הצדדים התאימו את כתבי הטענות לסדר דין מהיר, היתקיימו ישיבת קדם משפט ודיון הוכחות, שלאחריו הוגשו סיכומי הצדדים, וכעת בשלה העת למתן פסק הדין.
כן טוען התובע, כי הנתבע חייב לו סך נוסף של 83,000 ₪ מלבד השיקים מושא ההליך דנן, בגין עבודות שביצע עבור הנתבע, וכי בגין סכום זה, הוא מתעתד להגיש תביעה כספית נפרדת.
בנסיבות אלה, טוען הנתבע כי עומדת לו טענת קזוז בהתאם לסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), וכי התובע הפר את הסכם שתוף הפעולה ביניהם, תוך ביצוע פעולות מירמה וזיוף, וסיבוך הנתבע בהליכים משפטיים פליליים עם רשויות המס וגרימת נזקים למוניטין של העסק, והוצאות ,לרבות שכר טירחת רואה החשבון שטיפל בהליכים מול רשויות המס, ומשכך, הנתבע חייב לו לפחות כ-35,000 ₪ לאחר קזוז סכום השיקים שנתבע במסגרת ההליך דנן.
הנתבע העיד כי: " כל החשבוניות שהוגשו אלי עברו לרואה החשבון שבדק אותם שיש נאמן במקור ויש אישור ניהול ספרים. כל החשבונות עברו את המסלקה הזאת" (עמ' 12 שורות 7-8 לפרוטוקול), אלא שלא ראה להביא ראיה לתמיכה באמור, או לזמן עד כלשהוא שיכול לתמוך באמור, כאשר ממילא אף אם כטענתו הועברו החשבוניות לרואה החשבון מטעמו, אין באמור משום מענה עינייני וברור לשאלה כיצד שולמה תמורתן, עת לטענת הנתבע מדובר בחשבוניות פיקטיביות, שלכאורה הופקו על ידי חברות שכלל לא ביצעו עבודות עבור הנתבע.
...
בענייננו, סבורני כי בהינתן שהמטרה הפסולה היתה אגבית להסכמות הצדדים, בשים לב לכך שהתשלום הנתבע אינו עבור המעשה הלא חוקי, כי אם בגין שכר עבודתו של התובע שהנתבע לא מכחיש כי בוצעה, ואף בהינתן שאי החוקיות "רופאה" עת שילמו הצדדים שניהם לרשויות המס, הרי שיש מקום להורות לנתבע לקיים את חלקו בהסכמות בין הצדדים ולשלם לתובע את תמורה השיקים – תמורה בגין שירות שניתן על ידי התובע (באשר לשיקולים השונים הרלבנטיים לעניין תוצאות הפסלות ראו הלכות ביהם ומזל אילן, וכן ע"א 6667/10 גלית הלוי בר טנדלר נ' דרור קוזניצקי [ניתן ביום 12.9.12]).
אבהיר, כי בנסיבות לא שוכנעתי כי חלקו של הנתבע בהתנהלות הצדדים וההבנות ביניהם היה קטן מזה של התובע.
סוף דבר, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל.
