תביעה כספית בין נהגי מוניות

מר נגר שערך את דוח החקירה אשר צורף לכתב ההגנה (נ/4) העיד בין היתר כי חוקרים מטעמו ראו ותיעדו בסרטוני וידאו המון מסירות של כספים: ".... הם מסרו כספים. ניראו שטרות עוברים בין נהגי מוניות לבין נהגים אחרים של מכוניות לא משולטות לסדרנים עצמם ביד..." (עמ' 68 ש' 33-30), ובהמשך העיד כי "עשרות פעמים תועדו, תועד כסף עובר בין נהגי המוניות לנהגים של מכוניות לא משולטות לסדרנים" (עמ' 69 ש' 6-4).

לאור כל האמור לעיל הוכח שהתובעת לא פעלה בניקיון כפיים כאשר הגישה את התביעה דנן נגד הנתבעים בגין נסיעות שירות שביצעו ללא רישיון, מבלי לגלות לבית המשפט כי היא עצמה פעלה בנגוד להוראות הדין בעת שאיפשרה לנהגי מוניות רבים מחברות אחרות ולנהגים פרטיים לבצע נסיעות שירות בקוים שהיא מפעילה ואף גבתה מהם תשלום על כך. בכתב התביעה נטען כי הנתבע היתחזה לנהג של התובעת וכי התנהג באלימות כלפי מר חדד וכלפי נהגי התובעת כשניסו למנוע ממנו להעלות נוסעים למונית שלו.

...

לאור כל האמור לעיל הוכח שהתובעת לא פעלה בניקיון כפיים כאשר הגישה את התביעה דנן נגד הנתבעים בגין נסיעות שירות שביצעו ללא רישיון, מבלי לגלות לבית המשפט כי היא עצמה פעלה בניגוד להוראות הדין בעת שאפשרה לנהגי מוניות רבים מחברות אחרות ולנהגים פרטיים לבצע נסיעות שירות בקווים שהיא מפעילה ואף גבתה מהם תשלום על כך. בכתב התביעה נטען כי הנתבע התחזה לנהג של התובעת וכי התנהג באלימות כלפי מר חדד וכלפי נהגי התובעת כשניסו למנוע ממנו להעלות נוסעים למונית שלו.

משלא הוכיחה התובעת את עילות התביעה שלה, לא ביססה כנדרש את הזכות שבגינה ביקשה את צו המניעה ולא הגישה את תביעתה בניקיון כפיים, התביעה נדחית במלואה.

בנסיבות המתוארות לעיל, ובין היתר לאור זאת שהתובעת הודיעה כי היא מושכת את תביעתה הכספית רק בפתח דיון ההוכחות השלישי ולאחר מכן הגישה באיחור רב וללא הצדקה בקשה להגשת ראיות נוספות, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט וכן מחייב את התובעת לשלם לכל אחד מהנתבעים סך של 20,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

עובדות והליכים עקריים · ביום 28.8.13 הוגש מטעם התובעת כתב תביעה "נזיקין, כספית שבוב" ע"ס 42,742 ₪ בסדר דין מהיר, נגד הנתבעים 1 ו-2 בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שהתרחשה בעיר אילת ביום 29.9.12.

· ביום 12.11.13 הוגש מטעם הנתבע 1 כתב הגנה בו נטען, בין היתר, כי הנתבעת 2 היא שנהגה במונית והנתבע 1 הוא בעל המונית.

...

בנסיבות המפורטות לעיל באתי למסקנה כי ניתן להכריע בבקשה גם ללא תגובתו.

לעניין הפיקדון ע"ס 1,600 ₪ שהופקד לצורך הבטחת שכר עדי הנתבעת 2, בנסיבות המתוארות לעיל בהן העדים הרלוונטיים הם ילדיה של הנתבעת 2 ושכרם לא נפסק במעמד דיון ההוכחות בו העידו, הרי שאין מניעה להשיב אף את הפיקדון הזה, ואני קובע כעת כך: · המזכירות תחזיר לנתבעת 2 את שני הפיקדונות שהופקדו מטעמה בתיק זה, האחד מיום 25.9.18 ע"ס 5,000 ₪, והשני מיום 10.6.19 ע"ס 1,600 ₪, באמצעות ב"כ הנתבעת 2 וע"פ נהלי המזכירות.

מונחת לפניי תביעה כספית על סך 21,913 ₪ בגין ניזקי רכוש מתאונת דרכים שאירעה ביום 12.6.20 בתל אביב.

