תביעה כספית בגין שכר טרחה לייעוץ לוחות זמנים בפרויקט בנייה

התובע העניק שירותים לנתבעת בתחום ייעוץ לוחות זמנים לפרויקט בנייה והמחלוקת מיתמקדת בשכר הטירחה הנטען לו זכאי התובע בהתאם להסכם בין הצדדים.

בהתאם להסכם, בגין עבודתו זכאי התובע לשלושה רכיבי שכר נפרדים, כדלקמן - מעקב ועדכון לוחות זמנים (פגישות דו-שבועיות) – 6,000 ₪ בחודש (ריטיינר); עבודת משרד או פגישות (מעבר לפגישות הדו-שבועיות הנזכרות) – 350 ₪ לשעה; הכנת תביעות לו"ז – בקשות ודרישות לארכות משך ביצוע / החשה וכיו"ב – 4% מתוספת כספית מאושרת ו/או קנסות שיקוזזו ו/או בונוסים על עמידה בלו"ז. בשולי ההסכם (שלמעשה נחתם על גבי הצעת מחיר מטעם התובע) צוין, כי: "ההצעה אינה כוללת הכנת חוות דעת משפטיות, הופעות בבימ"ש/בוררות/גישור, חקר עבודה וחקר ביצועים, ביצוע מדידות בשטח, אופטימיזציה, חישוב זמני תקן ותפוקות". במהלך חודש פברואר 2011 הכין התובע עבור הנתבעת תביעת לו"ז שהופנתה למזמין (להלן: "תביעת הלו"ז הראשונה" - נספח ב' לכתב התביעה).

גרסה זו לא נסתרה ומשהוכח כי סכום של 12 מיליון ₪ שולם לנתבעת על ידי המזמין כמקדמה בלבד, ולא כתוספת לשכר החוזי, אין התובע זכאי לשכר טירחה בעבור רכיב זה. תשלום לתובע בגין תמורה שקבלה הנתבעת מהמזמין עבור עבודות גמר בפרויקט, שלא היו חלק מתכולת העבודה המקורית לטענת התובע, בעקבות תביעת הלו"ז השניה, קיבלה הנתבעת כפצוי גם את עבודות הגמר בפרויקט, ללא מיכרז, בהקף של כ-50 מיליון ₪.

סוף דבר לאור המקובץ, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים - 724,667 ₪ (4% מתוך 15,484,355 ₪ שקבלה הנתבעת בהסדר הפשרה - 619,374 ₪ בתוספת מע"מ); 58,500 ₪ (שכר ראוי בגין היתגוננות מפני טענות המזמין – 50,000 ₪ בתוספת מע"מ); 7,407 ₪ – ריטיינר עבור חודש 11/2013; 11,416 ₪ – שכר בגין הישתתפות בישיבות גישור.

...

במהלך חודש יולי 2013, הודיע המזמין לנתבעת כי אין ביכולת המפקח מטעמו להכריע בדרישות הנתבעת, והוסיף על כך כי אין מנוס מלהפנות את המחלוקת לבוררות (לא הוצגו תימוכין בכתובים אך הצדדים אינם חלוקים בנושא).

אין בידי לקבל טענה זו. לא הוכח כי הייעוץ שנתן התובע לנתבעת היה בלתי סביר בנסיבות העניין.

טענת הקיזוז נדחית אפוא.

סוף דבר לאור המקובץ, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים - 724,667 ₪ (4% מתוך 15,484,355 ₪ שקיבלה הנתבעת בהסדר הפשרה - 619,374 ₪ בתוספת מע"מ); 58,500 ₪ (שכר ראוי בגין התגוננות מפני טענות המזמין – 50,000 ₪ בתוספת מע"מ); 7,407 ₪ – ריטיינר עבור חודש 11/2013; 11,416 ₪ – שכר בגין השתתפות בישיבות גישור.

במהלך העבודות בפרויקט נתב"ג 2000 שכרה סולל בונה את שירותיהם של המערערים, יואל בורשטיין ואיירה ברוורמן (להלן: בורשטיין ו-ברוורמן, וביחד; המערערים), מהנדסי ביניין שניהלו בתקופה הרלוואנטית עסק משותף בשם "ברוורמן מהנדסים". שירותיהם של המערערים נשכרו לצורך ייעוץ הכנה וניהול של מיסמכי "תביעות" (claims) שיוגשו לרש"ת, במטרה שיובילו לאחת התוצאות הבאות: בין להארכת מועדים לבצוע עבודות שבהן התחייבה סולל בונה; בין לתשלומים נוספים לסולל בונה; ובין לחסכון כספי – וביום 9.1.1999 נכרת בין סולל בונה למערערים הסכם המסדיר את היחסים ביניהם (להלן: הסכם הייעוץ(.

לאחר שסולל בונה סיימה את עבודתה בפרויקט נתב"ג 2000, וגם תקופת ההיתקשרות עם המערערים הגיעה לסיומה, הגישה רש"ת תביעה כספית נגד סולל בונה שהועמדה על סך של 50 מיליון ש"ח (לצרכי אגרה), וסבה בעיקרה על פיצויים מוסכמים בגין אי עמידה בלוחות זמנים (ת"א (מחוזי ת"א) 1229/02, להלן: תביעת רש"ת).

כן הובהר כי התביעה שכנגד נדחית וכי הסכום שעליו הוסכם כולל הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

...

די היה באמור כדי לדחות את התביעה, וכך גם קבע בסופו של דבר בית המשפט המחוזי.

