תביעה כספית בסדר דין מהיר בגין ליקויי מבנה ועוגמת נפש

מבוא תביעה כספית בסדר דין מהיר שהוגשה על סך של 74,325 ₪ בגין עלות תיקון נזקים שנגרמו, לפי הטענה, כתוצאה מליקויים בעבודות יציקת משטח בטון דקורטיבי, בומנייט, שביצעה הנתבעת בביתו של התובע, ובגין עגמת הנפש, הפסד ימי עבודה, והחזר הוצאות בגין ההליך המשפטי.

הנתבעת, טענה בכתב ההגנה, בעקרי הדברים, כי התובע שכר את שירותיה לבצוע עבודה של הטבעה בבטון, על גבי משטחי בטון קיימים שנוצקו על ידי התובע או מי מטעמו; העבודה הוזמנה על ידי התובע לאחר שבעבר הנתבעת כבר ביצעה עבורו עבודה נוספת של הטבעת בטון "בומנייט" בדוגמת סלע בחצר ביתו; עובר לתחילת ביצוע העבודות, כבר היו מספר משטחי בטון קיימים, האחד בוצע בעבר על ידי הנתבעת על גבי תשתית קיימת, ושני משטחים נוספים נוצקו על ידי התובע, האחד בעבר, והשני בוצע על ידו באופן לקוי עם שיפועים לא תקינים, בסמוך למועד ביצוע העבודות על ידי הנתבעת; מנהל הנתבעת, יהודה חנית, הסביר לתובע כי הנתבעת לא תישא באחריות לסדקים מכיוון שהטבעת הבטון תבוצע על גבי תשתית קיימת; עובר לתחילת העבודה ביום 20.4.2015 נערך בין הצדדים הסכם בכתב; יציקת הבומנייט אשר בוצעה ביום 21.4.2015 נעשתה על משטח בגודל של כ-135 מ"ר ולא 80 מ"ר כנטען על ידי התובע; התובע שינה את דעתו ובנגוד לקבוע בהסכם ההיתקשרות, ביקש לבצע את השטח הקטן (הצמוד למבנה עץ) במידות 5.20 מ"ר כפול 5.55 מ"ר (28.86 מ"ר) בהטבעה דמות עץ-דק ולא בהטבעה דמות סלע, ועבודה זו בוצעה ביום 20.4.2015; לאחר שהתובע ראה את התוצאה שהתקבלה בהטבעת עץ-דק הוא ביקש שגם המשטח הנוסף בגודל של כ-135 מ"ר יבוצע אף הוא בהטבעה דומה, והבטיח לשאת בתוספת תשלום בשיעור 10% הכרוכה בכך; התובע סרב לשלם סך של 15,120 ₪ בגין הפרשים במחיר העבודה בשל תוספת רשתות הברזל ושינוי הדוגמא ביחס למשטח הגדול, ובגינם הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד.

...

בהסכם לא צוין במפורש שהנתבע שכנגד יישא בעלות הבטון, אך סבורני שיש יותר מיסוד לטענה שבין הצדדים הוסכם שהוא יישא בעלות הבטון למרות שהדבר לא צוין במפורש בהסכם.

התוצאה מהמקובץ לעיל עולה שהתביעה העיקרית התקבלה בחלקה, על סך של 69,653 ₪ (כפי שפורט לעיל), והתביעה שכנגד התקבלה בחלקה על סך של 10,400 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע את החיובים הכספיים הבאים- סך של 69,653 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך של 21,400 ₪.

לטענת התובעת חבה לה הנתבעת השבה של הוצאות הכרוכות עם תיקון ליקויי מבנה בשנת 2015 בדירתה.

לסכום זה צרפה התובעת סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים לאור מחדל מתמשך של הנתבעת כאשר נימנעה מלסייע לתובעת במשך כ 4 שנים.

