תביעה כספית בגין תאונת דרכים סמוך ללוד

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 13.4.15 בכביש סמוך לקניוןG בכפר-סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מספר רשוי 23-899-23 נהוג על ידי בנה של התובעת מנחם אוזנה (להלן: "רכב התובעת") ורכב בבעלות הנתבעת מספר רשוי 77-554-75 נהוג על ידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

...

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעת את סכום תביעתה שהוכח בפני בסך של – 4,506 ₪ סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה ועד התשלום המלא בפועל.

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 16.5.17 ברחוב אנגל בסמוך לבית מס' 6 בכפר סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רשוי 60-651-11 (להלן: "רכב התובע"), ורכב נתבע 1 מס' רשוי 93-566-11 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2.

ככלל, נהג רכב המבקש לפתוח דלת, במיוחד מצד שמאל של הכביש, חייב לנהוג בזהירות מירבית, לבדוק היטב האם אין בפתיחת הדלת כדי להפריע למשתמשים בדרך או , חס וחלילה, לפגוע ברכבם או באנשים העוברים סמוך לאותו רכב.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז- לוד תוך 15 יום.

...

" בחקירתו הנגדית לשאלה: "אני אומר לך חד משמעית שהדלת הייתה לצידי הייתה פתוחה. אם אתה אומר שאני לא הסתכלתי בראי אז זה בגלל שלא הייתי בנסיעה". השיב: "אני אומר לך שהדלת לא הייתה פתוחה. וגם לא הייתה לי דרך לראות אותך כי אני כבר חלפתי על פני הרכב שלך ולא יכולתי כבר לראות את הרכב שלך אחרי שאני כבר חלפתי עם הרכב שלי על פני הרכב שלך. אם הדלת שלך הייתה פתוחה אז הפגיעה הייתה בחזית הרכב שלי עם שפשוף ולעומת זאת יש מעיכה בצד בלי פגיעה בחזית. אני לא שמאי רכב ולא חוקר תאונות דרכים. את הדברים אני אומר אך ורק מתוך מה שאני ראיתי אחרי התאונה. אני במקצועי יועץ ארגוני". לשאלה: "אני מציג לך את חוות הדעת של השמאי מטעמך שבדק את הרכב שלך ואני מראה לך את התמונות שרואים שכן יש נזק בחזית הרכב שלך" השיב: "אני אומר שלא נגרם נזק בחזית ואם בחוות הדעת לגבי הנזק ברכב שלי כתוב מגן קדמי אז הכוונה היא שזה היה בצד ולא בחזית". לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את כתבי הטענות ואת המסמכים שהוגשו לבית המשפט, הרי שהשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם התובע פתח את הדלת השמאלית הקדמית של מכוניתו, זו שבצד הנהג, בעת שרכב הנתבעים נהוג בידי נתבע 1 כבר היה לשמאלו, או האם עוד טרם הגיע רכב הנתבעים אל רכב התובע הייתה דלת רכב התובע כבר פתוחה לכיוון הכביש, והשאלה הנוספת הנובעת מהשאלה הקודמת היא האם פגע התובע בעת פתיחת הדלת ברכב הנתבעים, או האם פגע רכב הנתבעים הנהוג בידי נתבע 1 בנהגו את רכב הנתבעים בדלת רכב התובע, בעת שדלת רכב התובע הייתה כבר פתוחה.

לסיכום, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על התובע ומשכך דין תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעים להדחות וכך אני מורה.

תביעת התובע - נדחית.

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 11.4.14 ברחוב רננים ברעננה, מכיוון צפון לכיוון דרום (להלן: "התאונה") , תאונה בה היו מעורבים רכב תובעת 1 גב' ענבל ביטון מס' רשוי 71-716-65 נהוג בידי תובע 2 מר עומר ביטון (להלן: "רכב התובעים") ורכב הנתבע מר יוסי ראובן מס' רשוי 63-149-10 נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

תובע 2, אשר נהג ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים: "ביום 11/4/14 אני נהגתי ברכב שהוא בבעלות ביטון ענבל ומספרו 71-716-65. הייתי בנסיעה ברחוב רננים ברעננה מכוון צפון לכוון דרום. נסעתי בנתיב הימני של הכביש, זה כביש דו סיטרי, רכב חנה בצד ימין הכביש כוון נסיעתי, בסמוך לחנות של חומרי ביניין שהייתה בצד ימין של הכביש כוון נסיעתי. הרכב של הנתבע חנה במקביל לכביש מול הכניסה לחנות שהייתה בצד ימין הכביש. מאחר והרכב של הנתבע חנה בצד ימין הכביש כוון נסיעתי, אז אני עקפתי את הרכב שלו כשאני נוסע בנתיב הימני שבכביש ו ובשלב שהייתי בעקיפת הרכב של הנתבע מצד שמאל של רכב הנתבע שהיה כאמור בחניה והנהג היה בתוך הרכב החונה, כלומר הנהג שהוא הנתבע ישב במושב של הנהג בצד שמאל הרכב, לפתע הנתבע פתח את דלת צד הנהג וכתוצאה מכך הוא פגע בכנף ימנית קדמית של הרכב שלי ובדלת ימנית קדמית של הרכב שלי ונגרמו הנזקים. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב והחלפנו פרטים, הנזק שניגרם לרכב שבו נהגתי תוקן. הנזק לרכב בסך של 2655 ₪, שכ"ט שמאי 590 ₪, כמו כן תבענו ביול 50 ₪ ובזבוז זמן 500 ₪, מבקשים לפסוק את סכום הנזק בצרוף ריבית, הפרישי הצמדה והוצאות". הנתבע מר ראובן יוסף ציין בעדותו את הדברים הבאים באשר לאופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה: "ביום 1.4.14 ישבתי בתוך רכב שהוא בבעלותי ומספרו 63-149-10 כשהרכב שלי נמצא בחניה בצד ימין הכביש ברח' רננים ברעננה. החניה של הרכב שלי הייתה במקביל לכביש וסמוך לחנות שהייתה גם בצד ימין הכביש כוון נסיעתי, שאני לא מכיר את החנות הזו. אני ישבתי במושב הקידמי של הרכב החונה שלי כפי שתיארתי. החניתי את הרכב בצד ימין הכביש כוון נסיעתי, כיביתי את המנוע והסתכלתי במראות של הרכב כדי לראות אם הכביש פנוי, לא ראיתי שום רכב בכביש, החזית של הרכב הייתה לכיוון דרום. אני רציתי לרדת מהרכב ולאחר שהסתכלתי במראות ולא ראיתי שום רכב שמגיע מכיוון צפון לדרום אז פתחתי את הדלת הקדמית שמאלית של הרכב שלי, זו שבצד הנהג ולא באופן מלא והתכוונתי לרדת ואספתי את הדברים שלי שהיו במושב הקידמי של הרכב לידי, כשדלת קדמית שמאלית של הרכב שלי פתוחה כפי שציינתי ופתאום שמעתי מכה בדלת השמאלית קדמית של הרכב שלי והסתבר שהרכב של התובעים שהיה נהוג ע"י ביטון עומר פגע ברכב שלי ונגרמו נזקים. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב והחלפנו פרטים. אני חושב שהוא נסע קרוב מאוד אלי, ואולי הוא הסתכל על כל מיני חלונות, הוא לא שם לב ופגע ברכב שלי. מגיש את טופס ההודעה שלי לח' הביטוח שלי על התאונה – מוגש ומסומן נ/1. אני טוען שאני לא אחראי לתאונה ומבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים לשלם לי הוצאות משפט ובזבוז זמן". בחקירתו הנגדית לשאלה: " איזה נזק נגרם לדלת שלך". השיב: "הדלת השמאלית קדמית של הרכב שלי נפגעה באופן שניפגע לה הקצה של הדלת באיזור המנעול, בערך 30-40 סמ' גובה בדלת." לשאלה: "אני אומר לך שאם הייתי נוסע ופוגע בדלת פתוחה שלך אז הדלת כולה היתה נעקרת מהציר שלה ונדחפת קדימה." השיב: "לא נכון. אתה הספקת לעבור קטע מסוים ובחריץ שבין הדלת והכנף אז הדלת התעקמה." לשאלה: "אז למה לא תבעת אותי אם אתה חושב שאני אחראי. השיב: "שיקולים שלי, החלטתי לא לתקן את האוטו ועד היום האוטו במצבו כפי שניפגע." עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום.

