תביעה כספית ושטרית בגין הזמנת מטבח

התביעה השטרית הוגשה לבצוע שלושה שיקים המשוכים מחשבונה של הנתבעת בתא"מ 31546-06-14 (להלן: "גימת השחרות"), בסך 9,440 ₪, שחוללו באי-פרעון מחמת הוראת ביטול שניתנה.

התביעה הכספית, בסך 67,555 ₪, הוגשה נגד הנתבע בתא"מ 10429-02-14 (להלן: "ויינשטיין") בגין חוב לכאורה שנותר לויינשטיין כלפי התובעת הן בעבור הכנת תכנית לריהוט מטבח והן בעבור מכירת 4 ארונות שיוצרו על ידי התובעת, ושחלקם הותקנו בביתו של הנתבע.

לטענת התובעת, לאחר שויינשטיין הביע את רצונו ליטול עמו את התכנית, כדי לחשוב אם הוא מעוניין בהזמנה, הוא התחייב בפני משה כי אם יחליט לבסוף שלא להזמין את המטבח מהתובעת, ישלם עבור התכנית בלבד, סך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. ויינשטיין לקח את התכנית, אולם לא יצר קשר עם התובעת, כך לטענתה, אלא רק בשלהי חודש יוני 2013, עת פקד את התובעת לצורך הזמנת ארונות לדירתו.

...

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא, שאני דוחה את טענות גימת השחרות ביחס לשלושת השיקים, ואני מורה על כן על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק שמספרו 01-14367-14-3.

עוד אני מחייב את ויינשטיין לשלם לתובעת סך של 14,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (5.2.2014), ועד התשלום המלא בפועל.

אני סבור כי התנהלות מעין זו מצדיקה בחינה של רשות המסים, על מנת לברר את החשדות האמורים.

כל כך למה? משום שלפי טענת ההגנה בתביעה השטרית, מזוז הנגר "נעלם", והותיר את הנתבע שהזמין ממנו עבודות בפני שוקת שבורה באותה תקופה ממש.

אם זהו לוח הזמנים, אין כל התכנות לגירסת הנתבע בתצהיר, לפיה הזמנת המטבחים הייתה בחודש יולי 2008.

אם נצרף לתביעה השטרית את העובדות הידועות לנו מתוך התביעה הכספית, התוצאה המתקבלת היא כי הנתבע חווה כשלון תמורה מהחברה שבבעלותו ובניהולו (!), טענה בלתי מסתברת ובלתי מציאותית בעליל.

...

לו היה סיכום לגבי הפרזול, ולו סוכם כי עד ליום 30.12.08 יסופקו ארונות ועבודות נגרות, כיצד ייתכן שבמהלך כל החודשים מאז מסירת השיק באוגוסט 2008 (עמ' 30 ש' 14) ועד לביטולו בחודש ינואר 2009 לא נחתם הסכם בנושא עבודות הנגרות? על מה אמורים היו מזוז או הנתבע להניח את הפרזול אם "לא הגיעו" לסיכום על עבודות הנגרות? כיצד ייתכן כישלון תמורה שאינו אלא הפרת הסכם, אם אין הסכם בדבר עבודות נגרות (הנתבע העיד שלא פירט את סכום עבודות הנגרות שמזוז אמור היה לבצע, משום ש"לא הגיעו לזה בכלל" (עמ' 30 ש' 9))?.

לבסוף, בהתחשב בטיב היחסים בין הנתבע לבין החברה (שהוסתרו בהתנגדות לביצוע שטר) כישלון התמורה אינו אלא מחברה שהייתה בתקופה הרלבנטית בבעלותו ובניהולו של הנתבע, ואין צורך להכביר מילים על חוסר ההיתכנות של תסריט זה. מסופו של דבר אנו חוזרים לראשיתו, ולגרסה המופרכת שהנתבע העלה בנושא הקשר בינו לבין מזוז ומעמדו בחברה.

סיכום התביעות מתקבלות, ומאחר שהן חופפות, ייפסק הסכום הגבוה יותר.

המדובר בתביעה כספית ע"ס 27,320 ₪,פיצויים שתבע התובע מהנתבע-בנק בו ניהל חשבונו, בגין העובדה שהבנק פרע שיק שמשך התובע ע"ס 9,000 ₪ (להלן:"השיק"),וזאת למרות שביום 19.2.07-יום לפני מועד פרעונו של השיק, נתן התובע הוראת ביטול לשיק.

צדדי ג' טענו כי התובע ביקש לבטל את הזמנת המטבח מאחר שלא יכול היה לעמוד בתשלומים ואולם את הארון ביקש התובע לקבל.

בעיניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו).

...

