ביום 11.9.2013 נשלח זימון לאספת דירקטוריון ואסיפת בעלי מניות של המוסך ליום 16.9.2013, אשר על סדר יומה אישור הפסקת ההיתקשרות עם רו"ח כהן, אשר היה עד אותה עת רואה החשבון של המוסך, ותחת זאת אישור מינויו של רו"ח בר און; אישור הפסקת היתקשרות עם מנהל החשבונות מר הברמן ותחת זאת מינויו של מר אדם לנדאו (להלן: "לנדאו"); חיובו של אלי להזרים לקופת המוסך כספים בשיעור דומה לאלו שהוזרמו על ידי אדם וברוך; דיונים בנושאים פיננסים נוספים (נספח י' לתצהיר אלי).
בנסיבות אלו, מבקש אלי סעד הצהרתי כי הנתבעים מנהלים את ענייניהן של החברות בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויותיו; כי יש להורות על העברת הנתבעים ויוסי מניהול החברות ולהורות על מינוי מנכ"ל חצוני אשר יפעל לטובת החברות; להצהיר כי ההחלטות שהתקבלו בישיבות מיום 27.8.2013, 29.9.2013 ו- 3.11.2013 הנן בטלות; להורות על מינוי רו"ח חוקר; להורות לאדם ולברוך לרכוש את מניותיו במוסך בהתאם לסכום שייקבע על ידי רו"ח או כלכלן שימונה על ידי בימ"ש; להורות לנתבעים לרכוש את מניותיו במרכז השרות בסכום שיקבע על ידי מומחה מטעם בימ"ש; להורות על השבת ההטבות והזכויות להן זכאים כל בעלי המניות בחברה; להורות על תשלום דמי שכירות והחזר הלוואת הבעלים; וכן כל הוראה וסעד נוסף אשר יבטיח ניהול הוגן ויעיל של החברות בהתאם להוראת סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").
בסיכומים שהוגשו מטעם החברות, נזנחו מרבית מהטענות שהועלו על ידן בכתב התביעה שכנגד, לגבי שימושים פרטיים בכספי החברות, והן מיקדו טענותיהן בחמישה רכיבים עקריים, אשר לטענתן עמדו בנטל להוכיח, והם: שימוש שלא כדין בכרטיסי האשראי של החברות; רכישת חופשות ונופשונים על חשבון החברות; רכישות פרטיות נוספות על חשבון החברות – כגון מנוי בחדר כושר, רכישת אופניים ועוד; ביצוע עבודות שיפוצים ובנייה בביתו של אלי על חשבון החברות; ומשיכת תגמולי מילואים שלא כדין (סעיף 22 לסיכומי החברות).
אדם נחקר בנוגע לפער בין גובה הפצוי המבוקש בכתב התביעה שכנגד לבין סכום התקבולים המופיע באישור שצורף על ידי החברות ולא ידע לתת הסבר בנוגע לכך (עמ' 479 לפרוטוקול).
...
סוף דבר
התביעה הכספית שכנגד שהוגשה על ידי החברות מתקבלת באופן חלקי, כפי שפורט בפסקה 167 לפסק הדין.
החיובים שנקבעו יישאו ריבית והצמדה לפי חוק, וישולמו בתוך 60 ימים מיום מתן פסק דין זה. יתר טענות החברות בתביעה שכנגד – נדחות.
התביעה העיקרית להסרת קיפוח המיעוט נדחית, למעט בכל הקשור לתשלום המשכנתא, כמפורט בפסקה 184 לעיל.