שני הנתבעים הנ"ל, יכונו להלן: "הנתבעים".
במועד הגשת התביעה המבנה טרם נרשם כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, ובהמשך, כפי שיפורט להלן, הושלם רשומו בפנקס.
התביעה הוגשה בסדר דין מהיר אולם בהחלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 25.08.21 קבלתי את טענת הנתבעים לפיה התביעה אינה מתאימה להידון בסדר דין מהיר והתביעה הוסבה לת"א.
הסעד היחיד בתביעה הנו סעד הפינוי, כאשר התבקש והתקבל אישור לפיצול סעדים, לצורך הגשת תביעה כספית נגד הנתבעים או מי מהם, בגין הפסדיה הכספיים הנטענים של התובעת בשל אחזקת המקלט על ידי הנתבעים 3 ו - 5 (ראה הבקשה שהוגשה על ידי התובעת ביום 24.05.22 וראה ההיתר לפיצול סעדים שניתן בפרו' עמ' 6 שורה 4).
וראו בעיניין זה תצהיר גילוי המסמכים שנחתם על ידי מר גוזל בו צוין כדלקמן: "בהתאם להחלטת ביתה משפט מיום 6 ביולי 2022 אני מצהיר כי לאחר בדיקת כל התיקים המתייחסים למרכז המסחרי בדימונה, לא אותר כל הסכם שנערך בין חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ לבין מר בוזגלו הנוגע למקלט נשוא התביעה או בין חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ לבין מר בוזגלו הנוגע לכל נכס אחר במרכז המסחרי". עוד נרשם שם: "עוד עלה מבדיקת התיקים כי כאשר היתה השכרה של נכס במרכז המסחרי הרי ההשכרה היתה מוגבלת בזמן וכן חל איסור על העברת הנכס המושכר לאחר". וראו גם סעיף 18 לתצהירו של מר גוזלן: "לא נמצא ברשות החברה ובמסמכים שאצלה כל זכר לכך שהיה קיים הסכם שכירות בינה לבין גורם חצוני באשר למקלט המצוי במבנה בו נימצאת יחידת התובעת". ועובדה היא שנמצאו חוזים הסטוריים אחרים, בנוגע ליחידות אחרות במבנה המסחרי, ראו בעיניין זה נספחים 3 ו – 4 לתצהירו.
ראה גם האמור בסעיפים 5ו – 6 של המצהיר מטעם הערייה, מר מוטי כהן, מנהל אגף הבטחון בערייה, שם נכתב: "למיטב ידיעתי, מעולם לא נתנה העיריה הרשאה או זכות לאחר לעשות שימוש כלשהוא במקלט. כמו כן, לא נימצאו ברשות הערייה כל מיסמך או ראיה המעידים אחרת. מיעוץ משפטי שקבלתי, אף אם רצתה העיריה להעניק הרשאה או זכות לאחר לעשות שימוש במקלט לא יכולה הייתה לעשות כן שכן עד לרישום המקלט ביום 13.10.21 היה המקלט בבעלות פרטית".
ראו גם האמור בסעיף 2 למכתבה של העיריה, החתום על ידי ראש העיר, מר בני ביטון, שנשלח טרם הגשת התביעה לנתבע 5 (מכתב מיום 19.05.21), (המכתב נשלח בעקבות פניות התובעת לעירייה בעיניין המקלט): 1.
...
לכך אוסיף כי בכתב הגנתו טען שיסכים לפנות את המקום אם ישלמו לו כספים עבור מה שהשקיע במקום, אולם בסופו של דבר הודיע כאמור כי סילק את ידו מהמקלט, ולפיכך גם ההכרעה במחלוקות בינו לבין התובעת – התייתרה.
כך או כך, עד רגע מתן פסק הדין לא נמסר לבית המשפט על ידי מי מהצדדים כי ניסה לאתר את אותם תיקים אצל יורשיה של הנ"ל.
אני דוחה גם את טענת הנתבעים לפיה יש לדחות את התביעה מאחר שהוגשה על ידי התובעת בלבד ולא הוגשה על ידי יתר הדיירים בבית המשותף.
לסיכום
אני מורה על קבלת התביעה ועל פינוי הנתבעים 3 ו - 5 מהמקלט נשוא התביעה.
למען הסר ספק, אני מורה גם על פינוי הנתבע 4 מהמקלט נשוא התביעה.
