תביעה כספית לתשלום עבור שירותי בדיקת חשבונות

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 319,513 ₪ עבור שירותים שביצעה התובעת עבור הנתבעת לבדיקה ואישור חשבונות במהלך השנים 2017-2019.

תשלום עבור שירות נוסף שלא במסגרת החשבונות עבור המו"מ בין הנתבעת לקבלן הראשי התובעת טוענת כי במסגרת עבודתה ביצעה שירותים נוספים עבור הנתבעת שאינם כלולים במסגרת עבודתה ואותם התבקשה לבצע בידיעה שייגבה עבורם תשלום נוסף.

...

בהעדר התייחסות לסיכום כזה בין הצדדים, לא ברור הבסיס המשפטי לכך שתגיע תוספת תשלום על אישור מחירים "חריגים" וע"כ אני דוחה רכיב זה (בשונה מהתשלום של 2% אשר כלול ב-15 מיליון ₪).

בשולי החלטתי אתייחס לכך שבסיכומים שהגישה הנתבעת בכתב ובהשלמה שנעשתה בעל פה התייחסה הנתבעת לכך שכתב התביעה שהוגש כנגדה מבולבל, רצוף אי דיוקים ולוקה בחסר ולא כך הם הדברים.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 192,086 ₪ כולל מע"מ. בנוסף, בהתחשב בסכום האמור ובהתחשב בכך שהתביעה התקבלה ביחס לרכיבים העיקריים אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות בסך של 30,000 ₪.

עניין לנו בתביעה כספית בגין חוב סחורה שלא שולמה (להלן: "החוב").

הנתבעת היא הבעלים של עסק בשם "עיצובים לבנה". טענות התובעת יפורטו להלן בתמצית: לנתבעת חוב בגין אי תשלום עבור מוצרי וילונות שונים אותם סיפקה הנתבעת במהלך השנים; קרן חובה של הנתבעת נכון למועד הגשת התביעה, 12.11.2020, עומד על סך 6,758 ₪; כל פניותיה של התובעת לנתבעת להסדיר את חובה לא נענו.

נימוקי יפורטו בתמצית בשים לב לכך שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר (ראו תקנה 82 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018): לצורך הוכחת הטענה כי הסחורה סופקה לנתבעת מפנה התובעת לראיות הבאות: חשבוניות מס, כרטסת חשבונות, פירוט משלוחים של חברת השליחויות כץ (צורפו כנספחים לתצהירו של מנהל התובעת) וכן תיכתובת וואטס אפ בין סוכן המכירות מטעם התובעת ובין הנתבעת (צורף כנספח לתצהירו של סוכן המכירות).

ספק השרות מפיק חשבונית מס ללקוח כדי לידרוש תשלום עבור שירות או מוצר שהלקוח רכש ממנו, ולאחר שהלקוח משלם את הסכום המופיע בחשבונית המס ספק השרות חייב להפיק קבלה על התגמול.

בתכתובת נכתב כדלקמן: "בוקר טוב תיבדוק לי בבקשה אפוא זה עומד עדיין לא קבלתי" (הנתבעת, א.ש) "בוקר טוב הסחורה יצאה מכץ ביום חמישי בודק וחוזר" (סוכן המכירות, א.ש.).

...

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בכל חומר הראיות, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנטל לא הורם על ידי התובעת, ודין התביעה להידחות.

כן העידה הנתבעת פעם אחר פעם באופן עקבי וקוהרנטי כי סירבה לקבל את הסחורה, וכי זו לא סופקה לה. עדותה הייתה מהימנה ולא נסתרה: עמ' 8 לפרוטוקול שורות 7-8: "את המשלוח של הפעם השנייה לא הסכמתי לקבל כי לא רציתי אותה". עמ' 8 לפרוטוקול שורות 15-17: "....אמרתי לו שאני לא מקבלת את הסחורה.. הוא החזיר אותה וזהו שכחתי מזה". עמ' 10 לפרוטוקול שורה 2: "אני זוכרת בוודאות שהחזרתי אותה". אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל להוכיח את תביעתה, ואני מורה על דחייתה.

התובעת תשלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ עבור הוצאות ההליך הכוללות שכר טרחת עורך דין.

הנתבעת הגישה בקשה לביטול העיקול וטענה כי התובעת לא המציאה לה את המסמכים שהתבקשו לצורך ביצוע התשלום עבור השירותים שניתנו ובכלל זה חשבוניות מס, דוחות נוכחות של העובדים כשהם חתומים ע"י אפקון, אישורים של רואה חשבון ביחס לתשלום המקדמות והמע"מ וביחס לתשלום מלוא זכויות העובדים ובכלל זה הפרשות בקשר עם זכויותיהם הסוציאליות של העובדים (ס' 12 לבקשה) וטענה כי התובעת כלל לא הוכיחה ששילמה לעובדים (ס' 25 לבקשה).

הנתבעת כמובן תוכל, בהליך העקרי, להתייחס לכל המסמכים שהוגשו ויוגשו ע"י התובעת ותבדוק פרטנית, ביחס לכל חיוב שנשלח לה לתשלום האם הוא אכן מקים חובת תשלום אך בשלב זה של ההליך הראיות שהציגה התובעת הן ראיות מהימנות במידה מספקת על מנת לקבוע כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת כספים בגין החשבוניות והחשבונות שצורפו לבקשה ולכתב התביעה.

...

לא די בראיות שהוגשו על מנת לקבוע כי הנתבעת פעלה סחור תום לב. בכל הנוגע למאזן הנוחות: בשלב זה של ההליך, בו טרם הוכרעה התובענה וטרם נקבע כי הנתבעת אכן חייבת לתובעת סך של 997,000 ₪ סבורני כי הותרת העיקול על כנו במלוא סכום התביעה תסב לנתבעת נזק כלכלי כבד.

