תביעה כספית לתשלום חוב בגין עבודות אלומיניום

תובענה כספית לתשלום חוב בגין ביצוע עבודות שפוץ ובניה.

9) אלומיניום ומסגור לא תומחר ונכתב שהקבלן יגיש הצעתו על בסיס עיון בתוכניות ובמפרט האלומיניום.

...

סה"כ בוצעו בבית הנתבעים עבודות בשווי של 739,000 ₪ בתוספת מע"מ והנתבעים שילמו סך של 250,000 ₪ בלבד, על כן חייבים הם בתשלום סך נוסף של 510,583 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעים טענו שיש לדחות את תביעת התובעת מהנימוקים כדלקמן: 1) מר אודיז מטעם התובעת, הטעה אותם וטען כי הינו קבלן מורשה לביצוע עבודות בנין בהיקף שנדרש לביצוע העבודות, אולם עם הזמן ולאור הליקויים הרבים שנעשו התברר כי אינו קבלן מורשה לביצוע עבודות בהיקף זה; 2) סכום העבודות על פי ההסכם היה 310,510 ₪, לסכום זה יש להוסיף סך של 9,990 לשינויים שבוצעו בהסכמת התובעים; 3) לגבי שיפץ היחידה החיצונית מנהל התובעת אמר לנתבע 1 כי עלות שיפוץ היחידה הינה בין 25,000 ש"ח ל- 30,000 ₪ אשר ישולמו בסיום העבודות, אולם התובעת לא סיימה שיפוץ זה והותירה את הדירה עם תיקונים ומבלי שבוצעו עבודות רבות; 4) התברר שמר אודיז אשר ביצע את עבודות החשמל ביחידה כלל אינו מוסמך לכך.

לאור כל השיקולים הנ"ל, סבור אני שיש לפסוק לתובעת את הסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין העבודות הנוספות, לרבות שיפוץ היחידה הקטנה, כאשר סכום זה הינו בהתחשב בסכום עלות התיקונים המופיע בחוות דעתו של מר גיל.

טענת הקיזוז: כפי שציינתי לעיל, אין בידי לקבל את חוות דעתו של מר יליסייב, ולכן יש לדחות את טענת הקיזוז המתבססת על חוות דעתו.

באשר לנזקים האחרים, הנתבעים לא הביאו בדל ראיה או בדל מסמך לסכומים בהם הם נוקבים, ולכן יש לדחות את טענותיהם בעניין זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 100,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (5.7.12) ועד התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

הנני מצהיר כי קבלתי ממר דב פינטו את מלוא התמורה בגין עבודות האלומיניום הנ"ל. הנני מצהיר כי כל ההתנהלות לרבות כל ההתנהלות הכספית מול מר לוטפי נעשתה דרכי והנה באחריותי וכי כל תביעה אשר יש למר לוטפי בקשר לעבודות הנ"ל יש להפנות אליי".

לדבריו, הוא מעולם לא שוחח עם התובע על סוגיות הנוגעות לעניינים כספיים, משום שהסוגיות הכספיות הוסדרו בינו לבין מר הלוי בלבד ובין מר הלוי לביו הפועלים וקבלני המשנה שאותם שכר, ולכן, מן הראוי היה לדחות את התביעה דנן מטעמים של חוסר יריבות משפטית בכדי למנוע אפשרות לכפל תשלומים בגין אותה עבודה עצמה.

ודוק, טענתו העיקרית של התובע בכתב תביעתו ובסיכומיו הנה כי חלה על הנתבע חובה לפרוע את יתרת חובו כלפי התובע מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979, ברם, כל אימת שהמזמין משלם לקבלן הראשי את מלוא שכרו, אולם הקבלן הראשי אינו דואג לשלם את שכרו של קבלן המשנה, הרי שלא קמה לקבלן המשנה עילת תביעה כלפי המזמין מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט, וזאת משום שלא נוצרת התעשרות מצד המזמין.

...

לאור המקובץ מעלה, הנני מוצא לנכון לקבוע כי הנתבע שילם למר הלוי את מלוא הסכומים אשר סוכמו עימו מבעוד מועד אשר כוללים, בין היתר, את עלויות שכר והוצאותיו של התובע ומשכך דינה של התביעה להידחות בשל שני טעמים: היעדר התעשרות המצדיק הטלת חובה מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, והיעדר יריבות בין הצדדים.