כפי שהעיד על כך מר אהרון זביטאשוילי, מנהל חברת פסגות שביצעה את האיטום: "תראה כשיש חדירת מים אז באמת זה לא משהו שאפשר לבוא ולהגיד במדויק מאיפה המים נכנסים הכל זה נסוי וטעיה ושאני הגעתי לשם אז ראיתי את כל המצב של האיטום הקיים ראיתי שהוא לקוי ואמרתי שאם עד היום זה היה בסדר ופתאום בשנים האחרונות יש חדירת מים מן הסתם צריך לתקן את הליקויים." עמ' 40 בפרוטוקול שורות 4-8.

...

לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את התביעה וכך הנני מורה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 16,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 1.2.18 ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת סך 8,000 ש"ח הוצאות משפט.

בפני תביעה כספית לפצוי התובעים בגין ניזקי רטיבות שנגרמו לדירתם.

בחוות דעתו מיום 14.5.2018 ציין מר עופר טולדנו, מנכ"ל חברת "סקר מערכות מבנים", כי ניזקי הרטיבות בדירת התובעים נגרמו בשל איטום לקוי של הגג.

בישיבת יום 3.1.2018 הורה בית המשפט על העברת הדיון בתביעה לסדר דין מהיר.

סך הכל 35,700 3,300 21,000 מסכום זה (21,000 ₪) יש להפחית חלק מהנזקים לחדר האמבטיה, שנגרמו בשל ליקוי בסגירת הוונטה בתיקרת חדר האמבטיה של התובעים.

משכך, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: פיצויים בגין ניזקי רטיבות בדירה בסכום כולל של 18,000 ₪; פיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 20,000 ₪; הוצאות התובעים: שכר טירחת עופר טולדנו – 1,900 ₪ + שכר טירחה בגין עדות בבית המשפט בסך 1,250 ₪ - סך הכל 3,150 ₪; שכר טירחת השמאי אביטל – 1,500 ₪ + שכר טירחה בגין עדות בבית המשפט בסך 1,250 ₪ - סך הכל 2,750 ₪; החזר יחסי של אגרת בית משפט – 800 ₪.

...

עוד איני מקבלת את טענת גב' רחמים כי הנתבעים לא יכלו לבצע איטום של הגג עד לשיתוף פעולה מלא של הדיירים.

ה – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה וההודעה לצדדי ג' נדחית.

כן ישלמו הנתבעים שכר טרחה לצדדי ג' לצד ג' 6, צדדי ג' 2-3 וצדדי ג' 1, 5, 7-12 בסך 2,500 ₪ לכל קבוצה – סך הכל 7,500 ₪.

רקע: בפני שתי תביעות כספיות בסדר דין מהיר אשר הדיון בהן אוחד: הראשונה- תביעה בתא"מ 34848-09-19 שהגיש מר אדרי בגין נזקים שנגרמו לו לשיטתו עקב הצפת מים שחדרו לדירתו מדירתו של הנתבע , מר אלי כהן בתאריך 5.12.2018.

בתביעה זו נתבעו: הנתבע 1- בעליה של הדירה הצמודה לדירת התובע; והנתבעת 2 - מבטחתו של הנתבע 1 בפוליסת ביטוח מבנה בת תוקף לפצותו בסך של 28,265 ש"ח בצרוף הוצאות ועוגמת נפש שנגרמו לו. (להלן: "תביעת מר אדרי").

מעבר לידרוש יוער, כי התובעת בתביעת השבוב אף לא הייתה רשאית להביא ראיותיה, לאור החלטה מפורשת שניתנה בעיניין ולכן לכאורה היה מקום לדחות תביעתה כבר בשלב זה; ואולם, לא בכל המקרים נחרץ גורלו של תובע שלא הורשה להביא ראיותיו- לדחייה: כידוע, אם תובע נימנע מהגשת תצהירים מטעמו, בדרך כלל ניתן יהיה לקבוע שהתביעה תדחה, מהטעם שלא יוכל להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, בשל היותו "המוציא מחברו". כך הגם שייתכנו מקרים שבהם, אף ללא הגשת תצהירים מטעמו, יוכל תובע לזכות בתביעתו, אם ישנן ראיות אחרות שעליהן יוכל להסתמך (כך למשל, נפסק במקום בו מונה מומחה מטעם בית המשפט, ונקבע שניתן לקבוע את זכאות התובע לפצוי בגין ליקויי בנייה ואת גובהו של הפצוי, על-פי מסקנות המומחה.

