מ ( צמוד למדד המחירים מיום 1/5/99) בקיזוז עלות המעביד והעסקה של עו"ד מירון ( כאמור בסעיף 2.3 להסכם) - בתוספת ריבית והצמדה מחודש 3/08 ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע וצדדים לתובענה ברקע הבקשות, תביעה כספית בסך של כ- 15 מש"ח בגין אי תשלום נטען של שירותים משפטיים בתחומי מסוי מוניציפלי, שהעניקה התובעת – משרד עורכי דין – במשך כעשור, לנתבעת 1 – עריית רחובות, מכוח הסכם היתקשרות שנחתם בין הצדדים.
יש לדחות את התביעה לגופה, מאחר ותשלום שכר הטירחה נקבע רק על הכנסה כספית נוספת שהעירייה תקבל בגין פעולות היועץ המשפטי, דבר שלא היתקיים, שכן הכסף לא היתקבל כתוצאה משירותי התובעת, מאחר והסכם הפשרה עם מכון ויצמן, לא נחתם כתוצאה מפעילות התובעת, אלא אך ורק בזכות המשא ומתן הישיר של ראש העיר מול המכון.
שאלה כ"ה + מיסמך י"א – הנתבעים נתבקשו לפרט, ביחס לסעיף 33 לכתב ההגנה, באיזה תאריך קיבל ראש העיר את הייעוץ המשפטי בעקבותיו החליט שלא לשלם את שכר טירחת התובעת, מי נתן את הייעוץ האמור והאם קיימת חוות דעת בכתב? כן התבקשו לצרף את חוות הדעת המשפטית עליה הסתמך ראש העיר בהחלטתו להמנע מתשלום שכר טירחה לתובעת.
...
לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן ובנסיבות העניין, די בפסק הדין שניתן באותו הליך (וצורף נספח 18 לכתב התביעה) על מנת לענות על דרישת התובעת.
לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן.
סוף דבר הצדדים ישלימו בתוך 30 יום מהיום, את האמור בגוף ההחלטה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו