מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית כנגד הבנק בגין גביית יתר של עמלות

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת, אקטיויט ויטמינים ומוצרי בריאות בע"מ, הגישה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ בגין גביית עמלות ביתר עבור משלוח הודעות "סוויפט". בבקשה לאישור נטען כי הבנק מספק ללקוחותיו, ובהם למבקשת, שירותי תיקשורת מאובטחת להעברת כספים לחו"ל, בין היתר באמצעות קואופרטיב SWIFT (Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication).
סעיף 9ט(א) לחוק הבנקאות קובע את הכלל: הנגיד, לאחר היתייעצות עם הועדה המייעצת, יקבע, בכללים, רשימה של שירותים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלות מלקוחותיו, ואופן חישובן של העמלות שניתן לגבות בעד שירותים אלה (בפרק זה - התעריפון המלא); הנגיד רשאי לקבוע סוגי שירותים שעליהם לא יחולו הוראות סעיף קטן זה והוראות סעיף 9י. ה"תעריפון המלא" שנקבע מכוח הוראה זו מפורסם בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008 (להלן: כללי העמלות).
לנוכח כל האמור לעיל קבעתי, כי קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה, וכי גם יתר התנאים הדרושים לצורך אישור התובענה כייצוגית מתקיימים (להרחבה ראו בהחלטת האישור).
...
על כן, אני מורה על פרסומו.
כן אני מורה על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה (באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)) ולמנהל בתי המשפט.
אני קובע את התיק לתזכורת פנימית ביום 1.2.2023.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

חוות הדעת כוללת שלושה תחשיבים: האחד - לגבי שיעור העמלות שעל פי הטענה נגבו ביתר; השני - לעניין העמדת פקדונות כנגד אשראי; תחשיב שלישי - בעיניין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לתובעים כתוצאה ממכלול היתנהלות הבנק על פי הטענה וזאת על בסיס נתוניה הכספיים של החברה.
עוד התברר כי נספח א' לחוות הדעת, שהוגדר על ידי המומחה כ"מיסמכי הבנק" אינו יכול להחשב כמסמכי הבנק מאחר ומדובר בטבלה ערוכה שנערכה על ידי חברת מתמה בע"מ. גם אם הטבלה נסמכת על תדפיסי הבנק, דבר שלא נבדק על ידי המומחה בעצמו, הרי שהיא כשלעצמה מיסמך מעובד שלא הוגש באמצעות עורכו וממילא גם המומחה לא ערך אותו מיסמך.
לא הובהר לפי איזה כלל חשבונאי או משפטי נעשה החישוב האמור, ומאחר וממילא לא מצאתי בסיס ליתר התחשיבים שעמדו בבסיס חישוב הנזקים הרי שאין רצף סדור וברור של חישובים או פעולות שניתן לבסס על פיהן את מסקנות חוות דעת המומחה מטעם התובעים ועמדת הנתבע בסיכומיו מקובלת עליי בעיקרה לעניין זה. לסיכום פרק זה, משמצאתי כי לא עלה בידי המומחה לבסס את הנטען על ידו בחוות הדעת מטעם התובעים, בשים לב להתנהלותו בחקירה הנגדית אשר הציפה קושי של ממש להיתמודד עם הסוגיות המקצועיות הרלבנטיות, ובשים לב להיבטים שבמומחיות אשר אינם בגדר מומחיותו של המומחה ככלכלן, ולטעויות שונות שהמומחה אישר כי אפשר ונפלו בחוות הדעת או בחישובים - הרי שאין בידי לאמץ האמור בחוות הדעת מטעם התובעים ואני דוחה אותה.
התביעה להחזר בגין עמלות ביתר - מאחר ומצאתי לדחות את האמור בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, על נספחיה, ומשלא ידע המומחה בעצמו להצביע על עמלות שנגבו שלא בהתאם להסכמת הצדדים וממילא את חישוביו באותה חוות דעת בשל הפגמים שנפלו בה וכבר פורטו לעיל כדבעי - הרי שדין טענה זו להדחות.
...
בשים לב לכך שחישובו של רכיב זה נשען על שני הרכיבים האחרים של התביעה, שלא הוכחו – נשמט גם הבסיס לדיון ברכיב זה. לסיכום, לא עלה בידי התובעים להוכיח איזו מבין טענותיהם כלפי הבנק שלא מצאתי כי נפל פגם כלשהוא בהתנהלותו של הבנק מולם וכל טענותיהם נותרו טענות בעלמא שדינן להידחות.