...

סבורני כי במקום בו לא אפשר בית המשפט הגשת ראיותיו של בעל דין יש לראותו כמי שנמנע מהגשתן ולזקוף זאת לחובתו.

באשר לשיעורו של הנזק יש מקום לקבל את העלויות שנקבעו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לגבי תיקון הליקויים, בהעדר כל נימוק של ממש לסטות מהן, וכאשר המומחה מטעם בית המשפט ביסס את העלויות על מחירון "דקל". בכל הקשור להודעה לצד שלישי שהגישו הנתבעים כנגד החברה הקבלנית- הרי שדינה של ההודעה להידחות וזאת מהטעמים אשר פורטו לעיל לגבי דחיית "תביעת השיבוב" אשר כוחם יפה גם להליך דנן בהתאם לכך נדחות גם ההודעות לצדדים רביעיים.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2 יחד ולחוד לשלם לתובע ב"תביעת אדרי" את הסך של 24,230 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק; ובצירוף אגרת המשפט בסך של 758 ש"ח וכן בצירוף הוצאות התובע בגין שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט בסך כולל של 2,925 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ש"ח. כמו כן אני מורה על חיובה של התובעת בתביעת השיבוב/ המודיעה בתביעת אדרי בהוצאותיה של הנתבעת סלע בינוי, כדלקמן: שכ"ט של המומחה מטעמה של הנתבעת בסך כולל של 3,744 ₪, חלקה של הנתבעת בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט בסך כולל של 3,120 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יש הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

רקע: בפני תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך של 74,874 ₪ שהגיש התובע, בעליה של דירת מגורים הבנויה על מיגרש הידוע כחלק מגוש 18542 חלקה 7 מיגרש 7/1 בג'דיידה-מכר, כנגד הנתבעת בגין נזקים אשר נטען כי נגרמו לו בעקבות ארוע הצפה בביתו (להלן: "ארוע ההצפה").

בנוסף, התובע תבע שכ"ט שמאי ע"ס 2,925 ₪ וכן תבע סך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

מנגד, המהנדס והשמאי מטעם הנתבעת קבע בחוות דעתו כי המקור להצפה הנו בבניה הלקויה של מערכת הביוב הפרטית של התובע שעה שאין פגם בקוו הביוב הצבורי, ולפיכך התובע נושא באחריות עליה שכן מערכות פרטיות אינן בתחום אחריותה של הנתבעת (בשים לב כי המומחה ביקר בנכס בין שנה לשנה וחצי לאחר ארוע ההצפה).

עוד קבע השמאי מטעם התובע כי עקב הצפת מי הביוב, ניזוק חלק מהרכוש שהיה במגע עמו ולפיכך השמאי פירט בהרחבה את הנזקים שארעו למבנה ולרכוש, כולל המרכיבים לגובה הנזק ואופן חישוב עלותם.

...

מנגד, הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי אירוע ההצפה מתיישב יותר עם המסקנה כי התובע התרשל, לכן הוא האחראי הבלעדי לנזקים הנטענים.

סיכום: מכל האמור לעיל, אני מוצאת לנכון לקבל את התביעה שהגיש התובע בחלקה תוך השתת אשם תורם על התובע בשיעור של 50%, שיעור המצוי בהלימה עם חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

לפיכך, אני קובעת כי נגרם לתובע נזק עקב רשלנותה של הנתבעת; ולאחר שביהמ"ש שקל וערך את האיזונים הראויים בין טיעוני הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 25,775 ₪ כולל מע"מ - בגין הנזקים אשר נגרמו לתובע, כך שסכום זה מהווה 50% מסך הנזק אשר נגרם לתובע.

כמו כן הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 950.25 ₪ בגין אגרת בית משפט בשיעור המהווה 50% מהאגרה אשר שולמה במלואה ע"י התובע ובשכ"ט עו"ד בסך של 6,200 ובסה"כ תשלם הנתבעת לתובע סך של 37,388 ₪.