תביעה כספית להחזר הוצאות טיול שבוטל עקב מחלה

בעקבות השיחה נשלח לתובעת טופס הזמנה לטיול (נספח א' לכתב התביעה, נספח 3 לכתב ההגנה), בטופס ההזמנה נרשם "נא לוודא שיש ביטוח רפואי מורחב לפני הנסיעה כולל ביטול נסיעה" (ס' 5 לטופס) וכן נרשם "ההזמנה בכפוף למידע המופיע תחת פרק תנאים כללים באתר דיסקברי www.discoveryt.co.il" (ס' 6 לטופס), עוד מופיעה שם השאלה "עשית ביטוח לנסיעה?", וכן "מעוניין לעשות ביטוח?" התובעת חתמה על הטופס ושלחה אותו לנתבעת, יחד עם פרטי כרטיס האשראי, מבלי להשיב לשאלות לגבי ביטוח.

אנחנו מודעים לכך שעברו 14 ימים מרגע התשלום וסגירת הטיול, אך אנו רוצים להגיע להסדר לגבי הביטול עקב מחלה.

יוער, כי בדיון הוסיפו וטענו התובעים על עצם העובדה שהנתבעת טרם החזירה להם גם את ההפרש בין הסכום שהמשיך לרדת מכרטיס האשראי לדמי הביטול, הנתבעת הבהירה זאת בכך שבפועל היא ביצעה עסקת ניכיון על התשלום, וכי היא הייתה מוכנה להחזיר את הכספים אולם היו אלו התובעים שסרבו להעביר לידה מספר חשבון לצורך ביצוע ההחזר (ולמעשה רק במהלך הדיון הם הסכימו לעשות כן).

לפיכך מצאתי לנכון לדחות את התביעה הנני מחייב את התובעים בהוצאות לטובת הנתבעת בסך 750 ₪.

...

לפיכך אני קובע כי התובעים ידעו שיש דמי ביטול, הבינו שיש דמי ביטול, הבינו את שיעורם ולאחר שלא הצליחו במו"מ להביא להפחתת דמי הביטול, בחרו לפנות לבית המשפט בניסיון להפעיל לחץ על הנתבעת (ודוק, כתב התביעה הוגש בחודש 11/19, בטרם פרוץ נגיף הקורונה לחיינו, ועל כן אין לקבל את טענת הנתבע בעניין זה).

לסיכום – אין לקבל את גרסת התובעים ולפיה הם לא ידעו שיש דמי ביטול ומה שיעור דמי הביטול, התובעים הבינו זאת היטב (כפי שעולה במפורש מהמכתב שהם בעצמם שלחו), התובעים לא צפו שתהיה מניעה לנסיעה.

לפיכך מצאתי לנכון לדחות את התביעה הנני מחייב את התובעים בהוצאות לטובת הנתבעת בסך 750 ₪.

התובעים הגיעו ביום 23.2.20 למשרד הנתבעת ובקשו לברר מהי עלות הביטוח לביטול הטיול, ונענו, כי בשל התפרצות מחלת הקורונה, חברת הביטוח אינה מוכנה לבטח את הנסיעה.

התובעים תבעו בתביעה דנן החזר כספי של הסכומים ששולמו בגין הנסיעה שבוטלה על ידם, בסך 18,522 ₪.

(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו."

...

בנסיבות אלו, סבורני כי נכון וצודק לחייב את הנתבעת להשיב לתובעים 40% מן הסכום שלא הושב להם.

לפניי תביעה קטנה במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום בסך של 21,141 ₪ שעניינם החזר בגין עסקה שלא יצאה אל הפועל, בסך של 9,761 ₪, פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הפרות סעיפי חוק הגנת הצרכן, ללא הוכחת נזק, ייעוץ משפטי בסך של 1,170 ₪ אגרת בית משפט בסך של 210 ₪ וכן הוצאות משפט.

בעקבות מחלת אחד מחברי הקבוצה, פנו המשתתפים לנתבעת, בבקשה לביטול הטיול.

בשל מכלול כלל הנסיבות, כמו גם ובעיקרן, העובדה כי מקום בו בחר התובע, במקביל לפנייתו אל הנתבעת, לפנות גם לחברת האשראי בבטול העסקה, כל עוד לא הציג אישור כי חשבונו לא זוכה, בצדק לא קיבל החזר כספי הנסיעה מהנתבעת, אני דוחה את התביעה על כל רכיביה, מלבד רכיב החזר דמי העסקה.

...