...

בכך אני קובעת שתובע 1 תרם תרומתו בנהיגה בלתי זהירה, לקרות התאונה ותוצאותיה.

אני קובעת כי בנסיבות כפי שפורטו יש לחלק את האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה בין שני המעורבים בתאונה באופן שתובע 2 אשר נהג ברכב תובעת 1 הוא רכב התובעים, יישא באחריות בשיעור של 50% והנתבע יישא באחריות בשיעור של 50%.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים ,ביחד ולחוד, את מחצית סכום הנזקים שהוכח לפניי בסך של – 1,622.50 ₪.

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 16.4.17 בכיכר שבסמוך לאצטדיון הכדורגל בנתניה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רשוי 95-991-63 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבע מס' רשוי 77-461-01 נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום.

...

נחה דעתי, כי זכורים היו להם כל פרטי השתלשלות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתם באשר לאופן קרות התאונה ותוצאותיה.

העולה מהמקובץ, כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על הנתבע ועליו לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה נזקים שהוכחו לפניי ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבע.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח לפניי בסך של – 17,659.20 ₪.

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 30.11.14 בשעה 11:20 לערך בחניון בעיר לוד (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע נהוג בידי התובע מספר רשוי 87-061-61 (להלן: "רכב התובע"), ורכב הנתבעת נהוג בידי התבעת מספר רשוי 38-253-67 (להלן: "רכב הנתבעת").

התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים: "ביום 30.11.14 בסביבות השעה 11:20 נהגתי ברכב שמספרו 87-061-61 בחניון בלוד. רציתי לצאת מהחניון לכיוון היציאה. נסעתי בין שני טורים של מכוניות שחנו משני צידי הדרך בה נסעתי מהיציאה מהחניון. לפתע שמעתי בום. הסתבר שרכב שיצא בריוורס מחנייה לא האט והנהג לא ראה כלום ופגע בכל החלק הימני של הרכב שלי, מהגלגל הקידמי ימני של הרכב והפגיעה הייתה עם כל החלק האחורי של הרכב של הנתבעת. כל המגן האחורי של רכב הנתבעת, פגע בצד הימני של הרכב שלי. אחרי התאונה יצאנו מכלי הרכב. אני צירפתי לתביעה שלי מסמכים ותמונות וכן חוו"ד שמאי. אני מציג תמונות בצבע המראות את הנזק ברכב שלי. התמונה מוגשת ומסומנת ת/1. רואים את הפגיעה ברכב שלי מהגלגל הימני ולאורך כל הצד הימני. אני מראה תמונה נוספת בה רואים שבחזית הרכב שלי לא קרה דבר, אלא מסוף הכנף הימני קדמי לאחור נגרם הנזק – התמונה מוגשת ומסומנת ת/2. הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 5,015 ₪ ושכ"ט שמאי 480 ₪. אני גם שלמתי אגרה בסך של 150 ₪. אני מציין שבתביעה תבעתי סך של 5,015 ₪ שזה אך ורק נזק לרכב ולא תבעתי את שכ"ט השמאי, אך אני מבקש לפסוק את הסך של הנזק שניגרם לרכב בצרוף ריבית, הפרישי הצמדה והוצאות. אני אומר שכל הטענות שהנתבעת טוענת בכתב ההגנה הן לא נכונות". הנתבעת אשר נהגה ברכב הנתבעת עובר לתאונה ותוצאותיה תיארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים: "ביום 30.11.14 בשעה 11:20 לערך נהגתי ברכב שמספרו 38-253-67. הרכב שלי חנה בחניון סמוך לעירית לוד ושהכניסה אליו משד' דוד המלך. נכנסתי לרכב ורציתי לצאת ממקום החנייה והתחלתי לנסוע לאחור. אני הייתי באותה תקופה בחודש תשיעי להריוני. הייתי מאוד זהירה והייתי כאמור בחודש התשיעי ונסעתי לאחור בזהירות, ממש לאט. כשהתחלתי להתקדם יותר בנסיעה לאחור, כשהרכב שלי כבר יצא ממקום החנייה שבו הוא חנה ועבר את הקו הישר שבו כלי הרכב חנו ובלט יותר לעבר הדרך המרכזית של היציאה מהחניון בכמה ס"מ בלבד והייתי בנסיעה בדרך זו, פיתאום הגיע הרכב של התובע מצד ימין כיוון נסיעתי לעבר היציאה מהחניון כשהוא נסע במהירות מופרזת מהחניון ופגע ברכב שלי. אני רוצה להציג לבית המשפט את התמונה מהחניון הזה. אני סימנתי את מקום החניה של הרכב שלי. המרווח בין המקום שבו הרכב שלי חנה לבין הצד השני של החניון שהוא כ-6 מטרים, כשבצד השני של החניון לא חנו כלי רכב. הרכב של התובע הגיע לכיוון היציאה מהחניון ואני סימנתי על הצלום של מקום החניה את מקום הנסיעה שלו, כך שהדרך הייתה רחבה מאוד. אני מגישה את הצלום – מוגש ומסומן נ/1. הוא המשיך בנסיעה והוא פגע עם הרכב שלו ברכב שלי וכך הוא נעצר כי הוא נסע במהירות. אני עוד ראיתי דרך המראה האחורית, שהוא מתנועע במושבו לאחר שהוא פגע ברכב שלי בגלל המהירות בה הוא נסע. הרכב שלי ספג פגיעה בחלק האחורי שלו ורואים את זה בתמונה נ/2 שאני מגישה. רואים שברכב שלי נגרמו שפשופים בחלק האחורי של הרכב. אני מגישה תמונה נוספת של הרכב של התובע שהוא קיבל שריטה קלה ברכב שלו כפי שהוא גם אמר לי אחרי התאונה. ברכב שלו היו שריטות רבות אחרות כנראה מפגיעות אחרות. התמונה מוגשת ומסומנת נ/3. אני צירפתי לכתב ההגנה שלי שרטוט ללא מידות של מקום התאונה. אחרי שהתובע פגע ברכב שלי, יצאתי מהרכב שלי, הוא לא שאל לשלומי אפילו שהוא ראה שאני בהריון והוא לא היתעניין ולתחושתי היה נראה שזו הייתה תאונה מבוימת וזו הסיבה שאני כאן היום. אחרי שיצאתי מהרכב וראיתי את הפגיעה שהוא עשה, נגשתי בחזרה לאוטו וכולי הייתי רועדת ומבוהלת כדי לצלם. התובע הזיז את הרכב שלו למקום אחר שלטענתו רכבו לא יפריע לתנועה. כשמישהו הגיע לאחר מכן ובקש ממנו להזיז את הרכב כי הוא הפריע במקום שהוא עבד, הוא צעק לעברו "יש תאונה. לא ראית?". הוא הראה לי תמונות על הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהרכב שלי וגם את אלו שלא.

...

העולה מהמקובץ כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על הנתבעת בחלקים שווים ביניהם.

סיכומו של דבר על הנתבעת לשאת במחצית סכום נזקי התובע שהוכחו בפני ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ושהינם כדלקמן: נזק לרכב בסך של - 5,015 ₪.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע מחצית מסכום הנזקים שהוכח בפני דהיינו את הסך של - 2,582.50 ₪.