חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין עשיית עושר ולא במשפט ועוולה נזיקית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתיק דנן הגישהTactical Airport Services Keys Corporation Ltd (להלן "טאסק") תביעה כספית נגד מנוליד על סך של 682,780 ₪.
בכתב התביעה שכנגד טענה מנוליד בין היתר כי שתי החברות הפרו את ההסכם עימה, פעלו לסיכול ההסכם בינה לבין רשות שדות התעופה, הציגו לה במזיד או ברשלנות מצגי שוא עליהם הסתמכה שגרמו לה לנזק, ניהלו משא ומתן בחוסר תום לב בנגוד לסעיף 12 לחוק החוזים ועשו עושר ולא במשפט.
היא טענה כי מעשי המבקשת מהוים עשיית עושר ולא במשפט ומהוים עוולה על פי דיני הנזיקין.
...
סוף דבר אני מקבל את טענת המבקשת כי אין עילת המצאה מכוח תקנה 500 (4) ו-(5) שכן לא הונחה תשתית עובדתית לקיומו של הסכם בין המבקשת לבין מנוליד.
לאחר ששקלתי את האמור אני קובע כי המבקשת תשלם למנוליד הוצאות בסך של 10,000 ₪.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בע"א 9292/07 חברות שדמות הדרום בע"מ נ' וועדה מקומית לתיכנון ובנייה "שמעונים"‏ (6.1.2010) (להלן: עניין שדמות הדרום) ציינתי שלוש קטיגוריות של מקרים שיש להבחין ביניהם בהתייחס להתיישנותן של תביעות נזיקין: מעשה עוולתי-נקודתי אחד ונזק מתמשך בצדו; מעשה עוולתי נמשך הגורם לנזק אחד; ומעשה עוולתי נמשך המקים עילות תביעה חוזרות ונישנות ונזק מתחדש (שם, פסקה 11).
דוגמה מסוג אחר המובאת אצל גלעד, היא כאשר הפרת חוזה מקימה עילת תביעה מכוח דיני החוזים (שנולדה במועד ההפרה) ולצידה עילת תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט (שנולדה במועד מאוחר יותר, בעת שהתובע ביצע את החיוב במקומו של הנתבע-המפר).
לגישת גלעד, יש לראות את שתי התביעות כשייכות לאותה עילה, כך ששתיהן תתיישנּה לפי המועד המוקדם, קרי עם היתיישנות העילה החוזית (שם, עמ' 167; והשוו לרע"א 6774/19 אפרידר החברה לשיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עריית ראש העין (25.5.2021), שם נקבע כי תביעה הצהרתית לבטלות חוזה מחמת אי-חוקיות, אל מול תביעת השבה בגין כספים ששולמו מכוח החוזה הבלתי חוקי – הן שתי עילות תביעה נפרדות שמועד התיישנותן שונה).
פירסום במדיה דיגיטאלית הנו מעשה כימעט בלתי הפיך, הוא "מתפשט" במרחב המקוון במהירות הבזק, ויוצר עוד ועוד חשיפה אשר קשה להביא לבלימתה (ראו למשל: מיכל לביא "הוצאה מהקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע" מחקרי משפט לא 491 (2018); מיכל לביא "ביוש לנצח?" משפטים מט 439 (2019); אלעד פלד "מניין תקופת ההתיישנות בתביעות בגין עוולות מקוונות" חוקים ד 57, 66 (2012)).
...
מסכים אני עמו במסקנה זו, חרף העובדה ששאלה זו מעוררת לדעתי לא מעט התלבטויות במקרה קונקרטי זה. נקודת המוצא לדיון היא כי לא היה די בידיעתו הכללית של המשיב כי הסרט עוסק בפעילות צה"ל במהלך מבצע "חומת מגן" כדי להביא למסקנה כי הוא היה חייב לצפות בו. הטעם לכך נעוץ בעיקרו של דבר באופיו של הסרט ובפגיעה הנוספת שהייתה צפויה להיגרם למשיב מעצם החשיפה אליו.
המסקנה היא אפוא, כפי שהצביע חברי השופט עמית, שאין תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות במקרה זה, ואילולא הגדרתו של מעשה העוולה כ"עוולה נמשכת", התביעה הייתה מתיישנת בכל הנוגע להקרנת הסרט לפני ארבע ההקרנות שנערכו בשנים 2012-2010.
אולם סבורני כי "היעדר השליטה" המובנה המאפיין כאמור את הפרסום בעידן הדיגיטלי, יש בכוחו כדי לעדן באופן משמעותי את הכלל האמור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן נטען כי הואיל והתובעים עתרו, בראש סעדיהם, להכיר ב"זכות להנות מפירותיהם" של "קניינה הרוחני ...ומוצריה" של הנתבעות 4 ו-5, הרי שמדובר בסעד כספי מובהק הנתבע כ"פיצוי בעין" על נזק שניגרם, לפי הנטען, בשל עוולות בנזיקין והפרות חוזה וכי חרף העובדה שהסעד הטבעי והמתבקש בעילות הנ"ל הוא סעד כספי, נימנעו התובעים מלעשות כן ובמקום לתבוע "פיצוי כספי" שישולם לחברת נטע אייזנשטיין, תבעו הם, ללא כל בסיס בדין או אסמכתא, "פיצוי בעין" במניות חברה אחרת.
ביחס לעילות הנזיקיות ועשיית עושר ולא במשפט נטען כי בהתאם לדין, על יסוד עילות אלה צומחת לתובעים הזכות לקבלת הסעדים המבוקשים בתובענה; כי בהתאם לסעיף 55 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בגין עוולת הגזל בית המשפט רשאי לצוות על החזרת הגזילה וכי התעשרותו שלא כדין של הנתבע 1 מקנה לתובעים זכות כי יושב להם הנכס שנגזל מהם.
כן נקבע בפסיקה כי תביעות לסעד הצהרתי בדבר העברת מניות, הן בגדר ההליכים שרואים את שוים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף לצרכי אגרה (ע"א 1194/91 מריאן פלצמן נגד גזברות בית המשפט המחוזי [פורסם בנבו] (26.1.1992)).
...
טענות הצדדים בקשה 11 טענות הנתבעים 2, 4 ו-5 הנתבעים בבקשתם טוענים כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת אי תשלום אגרה.
אשר על כן הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ככל שהיא מתייחסת לטענה כי עילות התביעה, ולמצער חלקן, מוקנות לחברה ואינן מקימות לתובעים זכות תביעת אישית, או כי עובדות כתב התביעה אינן מקימות זכות לסעד המבוקש, נדחית, זאת למעט ביחס לעילות התביעה אשר הסמכות הייחודית לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה.
הטענה כי הגשת הבקשה נועדה לעקוף את דיני הפירוק ודיני המס טענה זו נטענה ללא ביסוס מספיק ואין בידי לקבלה.
סוף דבר הבקשות לסילוק על הסף של התביעה או עילה מעילותיה, נדחות, זאת למעט ביחס לעילות התביעה אשר כאמור לעיל, הסמכות הייחודית לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית בגין הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת אמון, לשון הרע, פגיעה בפרטיות ונזיקין של התובעת, לקוחה בבנק, כנגד הנתבעות, בנק ומנהלת סניף בו. זאת, לאור אירועים שהתרחשו בסמוך לאחר שהתובעת התראיינה לכתבה בערוץ 10 ביום 13.1.2018, בו הופיעה התובעת ובן זוגה ופעולות שנקטו הנתבעים לאחר צפייה בכתבה.
עילות התביעה כוללות עשיית עושר ולא במשפט, עוולת נזיקיות של רשלנות וגזל, הפרת חוזה והפרות חובות בנקאיות, אמון ותום לב, לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
...
במהלך אותה תקופה פנתה התובעת מפעם לפעם לבנק בבקשה לקבלת הלוואות, והבנק לא נעתר להן.
בחודש נובמבר 2017 נעתר הבנק לבקשת התובעת לקבלת הלוואה בסך 12,000 ₪ לכל מטרה, כשההחזר החודשי הוא 700 ₪.
סיכום הנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה, הוצאות התובעת ובן משפחתה העד בגין ההתייצבות לדיונים בסך 3,000 ₪ ושכ"ט בסך 10,000 ₪, בשים לב למורכבות הדיונים והטענות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כן הנתבעים חבים כלפיו בשל עשיית עושר ולא במשפט, מכח עוולות עפ''י פקודת הנזיקין ומכוח דיני החוזים.
לעו''ד דביאת אני התחלתי לספר, על הסיבות אשר הכניסו אותי לחובות, הסתבכות בני אחמד בחובות הן כתוצאה מנטילת הלוואות מבנקים ומשוק האפור, דבר אשר אילץ אותי לעזור לו כלכלית על חשבון העסק שלי, וכן וכפי שסיפרתי לכולם כולל העובדת הסוציאלית ובמשטרה ובביהמ''ש הפלילי אני ניסיתי לפרט לו על העוקץ שעשו לי הנתבעים ממכירת הנגריה שהיתה אמורה ליפתור לי את הבעיה ואי קבלת מלוא הכסף שהיה מגיע לי מעיסקת המכר.
תצהיר ההסתבכות אמור לסייע לבית המשפט להבין את הרקע להסתבכותו הכלכלית של פושט הרגל וזאת בין היתר לשם המלצה על דרכי פעולה כגון גביית חובות מצדדי ג' כלשהם, כפי שנעשה בתביעה זו. היתנהלות כזו המיוחסת לעו''ד דביאת אינה הגיונית ואינה סבירה והתובע בנוסף לא ניסה להביאו לעדות בבית המשפט או להגיש תצהיר מצדו על מנת להוכיח את טענותיו.
...
איני מקבל את טענת התובע בסיכומיו שלא הוצג המסמך המקורי משאין כל החלטה המורה לנתבעים לעשות כן, וממילא לא הוגשה בקשה שהתובע עמד עליה.
סוף דבר משהתובע כשל בהוכחת גרסתו, אני מורה על דחיית התביעה.
על כן אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים 1 – 3 שכ''ט עו''ד בסך כולל של 40,000 ₪, לנתבעים 4 – 6 שכ''ט עו''ד בסך כולל של 40,000 ₪ ולנתבע 7 שכ''ט עו''ד בסך כולל של 40,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו