תביעה כספית בגין שירותי שמירה שסופקו במכרז

לפניי תביעה כספית בסך 32,770 ₪ בגין שירותי שמירה שספקה התובעת , לטענתה עבור הנתבעת.

אין חולק כי הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם למתן שירותי שמירה לאחר שהנתבעת קיבלה את הצעת התובעת במיכרז פומבי מס' 15/18.

...

באשר לטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת ולפיה נוכח הפרת החוזה באופן חד צדדי על ידי התובעת, הרי שהיא זכאית לפיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪ ומשכך יש לקזז את מלוא סכום התביעה, אין בידי לקבל טענה זו. התובעת הוכיחה כי הנתבעת עיכבה תשלומים ואף שילמה בחסר.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 32,770 ₪ ₪, כן תישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

הרקע לבקשה ועיקרי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ענייננו בהליך של בקשה לקבלת הצעות מחיר למתן שירותי שמירה וסיור (להלן: בל"מ), אותה פירסמה המועצה, על בסיס מיכרז פומבי מס' ש/22/2019 למתן שירותי אבטחה ושמירה במוסדות חינוך, אבטחת אירועים, אבטחת טיולים, אבטחת עובדי ציבור, שירותי אבטחה וסיור ערוניים ושרותי מוקד ברשויות המקומיות ברחבי הארץ, שפירסמה החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בשנת 2019 (להלן, בהתאמה: מיכרז המסגרת והחברה למשק וכלכלה).

במיכרז לאספקת שירותים נהוג שלא ליתן עיכוב ביצוע מאחר שאין קושי "להפקיע" את הזכייה מהמבצע ולהעניק למערער סעד של פיצוי כספי בגין הנזקים.

בעע"ם 3665/20 אור עד מהנדסים (1987) בע"מ נ' עריית חדרה (‏25.6.2020), נקבע כדלקמן: "במכרזים למתן שירותים, להבדיל ממכרזי הקמת פרויקט, הנטייה היא להמנע ממתן סעד זמני בעירעור שכן לרוב קבלת העירעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך (ראו, למשל: עע"ם 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית, בפס' 26 וההפניות שם (‏2.7.2019) ('כאשר מדובר במיכרז לאספקת שירותים המנעות ממתן סעד זמני אינה יוצרת ככלל נזק בלתי הפיך, בהיתחשב בכך שניתן להפסיק את ההיתקשרות עם הזוכה במיכרז אף לאחר שהחלה תקופת המיכרז, ולפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני'); עע"ם 2915/12 ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, בפס' 9 (31.5.2012)); השוו: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' משרד הבטחון, בפס' 12 (27.11.2006) (מיכרז לאספקת ציוד ושרות או מיכרז מסוג תפעול שוטף, ובשונה ממכרז להקמת מערכת או תשתית)). זאת, מאחר שבמכרזים למתן שירותים ניתן 'להפקיע' את הזכייה מן הספק שנבחר ולהורות לרשות להיתקשר עם ספק אחר. 'הנזק שעלול להגרם למבקשת מאי-מתן הסעד הזמני ניתן לכימות כספי, כך שאם יתקבל העירעור ולא ניתן יהיה לאכוף היתקשרות בין הצדדים – עדיין אין לומר שאי-קבלת הבקשה תיגרום לנזק בלתי הפיך, והמבקשת תוכל לתבוע פיצויים אם תחפוץ בכך' (עע"ם 6441/17 המוביל הדרומי צביקה (1990) בע"מ נ' עריית באר שבע, בפס' 13 (23.8.2017))" (שם, פסקה 16).

...

כחול לבן טוענת בתגובה מטעמה כי דין הבקשות להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות להן, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשות להידחות.

סוף דבר הבקשות נדחות.

סעיף 0.6.9 למכרז כותרתו "קבלני משנה"- שם נקבע בסעיף קטן 1 "המציע יהיה רשאי להפעיל קבלני משנה לצורך מימוש הצעתו תוך קיום התנאים האלה", ובהמשך בס"ק א' "מציע ייחשב לקבלן הראשי ויהיה אחראי באופן בלעדי ומוחלט לפעילויות, שירותים, תפוקות ותוצרים של מי מבין קבלני המשנה, שישולבו למטרת אספקת השירותים המבוקשים". בס"ק ב' נקבע שההתקשרות לקבלת השרות תהיה על ידי הזוכה כקבלן ראשי ומולו בלבד".

אני מסכים עם טענת הנתבעת 2 , לפיה מקריאה תכליתית של הוראה זו, נראה שמטרתה לאפשר לספק להיתמודד במיכרז, עם קבלן משנה, תוך שהמדינה שומרת על זכויותיה, ביחס לקיום הוראות ההסכם, ולא לגבי חובות, שהמדינה עשויה לחוב מכוח הוראות ההסכם, ובאופן אוטומאטי, רק בשל דרישה ע"י קבלן משנה .

  בבסיס התביעה הנגדית , הדרישה לפצוי כספי בשל הפרת המיכרז ע"י מרטנס, כספק וקבלן ראשי מול המדינה , שממנו יש להיפרע בשל ההפרה הנטענת ונזקים, לרבות בהקשר פיצוי מוסכם חוזי.

...

התביעה הנגדית , והודעת צד ג' ששלחה הנתבעת 1 – המדינה , לנתבעת 2- מרטנס , נדחות.

ההודעה לצד רביעי שנשלחה ע"י מרטנס, כנתבעת צד ג' ע"י המדינה, לתובעת, נדחית אף היא.

בקשר לדחיית התביעה נגד הנתבעת 2, ודחיית ההודעה לצד רביעי שנשלחה לתובעת ע"י הנתבעת 2, אני מורה, שכל צד יישא בעניין בהוצאותיו.

ע"פ 2935/19 פאוזי משהראוי ואח' נ' מדינת ישראל – הנאשמים הורשעו בעבירות של סחיטה בכוח, בכך שדרשו מהמתלונן לשלם להם כסף עקב חשד שביצע גניבה, דרשו ממנו להחזיר את הכסף והיכו אותו בכל חלקי גופו .

ת"פ 151-05-20 מדינת ישראל נ' מלחם עבאס ואח' – הנאשמים הורשעו במספר אישומים הכוללים עבירות של שינוי זהות רכב, סחיטה באיומים וסיוע לסחיטה באיומים במטרה להשתלט על מכרזים צבוריים עתירי תקציב.

ת"פ 41174-12-18 מדינת ישראל נ' אברהים סורי – הנאשם הורשע בשתי עבירות של סחיטה באיומים ועבירת אחת של איומים, בכך שהנאשם סיפק שירותי שמירה למתלוננים, ודרש כספים שלא מגיעים לו תוך שימוש בהתבטאויות אלימות.

כך גם אין להיתעלם משיקולים ראייתיים המנחים את התביעה בהגשת כתב אישום, שיקולים בהם בית המשפט אינו מיתערב – ר' בהקשר זה ע"פ 6322/20 חוסיין רחאל נ' מ.י שראל (פס' 42,43).

...

גזר דין נאשם 2 אני גוזר על הנאשם 2 מאסר בפועל לתקופה של 13 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 21.2.22 ועד היום.

אני גוזר על הנאשם 2 עונש מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, את העבירה בה הורשע או עבירה של סחיטה באיומים.

אני גוזר על הנאשם 2 קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר.

כמשמעה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), בגין אי תשלום פנסיה ופיצויים לעובדי המשיבה – חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ, החל מיום תחילת העסקתם, בהתאם להתחיבויות שלקחה על עצמה המשיבה אל מול מזמינת השרות- משרד הבטחון, במסגרת זכיה במיכרז והתקשרות בחוזה לאספקת שירותי שמירה ואבטחה.

כמו כן אין היתייחסות בהסדר ליתרת הכספים שתיוותר, ככל לא יאתרו את מלוא חברי הקבוצה וכן חסרות הוראות בנוגע לדווח של הצדדים לבית הדין בהתאם לסעיף 19 (ד1) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

כמו כן אנו מאשרים את התשלום לצורך סילוק התביעות האישיות לכל אחד מהמבקשים בסך של 20,000 ₪ + 5000 ₪ בתוספת מע"מ שישולמו בתום 30 ימים לאחר אישור הסדר הפשרה על ידי בית הדין.

העובדה שלא הוגשו התנגדויות או בקשות שלא להיכלל בקבוצה, מחזקת את המסקנה כי ההסדר הוא לטובת חברי הקבוצה.

מכל הנימוקים כמפורט לעיל, ולאחר שבחנו את הוראות הסדר הפשרה הגענו למסקנה שהוא עומד בדרישות המפורטות בחוק לאישור הסדר פשרה ובשים לב לחובת הדיווח לבית הדין אחת לשלושה חודשים ותשלום שכר הטרחה כפי שפורט לעיל , החלטנו כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה המתוקן ולתת לו תוקף של פסק דין.