סיכומו של דבר בהתחשב בכל האמור לעיל, ובכלל זה לעניין ההכבדה, הנוחות, תום הלב וסיכוייה הלכאוריים של התובענה, אני מורה על צמצום צו העיקול כך שהעיקול אצל המחזיקה יהיה מוגבל לסך של 250,000 ₪ בלבד.

ודבר אחרון לסיום אף שהצדדים כמובן אינם זקוקים לעצות: מהעדויות שנשמעו והראיות שהוגשו ואלו שטרם הוגשו ודובר עליהן בהרחבה בדיון שוכנעתי כי המחלוקת בין הצדדים פתירה וטוב יעשו הצדדים אם יחסכו מזמנם ומזמנו של בית המשפט ויקיימו פגישה בנוכחות רואי החשבון או מננהלי החשבונות שלהם בניסיון אמיתי לפתור את המחלוקת ואולי ישקלו לאמץ לעניין זה את תהליך הבחירה של אפיפיור חדש בכניסה הקתולית, הליך שמגיע לסיומו כאשר עשן לבן מיתמר מעל הקפלה הסיסטינית שבקרית הוותיקן.

על-מנת לסבר את האוזן, התובעת שכרה את שירותי הנתבע, על-מנת שייצגה בשלושה תיקים: · תיק ניר-סגל-כהן (להלן: "תיק סגל") – עסקינן בתביעה כספית שהוגשה על-ידי התובעת כנגד עוה"ד צביקה ניר, יצחק סגל ויובל כהן, בגין עמלת תיווך בעסקת נדל"ן בהונגריה.

כידוע, בבדיקה שערך הנתבע, בשלב גילוי המסמכים בהליך זה, התברר לו לראשונה, כי התובעת חויבה בשגגה בחשבונות העסקה 10030; 10031;10032;10033; (נ/ה1-נ/ה4).

חיובים בגין בקשה לצוו חוסם – חיובי השעות בגין הבקשה לצוו חוסם, משקפים את שעות העבודה שהושקעו בה. העובדה שלאחר דחיית הבקשה להמצאת התביעה אל מחוץ לתחום לחברת אורטם, סבר הנתבע שאין מקום להגשתה, מאחר וסכוייה קלושים, אין משמעותה, שהתובעת פטורה מתשלום עבור שעות העבודה שהושקעו בה. חיובים בגין ערעור על ההחלטה בעיניין ההמצאה מחוץ לתחום – העובדה שהערעור נמחק על-ידי התובעת, אין משמעותו כי התובעת פטורה משעות העבודה בקשר לערעור זה. חיובים בגין עריכת תביעה כספית שלא הוגשה – התביעה הומרה לסעד הצהרתי, הקף החומר שהעבירה התובעת, ושעות העבודה שהושקעו לא הושפעו ממהות הסעד.

9 חשבונות העסקה המפוברקים – אין חולק, כי הנתבע ניפק 9 חשבונות עסקה פקטביים (10030, 10301, 10033); חייב בתעריפים מנופחים, בנגוד להסכם שכר-הטירחה (10026, 10030, 10031, 10032, 10033); חייב בגין ישיבות ערעור, בגין תיק סגל ותיק ברונפמן, בגינן אינו זכאי לכל תשלום (10034, 10027); חייב עבור חשבון שיצא בשנת 2017, על-אף ששולם שנים קודם לכן (10026); ניסיון לחייב בגין בונוס בתיק סגל (10035).

...

אשר על כן, הנני מורה על דחיית טענות התובעת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי נכון לאמץ את טענות הנתבע, את התחשיב שנעשה על-ידו, ולקבוע, כי הנתבע היה זכאי לשכר-הטרחה, כפי שגבה.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, ראיתי לנכון לקבל חלקית את טענת התובעת, בכל הנוגע לרכיב הבונוס בתיק סגל.

לפני תביעה חוזית-כספית לקבלת תשלום עבור שירותי ניקיון שנתן התובע לנתבעת.

אף הוא היתייחס לנהלי העבודה, לפיהם בתום החודש על הקבלן המבצע להמציא חשבונית ודו"ח פקוח לאישורו, או לאישור מי מהכפופים לו. לאחר האישור מועברת החשבונית לגזברות, לבדיקה ותשלום.

הגזבר נישאל מדוע לא שולמו לתובע התשלומים עבור החודשים שבמחלוקת והסביר כי בנקודת הזמן בה הונחה להפסיק את ההיתקשרות לא היו במערכת חשבונות ואישורים ולכן הזיכויים לא ניכנסו: "אם הייתי מקבל חשבון מאושר הייתי מביא ליועץ המשפטי שיגיד לנו מה לעשות עם זה". יוצא מעדות זו, שאם היה התובע מגיש את החשבון לחודש נובמבר 2013 ומחלקת התברואה הייתה מאשרת אותו לתשלום לפני 31.12.13, היה מקבל תשלום, ללא כל בעיה.

...

לצד זאת, בהינתן האיזון המתבקש בין התנהלותו של התובע כאמור, בהצעתו למכרז, לבין התנהלות הנתבעת, ובמילים אחרות בשקלול שיקולי הצדק, לכאן ולכאן, אני סבורה כי התובע לא זכאי למלוא התמורה כמופיע בחשבוניות שהגיש.

אני מחליטה לקזז איפוא מסכומי החשבוניות, שיעור 20% מחמת תרומתו של התובע להתקשרות שהייתה בלתי חוקית.

לאור זאת, אני מחליטה לחייב את הנתבעת, לשלם לתובע, עבור חשבונית 117 סך 32,800 ₪ ובגין חשבונית 120 סך 48,800 ₪.