תביעה כספית לתשלום חוב בגין מוצרי אלומיניום

הנתבעת 1 היא חברה שעיסוקה ייצור ושיווק מוצרי אלומיניום (להלן: "החברה") והנתבע 2 הוא בעל המניות בחברה ומורשה חתימה מטעמה (להלן: "הנתבע").

כל שהוסכם הוא כי כספי החברה יועברו לטובת תשלום החוב לתובעת ותו לא. כיום, החברה אינה פעילה והנתבע עותר לדחיית התביעה האישית נגדו.

13) כפי שעולה מחומר הראיות, הנתבע כתב מיסמך ביום 8.3.2016, בכתב ידו, ובו התחייבות לתובעת, וזו לשונה: "אני אריאל אורן, ת.ז .... מתחייב בזה לשלם את החוב שחב' לפידות תעשיות אלומיניום חייבת ל**** בנגי' בגין הנהלת חשבונות" (להלן: "המסמך").

התובע ביקש בתאריך 8/3/16 שהנתבע יתחייב שברגע שיהיה לו כסף מהחברה הוא יעביר לו זאת מיד ללא קשר לשותף, במילים אחרות התובע אמר לנתבע אני לא מכיר אישית את השותף שלך (למרות שהוא כן הכיר) התובע רצה שהנתבע כבעלים של חב' לפידות ידאג לתשלום שיהיה כסף לחב' ללא עניין קשר והסכמה עם השותף, וכך הוסכם והובטח שברגע שהנתבע יקבל משכורת או החזרים מרשויות המס כגון תשלומי מקדמות וכדומה הנתבע יעביר זאת לתובע" (ההדגשות אינן במקור) 15) מטיעונו האמור של הנתבע בתצהירו וכך גם מדבריו בדיון לפניי (שורות 35-31, עמוד 7; ראו גם עמוד 8), עולה למעשה, כי עמדת הנתבע בהליך דנן ביחס למסמך האמור, מקפלת בתוכה שתי טענות מרכזיות: האחת - לא מדובר בהתחייבות אישית לשלם אלא רק בהתחייבות להעביר כסף לתובעת בגין חוב החברה; השנייה - העברת הכסף על-ידו מותנית בקבלת אותו כסף מהחברה.

...

דיון והכרעה 11) לאחר שעיינתי בחומר הקיים בתיק, שמעתי את עדויות הצדדים ונתתי את דעתי לטיעוניהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

27) הנתבע ישלם לתובעת סך 110,785 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

לפנינו תביעתו של התובע לתשלום שכר עבודה, השלמת פצויי פיטורים הפרישי הפרשות לפנסיה, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה וכן לתשלום פיצויים בגין העסקה בחוסר תום לב, אי מתן הודעה לעובד, הפרת חוק הגנת השכר ופיצויי הלנת שכר.

עם השלמת המכירה בחודשים יוני-יולי 2017 סירב הנתבע לשלם את החוב בגין הפרישי השכר מאחר וטען לקיומם של חובות אחרים.

תלותו של העובד במעסיק הובילה לכך שתשלום ב"שווה כסף" יהיה מוגבל אך ורק לתשלום של הוצאות אש"ל: "לגבי יתרת שכר עבודה שמעבר לאש"ל חייב העובד אם כן, לקבלה בכסף למען יעשה בה שימוש כטוב בעיניו, על-פי עיקרון הבחירה החופשית שעליו אין הוא יכול לוותר והמנוגד למצב של תלות בזולת." בע"ב (חיפה) 3372/03 מחאמיד מואיד - בן דאהוד חסן (10.10.2004) נקבע כי משעה שסעיף 3 לחוק הגנת השכר מאפשר תשלום ב"שווה כסף" באמצעות אש"ל בלבד – בית הדין אינו יכול לידון בטענת קזוז לגבי מוצרים שאינם אש"ל – במקרה שם דובר באלומיניום.

...

הנה כי כן, מצאנו כי מדובר בתחולה אך של החלופה השניה.

עת לקחנו את מערכת היחסים המשפחתית בין הצדדים בחשבון שאינה מערכת יחסי עבודה קלאסית, מצאנו כי יש להעמיד את הפיצויים על סכומם מינימלי באופן יחסי לתביעה, על סך של 5,000 ₪.

סוף דבר הנתבע יישלם לתובע כדלקמן: שכר עבודה בסך 307,017 ₪ בערכי נטו.

התביעה העיקרית: האם הוכח קיום יתרת חוב בגין סחורה שסופקה ע"י אלובין לאל- מיקדאם? אלובין טוענת בכתב תביעתה כי במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה סיפקה פרופילים ומוצרי אלומיניום לנתבעת, בגינן שילמה לה הנתבעת מעת לעת סכומים שונים, כאשר במהלך התקופה שבין חודש 08/16 עד למועד סיום היחסים המסחריים בין הצדדים (חודש 01/17), סיפקה אלובין לנתבעת (בהתאם להזמנותיה) סחורה בהקף כולל של כ- 4 מיליון ₪, בגינה נותרה האחרונה חייבת לאלובין סך של 2,340,287 ₪ (נכון ליום 31/1/17).