לטענת צדדי ג' הוסכם עם התובע כי מתוך סכום התמורה שישלם התובע, ישולם סך של 4,000 ₪ עבור הארון.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים,לרבות ביחס למסמכים שניתן היה להגיש על מנת להוכיח טענותיהם ואולם,לא הוגשו ולאחר שהבאתי בחשבון שיקולים שבדין, אך גם כאלו החורגים מד' אמותיו של הדין המהותי והראויים להכרעה על דרך הפשרה,אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,200 ₪, בצירוף הוצאות משפט,לרבות שכ"ט עו"ד, אשר בנסיבות יעמדו על סך של 800 ₪ בלבד.

הודעת צד ג' נדחית והנתבע יישא בהוצאות צדדי ג' ,לרבות שכ"ט עו"ד, אשר בנסיבות ולאור סיום ההליך בדרך הפשרה יעמדו אף הם ע"ס של 800 ₪ בלבד.

עיסקאות היסוד האם השיקים נשוא התובענה ניתנו בגין הזמנת מטבחים לגב' ישראלי ומר חנין, או שמא הזמנת מטבחים למר ישראלי ומר חנין, ובאילו סכומים? לעניין נטל השיכנוע ציין פרופ' לרנר בספרו דיני שטרות (מהדורה שנייה) עמוד 222 כדלקמן: "אם התובע והנתבע מעלים גרסאות שונות באשר לשטר נושא התביעה, וכל אחד טוען כי השטר נמשך במסגרת עסקה שונה, מוטל על הנתבע לשכנע את בית המשפט בנכונות גירסתו. אם בית המשפט מתקשה בקביעת הגרסה הנכונה, ידו של התובע תהא על העליונה. מבחינה טאקטית עדיף אפוא לתובע למלא פיו מים, לא להזכיר בתביעה השטרית את עסקת היסוד שבמסגרתה נעשה השטר, ולהותיר לנתבע להרים את נטל ההוכחות. על הנתבע יהיה להוכיח למעשה שני יסודות: ראשית, שהשטר קשור לעסקה פלונית, ושנית, כי באותה עסקה ניתן השטר ללא תמורה או שזו ניכשלה לאחר מכן. אם התובע מזכיר, ללא צורך כאמור, כי השיטריות נמשכו במסגרת עסקה פלונית, הוא מקל על מלאכתו של הנתבע, וכל מה שנותר לו להוכיח הוא שבמסגרת אותה עסקה נפגמה התמורה או שלא היתה קיימת מלכתחילה". מר אמיגה חזר בדיון ההוכחות על גירסתו כפי שפורטה בדיון בהתנגדות, והעיד כי היו שתי הזמנות, האחת של מר חנין, שהיתה צריכה להיות מסופקת באוגוסט וסופקה בדצמבר "עם מלא דפקטים", והשניה של גב' ישראלי שנפטרה, והעסקה בוטלה (עמ' 14, שו' 12-13).

מר אמיגה טען כי הלקוחות שהזמינו את המטבחים לא שילמו לו (עמ' 14, שו' 22), אם כי בהמשך סייג דבריו ואמר שלא היתייחס למר חנין, ואמר כי מר חנין לא שילם לו את הכסף במלואו, שכן בשל האיחור נתן למר חנין פיצוי של סחורה בסכום של "בסביבות 10,000 ₪" (עמ' 15, שו' 11, 33-29; עמ' 16, שו' 1, 11).

...

לפיכך, טענת הקיזוז נדחית.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע השיק שמספרו 5000459 בסך 30,000 ₪ מתקבלת.

ההתנגדות לביצוע השיק שמספרו 5000436 בסך 25,000 ₪ נדחית.

תביעה כספית על סך של 51,492 ₪, ומנגד תביעה שטרית, שבה הוגשו לבצוע ללישכת ההוצל"פ 6 שיקים ע"ס של 4,992 ₪ כ"א. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הנתבעת הנה יצרנית מטבחים.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, במועד ההתקנה חלקים מן המטבח נימצאו שבורים וסדוקים, ובשיחה שערכה התובעת עם מר סוקולוב, הודה הנ"ל כי הנתבעת טעתה בהזמנת המגרות והפירזול וכי התובעת נידרשת להמתין כשלושה שבועות.

מאחר ובהזמנה לא פורטו תניות שהפרתן תהווה הפרה יסודית, הרי שענייננו בשאלה האם מחדל הנתבעת היוה הפרה יסודית מסתברת.

...

בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 13 לחוק התרופות, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסכום של 5,000 ₪ - שיעור של 10% מתמורת המטבח - שיעור הנראה מתאים בנסיבות העניין.

נוכח כל האמור, אני מקבל את התביעה בתאד"מ 57352-12-21, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 26,492 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה בת"ט 57830-01-21, ובהתאם לכך אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ מס' 527347-12-23.