לתמיכה בטענותיו צירף התובע חוות דעת שנערכה על ידי מר ישראל פינקל ביום 18/9/19 בה הוגדרו בסעיף 7 לה, חמשת נושאי בדיקה ושהסעדים בגינם פורטו בהמשכה:
בדיקת העמלות ביתר שנטען כי נגבו על-ידי הבנק בגין עריכת מסמכים שהם בבחינת תוספת בריבית מעל הריבית המוסכמת ("תחשיב מס' 1"); לטענת פינקל, בחשבונות השוטפים מדובר ב-101 מקרים של חיוב עמלות ביתר על-ידי הבנק בגין דמי עריכת מסמכים ועמלת טפול אשראי שהם בבחינת תוספת בריבית מעל לריבית המוסכמת.
הסכום המצטבר של העמלות (נומינלי) עומד על-סך 21,977 ₪.
במסגרת חוות הדעת הנגדית שהגיש הבנק ושנערכה ביום 9/6/22 על ידי הכלכלן, אבנר מימון, נכללה היתייחסות פרטנית לטענות נשוא חמשת התחשיבים עליהם התבססה התביעה בהתאם לחוות הדעת של פינקל;
(1) חיוב עמלות ביתר על-ידי הבנק בגין דמי עריכת מסמכים (תחשיב מס' 1); בהתייחס לטענה זו נטען בחוות הדעת הנגדית, בין היתר, כי בתחשיב הרלוואנטי אין הסבר להפרש של סכום הנזק הנטען וכי אין בסיס כלל לטענה שאין לחייב כלל בעמלות עריכת מסמכים שכן הן ידועות ונהוגות בכל הבנקים.
משכך הם פני הדברים, הרי שגם לפי תרחיש בו הייתי מאמצת את גרסת התובע אודות סיכום שהושג לעניין הלוואת הגישור, לא היה בכך עדיין כדי לבסס כל עילת תביעה כנגד הבנק בקשר עם הסעד הכספי נשוא תחשיב זה. על-כן, גם דין הסעד הכספי נשוא תחשיב זה להדחות.
הטענה בבסיס תחשיב מס' 5 - השמוש האלטרנטיבי בכספי הריבית והעמלות שנטען כי נגבו ביתר;
ראשית, אבהיר (וכפי שטען בצדק רב הבנק בסיכומיו) כי מקום בו עסקינן בסעד המבוסס כל כולו על התחשיבים הקודמים (ריבית ועמלות), הרי שמקום בו דחיתי את ההכרה בסעדים נשוא אותם תחשיבים, ברי כי פועל יוצא של כך הנו גם דחייתו של הסעד נשוא רכיב זה.
כך או כך, טענה נוספת של הבנק אותה מצאתי לאמץ בשתי ידיים הנה העידר האפשרות של תחשיב זה לדור בכפיפה אחת עם תחשיב מס' 3 שכן באם נטען שהיה צריך לעשות שימוש כספי בפקדונות לצורך הקטנת מסגרות אשראי, הכיצד פקדונות אלה יכולים להוות גם את הנדבך ל"שימוש האלטרנטיבי" הנטען.
...
לאור כל האמור, דין תביעת הבנק להתקבל במלואה ביחס לארבעת רכיבי יתרות החוב שפורטו בתדפיס האמור.
סוף-דבר:
על בסיס כל האמור לעיל, דין תביעת התובע (בתיק 5437-12-19) להידחות במלואה ודין תביעת הבנק (בתיק 17458-09-20), להתקבל במלואה.
הנני מחייבת את התובע לשלם לבנק סך ל 254,555 ₪ - סך יתרות החובה כשהוא נושאות ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד מתן פסק דין זה. אבהיר כי בנסיבות העניין (ובעיקר לנוכח עיתוי הגשת תביעת הבנק אל מול מועד הפסקת הפעילות בחשבון) לא מצאתי להיעתר לבקשת הבנק לצירוף המבוקש של ריבית בשיעור המקסימלי.
