תביעה כספית בגין שירותי תכנון ופיקוח בפרויקט חיזוק בית ספר

הכרעת הדין יחידת מקוח בסק"כ (ארצי) 28269-04-16 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל משרד החינוך (ניתן ביום 29.9.16) דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת מורי השל"ח לקבוע כי הם מהוים יחידת מקוח נפרדת בקרב מורי ההוראה.

עוד קבע בית הדין הארצי: "בהיעדר הסכמה בין הצדדים ליחסי עבודה קבוציים, ובהתארגנות ראשונית – בין צדדים פוטנציאליים ליחסי עבודה קבוציים, בית הדין לעבודה יכריע מהי יחידת המיקוח הנכונה. בפסיקה עקבית של בית דין זה נקבע כי יש להעדיף יחידת מקוח אחת במפעל אחד, ויש להעדיף יחידת מקוח מפעלית על פני יחידת מקוח מקצועית. זאת, משיקולים אלה: אחדות בין העובדים וחיזוק כלל העובדים, כך שקבוצות העובדים "החזקות" מסייעות לקבוצות העובדים "היחלשות" להשיג תנאי עבודה הוגנים וטובים יותר; הגברת היציבות במקום העבודה, והפחתת סיכסוכי העבודה הנובעים מסכסוכי העבודה בין קבוצות עובדים שונות; ניהול יעיל יותר של המשא ומתן הקבוצי, כאשר המעסיק מנהל משא ומתן מול ארגון עובדים אחד; ייצוג העובדים על ידי ארגון עובדים אחד הרואה את "התמונה בכללותה". יחד עם זאת, בית הדין הארצי עמד על כך שיש מקרים בהם יש להכיר בקבוצת עובדים כיחידת מקוח נפרדת, עת קיים לאותה קבוצת עובדים "אינטרס מיוחד" המצדיק זאת.

היא תסוכל, אם יתאפשר לכל קבוצת עובדים, בין שהם מדורגים בדרגה מסוימת, בין שהם ממלאים תפקיד מסוים, כגון עובדי "דואר יוצא" להבדיל מעובדי "דואר ניכנס", בין שהם מהוים מבחינה מינהלית יחידה מסוימת כגון שיווק, תיכנון, קידום מכירות, "פקוח איכות" או החזקת ציוד - לראות עצמם "סוג עובדים", להיתאגד ולטעון למעמד נפרד לשם משא-ומתן קבוצי ועריכת הסכם קבוצי.

המטרה לא תסוכל ובמקביל תתאפשר הגמישות החיונית, אם לדיבור "סוג עובדים" יינתן פירוש לפיו "סוג עובדים" לענייננו הם עובדים שלהם אינטרס מיוחד, "מיוחד" ולא רק שונה, עת "הייחוד" הוא לאו דוקא בתביעה לשכר גבוה יותר.

אולם, עיון בנספח י' לתצהיר מבקשים -העתק מדו"ח פרידמן -מצביע דוקא כי היוזמה לבדיקת השכר הרלוואנטי לעובדי המכון הייתה בזמנו של ההנהלה,והסוגיה המרכזית בעבודת הוועדה הייתה השוואת השכר ומניעת שחיקת השכר, מול שירות המדינה.

המבקשים לא פרטו ולא צרפו אסמכתא לטענה זו. המשיב טען כי רובם המכריע של עובדי ג'וינט ישראל, לרבות עובדי המכון, עובדים במטה הג'וינט בירושלים, למעט מספר מצומצם של עובדי שטח המסיירים בין הפרוייקטים השונים של הג'וינט ברחבי הארץ.

עוד טען המשיב כי מטה ג'וינט ישראל הכולל בין היתר את המחלקה המשפטית, יחידת הכספים, מחלקת הרכש, הלוגיסטיקה, האחזקה והנקיון ועוד, מספר שירותים לכלל אגפי ג'וינט ישראל, לרבות המכון.

...

דווקא באשר למבנה הארגוני של המכון לא הגיעה הועדה למסקנה או שינוי כאמור בסעיף ה' שבעמוד 17 לנספח זה. תימוכין לכך יש בנספח י"א אוגדן זכויות וחובות לעובדי המכון שבו הייחוד היחיד הוא בסעיף4.2.1 (ע' 9) לאוגדן המתייחס ל"תוספות ייחודיות של מכון ברוקדייל .כמו במשרדי ממשלה מסויימים(כמו משרד האוצר והביטוח הלאומי) מקובל במכון להעניק לחלק מהעובדים תוספת ייחודית.

בנוסף המבקשים לא טענו כי ניסו לגבש התארגנות של כלל עובדי ג'וינט ישראל ולא הצליחו, אלא המבקשים ניסו מתחילה לפעול מול המכון בלבד,בניגוד לפסיקה לעיל ולאינטרסים המפורטים בה אף לטובת העובדים, ומשכך דין טענתם לאינטרס המעסיק נדחית.

סוף דבר המבקשים, שנטל ההוכחה על כתפיהם, לא הוכיחו כי מתקיימים בהם הקריטריונים שפורטו בפסיקה בראשית פס"ד זה ל"אינטרס משותף" של העובדים או לעניין "מיוחד" או "שונה" או ל"סביבת עבודה ייחודית", ועל כן עובדי המכון אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת לצורך התארגנות עובדים ראשונית, אלא מהווים חלק בלתי נפרד ואינהרנטי מעובדי ג'וינט ישראל.

בפניי תביעה כספית לחיוב הנתבעת בגין שירותי תיכנון ופקוח שנתן לה התובע בפרויקט חזוק ושפוץ בית הספר היסודי עומר אבן אלחט'אב במג'ד אל כרום.

...

התוצאה היא, אם כן, כי התובע זכאי להשלמת תמורה בסכום כולל של 93,445 ₪ - 17,144 ₪ = 76,301 ₪.

ה - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מורה למועצה המקומית לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. שכר טרחת עבודה בסכום כולל 76,301 ₪; ב. החזר חלקי של אגרת בית המשפט בסך 4,000 ₪; ג. שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪.

לפניי תביעה כספית על סך 254,775 ₪ (קרן), שכ"ט המגיע לתובעת, לטענתה, בגין עבודות תיכנון ופקוח אדריכלי שביצעה עבור הנתבעת.

עניינה של תביעה זו בתמורה המגיעה לתובעת עבור עבודתה בשלבים ב' ו-ג' של הפרויקט, אם-כי, כפי שיפורט בהמשך, מתעוררת אף סוגיית התשלום עבור שלב א' וזאת נוכח טענת המועצה בדבר תשלומי יתר שקבלה התובעת בגין השלב הנ"ל. לפי האמור בהסכם בין הצדדים, השרות מושא ההיתקשרות הוא "תיכנון אדריכלי – קונסטרוקציה ניהול ומעקב". כפי שיפורט בהמשך, הצדדים חלוקים ביניהם באשר לתוכן ההיתקשרות בכל הנוגע להקף וטיב השירותים שהתחייבה התובעת לספק תחת הגדרת העבודה בהסכם.

עדות זו מוצאת חזוק בעדות מר זיאד חדאד, מהנדס המועצה (להלן – מהנדס המועצה), אשר העיד כי: "מיפעל הפיס בשלב הראשון מימן את הפרויקט הזה ואחוז התיכנון שמפעל הפיס ממן ואישר היה 6 אחוז וזה מה שהוא קיבל" (עמ' 25, ש' 12-13).

שאר היועצים שהם חלק אינטגראלי מתהליך התיכנון, לדוגמא, אישור משרד הבריאות לצורך קבלת היתר בניה מחייב תיכנון מפורט של מערכת מים וביוב של בית-ספר.

כפי שפורט לעיל, ההסכם מגדיר את השירותים שהוזמנו מהתובעת על דרך של ציון שירותים כך: "סקר, ייעוץ, תיכנון מוקדם, סופי, מפורט, פקוח עליון, ניהול, מעקב ופקוח על פרויקטים". לכאורה, פירוט זה, הכולל רכיב של "ניהול, מעקב ופקוח פרויקטים", לצד ציון נפרד של משימות תיכנון על שלביו השונים ושל פקוח עליון, מצביע על כך שמדובר ברכיבים נפרדים זה מזה, כגישת הנתבעת.

