תביעה כספית בגין שירותי אדריכלות שסופקו לחברה כלכלית עירונית

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 1561-07-15 פרידמן קמר מהנדסים בע"מ נ' נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ התובעת: פרידמן קמר מהנדסים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמיר פרידמן הנתבעת: נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלי כהן (משרד שבולת ושות' עורכי דין) פסק דין

הנתבעת היתקשרה עם חברת "ניר קוץ אדריכלים בע"מ" (להלן: "המתכנן הראשי") לצורך ביצוע עבודות התיכנון של המבנה על מערכותיו.

כמו כן היא מפנה לסעיף 3 לנספח התמורה לפיו בגין שירותים נוספים תהא התובעת זכאית לתמורה בהתאם לשעות העבודה שהושקעו, לפי תעריף של משרד הבטחון, בנכוי הנחה וכל זאת בכפוף לתקרה התמורה.

כך נפסק בע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל, פ"ד מא (1), 282, על ידי כב' השופט ברק (כתוארו אז): "על אומד דעתם של הצדדים לומד השופט, בראש ובראשונה, מתוך החוזה עצמו. אכן, הוראות שונות של החוזה עשויות להשליך אור על המטרה ועל התכלית של ההוראה החוזית, אשר השופט מבקש לפרש. חוזה הוא מסגרת אינטגרטיבית. חלקיו השונים שלובים ושזורים זה בזה. אבריו השונים משפיעים זה על זה. בפרשנות החוזה יש אפוא, מחד גיסא, להשקיף עליו כעל מכלול, תוך ראייתו הכוללת, ומאידך גיסא, לבחון את הקשרים בין ההוראות השונות, תוך מגמה לגבש מהן את אומד דעתם של הצדדים. בהקשר זה יש חשיבות רבה למהותה של העיסקה, למבנה המשפטי הכללי שלה ולמטרותיה הכלכליות והחברתיות. כל אלה יש להם השלכה על אומד דעתם של הצדדים" (ראו ע"א 5795/90 ד"ר אנדור סקלי נ' דורען בע"מ, פ"ד מו (5), 811 (1992) ).

רכיב הבדיקה החוזרת של מיסמכי המיכרז אינו קשור לשינוי שיטת המיזוג ודורש דיון בנפרד מזה שנעשה עד כה. מר פרידמן העיד כי בדיקת מיסמכי המיכרז נכללת בגדר השירותים שהיה אמור לתת לחברה (עמ' 86 שורות 23-25).

הנתבעת נהגה בחוסר תום לב כאשר אפשרה לתובעת לספק את השרות, תוך שאינה יודעת האם וועדת המכרזים תאשר את השכר המבוקש ואינה מעלה את העניין בפני הועדה.

מאחר ונטל הראיה על התובעת, יש לדחות את תביעתה עבור רכיב זה. למעלה מן הנידרש, התובעת אף לא הוכיחה באופן מספק את תביעתה הכספית לעניין התארכות תקופת הבצוע.

...

מחמת הספק, ומאחר שנטל ההוכחה על התובעת, ולא הורם בהקשר זה על פי מאזן נדרש , אני דוחה את התביעה ביחס לרכיב זה. סוף דבר נוכח כל האמור , נקבע כלהלן: הנתבעת תשלם לתובעת סך של 48,300 ₪ ( 42,000+ 15% ) ובתוספת מע"מ כחוק, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 1.2.13 ועד למועד התשלום בפועל .

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות דיון , בגין אגרה , 2.5% מהסכום שנקבע לתשלום לעיל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 17.55% מן הסכום שנקבע לתשלום לעיל , בצירוף הצמדה וריבית כחוק , החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

יתרת התביעה נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו בהקשר זה. המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים .

ברקע תביעה כספית בסך של 923,333 ₪ שהוגשה ע"י התובעת, חברה שבעל המניות בה הוא האדריכל מר טומי ריגלר (להלן: "מר ריגלר") שלטענתו סיפק שירותי תיכנון, יחד עם שני אדריכלים נוספים בעבור הנתבעת 2, חברה יזמית בתחום התחדשות עירונית (להלן: "הנתבעת").

...

