תביעה כספית חוזית ונזיקית בגין הפרת הסכם בנייה

לפניי תביעה שטרית על סך 100,000 ₪ ותביעה כספית חוזית נזיקית על סך 2,400,000 ₪ בגין הפרת הסכם לבצוע עבודת בנייה שנכרת בין התובע, בעל נכס מקרקעין, לבין הנתבע העוסק בעבודות בנייה.

...

כן אני דוחה את טענת התובע בגין גניבת כלים סניטריים שהיו בבית.

סוף דבר לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין.

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים כמפורט בסעיפים 80-81 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל, הוצאות אגרה יחסיות (כיחס שבין סכום פסק הדין לסכום התביעה) וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

להלן העובדות הרלוואנטיות: בתאריך 26.8.2021 הגישו המבקשים תביעה כספית חוזית נזיקית כנגד המשיבה בה עתרו לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם ופצוי בגין נזקים שנגרמו להם מעבודות רשלניות שביצעה המשיבה, לטענתם, וגרמו לליקויי בנייה בנכס.

...

לגוף העניין טען ב"כ המבקשים כי דין הבקשה לביטול פסק דין להידחות, משום שאין למשיבה טיעוני הגנה של ממש בתביעה.

החלטה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

מאחר וסוגיה זו תלויה ועומדת בפני בית משפט קמא, וראוי כי זה יכריע בה לגופה, לא מצאתי לנכון לדון בה בשלב זה. סיכום לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

מאחר והתבקשה תגובה ישלמו המבקשים למשיבה הוצאות בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו מהכספים שהופקדו, והכול באמצעות ב"כ המשיבה.

ביחס לסעד הכספי טען התובע כי הוא ביקש לבנות על החלקה בתי מגורים עבור ילדיו שבגיל הנישואין, אולם בעקבות הפרת ההסכם על ידי הנתבעת, הדבר נבצר ממנו וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד עבור דמי שכירות או השמוש בבתי המגורים המתוכננים בסך של 40,000 ש''ח, מחצית הסכום ששילם למודד המוסמך בסך של 2,400 ש''ח, פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪ ופצוי נוסף (שלא הוגדרה מהותו) בסך של 20,000 ₪, ובסה''כ 92,400 ש''ח .

אמנם נכון, בכותרת כתב התביעה נרשם כאילו התביעה היא ''כספית, חוזית, נזיקית'' ובסעיף 20 הקדים התובע והתייחס לטענת ההתיישנות שעלתה בכתב ההגנה, באומרו כאילו סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) חל במקרה דנן.

...

ממכלול הנימוקים לעיל, אני דוחה את דרישת התובע לקבלת סעד כספי.

סיכום: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת 1, באמצעות בא כוחה, הוצאות משפט בסך של 7,020 ₪ (כולל מע''מ) וזאת עד ליום 16.04.2023 שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

תביעת המשיב הוגשה לבימ"ש קמא ביום 15.08.17 במסגרת ת"א 31727-08-17, תביעה כספית/חוזית/צו עשה על סך של כ-1,347,840 ₪, במסגרתה טען להפרת הסכם השכירות על ידי המבקשים.

בהמשך הגישה המבקשת ביום 28.11.18 נגד המשיב תביעה כספית/נזיקית/בגין הפרת חוזה במסגרת ת"א 65634-11-18 על סך של 1,515,283 ₪, בטענה שהמשיב לא התקין במושכר חשמל תלת פאזי כפי שהתחייב ובכך נאלצו לעזוב את המושכר בטרם עת (מכתב התראה על הפרת ההסכם מטעם המשיב בגלל חיבור חשמל לא חוקי נשלח בתאריך 01.07.17 כאשר השנתיים הראשונות של השכירות התנהלו באופן חלק).

נטען כי מרגע שפסק הבורר אושר, מלאכתו הסתיימה ולא היה ניתן עוד להרהר בו. המבקשים טוענים כי המחלוקת שבין הצדדים אינה ראויה להידון במסגרת של בוררות שכן במועד ההיתקשרות בין הצדדים היה ידוע לשני הצדדים שהשכרת הנכס נעשית שלא כדין מאחר שהוא בנוי ללא היתר בניה ואין כל אפשרות חוקית לקבל רישיון עסק או להיתחבר למערכת החשמל.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לאור האמור, סבורני כי מדובר בפסק דין העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו או לגרוע מתכליתו ומיעדיו כמנגנון חלופי יעיל לפתרון סכסוכים [ראו: רע"א 2723/14 הנ"ל; רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ ואח', פ"ד נח(2) 634 (2004)].

על כן, הבקשה למתן רשות הערעור נדחית.

הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין ביום 2.7.13: ביום 7.9.2010 הגישה התובעת בביהמ"ש השלום בחיפה, תובענה נזיקית-חוזית כנגד המנוח ע"ס של 1,772,731 ₪ בשל הפרות לכאורה של הסכמי המכר שנחתמו בעיניין הדירות, פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם, ליקויי בניה וירידת ערך [ת"א (שלום חי') 10904-09-10].

בדיון זה ציין כב' השופט יואב פרידמן בהחלטתו כי: "רשמתי כי המשיבה באמצעות בניה תוסיף לפעול בשקידה לרישום", וזאת על יסוד הצהרת ב"כ התובעת, באמצעות בניה, שגיב וניסן בן שושן, שהיו נוכחים בדיון כי "אנו נפעל להשלמת הרישום בשקידה סבירה עד כמה שזה תלוי בנו". בהקשר זה, יצוין כי הנתבעת היא אמנם יורשתו היחידה של המנוח, ואולם לא ניתן להטיל עליה חיוב פוזיטיבי לרישום הדירות ע"ש התובעת מכוח הסכם שאינה צד לו. יחד עם זאת, אין בעובדה שלא ניתן לחייבה ברשום הבית המשותף, כדי לפטרה מפיצוי כספי לתובעת בגין הפרת ההיתחייבות לרישום הדירות, שניתנה על ידי המנוח, וזאת עד שווי העזבון.

...

בעניין נאות דברת [ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו(3) 350, 359 (1992)] נקבע כי "במקרים מיוחדים אפשר שייפסקו פיצויי עוגמת נפש לחברה אדם, והוא במקום שבו ניתן לזהות חברה ואדם". בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנעתי כי החברה התובעת מזוהה עם התובע באופן המצדיק פיצוי בגין נזק לא ממוני מאת הנתבעת.

בנסיבות אלו, סבורני כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת בשל העיכוב המשמעותי ברישום הבית המשותף ע"ש התובעת.

באשר להוצאות ושכר הטרחה: לנוכח סכומה המופרז של התביעה, והעובדה שחלק מן הסעדים שנתבעו במסגרתה, נמחקו במסגרת פסקי דין חלקיים שניתנו במסגרת הליך זה או במסגרת פסק דין זה, ומאידך בשים לב לכך שבעת הגשת התביעה המקורית ע"י התובעת, טרם נרשם הבית המשותף, וגם בעת הגשת התביעה המתוקנת טרם הודע לתובעים על רישום הבית המשותף הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, חלק מסכום האגרה ששולם על ידי התובעים בסכום כולל של 12,500 ₪, וכן לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 15% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ. הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.