למען הסר ספק, כל יתר טענות התובעים נדחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לתמיכה בטענותיו צירף התובע חוות דעת שנערכה על ידי מר ישראל פינקל ביום 18/9/19 בה הוגדרו בסעיף 7 לה, חמשת נושאי בדיקה ושהסעדים בגינם פורטו בהמשכה: בדיקת העמלות ביתר שנטען כי נגבו על-ידי הבנק בגין עריכת מסמכים שהם בבחינת תוספת בריבית מעל הריבית המוסכמת ("תחשיב מס' 1"); לטענת פינקל, בחשבונות השוטפים מדובר ב-101 מקרים של חיוב עמלות ביתר על-ידי הבנק בגין דמי עריכת מסמכים ועמלת טפול אשראי שהם בבחינת תוספת בריבית מעל לריבית המוסכמת.
הסכום המצטבר של העמלות (נומינלי) עומד על-סך 21,977 ₪.
במסגרת חוות הדעת הנגדית שהגיש הבנק ושנערכה ביום 9/6/22 על ידי הכלכלן, אבנר מימון, נכללה היתייחסות פרטנית לטענות נשוא חמשת התחשיבים עליהם התבססה התביעה בהתאם לחוות הדעת של פינקל; (1) חיוב עמלות ביתר על-ידי הבנק בגין דמי עריכת מסמכים (תחשיב מס' 1); בהתייחס לטענה זו נטען בחוות הדעת הנגדית, בין היתר, כי בתחשיב הרלוואנטי אין הסבר להפרש של סכום הנזק הנטען וכי אין בסיס כלל לטענה שאין לחייב כלל בעמלות עריכת מסמכים שכן הן ידועות ונהוגות בכל הבנקים.
משכך הם פני הדברים, הרי שגם לפי תרחיש בו הייתי מאמצת את גרסת התובע אודות סיכום שהושג לעניין הלוואת הגישור, לא היה בכך עדיין כדי לבסס כל עילת תביעה כנגד הבנק בקשר עם הסעד הכספי נשוא תחשיב זה. על-כן, גם דין הסעד הכספי נשוא תחשיב זה להדחות.
הטענה בבסיס תחשיב מס' 5 - השמוש האלטרנטיבי בכספי הריבית והעמלות שנטען כי נגבו ביתר; ראשית, אבהיר (וכפי שטען בצדק רב הבנק בסיכומיו) כי מקום בו עסקינן בסעד המבוסס כל כולו על התחשיבים הקודמים (ריבית ועמלות), הרי שמקום בו דחיתי את ההכרה בסעדים נשוא אותם תחשיבים, ברי כי פועל יוצא של כך הנו גם דחייתו של הסעד נשוא רכיב זה. כך או כך, טענה נוספת של הבנק אותה מצאתי לאמץ בשתי ידיים הנה העידר האפשרות של תחשיב זה לדור בכפיפה אחת עם תחשיב מס' 3 שכן באם נטען שהיה צריך לעשות שימוש כספי בפקדונות לצורך הקטנת מסגרות אשראי, הכיצד פקדונות אלה יכולים להוות גם את הנדבך ל"שימוש האלטרנטיבי" הנטען.
...
לאור כל האמור, דין תביעת הבנק להתקבל במלואה ביחס לארבעת רכיבי יתרות החוב שפורטו בתדפיס האמור.
סוף-דבר: על בסיס כל האמור לעיל, דין תביעת התובע (בתיק 5437-12-19) להידחות במלואה ודין תביעת הבנק (בתיק 17458-09-20), להתקבל במלואה.
הנני מחייבת את התובע לשלם לבנק סך ל 254,555 ₪ - סך יתרות החובה כשהוא נושאות ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד מתן פסק דין זה. אבהיר כי בנסיבות העניין (ובעיקר לנוכח עיתוי הגשת תביעת הבנק אל מול מועד הפסקת הפעילות בחשבון) לא מצאתי להיעתר לבקשת הבנק לצירוף המבוקש של ריבית בשיעור המקסימלי.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתוך כך, הוסכם כי ישרכרט תשיב כמקדם פשרה סך של 75% מתוך סכום גביית היתר (להלן: "סכום ההשבה") באמצעות זכוי כספי לטובת תובע מיוצג בסך של 75% מגובה העמלה בגין כל משיכה עליה חייבה ישרכרט בעמלה.
