תביעה כספית בין עורכי דין בגין חוזה שכירות משרד

מדובר בתביעה כספית בסך של 410,288 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובע, עקב הסכם שכרת עם הנתבעת, אשר שיווקה לתובע עסקת רכישת נכס בחו"ל לצרכי השכרתו וקבלת דמי שכירות מובטחים למשך עשר שנים, בתשואה מובטחת של 10% נטו לשנה.

חובות הנתבעת, שהוגדרו בסעיף 3 להסכם, שכותרתו "חובות צד א'", פורטו כמפורט להלן: "א. לייעץ ולמסור לצד ב' את אפשרויות ההשקעה המיטביות ופרטיהן. לטפל בעיסקה מחתימת ההזמנה ועד לקבלת התשואה המובטחת, כולל, העברת ההזמנה למשווק בחו"ל, יצירת קשר עם עו"ד מטפל באנגליה, העברת המסמכים בין עורכי הדין והמשווקים באנגליה לצד ב'.

לאחר מכן הנתבעת כבר שכרה את שירותיו של משרד עורכי דין אנגלי (אסרסון), לטפול במצב שנוצר עבור לקוחותיה השונים.

לטענתם, הנתבעת שימשה אך ורק כמתווכת ויועצת, ההיתחייבות לתשלום דמי השכירות היא של חברת הניהול ולא של הנתבעת, כפי שעולה בבירור מההסכמים וכפי שנאמר לתובע, לא הובטח לתובע שהנתבעת אחראית או ערבה לתשלום דמי השכירות, גם הפרסומים של הנתבעת לא נותנים התחייבות מסוג זה, לא הופעל כל לחץ על התובע, התובע עצמו עשה את כל הבדיקות לרבות נסיעה לראות את הנכס בחו"ל ופגישה עם עורך הדין האנגלי וחברת קרלאורן ונכון למועד עסקת התובע, לא היו בעיות או כשלים באף אחת מהעסקאות בהן תווכו הנתבעים.

...

לפיכך, עבור התקופה חודש אפריל 2019 עד ינואר 2022, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע סכום מצטבר השווה ל- 678 ₪ לכל חודש בתקופה הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה והריבית כדין מה-1 לכל חודש ועד לתשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע, מדי ראשון לחודש, החל מחודש פברואר 2022 ולמשך 86 חודשים עוקבים נוספים (הכוללים את חודש פברואר 2022), פיצוי חודשי של 678 ₪ וזאת להשלמת הפיצוי בגין אובדן התשואה האלטרנטיבית בתקופת התשואה המובטחת של 10 שנים.

כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע 20% מאגרות המשפט בצירוף ה"ה וריבית כדין וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

ביום 18.12.2012 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת הפינוי המורה על פינוי המושכר ומחייב את השוכרים בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחה עורך דין בסך 6,059 ₪.

ביום 21.02.2013 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה הכספית המחייב את השוכרים בתשלום מלוא סכום התביעה בסך 45,756 ₪ המורכב מדמי שכירות עבור ארבעה חודשים, חוב ארנונה ומים, תשלום הפצוי המוסכם הקבוע בגין הפרה יסודית של ההסכם והפיצוי המוסכם בגין כל יום איחור בפנוי המושכר – בתוספת הוצאות שכר טירחת עו"ד בסך 5,174 ₪.

המערערת הגישה ערעור על פסק הדין שניתן בהליכים בינה לבין עורך דינה.

כך, הצהירה כי, אין ברשותה חשבון בנק אלא, חשבון בבנק הדואר בלבד וכן, זכאית להנחה מארנונה ממשרד הרווחה.

...

כב' הרשמת סברה כי, בשל סיכויו של הערעור אין מקום להורות על פטור מלא מערובה לדבריה, לאחר עיון בכתב הערעור ובתביעה שאוחדה מול בא כוחה (עו"ד אלון) ונדחתה בשלוש ערכאות לא ניתן להימנע מהמסקנה לפיה ממצאים אלה מהווים השתק פלוגתא ולא נמצא בטיעוני המערערת נימוק השולל מסקנה זו. המשיבות גורסות כי, יש למחוק על הסף את בקשת המערערת וזאת בשל סיכוייו האפסיים של הערעור, ובשל חריגתה מהוראות התקנות אשר על פיהם יש להגיש בקשה לבית המשפט.

הכרעה: מקובלת עלי מסקנת כב' הרשמת בהחלטתה המאזנת כראוי בין התנאים המצטברים ביחס לנסיבות.

מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שמערערת באופן עקבי איננה משלמת את ההוצאות אשר בית המשפט פוסק לחובתה לזכותן של המשיבות ולעניין זה יפים דבריה של כב' הרשמת ש' ליבוביץ' בבית המשפט העליון, "על המבקש פטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו בערעור, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר כאשר מבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בפסק-דינו של בית משפט קמא" (ע"א 2293/06 זינגל נ' גלעדי (נבו 24.07.2006)) אשר על כן, דין הערעור להידחות לגופו מטעמי כב' הרשמת.

לפניי תביעה כספית על סך 138,534 ₪ שהגישה התובעת, עורכת דין במקצועה, כנגד הנתבעת, עריית תל אביב יפו, בעילה של פירסום לשון הרע בכך שהעירייה הטילה עיקול על חשבונה של הנתבעת בבנק בגין חוב ארנונה על נכס המצוי ברחוב שאול המלך 8 בתל אביב (בית אמות משפט) (להלן: "הנכס").

