תביעה כספית בגין ערבות אישית ומצג שווא רשלני

רקע כללי ועיקר טענות הצדדים לטענת התובע, הוא השקיע סך של 210,000 ₪ בתיק השקעות בניהול הנתבעים; כספי ההשקעה הועברו לחשבון הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"); נתבע 1, גיא (להלן: "גיא") נתן ערבות אישית בקשר לסכום ההשקעה בסך 200,000 ₪; הנתבעים פעלו בנגוד למוסכם ורכשו אופציות, שתוך ימים ספורים איבדו את ערכם.

התובע ממשיך וטוען כי, הנתבעים חייבים להשיב לו את כספו; הנתבעים פעלו כלפיו בתרמית והטעיה, מצג שוא, רשלנות, הפרת חובה חקוקה, לרבות חוק הסדרת איסוף וייעוץ בהשקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1955, סעיפים 3, 18, 22, 23, ו- 24 לחוק (להלן : "חוק ההשקעות").

הנתבע ממשיך וטוען כי, התובע איננו ומעולם לא היה לקוח שלו כהגדרתו בחוק ההשקעות; מכל מקום, התובע לא הוכיח שהיתה רשלנות בניהול הכספים; על פי ההסכם שנחתם בין התובע לבין גיא, יש פטור של מנהל ההשקעה מהפסדים בתיק (סעיף 6 להסכם); התובע לא הציג חוות דעת מקצועית שמעידה שהתיק היתנהל ברשלנות ותוך הפרת הוראות חוק ההשקעות; התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין פעולת הנתבע לבין הנזק הנטען שניגרם לו. דיון והכרעה לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול חומר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה נגד הנתבע להדחות.

...

מעבר לנדרש יצוין כי בסע' 6 להסכם לניהול השקעות שנחתם בין התובע לבין גיא (נספח 5 לתצהיר התובע) צוין כי : "מנהל התיקים יהיה פטור מכל נזק, הפסד, מניעת רווחים או הוצאות בכל סוג שהוא שיגרמו ללקוח בקשר עם פעולות הכרוכות בניהול תיק המסחר. בנוסף, מוסכם ומוצהר בזאת כי מנהל התיקים אינו מתחייב להשיג ללקוח שיעור רווח מינימלי כלשהו בניהול תיק הלקוח וכי אין הוא מתחייב לבטח את הלקוח מפני הפסדים". יוצא, אפוא, שגם אם ניתן היה לראות בנתבע כצד להסכם, הרי שעל פי ההסכם אין הוא נושא באחריות להפסדים.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ₪ ומע"מ. ניתנה היום, ח' אב תש"פ, 29 יולי 2020, בהעדר הצדדים.

בקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי; התובע הגיש תביעה כספית על סך 679,478 ₪ נגד הנתבע, עו"ד במקצועו, בטענות להטעייה, מצגי שוא וייצוג לקוי ורשלני במסגרת עסקה לרכישת דירה בפרויקט בנייה אותו יזמה חברת אגם רום בנייה ויזמות בע"מ (להלן: "אגם רום").

יובל אדרי (להלן:" אדרי") הבעלים של חברת שביט אראן ומאיר אלחרר (להלן:"אלחרר"), שותפו, ערבו אישית להתחייבות כלפי התובע בהסכם ההלוואה ובהסכם לרכישת הדירה.

נגד אדרי ניתן פסק דין על מלוא סכום התביעה ואין מקום למשלוח הודעה לצד שלישי בהיותו פושט רגל; לגבי אחרר, שגם נגדו ניתן פסק דין לטובת התובע, טוען התובע כי הנתבע ייצג את אלחרר בתחילת ההליך וטענת הנתבע שהוא זכאי לשיפוי ממנו של ערבותו להסכם המכר וההלוואה אינן מזכות את הנתבע, כעורך דין שמועלות נגדו טענות להתרשלות מקצועית, הזכות "לחזור" למאיר.

...

יחד עם זאת, סבורני שיש להותיר את שאלה זו לברור יחד עם התביעה ולו בשל אפשרות עקרונית לזכאות להשתתפות בין מעוולים משותפים (ראו למשל; עניין ת.א. 3911-05-17 רשת אורט ישראל נ' עו"ד שפרלינג (21.5.2018); לעומת ת.א (מחוזי- ת"א) 15484-04-17 זיו פלדמן נ' לידר החזקות והשקעות בע"מ (23.2.2018)).

