לטענתה, השיקים אותם היא מחזיקה (אשר בוטלו ע"י ש.א.ג) אינם כלולים בחוב זה ונותרו אצלה במסגרת הסדר בין הצדדים על פיו שיקים אלו יחד עם עוד 8 שיקים בסך 206,000 ₪ כ"א, נועדו לכסות את יתרת החוב של ש.א.ג לטריומף, לאחר היתחשבנות נוספת שנעשתה בהתאם להסכם זה.
בכתב התביעה של ש.א.ג נטען בין השאר:
"פרעון מלוא יתרת חוב התובעת:
זאת לאחר שהתובעת שילמה באופן מלא את כל יתרת החוב אצל הנתבעת, על אף סיכום מפורש הנתבעת מסרבת להחזיר לתובעת את ההמחאות לאחר שהנתבעת ביצעה "רכישה מחדש" של הסחורה מטעמה, סחורה שהייתה במחסני התובעת.
במסגרת העבודה השוטפת בטרם נערך הסכם הקונסיגנציה (12), ביום 28/1/2020, נפרסו 12 שיקים ע"ס 390,000 ₪ בגין רכישות עתידיות שטרם בוצעו (ר' נספח 7).
בדיון נכחה גם הגב' רעות קדוש סמנכ"לית כספים בטריומף שהסבירה, שביכולתה להציג מיסמך המעיד שנכון למועד חתימת הסכם הקונסיגנציה היה חוב של 9,326,976 ₪ (כולל מע"מ) כפי שנירשם בסעיף 2.3 להסכם זה, כשבחוב זה לא כלולים השיקים בסך 390 אלף ₪,
חשבתי, לתומי, שאם יוצג מיסמך כזה תסתיים סאגת טענות אלו.
...
החלטתי לקיים דיון במעמד הצדדים ביום 11/7/2022.
לנוכח המסקנה דלעיל, כי אין מדובר בכרטסת הנהלת חשבונות אוטנטית, (אלא בקובץ אחר אליו כנראה יוצאו (הועברו) נתונים מכרטסת הנהלת החשבונות, כדי שניתן יהיה לעשות בו התאמות ושינויים), הרי שלא ניתן ללמוד מהקבצים שהוצגו על מצב התחשבנות אמיתית בין הצדדים לנקודת זמן מסויימת.
בהחלטת בית המשפט שניתנה ביום 15.3.2022 נאמר בין השאר:
לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מנחה את המומחה כדלקמן:
נקודת הפתיחה של הבדיקה צריכה להיעשות שהסכום המופיע בסעיף 2.3 להסכם הוא החוב הנכון למועד חתימת הסכם הקונסיגנציה, 1.9.20.