ככלל, פסק דין בהליך בסדר דין מהיר אמור להיות מנומק באופן תמציתי אולם בשים לב לשאלות העומדות על הפרק מצאתי לנכון להרחיב מעט את היריעה.
יוער, כי על פי הודעת הנתבעת צד ג' קיבלה פיצוי מלא ממבטחת הרכב הפוגע במסגרת פוליסת ביטוח צד שלישי ובחרה שלא לעדכן את התובעת 1 בגין אובדן הרכב, ובדרך זו לשלשל את הכסף לכיסה מבלי לפרוע את ההלוואה שנטלה.
]
בהתאם לכך נפסק להלכה בשולחן ערוך חושן משפט, סימן ס"ו מהלכות הלוואה סעיף ע"ג כדלקמן –
"המוכר שטר חוב כדינו, אם חזר ומחלו ללוה, מחול. ומאי תקנתיה, יפייס ללוה שיעשה לו שטר על שמו, או יקבל עליו הלוה בקנין או בהודאתו בפני עדים, שזקפו עליו במלוה לקונה, ושוב לא יוכל למחול."
אנו מוצאים כי בנסיבות בהן מי שאוחז בהתחייבות כספית – היא שטר החוב – הקנה בה זכויות לאדם אחר אין הגיון לצפות מעושה השטר לדעת על הקניית הזכויות כל עוד לא יידעוהו, ואך טבעי שכאשר מוחל לו המוטב בשטר על התחייבותו רשאי הוא לראות את ההיתחייבות כבטלה, והקונה יוכל לתבוע רק את זה שהקנה לו זכויות בשטר וגרם לפקיעתו.
...
עם זאת ולמען הזהירות, מעיון במחירון לוי יצחק שצורף לכתב התביעה, ניתן ללמוד כי בהעמידה את גובה התביעה על 60,000 ₪, התעלמה התובעת משקלול הגורמים הנוספים שמן הראוי היה לשקללם בהתאם למוסכם בפוליסת הביטוח, כגון בגין בעלות קודמת של חברת ליסינג וקילומטראז', בהתאם לאחוזים הקבועים במחירון "לוי יצחק". כאמור, התובעת לא הביאה חוות דעת סותרת מטעמה ועל כן מקובלת עלי קביעת הנתבעת לפיה שוויו של הרכב – וממילא גובה הנזק – עומד על 47,252 ₪.
ברם, אין משמעות למסקנה האמורה ביחס לתוצאת הליך זה שכן, כפי שציינתי לעיל, התובעים הודיעו כי העמדת סכום התביעה על מלוא שווי הרכב כטענתם היתה על מנת לשמור על זכויות צד ג' אך אין הם עומדים על קבלת סכום החורג מסכום החוב שחבה להם צד ג'.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 21,731 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.11.14 ועד לתשלום המלא בפועל.