ואולם, בנסיבות שבהן לשון החוזה לא מובילה למסקנה ברורה, על הפרשן להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים.

סוף דבר אציע לחבריי כי הערעור יידחה וכי בהינתן היקף ההוצאות שהושתו על המערערים בבית המשפט המחוזי – לא ייעשה צו להוצאות בערכאתנו.

לצורך כך הם שכרו את שירותיה של חברת אלקטרה בניה בע"מ, בתור קבלן ביצוע של הפרויקט (להלן: אלקטרה), וכן שכרו את שירותיה של חברת ט.י.ר.ן. הנדסה בע"מ כמפקחת מטעמם על הבניה (להלן: טירן או המפקחת).

כן עתרה לפצוי כספי בגין עיכוב בבצוע העבודות שניגרם באשמת היזמים והמפקח, ולהחזר בגין ערבות ביצוע שחולטה.

היזמים הגישו את התביעה בת"א 41314-06-13 נגד אלקטרה על סך של 50,000,000 ₪, ובה עתרו שאלקטרה תשלם להם פיצוי כספי, שעיקרו בגין העבודות שאלקטרה לא השלימה, ובגין ליקויים שנמצאו בעבודות שביצעה.

כבר במכתב המומחה הראשוני לצדדים (מיום 19.5.14) מר חיט הודיע כי הוא אינו מומחה ללוחות זמנים, וכי אם יידרש מומחה כזה, הרי שישכור אותו בהתייעצות עם המגשר, ושכר הטירחה יחול על הצדדים (ראו: פסקות 3.5 ו-6.2 למכתב).

...

חברת אלקטרה טוענת שיש לדחות את הבקשה.

לאחר עיון מצאתי שדין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

בפניי תביעה כספית על סך של 108,020 ₪ בגין יתרת תמורה (חשבון אחרון) עבור שירות שקבלה הנתבעת מהתובעת.

תמצית הרקע העובדתי התובעת הנה חברה שהתמחותה בניתוח לוחות זמנים לבצוע פרויקטים של בניה ותשתיות.

סכום התביעה הועמד על סך של 108,020 ₪, לאחר ביטול ההנחה, לנוכח ההוצאות הנוספות והזמן שחלף ולנוכח היתנהלותה של הנתבעת.

בנוסף, התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מר דוד גת, מהנדס ובעל חברה לייעוץ ופיתוח בתחומי הבניה.

טענת מר בזיע, כי התובעת התחייבה ששכר טירחתה לא יעלה על 60,000 ₪ אינה הגיונית הן בשים לב להוראות הצעת המחיר עצמה שכולל חיוב לפי שעות, מעבר לתמורה הפאושלית של 60,000 ₪ שנקבעה תמורת חוות הדעת הראשונה והן בשים לב להתנהלות הצדדים לאחר מכן, המשתקפת בחשבונות 2-4 ששולמו לפי חיובי שעות עבודה ולא היתה עליהם מחלוקת, לא בזמן אמת ואף לא בזמן ניהול ההליך.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל חלקית.

משכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 65,535 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,500 ₪.

התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה לסעד כספי על סך 111,077 ₪ בתוספת מע"מ. התובעת עוסקת בתחום התיכנון וההנדסה ובין היתר מספקת שירותי ייעוץ, תיכנון ובצוע של פרטי אלומיניום וזכוכית.

אלא שלאחר סיום התיכנון מחדש עת הגישה התובעת לנתבעת דרישת תשלום בגינו הנתבעת סירבה לשלם בעבור עבודה נוספת זו. הנתבעת, מצידה, הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד שבהם היא טוענת, בין השאר, שלא זו בלבד שאין היא חבה לתובעת דבר וכי התובעת נידרשת להחזיר לה שכר טירחה ששולם לה ביתר, אלא שהתובעת (שהיא גם נתבעת שכנגד 1) וכן נתבעים נוספים הקשורים אליה גרמו לה נזקים על סך קרוב לשלושה מיליון ₪ (לצורכי אגרה, כך נטען, הועמד סכום התביעה שכנגד על סך של מיליון ₪).

בין היתר טוענת הנתבעת שהתובעת לא עמדה בלוחות הזמנים, בהתאם לתנאי ההיתקשרות בין הצדדים, ואף ערכה את התיכנון באופן חובבני ורשלני באופן שהוביל לאי עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט וגרם לנזקים הנטענים.

מקובלת עליי טענת התובעת שמשעה שנטען לעיכוב בלוחות הזמנים עקב היתנהלות התובעת ונידרש סעד כספי בגין עיכוב זה במסגרת התביעה שכנגד, ההסכמים עם האדריכל עשויים להיות רלוואנטיים.

הנתבעת טוענת כי העבירה במסגרת הליכי הגילוי את הבקשה להיתר הבניה, היתר הבניה עצמו והיתר השינויים.

...

בעניין זה, לנוכח נימוקיה של התובעת, אני סבור שדין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

לפיכך דינה של דרישה זו להידחות לנוכח מחדלה של התובעת.

לעניין פרוטוקולים בגין ישיבות שהתקיימו לאחר יום 22.5.2018 לנוכח טענותיה של התובעת נראה כי פרוטוקולים שבהם יש התייחסות לתובעת עשויים להיות רלוונטיים ולכן אני מורה על גילוים בתצהיר של פרוטוקולים שקיימת בהם התייחסות לתובעת ועל אלו בלבד וכן על העברתם לעיון התובעת.