בענייננו, בחינת נסיבות ההתקשרות, מובילה למסקנה, כי העסקה נכנסת בגדרה של "עסקת מכר מרחוק", כהגדרה בהוראות סעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן.

בשל מכלול כלל הנסיבות, כמו גם ובעיקרן, העובדה כי מקום בו בחר התובע, במקביל לפנייתו אל הנתבעת, לפנות גם לחברת האשראי בביטול העסקה, כל עוד לא הציג אישור כי חשבונו לא זוכה, בצדק לא קיבל החזר כספי הנסיעה מהנתבעת, אני דוחה את התביעה על כל רכיביה, מלבד רכיב החזר דמי העסקה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהתובע יקבל לידיו החזר כספי בגין ביצוע העסקה וזאת בהינתן כי התובע הציג לבית המשפט, במעמד הדיון, אישור כי חשבונו לא זוכה.

עסקינן בתביעה להשבת כספים ששילמה התובעת לנתבעת עבור טיול מאורגן לדרום ומרכז אמריקה, אותו ביטלה 17 יום לפני תאריך היציאה.

ביום 2/1/18 הודיעה התובעת לנתבעת על ביטול העסקה, זאת מאחר שאמה המבוגרת אושפזה בבית החולים.

פניות התובעת להשבת הסכום ששילמה במלואו לא נענו והיא קיבלה החזר חלקי בלבד בהתאם לתנאי הביטול שקבעה הנתבעת.

          (ו)   בסעיף זה – "מחיר הנכס" – מחירו הכולל של הנכס או של השרות, לרבות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שיחולו על הצרכן; "עסקת מכר מרחוק" – היתקשרות בעיסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההיתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה; "שיווק מרחוק" – פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלוויזיה, תיקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פירסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להיתקשר בעיסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

...

סיכום הדברים – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 28,793 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

לפניי תביעה להחזר כספי בגין ביטול חבילת נופש שרכשו התובעים, אזרחים ותיקים, מהנתבעת, ובגינה שילמו לה סך בשקלים חדשים של 7,000 דולר ארה"ב (להלן: "העסקה") אין מחלוקת כי התובעים, אשר הישתתפו בעבר בטיולים מאורגנים של הנתבעת, הזמינו ביום 9.6.2021 מהנתבעת טיול לאיסלנד, אליו היו אמורים לצאת ביום 19.8.2021, ואת השתתפותם בו ביטלו ביום 8.8.2021.

עוד ראוי לציין כי נציג הנתבעת העיד שבחודש אוגוסט 2021 איסלנד הייתה אחד היעדים היחידים אליהם ניתן היה לטוס (בשל התפשטות מחלת הקורונה), וזו הסיבה, להשערתו, כי הנתבעים בחרו ביעד זה. בנוסף, נציג הנתבעת העיד כי בשל מדיניות הביטולים הקשיחה של ספקי השירותים של הנתבעת, זו לא קיבלה החזר כלשהוא בגין הסכומים ששילמה לספקים עבור השירותים שהתובעים אמורים היו לקבל.

בנסיבות העניין אינני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעת, וכל צד יישא בהוצאותיו.

...

התובע לא הכחיש שקיבל את המסרונים, העיד ש'יתכן' שקראם, ויתרה מכך הוא צרף העתק מהם לכתב התביעה כנספח א. לאור האמור לעיל הנני קובעת כי התובעים היו מודעים למדיניות הביטול של העסקה, ולכל הפחות כי היה עליהם להיות מודעים לה, וכי הנתבעת עשתה כל שביכולתה כדי לידע את לקוחותיה בכלל והתובעים בפרט במדיניות זו ולעודדם לעשות ביטוח לדמי הביטול הגבוהים במיוחד בטיול זה, אך התובעים לא שעו להמלצה זו, וסיבותיהם, שלא הובהרו בפניי, עמם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי באריכות את הצדדים ועיינתי במוצגים שהוצגו ובהודעת התובעים מיום 3.4.22, כמו גם נתתי דעתי להוראות חוק הגנת הצרכן ותכליתו ולפסיקה הנוגעת לפרשנות הוראות אלו, הגעתי למסקנה כי העסקה שכרתה בין הצדדים אינה בבחינת עסקת מכר מרחוק, ולחלופין כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי יש להחיל בעניינם את הוראות סעיפים 14ג1 ו14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, ולכן דין התביעה להידחות: במקרה דנן לא הוכח בפני שההתקשרות בין התובעים לבין הנתבעת נעשתה בעקבות שיווק מרחוק, וכן כי נעשתה 'פניה' של הנתבעת אל התובעים על דרך של פרסום כלשהו.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.