תביעה כספית בגין שירותי מדחסי אוויר שלא שולמו

לפני תביעה בסדר דין מהיר לקבלת פיצוי כספי בסכום של 72,153 ₪ בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לתובעת בשל נזק שניגרם למדחס אוויר שבבעלותה, אשר נפל ממשאית הנתבע והתהפך, כתוצאה מפגיעת זרוע המנוף המורכב עליה.

חרף האמור, הנתבע לא שילם לתובעת את מלוא סכומי הנזק ומכאן התביעה.

סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות מגדיר חוזה קבלנות כך: "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין". השרות בגינו קיבל הנתבע תשלום מהתובעת כלל את הרמת המדחס על ידי המנוף, העמסתו והובלתו למרווחי הנקודות השונות לקידוח.

...

לפיכך, דין ההודעה לצד שלישי ששלח הנתבע לצד השלישי, אשר נסמכת על תנאי הפוליסה, להידחות.

סיכום הדברים לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה הקטן בלבד ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים כלהלן: סכום של 10,895 ₪, בגין הנזק הישיר שנגרם למדחס באירוע, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 9.11.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, ראיתי לנכון להורות לגזברות להשיב לתובעת את המחצית השנייה של האגרה, באמצעות ב"כ. אני דוחה את ההודעה לצד שלישי.

בעדותו פירט: "הגעתי בדקתי את המזגנים ואמרתי לשגיא מהתובעת מה צריך לתקן, והוא שלח הצעת מחיר. כעבור מספר ימים, לא זוכר כמה זמן, שגיא אמר לי זה בסדר שאלון אישר את ההצעה ואני הגעתי והתחלתי לתקן. הגעתי מספר פעמים, תיקנתי נזילות גז, רוצה לציין ששום מזגן לא היה עובד, היה חום אימים במסעדה. אז לפי הצעת המחיר עברתי דבר ודבר ותיקנתי את כל הליקויים. כשסיימתי כל המזגנים עבדו. החלפתי מנוע מאייד. אלון היה מבסוט היה שם קרור והכל היה טוב.... יש חשמל ויש את הפרסוסטטים שהם ההגנות למדחס. שאני הגעתי לשם היה שם בלאגן רציני וסידרתי את הכול וגם הלקוח היה מבסוט ואם לא היה מבסוט לא היה עובר את כל הקיץ.

אשר לטענת הנתבעת, כי התובעת לא צרפה קבלות על רכישת החלקים שהוחלפו במערכת המיזוג ועל כך שהצעת המחיר אינה מפרטת את עלותם של חלקים אלו: מצאתי לדחות טענה זו. התביעה היא לתשלום עבור שירות ולא לתשלום עבור אספקת מוצר.

מהתכתבות זו עולה, כי מר שחורי פנה למנהל הנתבעת פעמים רבות (מחודש ספטמבר 2016 ועד לחודש דצמבר 2016) בבקשות חוזרות ונישנות כי זה ישלם לו עבו העבודות שביצע: "אלון, שגיא מהמיזוג אויר. אני יכול לצאת לכיוון שלך?" (4.9.16); "אלון זה כבר מתחיל להיות לא נעים. אני לא צריך לרדוף אחרי הכסף שמגיע. סגרנו משהו. בוא תביא את מה שמגיע וכל אחד ימשיך בדרכו. אני נתתי לך מעל ומעבר. אז בבקשה כבד אותי ושיחרר את המגיע לנו. תודה." (13.10.16); "אלון שלום. עובר הרבה זמן וזה לא נעים. ניתן להגיע מחר בבוקר לקחת כסף?" (30.11.16); "מה קורה אתה דואג לי לכסף?" (1.12.16); "אבל אלון זה נמשך מהקיץ מה לא מסנן אותי עבר חצי שנה. מתי אני יכול לבוא לקחת. תראה את האסאמאס שלנו. הגיע הזמן לשלם"; "לא נמאס לך לסנן אותי אלון אני מבקש להכין לי כסף. אני לא צריך לרדוף אחריך. ממש לא הסדר [בסדר]"; "אבל אלון זה נמשך מהקיץ. מה לא מסנן אותי, עבר חצי שנה. מתי אני יכול לבוא לקחת תראה את האסאמאס שלנו. הגיע הזמן לשלם" (20.12.16).

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, משדחיתי טענות הנתבעת, כי לא אישרה את הצעת המחיר, כי העבודות לא בוצעו וכי התובעת עשתה יד אחת עם מנהל הנתבעת על מנת לחייבה בסכומים שלא כדין - התביעה מתקבלת במלואה.