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 21 יוני 2021 ו"ע 16243-04-21 לביא נ' עריית טבריה בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד גילי קירשנר, חברה עו"ד מורן שבתי, חברה המבקש מוטי לביא המשיבה עריית טבריה ע"י ב"כ עו"ד שמעון בלסן החלטה

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקש ששמש כמהנדס העיר טבריה (להלן: "הערייה") ופרש מתפקידו ביום 31.12.2020 לקדם תכניות ביניין עיר ולבצע תיכנון אדריכלי עבור הגורמים המפורטים בסעיף 2 לתצהירו מיום 19.4.2021.

לטענתו, לא היה סיפק בידו לנצל את מעמדו לקשירת קשרים עם יזמים ובתקופת כהונתו לא קיבל כל הצעה מיזם פרטי.

לכן, המבקש בתפקידו כמהנדס העיר היה מעורב בעניינים רבים הקשורים אליה, לרבות קבלת החלטות שהן בעלות השלכה על זכויות החברה בהקף כספי גדול.

בעיניין זה היא פרטה בטבלה שצורפה כנספח ב' את העבודות בהתקשרות ישירה מול הערייה ומול החברה למשק וכלכלה והחברה הכלכלית מייסודה של העיר טבריה, שהיא תאגיד ערוני בבעלות מלאה של הערייה.

לא זו אף זו, המשיבה מציינת כי במסגרת תביעה שהגישה חברת חמי טבריה, הקשורה למורד נכסים נגד הערייה, יתכן שהמבקש יידרש לתת תצהיר מטעם המשיבה בעניינים הקשורים לתפקידו.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלנו את הבקשה ואת תגובת המשיבה אנו סבורים כי ניתן לקבל את הבקשה באופן חלקי בכל הנוגע לעבודה עם עורכות הדין רחל גבאי ודגנית חביב ועם חברת לי-מרשל.

כנגזרת מן האמור בהחלטות אלה, וביישום לענייננו אנו סבורים כי גם בהתחשב בשיקולי הקולא כולל גילו של המבקש, הכשרתו המקצועית, נסיבות פרישתו והפגיעה בחופש העיסוק הטמונה בהגבלה, ניתן לקבל באופן חלקי את הבקשה לגבי עבודה עם עורכות הדין רחל גבאי ודגנית חביב וחברת לי-מרשל, כמפורט בפסקה 14 לעיל.

לעומת זאת, אנו דוחים את הבקשה לגבי חברת מורד נכסים והמבקש יהיה מנוע מלעסוק בפרויקטים של החברה עד למלאת שנה ממועד פרישתו, קרי עד יום 31.12.2021.

בשם המבקש: עו"ד ש' לכנר; עו"ד ג' קנטי; עו"ד ע' בן נוש; עו"ד ז' כספי ][]החלטה לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' רונן) בה"פ 1589/09 מיום 9.11.2011, במסגרתו התקבלה התביעה שהגישה המשיבה 3 ונקבע כי הסכם שנכרת בין המבקשת לבין המשיבה 2, שבמסגרתו התחייבה המשיבה 2 להעביר למבקשת מחצית מזכויותיה במקרקעין שבבעלותה, הנו בטל.

לפיכך, שקלה העמותה את האפשרות לשתף פעולה עם יזם לצורך פיתוח המקרקעין, וביום 26.8.2008 התקבלה במסגרת ועד העמותה החלטה לפיה "תימשך פעילות לחיפוש יזם לנכס". בחודשים אפריל-מאי 2009 היתנהל בין המבקשת, חברה יזמית שעוסקת בפרויקטים בתחום המקרקעין לרבות פרויקטים של "התחדשות עירונית", לבין העמותה (באמצעות אדרת והלוי, ובלווי היועץ המשפטי של העמותה) משא ומתן בנוגע להקמת מיזם משותף של העמותה ושל המבקשת בנוגע למקרקעין.

השירותים שאמורה המבקשת לספק הנם, בעקרם: רכוז הטיפול, הפיקוח, הקידום וההובלה של הפרויקט במקרקעין; פינוי המקרקעין מהמחזיקים; שכירת שירותי אדריכלים שונים לשם עריכת תוכנית מתאר שתגדיל את אחוזי הבנייה; מילוי אחר דרישות הרשויות השונות הרלוואנטיות; שכירת בעלי מלאכה ויועצים; והתקשרות עם קבלן לשם הקמת ביניין חדש על המקרקעין.

כמו כן, הסכימו הצדדים שיישאו בעלויות ובהוצאות בגין השירותים באופן שווה, כאשר העמותה תפרע חלקה בעלויות הללו מכספי התמורה שיתקבלו עם סיום הפרויקט.