אפרט להלן מסקנתי זו. ראשית, אין חולק כי היחסים המסחריים בין אלובין לנתבעת (וקודם לכן בין אלובין לנתבע כעוסק מורשה תחת לוגו "חיג'אז'י אלומיניום"), התנהלו ברציפות בין השנים 2007- 2017, כאשר בין השנים 2013- עד חודש 08/2016 לערך אלובין סיפקה לנתבעת פרופילים ומוצרי אלומיניום בהתאם להזמנות האחרונה (באמצעות מנהלה ראדי) בהקף כספי מיצטבר של מיליוני ש"ח, אשר שולמו במלואם ע"י הנתבעת ולשביעות רצונה, ללא שהתעוררו מחלוקות ממשיות לעניין טיב הסחורה, מחירה, התאמתה להזמנות שבוצעו ולתנאים המסחריים שסוכמו, לרבות עמידתה בדרישות התקן המחייבות, וזאת על אף שאין חולק כי תנאי ההיתקשרות בין הצדדים סוכמו בעל פה והתבססו על יחסי אמון שניבנו במהלך השנים.

...

אני דוחה את תביעת אלובין נגד הנתבע מס' 2.

אני דוחה את התביעה הנגדית במלואה.

אני מחייב את חברת אל מקדאם לשלם לחברת אלובין החזר אגרות משפט, באופן יחסי לסכום שנפסק, בצרוף הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום שנפסק כשוויו להיום.

לפניי תביעה כספית ע"ס 350,634 ₪ שהגישה התובעת, חברת רולגל בגעכו 5 בע"מ (להלן: "התובעת"; "החברה"), כנגד הנתבע, מר יאיר מועלם (להלן: "הנתבע"; "מר מועלם") ועניינה יתרת חוב לא מסולקת בגין רכישת מוצרי אלומיניום אשר מיוצרים על ידי התובעת.

התביעה התייחסה לשלושה ראשי חוב נפרדים אשר מרכיבים את הסך הנתבע שם: סך של 51,038 ₪ בגין חוב עבור סחורה ומוצרים שסופקו לפרויקט פתח תקווה; סך של 186,695 ₪ בגין חוב שוטף פתוח וסך של 125,000 ₪ בגין שיקים שלא ניפרעו.

התובעת לא הוכיחה את סכום החוב הנתבע על ידה: על ידי התובעת הוגשה תביעה כספית שמבוססת על המתודולוגיה הבאה: רו"ח מורד מטעמה כימת את סכום החשבוניות שהוציאה התובעת לנתבע במהלך הזמנים הרלוואנטיים (952,621 ₪) והפחית ממנו את סכום התקבולים ששילם, כך על פי הנטען, הנתבע במהלך השנים (350,634 ₪).

...

תמצית טענות הנתבע: בכתב ההגנה המתוקן שהגיש, טען הנתבע, כי דין התביעה להידחות.

מקובלת עליי עמדת התובעת, כי השיקים הם שיקים שמסר הנתבע על חשבון פירעון חובותיו.

דין טענותיו אלה של הנתבע להידחות.

סוף דבר ותוצאת פסק הדין: דין התביעה להתקבל בחלקה, כך שעל הנתבע לשלם לתובעת סך של 125,000 ₪, כשהוא נושא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת כתב התביעה המתוקן (9 בפברואר 2020) ועד למועד מתן פסק הדין- היינו סך של 142,333.74 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין.

התובעת, חברת "בנפשי תעשיות אלומיניום בע"מ" (להלן – התובעת), המיתמחה בייצור ומכירת מוצרי אלומיניום, הגישה ביום 30.12.18 נגד הנתבעים תביעה כספית בסדר דין מקוצר לסך של 438,103 ₪.

כפי שקבעתי, הראיות שהגישה התובעת בהליך שלפניי לא מבססות התחייבות של הנתבעים לשלם לתובעת עבור עבודות אלומיניום בפרויקט ברמת גן. אף אם התובעת הייתה זכאית מכוח המסמכים שהוצגו לקבל כספים בגין עבודות אלומיניום, הגשת התביעה נגד הנתבעים, לאחר הליך אחר שבו מיוחס אותו חוב לגורם אחר (אותו מר טל הלל), מבלי שהוזכר כל קשר ביניהם (הן בהליך הבוררות והן בתחילת ההליך שלפניי), ומבלי שהובאה כל ראיה לקשר ביניהם בפרויקט ברמת גן, מחייבת את דחיית תביעתה של התובעת ביחס לפרויקט ברמת גן. הפרויקט בראש העין תמונת הדברים מורכבת מעט יותר בכל הנוגע לטענות הצדדים בעיניין הפרויקט בראש העין.

...

על כן, כאמור, אני דוחה את טענת התובעת בעניין קבילותם של מסמכי הבוררות.

לגופם של דברים, דינה של התביעה של התובעת בגין הפרויקט ברמת גן להידחות משני טעמים עיקריים, המצדיקים כל אחד כשלעצמם את דחייתה, קל וחומר כשהם מצטרפים זה לזה.

סיכומו של דבר התביעה נדחית.