לפיכך: הנתבעת תשלם לתובעת סך של 60,840 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,300 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ש"ח. אעיר, כי מצאתי לפסוק ההוצאות על הצד הנמוך, לאחר ששקלתי טענות הצדדים לעניין זה ובשים לב לנסיבותיו של מקרה זה, לרבות לעניין טענות הנתבעת בדבר גובהה של הצעת המחיר לעומת הצעת המחיר השנייה וביחס לסכומים ששילמה התובעת בפועל לקבלן המשנה מטעמה.

לסיכום, טוען קפטן, כי בוצעה כלפיו תרמית, הואיל ונדרשו "מחירים כפולים ממחירי השוק" עבור "מרבית החלקים" וכן חיוב על "עבודות שכלל לא נעשו", כשהוא מייחס דברים אלה למדחס והנלווים לו, וכן "החלפת חלקים ללא צורך (מצבר)", אי מסירת חשבונית מס וסרוב לשלוח העתק שלה, החתמתו על מה שהוא מכנה "מסמכים מפוקפקים", דבר המלמד לטענתו, על שיטה להוצאת כספים במירמה.

וכך באו לידי ביטוי הדברים בעדותו בפני בית המשפט: "אני חזרתי והמוסך שלי אמרו לי שהם עבדו עליי בעניים, לא החליפו מערכת מיזוג אויר בטריה כנראה שלא היה צריך להחליף, אני שלמתי 7,800 ₪ לקחתי שמאי השמאי העריך את זה ב-1600 שקל זה כולל הבטריה... אני טוען שהייתי צריך לשלם 1,000 ₪ במקום 7,800 ₪ ששלמתי להם" (עמ' 1, שורות 19-22 לפרוטוקול).

בהקשר זה, טוען קפטן מספר טענות ביחס לכל אחד ממרכיבי התיקון, כשהוא תומך את טענותיו בחוות דעת שמאית, שצורפה לתביעתו: בכל הנוגע למדחס, נטען כי לא בוצע פירוק והרכבה שלו, וכל העבודות הנוגעות למדחס, אין בהן אמת, ועל כן, יש להשיב לו את מלוא התשלומים ששילם, בגין עבודות אלה, הכל כאמור בעמ' 1 לחוות דעת השמאית שצרף לתמיכת טיעוניו.

על מנת לבחון אלו חלקים של החוזה יש לבטל, נבחן את השירותים שקבל קפטן, לפי מרכיבי הטיפול: תיקון המדחס – בחוות הדעת, טוען השמאי שהוא בדק את מערכת המיזוג, והוא לא הבחין בסימני פירוק והרכבה של מדחס המזגן, מייבש המזגן, ושסתום במערכת המיזוג.

...

אשר על כן, אני מקבל חלקית את התביעה ביחס לראש נזק כללי זה, ומעמיד את סכום הפיצוי על סך של 500 ₪.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מחייב את בן נעים לשלם לקפטן סך של 4,656 ₪ (השבת התשלום בגין המדחס) + 500 ₪ (עוגמת נפש) + 585 ₪ (מחצית עלות השמאי) + 300 ₪ (הוצאות משפט) ובסך הכל – 6,041 ₪.

מונחת לפני תביעה כספית ע"ס 4,050 ₪.

בכתב התביעה נטען בקליפת אגוז כי התובעת עוסקת במתן שירות למדחסי אויר; התובעת נתנה לנתבעת שירותים; ב- 3.7.2017 נחתמה חשבונית מס' 831 וב- 26.6.2017 נחתמה חשבונית מס' 813; הנתבעת לא שילמה לתובעת.

הנימוקים יובאו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 214ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד 1984): אין מחלוקת בין הצדדים כי על פי האבחנה של אלברט, היה צורך בהחלפת ראש המדחס וכי סוכם התשלום הנקוב בחשבונית.

...

משלא הובאו ראיות להוכחת יסודות העילה ( שמלכתחילה לא נטענו בשלמותם) , הרי שדין התביעה להידחות.

סוף דבר: לאור כל האמור, התובעת לא הרימה את הנטל , דין התביעה להידחות ואני דוחה אותה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪.

29) בתאריך 2.8.2018 הוגש על ידי התובעת כתב תביעה מתוקן שבו ציינה כי כתוצאה מהתנהלותם של הנתבעים נגרמו להם נזקים ישירים ועקיפים בסכום כולל של 165,261 ₪ כדלקמן : תשלומי חשמל ביתר עקב עבודתם של המדחסים בטמפרטורה גבוהה במקלט בסך של 5918 ₪ ; תשלום עודף בגין חיוב חשמלי בעבור צריכת המזגנים בשל מיקומם במרתף הבניין בסך של 29,593 ₪ ; קיצור תוחלת תקופת פעולתם של המזגנים ב – 10% בסך של 2000 ₪ ; הפרש תשלום בין סכום ההתקנה מחוץ לבניין לבין תוספת תשלום ההתקנה במקלט בסך של 2340 ₪ ; הזמנה והתקנה של מדבקות איטום בסך של 15,000 ₪ ; הזמנה והתקנה של וילונות איטום בסך של 17,000 ₪ ; הזמנת מזגן נייד בסך של 1990 ₪ ; השכרת מזגן נוסף בסך של 14,625 ₪ ; תיקון עלות מזגן שלא בוצע בפועל בסך של 7020 ₪ ; עלות שנוע המעבים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 15.5.2018 בסך של 24,558 ₪ ; החלפת כרטיס אלקטרוני ומשאבות בסך 1872 ₪ ; עלות שכ"ט חוות דעת מומחה בסך של 3510 ₪ ; חיובי חשמל ביתר בסך 14,478 ₪ ; חיובי מים ביתר בסך 3395 ₪ ; דרישת תשלום לצורך התקנת המושכר לרשת החשמל בסך של 20,207 ₪ ; התקנת משקופים בסך של 1755 ₪.

דיון והכרעה : תביעת התובעת/נתבעת שכנגד : תביעת התובעת לפצוי כספי לפי שיקול דעת בית המשפט : 36) התובעת טוענת הן בסיכומיה וכן גם בכתב התביעה (ראה : סעיף 88 לכתב התביעה ; סעיף 82 (י"ג) + י"ז) לסיכומים) כי על בית המשפט לקבוע על פי שיקול דעתו את גובה הפצוי בנוגע לנזק הלא ממוני אשר נגרם לה כתוצאה מדרך התנהלותם של הנתבעים והן בנוגע לירידה בתפוקת העבודה של עובדיה, אשר נאלצו בעל כורחם לעבוד במושכר ללא מיזוג אויר בעוצמה הנדרשת.

88) מנגד, הנתבעים טוענים בכתב התביעה שכנגד כי החל מחודש יולי 2017 ועד ליום הגשת כתב התביעה שכנגד (14.10.2018) הצטבר לחובת התובעת חוב כספי בגין תשלומי חשמל לטובת הנתבעת בסך של 4900 ₪ (350 ₪ לחודש*14 חודשים).

101) לאחר בחינת טענות הצדדים בעיניין זה ובהיתחשב בכך שלא הוצגו בפניי חו"ד שבמומחיות מצד התובעת שלפיה תשלום חודשי בסך של 200 ₪ חורג מהתשלום המקובל ביחס למספר העובדים המועסקים אצלה וכי התשלום אינו עולה בקנה אחד עם התעריפים אינם עולים בקנה אחד עם כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), תש"ע – 2009 הרי שאינני מוצא לנכון לקבוע כי דרישתם של הנתבעים כלפי התובעת לחייב את התובעת בתשלום חודשי בסך של 200 ₪ לחודש בגין צריכת מים אינו סביר בנסיבות העניין ובפרט משסכום זה שולם על ידי התובעת במשך תקופה של כ – 14 חודשים ללא כל טרוניה.

108) מעדויותיהם של הנתבעים 1 ו – 2 עולה כי נתוק זרם החשמל בתאריך 4.9.2017 נעשה על ידי הנתבע 1, לאחר שהתובעת צברה כלפי הנתבעת חובות כספיים בגין אי תשלום חשבונות חשמל ומים (ראה : עמוד 34 שורות 3-18 לפרוטוקול ; עדות הנתבע 1 בעמוד 24 שורות 12-28 לפרוטוקול).

...

תביעת הנתבעים כנגד הגב' פורת וכנגד הנתבעת : 119) עיקר תביעתם של הנתבעים כנגד התובעת וכנגד הגב' פורת מתייחסת לטענה שלפיה התובעת ביצעה שינוי פיזי במושכר שלא על דעתם, ומבלי לשלם דמי שכירות ראויים בגין השימוש בקומה השנייה של המושכר, בעוד שהתובעת והגב' פורת מציינים בסיכומיהם כי יש לדחות את התביעה, משום שהתיקון אשר בוצע הביא להשבחת הנכס ומשום שמחקירתם של הנתבעים 1 ו – 2 בבית המשפט עלה כי השניים היו מודעים היטב לשימוש אשר נעשה בגלריה, ולא דרשו מאנשי התובעת להפסיק את השימוש בקומת הגלריה.

123) אשר על כן, יש לראות בהסכמה מדעת זו מצד הנתבעים בשל השיפור במצבו הפיזי של הנכס בבחינת שינוי בהתנהגות של תנאי ההסכם בכתב (ראה : ת"א (מחוזי חיפה) 57599-12-19 עיריית חדרה ואח' נ' אסיה-חדרה-ישראל בע"מ ואח' מיום 10.5.2022 והאסמכתאות דשם) ומשכך התובענה בגין ראש תביעה זה נדחית.

סוף דבר : 130) תביעת התובעת/נתבעת שכנגד והתביעה שכנגד מתקבלות באופן חלקי.