מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין צ'קים חתומים לכאורה על ידי הנתבעת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב"כ התובעת עו"ד ישראל נטר ב"כ הנתבעות עו"ד לירן שגב פסק דין לפני תביעה כספית על סך 27,848 ₪ לתשלום בגין שירותים שנתנה התובעת לנתבעות בארוע שהתקיים במוזאון תל אביב ביום 10.11.19.
בסוף דצמבר 2019 נודע לנתבעת 1 שהנתבעת 2 נקלעה לקשיים תזרימיים ועל כן הוסכם בין הצדדים כי השיקים לא יוצגו לפרעון ותמורתם תיעשה העברה כספית מהתאגיד האמריקאי שהוא בעל המניות בנתבעת 2.
טענות הנתבעת לטענת הנתבעת 1 אין יריבות בינה לבין התובעת מאחר שהנזקים שנגרמו לכאורה, נגרמו על ידי נתבעת 2 ולכן אין להטיל עליה אחריות.
נציג התובעת אישר שהעבודה בוצעה על אף שלא היו בידיו שיקים חתומים על ידי הנתבעת 1.
לפיכך, העובדה כי הנתבעת 1 לא חתמה כערבה לשיקים ובכל זאת ניתן השרות, אינה מלמדת כי היה ויתור על תנאי זה. לסיכום עד כה התרשמתי כי חתימת הערבות של הנתבעת 1 על השיקים עמדה בבסיס ההיתקשרות בין הצדדים ובהעדר חולק כי השרות ניתן ומשלא נסתרה גרסת התובעת, אני מקבלת את גרסת התובעת כי הנתבעת 1 התחייבה לערוב לשיקים ועל כן יש לחייבה בתשלום.
...
לפיכך, העובדה כי הנתבעת 1 לא חתמה כערבה לשיקים ובכל זאת ניתן השירות, אינה מלמדת כי היה ויתור על תנאי זה. לסיכום עד כה התרשמתי כי חתימת הערבות של הנתבעת 1 על השיקים עמדה בבסיס ההתקשרות בין הצדדים ובהיעדר חולק כי השירות ניתן ומשלא נסתרה גרסת התובעת, אני מקבלת את גרסת התובעת כי הנתבעת 1 התחייבה לערוב לשיקים ועל כן יש לחייבה בתשלום.
בנוסף ולאחר שבחנתי את העדויות שוכנעתי כי המצג שהוצג לתובעת הוא כי מעבר להיות הנתבעת 1 מנהלת בנתבעת 2, היא גם מתחייבת כלפי התובעת לערוב אישית לשיקים.
סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה לבצוע בלישכת ההוצל"פ בתל אביב בקשה לבצוע שטר חוב על סך של 122,124.75 ₪, חתום לכאורה על ידי הנתבע.
הנתבע נחקר על תצהירו והעיד, כי לאחר פתיחת ההליך בדק ומצא כי השיק בסך של 40,000 ₪ שמסר לנהג לא נפרע, אם כי הוא לא בוטל על ידיו.
בעיניין גלעדוב קבע בית המשפט כי כיוון שבקשת ביצוע השטר הוגשה ללא השטר המקורי, כאשר התברר כי זה מעולם לא היה בידי התובע, הרי שיש לקבוע כי ההליך ניפתח שלא כדין ויש להורות על מחיקתו; כן אין מקום להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת עילה חוזית-כספית כנגד הצד הקרוב לעסקה (בנה של הנתבעת, החייבת על פי השטר), לאחר שהתובע מיצה את היתרונות הטמונים בהגשת שטר לבצוע בהוצאה לפועל.
...
סוף דבר התנגדות הנתבע לבקשה לביצוע השטר מתקבלת.
הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת אף היא.
לאור התוצאה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית לתשלום סכום של 25,266 ₪, שעילתה הפרת הסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת, במסגרתו התחייבה הנתבעת לבנות לתובעת אתר אינטרנט ובהמשך לקדם את האתר במרשתת למשך שנה.
לבסוף, טוענת התובעת, כי בנגוד להסכם בין הצדדים, היא לא קיבלה כל הדרכה על השמוש באתר, לא קיבלה כל כתובת אתר ואף לא קיבלה את פרטי הגישה שאותם הייתה אמורה לקבל כדי להשתמש באתר שלכאורה הוקם למענה על ידי הנתבעת.
לטענת הנתבעת, כפי שעולה מתכתובות המיילים בין הצדדים, ביום 14.4.16 שלחה נציגת התובעת גב' תירן את הסכם העלאת האתר לאויר, חתום על ידי מר לבני, כאשר צוין מפורשות במייל כך: "היי שירי מוטי חתם, אמר שתעלי את האתר לאויר...". הנתבעת טוענת, כי במידה ויש לתובעת השגות כלשהם בנוגע לאישור, רשאית היא להפנות טענותיה כלפי גב' תירן, אשר שלחה לנתבעת את האישור בדוא"ל, בו נכתב במפורש כי מר לבני חתם.
יש במתן צ'קים אלה, כך הטענה, כדי ללמד על כך שהייתה גמירות דעת מצד התובעת, באמצעות מר לבני, להיתקשר בהסכם, ואין לקבל את טענותיה הכבושות של התובעת בדבר זיוף חתימתו.
...
ראשית, מקובלת עלי גרסת הנתבעת ולפיה, התובעת התקשרה עמה בהסכם מחייב וכי הנתבעת לא הפרה בהתנהלותה את ההסכם.