המומחה שמונה מטעם בית המשפט העריך את שוויים הכלכלי של השירותים שהמבקשת התחייבה לספק במסגרת ההסכם בסך כ-1,065,000 ש"ח, בהשוואה לשווי המקרקעין שהוערך, בהתאם למצבם הפיזי והמשפטי של המקרקעין, בסך כ-8,365,000 ש"ח (עבור כל המקרקעין).

...

בנסיבות העניין אין בידי לקבל טענה זו. אכן, אין מחלוקת שתרופת האכיפה הינה בעלת מעמד בכורה בדיני החוזים במשפט הישראלי [ראו: **** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ד' 104-111 (2011)], ולכן במבט ראשון יש לכאורה טעם בדברי המבקשת כי דחיית בקשת עיכוב הביצוע פירושה הותרת המבקשת רק עם תרופת הפיצויים ככל שהמקרקעין יימכרו לצד שלישי וככל שהערעור יתקבל בסופו של יום.

אולם במבט נוסף טענה זו דינה להידחות, בשים לב למקום ולזמן בו היא נטענת.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

לא הוצג מודל כלכלי ממנו ניתן ללמוד כי המשיבים בדקו הלכה למעשה הן את העלות הישירה הכרוכה בהקמת החניון אל מול ההכנסות הצפויות ממנו, והן את העלות העקיפה שעניינה תביעות פיצויים של בעלי הנכסים בתחום התכנית בהתאם לסעיף 197 לחוק התיכנון והבניה.

אין באמירות הללו כדי לספק את המינימום ההכרחי לעמידה בנטל השכנוע המצוי לפתחן של המשיבות.

גם הביטוי "שטחי שירות" ננקט בתוכנית באורח עמום, תוך ציון היקפו המאקסימאלי ובלי ציון סוגי השירות הכלולים בו. · התכנית אינה כוללת הוראות מפורטות בדבר הסדרי התנועה והחניה בתקופת ביצוע התכנית ולאחריה, השינויים הצפויים להתבצע ברחובות הסמוכים לתכנית, נספחי בינוי, חתכים, רשת קואורדינטות, טבלאות ופרטים נוספים שהכרח לכללם בתוכנית (ראו ע"א 7654/00 ועדת ערר מחוזית נ' חברה לבניין הירדן בע"מ פ"ד נז(2)895, 904, 910; ע"א 1054/98 חוף הכרמל נופש ותיירות נ' אדם טבע ודין פ"ד נו(3) 385, 403; י.הורוביץ "היתר בנייה ללא תוכנית, תוכנית ללא פירוט" משפטים טז 234, 245-246).

השינוי שערכו המשיבים בתכנית בחודש אוקטובר 2004, נוכח פניית עריית תל אביב וחברת נתיבי תחבורה ערוניים (נת"ע), יותר מחצי שנה לאחר שהועדה המחוזית, מעמיד בסימן שאלה את כשירותו ותוקפו של הליך ההפקדה של התוכנית וההתנגדויות לה. עד לחודש אוקטובר 2004 לא ידעו העותרים כי תואי הרק"ל עובר בתחום התוכנית שכן הדבר לא צוין בתשריט התכנית או בתקנון.

אני מתקשה לקבל שעיריית תל אביב יזמה תוכנית עתירת השקעה כספית, שאין בה כל צורך זולת סיפוק מאווייהם של "גורמים אנטרסנטיים" ועוד יותר קשה לי לקבל שליוזמה מושחתת כזאת הצליחה הערייה לצרף לא רק את גורמי המקצוע בתוך הערייה והועדה המקומית אלא גם את חברי מוסד התיכנון המחוזי ויועציו המקצועיים שהם גורמים בלתי תלויים בערייה.

דוקא בעיניין זה מצאה הועדה המחוזית הסדר נאות בכך שהורתה שתוכנית הבינוי והעיצוב הארכיטקטוני תשמש תנאי להוצאת היתרי בניה והיא תועמד לבחינה ולביקורת מתנגדת בהליך של "הקלה מתוכנית" הכולל פרסום לשם קבלת התנגדויות.

...

סיכומו של דבר אני דוחה את כל הטענות בדבר פגמים של אי חוקיות בתוכנית.

בסופו של דבר גם זו שאלת משפט.

כללו של דבר העתירות על כל רכיביהן נדחית.