דיון והכרעה אלו הן העובדות שבמחלוקת ושאינן במחלוקת, כפי שהן עולות מחומר הראיות: ביום 12.6.20 היה מעורב התובע בתאונה עם מונית שמספרה 60-629-26 הנמצאת בבעלותה של הנתבעת 2; נהג המונית שהיה מעורב בתאונה מסר לתובע תעודת ביטוח חובה הנושאת את שמו של הנתבע 1; התובע לא קיבל לידיו את פרטיו המלאים של נהג המונית, ולא היו בידיו את שמו (מלבד העולה מתעודת החובה), מספר טלפון שלו או את פוליסת ביטוח צד ג'; בסופו של יום, התובע לא ידע להעיד מי משני הנהגים, מר ארסן בגדטרוב או מר רזיאל יאני, הוא זה שנהג במונית; הנתבע 1 והנתבעת 2 טענו כי הנתבע 1 עבד במונית המדוברת במשך תקופה של חודש בלבד, שהסתיימה זמן רב טרם קרות התאונה נשוא התביעה; מר יאני טען שמעולם לא עבד במונית, אף שחתם עם הנתבעת 2 על הסכם בחודש דצמבר 2019 או בחודש ינואר 2020, לטענתו.

...

מכל האמור לעיל, ובפרט על סמך המסמכים שצרפה הנתבעת 2, עולה כי הנתבעת 2 התקשרה בהסכם הנוגע להפעלת המונית על ידי מר יאני ביום 4.5.20, והסכם שכירות נוסף ביום 14.7.20 שנושא את שמו המלא וחתימתו של מר יאני.

מכאן אני קובע כי נהג המונית שמספרה 60-629-26 בעת התאונה היה מר רזיאל יאני.

סיכומו של דבר התביעה נגד הנתבעים 1-2 נדחית ללא צו להוצאות, ומתקבלת התביעה נגד הנתבעת 3, מכוח פוליסת הביטוח שהוצאה עבור צד ג' מס' 1, מר רזיאל יאני.

בפניי תביעה כספית על סך של 34,600 ₪, לפצוי מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 בגין פרסומים שביצעה הנתבעת בעקבות נסיעתה במוניתו של התובע בלילה שבין ה - 15 ל - 16 באוקטובר 2021.

בנוסף, טען התובע, ביום 28.10.2021 פרסמה הנתבעת בדף הפייסבוק שלה רשומה בזו הלשון: "לפני כשבועיים לקחתי מונית מתחנת מוניות כרמל שנקראת גם כרמל-אחוזה טקסי. הנהג שלהם (דני לפי המידע שהיתקבל בתחנה) היתעקש לנהוג בלי מסכה. אחרי שבקשתי ממנו 5 פעמים לעטות את המסכה כמו שצריך, כי זה חשוב לי וגם החוק לצידי, ולא נעניתי, בקשתי לוותר על הנסיעה. הנהג עצר וכשפתחתי את הדלת המשיך לנסוע בדלת פתוחה כי לא שלמתי. הסברתי לו שכיון שלא קיבלתי את השרות, לא הגעתי ליעדי ואני לא מעונינת להמשיך בנסיעה ולהסתכן בקורונה, הוא עצר שוב, וכשבאתי לצאת מהרכב, הסתובב והיכה אותי.

...

מהתנהלות זו של התובע התרשמתי כי מדובר באדם בעל "פתיל קצר", שאינו בוחל באלימות, בין מילולית ובין פיזית; אם עצם מעמד הדיון בבית המשפט והתראותיי החוזרות והנשנות לא הרתיעו את התובע, לא קיררו את דעתו ולא מנעו ממנו לשוב ולאיים על הנתבעת לנגד עיני בית המשפט, סביר מאוד בעיניי להאמין, כי בסיטואציה נשוא התביעה הוא אכן נהג באלימות כלפי הנתבעת, כגרסתה, תפס בזרועה (כפי שהודה), הכה אותה באגרופו ואף נסע כשדלת מוניתו פתוחה; אני קובעת, איפוא, כי גרסתה לאירועי אותו הלילה משקפת את השתלשלות העניינים כהווייתה.

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני קובעת כי שני הפרסומים נשוא התביעה חוסים תחת הגנת ה"אמת בפרסום", ומכאן שאין התובע זכאי לפיצוי מהנתבעת מכח החוק.

כפועל יוצא, דין התביעה להידחות.