סוף דבר : התביעה נדחית.

התביעות ובעלי הדין בפניי שתי תביעות בשני תיקים אזרחיים, שהדיון בהם אוחד: ת"א 36726-04-18 – בתיק זה עותרת התובעת לחיוב הנתבעים 1- 2 לפרוע חוב כספי בגין ביצוע עבודות אלומיניום על סך 86,696 ₪ (ראו הבהרה בסעיף 16 להלן).

התמורה המוסכמת בגין עבודות האלומיניום הצדדים חלוקים האם התמורה המוסכמת בגין כלל עבודות האלומיניום שהוזמנו מהתובעת עמדה על סך 96,698 ₪ (כולל מע"מ) כטענת התובעת או על סך 70,000 ₪ (כולל מע"מ) כטענת הנתבעים.

מהו הסכום הכולל ששולם על חשבון הזמנת העבודות? לאחר שנקבע כי התמורה המוסכמת של הזמנת העבודה נשוא התביעה עמדה על סך 70,000 ₪ (כולל מע"מ), עולה השאלה - מהו סך כל התשלומים שהוכח כי שולמו לתובעת ע"י הנתבעים על חשבון ההזמנה? כאמור, התובעת תיקנה את סכום תביעתה המקורי (96,698 ₪), עת הבהירה כי נפלה טעות בנסוח כתב התביעה, וכי סכום החוב הנכון הנו 56,698 ₪ לאחר קזוז כל התשלומים ששלמו לה הנתבעים אשר הנה מודה בהם (40,000 ₪).

...

בנסיבות האמורות, דין התביעה השטרית להידחות.

סוף דבר בהמשך לקביעה הסופית בסעיף 55 לעיל אני מחליט לחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד את הסך 7,800 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 17.7.18 ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה השטרית נדחית.

יתרת החוב בגין התשואה שלא שולמה היא איפוא בסך 95,000 ש"ח. טוענים הנתבעים בסיכומיהם בעיניין זה כי ההסכם השלישי קובע מפורשות, שככל שיופר, הרי הסנקציה היחידה העומדת לרשות התובע היא מימוש המניות בנתבעת 2, שהובטחו לו בהסכם השלישי כבטוחה, וכי לא ניתן לפעול בדרך של תביעה, כל עוד לא מומשה הבטוחה.

אינני מקבל טענה זו. הטענה בדבר עבודות אלומיניום שביצע התובע עבור הנתבעים, ויתרת החוב שנותרה בגינן, נכללה ונטענה במפורש בכתב התביעה (סע' 48, 49).

התובע יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד של הנתבעת 1 בסך כולל של 30,000 ש"ח. אני מקבל את התביעה בתיק 45917-06-19, היינו התביעה הכספית, ומחייב את הנתבעים לשלם כלהלן: הנתבעים 2, 3, 4, 5, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 1,524,721 ש"ח. חיובם זה של הנתבעים ייכנס לתוקפו עם מכירת הבית, או, לחלופין, אם יגיע התובע להסדר עם הנתבעת 1 לסילוק החוב, כי אז חיובם של הנתבעים לשלם לתובע יהיה בהתאמה לתנאי ההסדר (סכומים ומועדי תשלומים).

...

התביעה לביטול המשכנתא כשלה בסופו של דבר, ובתביעה הכספית פסקתי לתובעים את מלוא נזקם, שייגרם להם עם המימוש (או עם תשלום החוב על ידם לנתבעת 1).

סיכום אני דוחה את התביעה בתיק 42461-03-19, היינו, התביעה להצהיר על בטלות המשכנתא או להורות על ביטולה, ומחיקתה מפנקסי המקרקעין.