התובעת, בעלת משרד לעריכת דין, חתמה, יחד עם עו"ד נוסף, עו"ד אור ירקוני, על הסכם שכירות מיום 14.7.2015 עם בעלת הנכס, אמות השקעות בע"מ, לתקופה של 5 שנים (אותה רשאי השוכר לקצר לתקופה של 3 שנים), למטרה של ניהול משרד עו"ד. להסכם צורפו כחלק ממנו נספח א' וכן כתב ערבות ושטר חוב.

הערייה טוענת כי אמות הודיעה על חילופי שוכרים וצרפה את הסכם השכירות לפיו שכרו את הנכס עו"ד ירקוני והתובעת, ומאחר ואמות לא ביקשה כי עו"ד ירקוני בלבד ירשם בערייה כשוכר, לנוכח הסכם השכירות לפיו שני עורכי הדין שכרו את הנכס, רשמה הערייה את שני השוכרים כמחזיקים בספריה.

...

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את גרסת העירייה לפיה קיבלה עדכון שהמחזיק היחידי הוא עו"ד ירקוני רק לאחר הטלת העיקול.

לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה.

התובעת תשלם לעירייה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הרקע לבקשה בקליפת אגוז, ביום 16.11.2021 הגישו המבקשים – מנאר וחוסיין גית – תובענה כספית לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד עו"ד אמג'ד ג'אבר (להלן: עו"ד ג'אבר) וכנגד שני עורכי-דין נוספים, בגין רשלנות, הפרת חובה חקוקה, גרם הפרת חוזה, פגיעה באוטונומיה ותרמית בסך של 2,680,200 ₪ (ת"א (מחוזי י-ם) 38753-11-21 גית נ' הראל שוורץ).

במסגרת הבקשה לקבלת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי, התבקשה המחזיקה לגלות מיסמכי ההיתחשבנות בינה לבין עו"ד ג'אבר; הסכמים בין השניים; חשבוניות שהעבירו זה לזה; את חוזה השכירות של המשרד; חשבונות ארנונה, מים וועד בית של המשרד; ומסמכי היתחשבנות בין המחזיקה לבין עורכי דין אחרים שיעבדו בעבר עם עו"ד ג'אבר.

...

בשקלול האינטרסים הללו הוא קבע לכן כי אין להיעתר לבקשת הגילוי בכללותה.

מאחר שמדובר במידע בעל חשיבות לבירור המחלוקת, בית המשפט החליט להורות על גילוי המסמכים הנוגעים לסכום זה – ובדין עשה כן. לאור מכלול האמור לעיל, מאחר שבית המשפט בחן את השיקולים הרלוונטיים ואיזן ביניהם כהבנתו, וכאשר אין מקום לקבוע כי האיזון שנערך על ידיו מצדיק התערבות חריגה של ערכאת הערעור בשיקול דעתו, אני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

מונחת לפניי, תביעה כספית אשר הוגשה בחודש מאי 2015 במסגרתה, טוענת התובעת כי הנתבעים הפרו את ההסכמים שנחתמו מולה, הפרות יסודיות וגרמו לה לנזקים כבדים בסך 1,000,000 ₪ .

את היחידה שכרו לאורך השנים, שוכרים שונים שלא נזקקו למשרד .

להוכחת ניזקה הנטען ברכיב זה, נסמכת התובעת כמפורט בכתב התביעה, על סעיף 28 להסכם השכירות הראשון והשני שזהים בתוכנם וקובעים כך: "כל שינוי או תוספת במחוברים בנכס עליה ניתנה הסכמה כאמור, יהפכו לחלק מן המושכר לכל דבר ועניין ויהפכו לרכוש המשכיר בתום תקופת השכירות אלא אם דרש המשכיר מאת השוכר, בכתב, את סילוקם, וזאת זמן סביר מראש לפני הפינוי במקרה כזה, יסיר השוכר את התוספת על חשבונו עד ולא יאוחר ממועד המיועד לפינוי המושכר על פי תנאי חוזה זה." התיבה "הסכמה" מתייחסת לצורך לקבל אישור מראש ובכתב טרם השינוי מאת המשכיר, המופיעה בסעיף 27 להסכם.

החשבוניות שצורפו כנספח ל"ה לתצהירו של מר בקאל מלמדות, על תשלום שכר טירחת עורך דין שניתן כתמורה לטפול בתביעה זו, ולפיכך, הנתבעים מחויבים לשאת בעלויות אלו יחד ולחוד.

...

על יסוד כל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעים חייבים יחד ולחוד, בפיצוי התובעת בסך כולל של 78,708 ₪ בגין הנזק שגרמו למושכר, ובגין רכיבי הנזק הנוספים כמפורט בסעיף 106 שלעיל.

בגין המפורט בסעיף 111 שלעיל, אני קובע כי הנתבעים חייבים יחד ולחוד בסך כולל של 7,785 ₪ כולל מע"מ. סכום זה ישולם לתובעת תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן, יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

לאור כל האמור, הנתבעים מחויבים לשלם לתובעת יחד ולחוד, סך כולל של 86,493 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 16,310 ₪ זכות ערעור כקבוע בחוק.