המועצה לא הציגה בפני בית המשפט תשתית ראייתית ממשית באשר להיתחשבנות הכספית הכוללת בין הצדדים במהלך השנים ועד למועד פרעון הוראות התשלום (סוף שנת 2009), באופן שיאפשר לקבוע קיום תשלום יתר לתובעת "בשורה התחתונה" בגין פרעון הוראות התשלום אשר ניתנו לה – לשיטת המועצה - "על החשבון". חמישית, בהמשך לאמור, מתוך עיון במכתב מהנדס המועצה מיום 18.2.02, בו פורטו פרויקטים שונים שביצעה התובעת עבור המועצה אותה עת וסכומי החוב בהם הכירה המועצה, עולה כי ביחס לחלק מהפרויקטים לא מדובר היה בהיתחשבנות סופית, אלא היתחשבנות ביניים בלבד (ראו הערות המהנדס בדבר אישור "בשלב זה").

...

כעולה מהמקובץ לעיל, הראיות שהוצגו בפניי בהקשר זה הן חלקיות ודלות ואין די בהן כדי לבסס תשתית ראייתית מספקת לקביעת ממצא בדבר תשלום כפל כאמור.

דין טענת הקיזוז בעניין זה – להידחות אפוא.

אשר על כן התביעה מתקבלת חלקית.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 3056-10-19 מור-דוש ניהול פרוייקטים בע"מ נ' קירית העץ בע"מ ואח' בפני השופט אבישי קאופמן תובעת מור-דוש ניהול פרוייקטים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד טל קמה ואחרים נתבעים 1. קירית העץ בע"מ 2. שלום מועלם צור סלח ע"י ב"כ עוה"ד שלום אלון ואחרים פסק דין

תביעה זו עניינה בשיפוי כספי בגין נזקים שגרמו לפי הנטען הנתבעים לתובעת בבצוע רשלני של ייצור והתקנת חלונות עץ במבנה לשימור ברחוב לינקולן בתל אביב (להלן: "המבנה").

לעניין הנזקים בפועל טענה הנתבעת כי אלו נגרמו מפאת התקנה לקויה של החלונות על ידי התובעת ותכנון קלוקל של הפרויקט מטעמה.

כידוע, ואין צורך להכביר במילים על כך, המומחה מטעם בית המשפט מתפקד כזרוע הארוכה של בית המשפט ונהנה מחזקת תקינות בפעולותיו; לא בנקל ניתן להטיל דופי בממצאיו.

] [10: רע"א 6117/19 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (9.12.2019).

דומה כי עצם העובדה שהתובעת אמורה הייתה לשלם לנתבעת רק כשליש מהסכום אותו אמורה הייתה לקבל יש בה כדי ללמד על אחריות מצד התובעת לחלק משמעותי של העבודה, ולפחות לפקח עליה באופן הדוק, בהתאם לתמורה שקבלה, ולא להסתפק בהעברת האחריות לקבלן שקבל תמורה נמוכה בהרבה.

הצד הנפגע יכול לתבוע פיצויים תוך הוכחת ניזקו האקטואלי או פיצויים ללא הוכחת נזק אך זה רק במקרה שבו מדובר בהפרה הנוגעת לעצם החיוב לספק את המוצר או השרות.

...

המומחה עצמו הגיב לתלונת הנתבעים וטען כי הוא בעל מומחיות רבת שנים בכל העניינים שבבסיס תובענה זו. לאור עמדות הצדדים ובהתחשב בעובדה כי הבקשה הוגשה לאחר שהוגשה חוות דעת החלטתי כי אין מקום למינוי מומחה נוסף וכי הצדדים יכולים להעביר למומחה שאלות הבהרה ולזמנו לחקירה על חוות דעתו.

] סעדים והוצאות בהתאם לאמור דלעיל אני מקבל רק חלק קטן מהתביעה ופוסק לזכות התובעת פיצויים בגובה 60,000 ₪.

סיכומו של דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 60,000 ₪.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע סכום של 10,000 ₪.