עילות ומעשה בית דין נושא הסדר הפשרה: אישור ההסכם יוצר מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה וכנגד כל אחד מחברי הקבוצה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל תביעה ו/או טענה ו/או זכות הנוגעים לתובענה ו/או לבקשת האישור כלפי המשיבות או מי מהן בכל הקשור לעילות והסעדים מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות, חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 או מכוח הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, כאמור בסעיף 7 להסכם הפשרה.
אך כפי שציינו המבקשים וישראכרט בתשובתם להודעת הגורמים המקצועיים, יש לקחת בחשבון בשאלת שכר הטירחה לא רק את סכום ההשבה המסתמן העומד על כמיליון ₪ (המשקף את חלקו הארי של הסכום שנגבה ביתר לפי הנטען), אלא גם את ההסדרה העתידית שמביא עמו הסדר הפשרה: חסכון של כ- 800,000 ₪ והטמעת פתרון טכנולוגי אצל ישרכרט שימנע חיוב עתידי בעמלה נושא בקשת האישור.
...
אגרה: אני מאשרת שיפוי המבקשים על ידי ישראכרט בסכום חלקה הראשון של האגרה.
סיכום : מן המקובץ לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין, בכפוף לשינויים שבוצעו על ידי כמפורט לעיל (להלן: "הסדר הפשרה המתוקן").
בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה המתוקן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך לכך נקבע בהחלטת האישור כי קמה למשיבים עילת תביעה נגד הבנקים בגין הפרת חוזה; הפרת חובה חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; והטעיה לפי סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות).
אשר ליתר התנאים לאישור תובענה כייצוגית, בית המשפט דחה את טענת הבנקים בדבר חוסר תום לב מצד המשיבים, משום שחזרו בהם מהסכמתם לסיים את ההליך הייצוגי בפשרה.
כך, הבנקים טוענים כי מכתב המפקח מייתר את בירור התובענה הייצוגית, שכן הנחייתו פועלת "הן ביחס לעתיד והן ביחס לעבר". המפקח בחר שלא להורות לבנקים להשיב ללקוחות את כספי העמלה התפעולית שנטען כי נגבו ביתר, ולדבריהם המנעות זו כמוה כנקיטת עמדה מצדו שלפיה אין מקום להתערב בגבייה שבוצעה בעבר.
הבנקים חדלו מהגבייה הבלתי חוקית של העמלה התפעולית, אך משקולי תחרות הם עדיין מאפשרים ללקוחותיהם פרעון מוקדם של 10% מכל מסלול שערוך ולא מסכום ההלוואה הכולל, ואין בהחלטת האישור כדי למנוע מהם להוסיף ולעשות כן. לבסוף, המשיבים טוענים כי הם נסוגו מהליכי הפשרה עם הבנקים בשל הטעה וניהול המשא ומתן "בתכסיסנות". המשיבים מדגישים כי הסדר פשרה בהליך ייצוגי הוא חסר תוקף כל עוד לא אושר, ואין זה מסמכותו של בית המשפט לאלץ את הצדדים להתפשר.
...
כפי שיבואר להלן, גם השלב הבא של הניתוח הפרשני שעניינו בתכלית החקיקה, מחזק את המסקנה כי בנוגע לפרשנות צו הבנקאות – ידם של המשיבים על העליונה באופן שמצדיק את המשך בירור ההליך הייצוגי.
כזכור, המפקח הבהיר ללא סייג כי הבנקים רשאים לגבות עמלה תפעולית "אחת", גם כאשר ההלוואה מורכבת ממספר מסלולי שיערוך, והורה להם לחדול מביצוע מדיניות שעומדת בניגוד להנחיה זו. הבנקים טענו כי העובדה שהמפקח נמנע מלהורות להם על השבת הסכומים שנגבו בעבר מלמדת על כך שלא הייתה מניעה מלגבות עמלה תפעולית בגין פירעון מוקדם של כל מסלול שיערוך; ומעבר לכך, כי "ניתן מענה למחדלי העבר" ויש לדחות את בקשת האישור בהתאם לפסק הדין בעניין בירמכר.
סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו