האם שטר/שיק מהוה מעשה בית-דין בין הזוכה לחייב משעה שהחייב הוזמן להגיש היתנגדות לבצוע השטר ולא עשה כן; במלים אחרות, חייב בתיק לבצוע שטר שבחר לא להגיש היתנגדות לבצוע השטר בהוצל"פ והחוב בעניינינו סולק על ידי מימוש כספים מעוקלים, האם הוא רשאי להגיש תביעה אזרחית נגד הזוכה בגין אותה מסכת עובדות ועל אותו רקע; זו השאלה שנידון בה.
רקע
התובעת, חברה העוסקת בבצוע עבודות בניה ושיפוצים, הגישה נגד הנתבע תביעה כספית בסדר דין מהיר.
בכתב התביעה נטען, כי התובעת שכרה את שירותיו של הנתבע כקבלן לעבודות שיפוצים לשם ביצוע עבודות עבור התובעת בפרויקט "אשקובית" בבית הספר לשוטרים בקרית אתא.
לטענת התובעת, הנתבע קיבל תשלום על חשבון העבודה באמצעות שיק ע"ס 44,460 ₪ אך בפועל, הנתבע ביצע את העבודות בצורה לקויה וחלקית ובקצב שאינו משביע רצון, דבר אשר גרם לתובעת הוצאות מיותרת בגין שכירת שירותי קבלנים אחרים עד שבסופו של דבר הופסקה עבודת התובעת בפרויקט שהיקפו הכספי גדול.
...
לטענת התובעת, הנתבע קיבל תשלום על חשבון העבודה באמצעות שיק ע"ס 44,460 ₪ אך בפועל, הנתבע ביצע את העבודות בצורה לקויה וחלקית ובקצב שאינו משביע רצון, דבר אשר גרם לתובעת הוצאות מיותרת בגין שכירת שירותי קבלנים אחרים עד שבסופו של דבר הופסקה עבודת התובעת בפרויקט שהיקפו הכספי גדול.
א. אין לאפשר למי שלא התנגד לביצוע שטר לטעון את התנגדותו במסגרת תביעה שהוא מגיש להחזר הכספים ששילם במסגרת הליכי גביה שהתנהלו נגדו כדין, בהוצאה לפועל.
לאור כל האמור, הנני מקבלת את בקשת הנתבע ומורה על דחייתה על הסף של תביעת התובעת ועל סגירת התיק.
כמו כן, הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות בסכום כולל בסך של 2,500 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום מתן החלטה זו אחרת, יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום עד ליום התשלום בפועל.