התובע יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד של הנתבעת 1 בסך כולל של 30,000 ש"ח. אני מקבל את התביעה בתיק 45917-06-19, היינו התביעה הכספית, ומחייב את הנתבעים לשלם כלהלן: הנתבעים 2, 3, 4, 5, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 1,524,721 ש"ח. חיובם זה של הנתבעים ייכנס לתוקפו עם מכירת הבית, או, לחלופין, אם יגיע התובע להסדר עם הנתבעת 1 לסילוק החוב, כי אז חיובם של הנתבעים לשלם לתובע יהיה בהתאמה לתנאי ההסדר (סכומים ומועדי תשלומים).

לפני תובענה כספית לתשלום הסך של 435,680 ש"ח. התובעת היא ספק עבודות אלומיניום והנתבעת היא חברה העוסקת בהקמת בנייני מגורים.

5.5 על כן, אני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי התובעת כלל לא תבעה ממנה חוב בגין פרויקט טל פלטינום, וכי טענותיה בעיניין חוב כאמור מהוות הרחבת חזית אסורה, שהנתבעת היתנגדה לה מרגע שהיה ברור כי התובעת טוענת לחוב גם ביחס לפרויקט זה. אדגיש, כי מניסוחו המעורפל של כתב התביעה לא ברור כי קיים חוב ביחס לפרויקט טל פלטינום, והדבר עלה באופן ברור לראשונה רק בהודעת התובעת מיום 26.11.20 – אליה גם צורפה, לראשונה, דרישת תשלום ביחס לפרויקט זה כנספח 2 – מיסמך שכלל לא צורף לכתב התביעה.

...

5.5 על כן, אני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי התובעת כלל לא תבעה ממנה חוב בגין פרויקט טל פלטינום, וכי טענותיה בעניין חוב כאמור מהוות הרחבת חזית אסורה, שהנתבעת התנגדה לה מרגע שהיה ברור כי התובעת טוענת לחוב גם ביחס לפרויקט זה. אדגיש, כי מניסוחו המעורפל של כתב התביעה לא ברור כי קיים חוב ביחס לפרויקט טל פלטינום, והדבר עלה באופן ברור לראשונה רק בהודעת התובעת מיום 26.11.20 – אליה גם צורפה, לראשונה, דרישת תשלום ביחס לפרויקט זה כנספח 2 – מסמך שכלל לא צורף לכתב התביעה.

7.4 עם זאת, בשים לב למפורט עד כה, ומאחר ואין מחלוקת כי התובעת לא השלימה את העבודות בהתאם להסכם בפרויקט ONCE, ולמעשה ביצעה (לפי הנתבעת) רק 64% מהשלב הראשון בהתאם להסכם – המזכה בתשלום של 17% מהתמורה בלבד, עובדה המלמדת על כמות העבודה שעוד נותרה לה לבצע ואשר אין חולק כי בוצעה בידי קבלן משנה אחר, אני סבורה כי יש להורות על עיכובו של פסק דין זה עד להכרעה חלוטה בהליך המקביל, ואסביר: 7.4.1 אני סבורה כי מהראיות שהובאו לפניי עלה שהייתה הפרה של ההסכם ביחס לפרויקט ONCE מבחינתה של התובעת – אשר לא השלימה אפילו את השלב הראשון של העבודה בהתאם להסכם, כאשר לטענתה הדבר נעשה בעטיו של חוב של הנתבעת בפרויקט טל פלטינום, אלא שלא הוכח לפניי כל חוב כאמור בפרויקט טל פלטינום.

7.5 בנוסף, גם הנתבעת הפרה התחייבותה כלפי התובעת בפרויקט ONCE עת נותרה חייבת לה את הסכום הנקוב לעיל; עם זאת, אני סבורה כי אי ביצוע התשלום בידי הנתבעת נבע מהפסקת העבודה ע"י התובעת, והדבר הוכח לפניי בראיות שהובאו: 7.5.1 הנתבעת צירפה מספר מכתבים שנשלחו לתובעת, בזמן אמת, בהם מבקשת הנתבעת ממנה לחזור לעבודה הן בפרויקט טל פלטינום והן בפרויקט ONCE (נספחים ג - ו לתצהיר מר עופר שגיב מטעם הנתבעת), כאשר המענה היחיד שניתן בידי התובעת היה ביום 14.2.16 ולפיו "לא יעזרו כל הטלפונים והבקשות" (נספח ז לתצהיר מר עופר שגיב).