התביעה בהליך דכאן הוגשה כנגד הנתבע, מר גילי כהן, בגין פרסומים שביצע על פי הנטען הנתבע, שמנחה תוכנית ראיונות במרשתת ששמה- "הפה של המדינה, עם גילי כהן" (להלן: "התוכנית") הפירסום הראשון - על פי הנטען, יום לאחר שידור הכתבה, קרי ביום 28 בנובמבר 2020, פירסם הנתבע בחשבונות המשתמש שלו ב"פייסבוק", "יוטיוב" ו-"אינסטגראם" סירטון, שבו נאמרו הדברים הבאים- כך לפי המצוטט בכתב התביעה (להלן: "הפירסום הראשון"): "כשהייתי נהג מונית, הסיוט הכי גדול שלי זה להעלות נוסע משועמם, צמא לדם שיחפש את הסיבה הכי שטותית להשחיל אותי, לתבוע אותי...". "לנהג מונית, בן 70 פנסיונר מאילת, שקנה מונית ורק רצה להיתפרנס, הסיוט הזה היתממש: העלה איזה עורך דין מעונב, משועמם, צמא לדם, מהמצפה התת ימי באילת, לשדה התעופה. מגיעים לשדה התעופה, במקום ללחוץ על 1, תוספת מזודה הוא לוחץ על 3, תוספת נוסע שלישי. ההבדל בין 1 ל- 3 זה 40 אגורות. בני ישראל לא עברו 40 שנה במדבר, מה שהנהג מונית הזה עובר בגלל ה- 40 אגורות האלה. כשהעורך דין ירד מהמונית הוא אמר לנהג –אתה עוד תשמע ממני. ארבע שנים הוא שומע ממנו. ארבע שנים שמטרטרים אותו. מכתבים, דיונים, גורמים לו לטוס מאילת לתל אביב, לבזבז כסף, בגלל ה- 40 אגורות האלה. אותי לימדו כי דין פרוטה כדין מאה, אבל גם לימדו אותי לסלוח, למחול, לחשוב בהגיון, להיות אנושי, כל אדם עושה טעות אפילו הוא צדיק. יש אנשים שברגע שהם יוצאים מהפישונה של אמא שלהם, הם אנשים רעים, זה מובנה. יש אנשים שחיים בשביל להרוס לאנשים אחרים את החיים...". "אילה חסון מתקשרת לעורך דין, אומרת לו למה אתה עושה את זה, הוא אומר לה אני לא עושה את זה. אני כולה הגשתי תלונה, ביום הראשון. מסתבר שהבן אדם כל רבע שעה שולח מכתב לפרקליטות – מה עם התיק, איך מיתקדם, למה לא עושים כלם, הבן אדם לוקח מטוס מתל אביב לאילת, בשביל להיות בדיון. לראות במו עיניו ולשמוע במו אוזנו, איך משחילים את הנהג מונית הפנסיונר, זה מה שהוא רוצה. לקחת ממנו כסף, על 40 אגורות. אתם מבינים איזה אנשים יש לנו בעולם, אתם מבינים מה קורה פה. אני לא מאחל לכם להיות שכנים של עורך דין כזה. אנשים רעים בבפנוכו שלהם...". "..שאף אחד מכם לא יהיה איתי בקשר, במיוחד לא אתה עורך-דין נאלח ועלוב. אני לא יודע את השם שלך, ולא אמרתי אותו, אז אתה לא יכול לתבוע אותי". התובע סבור, כי תאורו על ידי הנתבע כ"צמא לדם"; ההתייחסות אליו כאל מי: "שחיים בשביל להרוס לאנשים אחרים את החיים"; ותאורו של התובע כ-"עורך דין נאלח ועלוב", מלמדים על כוונה לפגוע בתובע.

אמירה נוספת שקשורה לכך שנהג המונית שומע מהתובע כבר ארבע שנים אינה עולה כדי לשון הרע, שכן לצד הדברים הבהיר הנתבע, כי: "ארבע שנים שמטרטרים אותו, מכתבים, דיונים, גורמים לו לטוס מאילת לתל אביב....". לאדם הסביר ברור, כי אותו נהג מונית נמצא בתוך תהליך משפטי ולא בהכרח כי הוא "שומע" במשך ארבע שנים מהתובע.

...

אני סבור, כי מצב דברים שבו צד מוותר על חקירה, מאיין את הוכחת ההתנהגות הזדונית ואת הכוונה של ממש לפגיעה.

עוד אני סבור, כי ניתן לראות בפרסום הראשון והשני כ"אותה לשון הרע" כמובנם בסעיף 7א (ד) לחוק איסור לשון הרע.

הנתבע ציין בסיכומיו, כי הסיר את כל הפרסומים מושא תביעה זו. סוף דבר: תוצאת הדברים: הנתבע ישלם לתובע סך של 15,000 ₪, אשר ישולמו לתובע בשלושה תשלומים שווים: תשלום ראשון עד ליום 1 באפריל 2023; תשלום שני עד ליום 1 במאי 2023; תשלום שלישי עד ליום 1 ביוני 2023.