תביעה כספית בגין רכישת סולר מהוצל"פ לסדר דין מהיר

בנסיבות אלה הוגש לבצוע בלישכת ההוצל"פ וניתנה רשות להיתנגד לשטר.

למרות ששאלת הקף חובו של הנתבע כלפי התובעת ונתונים לגבי ההיתחשבנות הכספית שבין הצדדים עלו במסגרת הדיונים השונים, מחלוקת זו אינה חלק מהתביעה שהוגשה, באשר זו הוגשה בעילה השטרית ולא בעילה חוזית.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

לנתבע לא היה די כסף אותה עת לרכוש את המשאית ולכן מימנה התובעת חלק מעלות המשאית.

זאת מאחר באותו שלב טרם הגיעו מלוא חיובי הסולר (עמ' 10, ש' 23), טרם התקבלו חשבוניות נוספות שהיה צריך הנתבע להגיש עבור הובלות שביצע (עמ' 10, ש' 24) וטרם התקבלו חיובי כביש 6 (עמ' 10, ש' 24).

...

מנגד טענה התובעת שמשהתברר חובו של הנתבע כלפי התובעת סוכם בין הצדדים שהנתבע ישלם לתובעת סך של 18,000 ₪ והנתבע עצמו תיקן את סכום השיק והועבר ככזה לידי התובעת.

מכל האמור המסקנה היא שסכום ההתחשבנות הסופי לו טוענת התובעת – 18,573 ₪ – טרם היה ידוע במועד בו נמסר השיק לידי התובעת (18/11/13) ולפיכך עולה ספק אם הנתבע היה רושם את הסכום הזה דווקא בשיק.

מדברים אלו מתחזקת המסקנה שביום 18/11/13 לא היתה יכולה הגב' בן דוד לומר לנתבע במעמד ההתחשבנות מה הסכום שעליו לשלם, שהרי לדבריה לא ידעה על כל הסכומים, באשר אלו לא היו רשומים במערכת הנהלת החשבונות.

התוצאה: אשר כן אני מורה על דחיית התביעה.

ההיתנגדות לבצוע תביעה התקבלה בתנאי, לאחר שהופקד הסכום שנקבע, 3,700 ₪, והתיק הועבר לסדר דין מהיר.

ההגנה הנתבע טען כי התובעת מנסה להוציא ממנו כספים שלא כדין.

הנתבע מסב את תשומת הלב לכך שמיום החזרת הרכב עד לבדיקתו במכון בדיקה חלף יותר מחודש והרכב עבר עוד מעל 700 ק"מ. הנתבע מעלה טענת קזוז לפיה ביקש לרכוש את הרכב בהפחתת 10% ממחיר המחירון, כקבוע בהסכם, אך סורב על ידי התובעת, שביקשה להפחית 10% ממחיר המחירון לפני הפחתות מקובלות של רכב מהשכרה וקילומטרז', עליו שילם, והוא נאלץ לרכוש רכב בעל מאפיינים זהים במחיר גבוה יותר.

בדיון לא העלה עד התביעה גרסה ברורה בעיניין התאונה, וטען כי חיוב הנתבע בהישתתפות עצמית ביום 7/4/11 היה בגין "תידלוק בנזין במקום סולר" (שורה 25 בנספח ה').

לאחר שהתביעה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, ועל אף העלות הגבוהה של ניהול התיק, איני מחייבת מי מן הצדדים בהוצאות ושכר טירחה, מעבר לאלה הפסוקים בתיק ההוצל"פ. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים, ותעביר את הפיקדון לתובעת, לידי בא כחה.

...

אני דוחה את טענות התובעת בעניין זה, וקובעת כי לא הוכחו, אף לא היו מתאימות להתברר בתביעה לסכום קצוב, בהיותן תביעה נזיקית, הדורשת שומה והערכה.

אני מקבלת את טענת הנתבע כי התעניין ברכישת הרכב, כעולה מתכתובת המסרונים בין הצדדים וכי טען לחישוב כגרסתו.

אני דוחה את טענת הקיזוז, שלא הוכחה כלל ואינה עומדת באמת מידה של הדין המהותי.

התביעה בגין יתרת הסכום נדחית.

בפניי תביעה כספית ע"ס 40,119 ₪, בגין ציוד ושרותי תיקשורת שהתובעת סיפקה, על פי הנטען, לנתבע.

סלקום ישראל בע"מ (להלן: "התובעת" או "סלקום") הגישה תביעה על סכום קצוב בלישכת ההוצל"פ עכו בגין ציוד ושרותי תיקשורת שהיא סיפקה לנתבע (ניפתח תיק הוצל"פ מס' 08-16101-12-8).

הנתבע הגיש היתנגדות, ובעקבותיה הועברה התובענה לפסים של תביעה בסדר דין מהיר.

מתשובת סלקום לבקשת היתנגדות שהגיש הנתבע לתביעה על סכום קצוב עולה: החוב נשוא התביעה, מתייחס ל- 11 מנויים אשר נרכשו ע"י הנתבע, ונותקו על ידה ביום 8.12.11 עקב אי עמידת הנתבע בהתחייבויותיו ואי הסדרת חובו כלפיה (לתשובתה צרפה סלקום לראשונה העתקי מיסמכי היתקשרות החתומים לכאורה ע"י הנתבע, תעודת עוסק מורשה, הוראה לחיוב חשבון החתומה לכאורה ע"י הנתבע, דו"ח פעולות ללקוח ורשימת מנויים, אשר סומנו במאוגד כנספח ד').

...