אני סבורה, כי בכך כדי לעלות את החשד כי טענתו של מר לבני כי לא אישר שינוי דומיין או היה מודע לכך היא טענה בעלמא.
סוף דבר על סמך כל המפורט לעיל, הנני סבורה כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

מדובר בשיק פתוח, חתום על ידי הנתבע 3, ללא סכום או תאריך פרעון (העתקי כל השיקים צורפו לכתב התביעה).
אין מחלוקת כי הנתבע 3 מסר לתובע 12 שיקים בגין דמי שכירות לשנה הראשונה, וכי על גבי השיקים נרשמו תאריכים וכן סכומים הרלוואנטיים לשנת השכירות הראשונה.
התובע טען בכתב תשובה שהגיש שם, כי הוא זה ששילם לקבלן פדידה עבור העבודות הנ"ל. בהמשך לאמור, דחתה כב' השופטת חת מקוב את טענות הנתבעים בעיניין זה, באלו הדברים: "כל טענות הנתבעים לעניין ההשקעה שביצעו בנכס, על בסיס ההיתחייבות בעל פה של התובע כי יוכלו לשכור את הנכס לתקופה ארוכה (15 שנים) לא הוכחו. הנתבעים לא הוכיחו כי השקיעו כספים בנכס...הנתבעים טענו טענות שונות כאשר הם מנסים לאחוז בחבל משני קצוותיו. מצד אחד טענו כי הם חיים מקיצבת נכות ונתמכים בתשלום שכר הדירה על ידי המדינה ומן הצד השני, טענו להוצאות של עשרות אלפי שקלים על נכס שאינו שלהם (לפי סעיף 21 לתצהיר הנתבע, הפכו הנתבעים את הבית לארמון ובו גינה מפוארת) וזאת ללא הסכם בכתב, כשלא הציגו ולו קבלה אחת על התשלומים שביצעו או אסמכתא כלשהיא למקור המימון." (סעיפים 23-24 לפסק הדין).
טיבם של הנזקים מעיד עליהם לכאורה כי נגרמו על ידי הנתבעים 1ו- 2 , אם בזמן מגוריהם בבית ואם בזמן פינוי הבית, בין אם במכוון ובין אם לאו.
...
מכל מקום, כאשר הוכח מחוות דעתו קוזי ומעדות התובע כי היו נזקים אקוטיים ויסודיים, אותם חייב היה התובע לתקן לפני כניסת הדיירים החדשים, כגון – סידור ארון החשמל, איטום חורים בקירות, תיקון דלתות כניסה שנפרצו, תיקון ארונות מטבח, פינוי פסולת / ציוד, וכדו', אני קובעת שסביר שמשך התיקון של הליקויים המהותיים, על מנת להשמיש את הבית למגורים, הינו בסדר גודל של חודש ימים.
אני מאשר לפיכך פיצוי בגין אבדן דמי שכירות לתקופה של חודש ימים, בסך של 4,000 ₪.
סוף דבר התביעה כנגד הנתבע 3 התקבלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פתח דבר: לפניי תביעה כספית שתחילתה בבקשה לבצוע שטר בגין בשלושה שיקים, שהוגשו לבצוע בהוצאה לפועל.
הנתבעת חתומה על השיקים והתובעת היא הנפרעת.
עיקר טענתה של הנתבעת הנה כי התובעת איננה זכאית לסכומי השיקים נוכח נזקים שגרמה לנתבעת, בגין מטען אחר שאוחסן אצל התובעת.
הלכה היא, כי משמעות אי חקירת עד, על הנושאים שבמחלוקת, היא קבלת גרסת המצהיר "נימנע בעל דין מחקירה נגדית של עד – רואים אותו, לכאורה, כמי שאינו חולק על דברי העד, אלא אם כן מוצג "הסבר" להיעדרה של החקירה" (י. קדמי, על הראיות, (תש"ע – 2009) חלק רביעי, עמ' 1957).
מעיון בחשבונית מיום 18.7.2018 עולה כי מלוא סכום ההזמנה בסך של 345,000 ₪ שולם לנתבעת על ידי לב הארץ ב- 5 שיקים, שתאריך פירעונם נע בין ינואר- מאי 2019 (נספח א' לתצהיר עדות ראשית מר סמימי).
...
טענות הנתבעת בשנת 2018 פנתה נציגת התובעת, גב' חלי איגלר (להלן: "גב' איגלר") למנהל הנתבעת מר סמימי ברק (להלן: "מר סמימי") בהצעה לפיה הנתבעת תאחסן סחורה במחסניה של התובעת ובגין כל קונטיינר תשלם הנתבעת סך של 800 ₪ לחודש, בצירוף מע"מ. על פי הנטען, גב' איגלר נהגה להתקשר למר סמימי, עם דיווח על סכום החשבונית לתשלום ובהתאם היה מר סמימי מבצע העברה בנקאית לחשבון התובעת.
חיוב קצוב : משהגענו למסקנה כי שני החיובים אינם נובעים מתוך 'עסקה אחת' עלינו כעת לבדוק האם הוכח חיוב בסכום קצוב.
אני סבורה כי נכון יהיה לקבל את ההתנגדות ביחס לנזק שנגרם לשלושת המשטחים, על פי הנתונים שעולים מהמסמכים שלעיל.
סוף דבר ההתנגדות מתקבלת בהתייחס לסכום של 12,941 ₪, אשר יופחת מהסכום של השיקים שהוגשו לביצוע בתיק ההוצאה לפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו