כן הובהר לנתבעים כי ככל שיוגשו התנגדויות לבצוע שטר על ידי מי מהחייבים בשני התיקים, וההליך יועבר לבית המשפט לידון בהתנגדות, יהא על הנתבעים לשלם שכר טירחה ראוי בשל הטיפול המשפטי, וזאת מאחר שאין היתייחסות מפורשות לכך בהסכמי שכר הטירחה עליהם חתמו הצדדים.
הפסיקה הדגישה לא אחת את פערי הידע בין עורך הדין לבין הלקוח שאינו מיוצג בשלב עריכת הסכם שכר טירחה ואת החובות המוגברות החלות על עורך דין בנסיבות אלו (ראו, ע"א 733/75, מייזליש נ' עריית קריית שמונה (נבו, 17.5.1976).
האם התובעת זכאית לתשלום שכרה טירחה מכוח הסכמי שכר הטירחה?
במסגרת התביעה טענה התובעת כי התיק הראשון ניפתח בגין חוב בסך כולל של 212,910 ₪, וכי שכר טירחתה בהתאם להסכם הנו 20% מהסכום הנ"ל בתוספת מע"מ דהיינו 49,820 ₪.
מחד, אם מצליח עורך הדין בניהול ההליך והלקוח זוכה בכספים, מקבל עורך הדין שכר טירחה הגבוה יחסית לשכר המקובל לניהול תביעות כספיות, שלא על בסיס הצלחה.
...
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע כי הוכח כי בעקבות הליכי הגבייה שבוצעו בתיק הראשון נתפסו כספים בסך 3,750 ₪, ומשכך זכאית התובעת לשכר טרחה בשיעור של 20% מהסכום האמור בתוספת מע"מ, דהיינו סך של 877.5 ₪.
בנסיבות בהן דרשה התובעת שכר טרחה נוסף מעבר לזה שהוסכם בהסכמי שכר הטרחה סבורה אני כי הנתבעים היו רשאים להפסיק את ייצוגה של התובעת, ואין לראותם כמי שפעלו בחוסר תום לב.
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את תביעת התובעת לתשלום פיצויי ציפייה.
אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 877.5 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ והחזר אגרת תביעה בסך 1,500 ₪.