לא שוכנעתי בטענת הנתבע כי פעילותו שלו תחת תיק עוסק מורשה שפתח ברשויות המס על שמו (ריס אל רים), הייתה שונה לגמרי מפעילותו בחברה, ונראה כי עסק בחברה כמתקין צלחות לוויין, ובשלב מסוים החליט לפנות לדרך עצמאית באותו תחום (ראו, בין היתר: תעודת עוסק מורשה מיום 6.10.10, וחקירתו הנגדית של עלי, פ' עמ' 14 ש' 3).

בטרם סיום, אתייחס למסמכים שהוגשו ע"י סלקום בעצמה שיש בהם כדי ללמד על אי בהירות בנוגע לזיהוי הלקוח ביחס להתקשרויות נשוא התיק דנן: נספח ב' לתצהיר עדות ראשית שכותרתו "היסטוריה אמצעי תשלום" מיום 24.5.12 ממנו עולה אומנם כי פרטי הלקוח המצוינים בו הם פרטי הנתבע אך מאידך סוג הלקוח שסווג ע"י סלקום בעצמה: "חברה בע"מ פרטית". נספח א' לכתב התביעה על סכום קצוב שכותרתו "דו"ח פעולות ללקוח" מיום 24.5.12 ממנו עולה שוב כי אומנם פרטי הלקוח המצוינים בו לרבות מס' ת.ז הם פרטי הנתבע אך מנגד סוג הלקוח הוגדר "חברה בע"מ פרטית". סיכומו של דבר, ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, נחה דעתי לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל, המוטל עליה במשפט אזרחי, ולא הוכיחה כי ההתקשרויות נשוא החוב הנטען, בוצעו בינה לבין הנתבע (ולא עם החברה), ולפיכך דין התביעה להידחות.

סיכום אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע, באמצעות ב"כ, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. ניתן היום, כ' תמוז תשע"ו, 26 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

רקע לפניי שלוש תביעות שהדיון בהן אוחד ושעניינן עסקת אספקת ברזל שבוצעה בין חברת בני ראוף עבד אלג'ואד בע"מ לבין מוחמד סח. ראשיתה של התביעה בתא"מ 47323-10-17 הנה בבקשה לבצוע שטר ע"ס 25,000 ₪ שהגיש מוחמד סח לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל כנגד שיק שנימסר לו מחברת בני ראוף בעבור ברזל שסופק לה. היתנגדות הוגשה בבקשה והתביעה הועברה לפסים של סדר דין מהיר.

התביעה בתא"מ 23744-10-17 הנה תביעה כספית בסך 60,000 ₪ שהגישה חברת בני ראוף כנגד מוחמד סח וכנגד חברת בדאח ברזלים בע"מ, בגין שיק ע"ס 60,000 ₪ שהועבר לחברת בדאח על ידי מוחמד סח, ואשר, לטענת התובעת, הוחלף על ידי התובעת בשיק חלופי, שנפרע גם הוא.

לטענת התובעת, הנתבע 1 לא עמד בהתחייבויותיו ולא סיפק את הסחורה בצורה סדירה ובהתאם למועדים שסוכמו, וכן לא סיפק תעודות שקילה עם המשלוחים חרף כי הקניה בוצעה לפי משקל, דבר אשר גרם לתובעת לעיכובים בבצוע העבודות.

...

מר נדאל בדאח, נציג הנתבעת 2, העיד כי קיבל את השיק מנסים סח (עמ' 41, שורה 14) בעבור סחורה שבדאח סיפק לו (עמ' 43, שורה 25) מכאן אני קובע כי שוכנעתי כי חברת בדאח הייתה זכאית לפרוע את השיק ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות.

סוף דבר התביעה בתא"מ 23783-10-17 נדחית.

התביעה בתא"מ 23744-10-17 נדחית.

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית בסדר דין מקוצר בלישכת ההוצל"פ בסך כ - 24,000 ₪ בגין חובות עבור שירותים ומוצרים.

לאחר דיון בהתנגדות והפקדה בסך 5,000 ש"ח התקבלה ההיתנגדות וההליך התברר בסדר דין מהיר.

הנתבע בתצהיר העדות הראשית העיד כי הוא לא חתם על המסמכים המוזכרים בהסכמי ההיתקשרות, כי המסמך מיום 12/4/18 לא היתקבל בידי ב"כ וכי תוכנו סותר את המובטח לו. הנתבע הצהיר כי הוא לא רכש מאום בחודשים 2/18, 8/18 וכי הובטח לו כי מכשיר ה אל גי וקיי 4 נמסרים לו במתנה והוא יכול למכור אותם בשוק חופשי, לדבריו.

...

לאחר בחינת כלל המסמכים והראיות, לאחר ששמעתי את העדויות מטעם נציגת התובעת ומטעם הנתבע והתרשמתי מהן ישירות, שמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי לא במלוא סכומה.

לסיכום, התובעת הוכיחה את תביעתה ביחס לקיומו של חוב לנתבע בגין ציוד ושירותים.

לסיכום, דין התביעה להתקבל, אך למען הזהירות והספק, קיימת אי ודאות ביחס למספר חיובים ולכן יופחת החוב באופן הבא : זיכוי סך 2,000 ₪ בגין הציוד וזיכוי 200 ₪ לחודש בגין החיובים החודשיים מחמת הספק מאחר והנתבע הודה כי סוכם תשלום סך 682 ₪ בשנת ההסכם הראשונה ולא הוכיח כי לא קיבל שירותים נוספים - במשך שנה עד סיום ההתקשרות ובסה"כ זיכוי 2,400 ₪.