טענת הנתבע כי כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד אין רלוונטיות לטענות ביחס לעילתו נגד הצדדים השלישיים, אינה מקובלת עלי.

מכל האמור, הבקשה מתקבלת לגבי שביט אראן, אלחרר ועו"ד ספיר.

רקע כללי וההליכים עסקינן בתביעה כספית בסך של 2,975,623 ₪ במסגרתה נטען כי הנתבע ערב באופן אישי והתחייב לשלם לתובעת כל סכום שיגיע לה מחברת בני בכר זועבי (להלן: הקבלן), בגין עבודות מתכת ומסגרות שביצעה התובעת בפרוייקט "שער העיר" בכרמיאל (להלן: הפרוייקט).

לפיכך טוענת התובעת כי הנתבע חייב בתשלום חובו הלא משולם של הקבלן, נוכח ערבותו והתחייבותו ולחילופין מכוח דיני הנזיקין, בהציגו מצגי שוא ברשלנות ובחוסר תום לב. הנתבע יכול היה לצפות את הנזקים שייגרמו לתובעת כתוצאה מהמשך ביצוע העבודות על ידה.

...

מעריב אף ביקשה מן הבנק להעמיד לטובת פיל זהב אשראי ובעקבות מכתב מנכ"ל מעריב נעתר הבנק לבקשתה והגדיל את מסגרת האשראי של פיל זהב, תוך שציין כי הדבר נעשה על סמך מכתב ההתחייבות.

בסיכומו של דבר, בעניין מעריב הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי המשיבים שם הביעו גמירות דעת ליטול על עצמם את האחריות לדאוג לפירעון החוב של פיל זהב כלפי הבנק ולכן מצא כי ניתן לחייבם בעילה של מצג שווא רשלני, מה שלא ניתן לקבוע בענייננו, עת מכלול הנסיבות מובילות למסקנה כי הנתבע לא לקח על עצמו אחריות כאמור.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בכתב התביעה התבקש בית המשפט לחייב את כל הנתבעים בסך של 675,000 ₪ בגין תקוני ביצוע לקוי של הבית, סך 135,000 ₪ בגין הפרת הסכם וסך 100,000 ₪ בגין מצגי שוא ועוגמת נפש.

יורם איציק ואסף יוצרים מצגי שוא וגובים כספים באמצעות חברות קש, מבצעים עבודה רשלנית ונוטשים את אתרי הבניה.

התובע חשב שכספו מובטח, שכן כאשר קיבל מקדמה בסך של 50,000 ₪, ניתו לו שיק ביטחון של חברת אבני גזית וכן ערבות אישית של איציק.

ראה ע"א (תל אביב) 37076-11-13 יעקב משעל נ' סגל צבי (פורסם במאגרים משפטיים), וראו מה נקבע שם: "...חיובו האישי בראש נזק זה נסמך על הממצאים הבאים שנקבעו ע"י בית משפט קמא: "יורם ישר היה המכוון והמנהל של פעילות חברת ישר והרוח החיה בו וככזה אף פיקח על ביצוע בניית הדירה"; דחיית טענת יורם ישר לפיה בוצעה יציקת הבטון ע"י קבלן אחר שהובא ע"י סגל ולא על ידו; "יורם ישר היה מודע לחריגות הבניה במלוא הקפם אך נימנע מלדווח עליהם ברחל בתך הקטנה לתובעים"; "יורם ישר וחברת ישר לא הוכיחו כי פעלו להכשרת חריגות הבנייה שבוצעה על ידי חברת ישר ו/או לא הוציאו תעודת גמר לבנין ולדירה הגם שהיו מודעים לקיומה של הבנייה החריגה וחובתם להכשירה"; "היתנהלותו של יורם ישר בסוגיה זו עולה כדי תרמית ומצג שוא, ולמיצער רשלנות גסה"..

...

אני סבורה שיש גם מקום לראות ביורם כמי שהתקשר אישית עם התובע בהסכם.

לסיכום הנתבעים – חברת בנייה רוויה, יורם ואסף, ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 135,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה וריבית מחודש 11/19 מועד הפרת ההסכם ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (15% מהסכום שנפסק).

בית משפט השלום בתל אביב -יפו תאד"מ 66156-07-20 הבית הלבן שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ נ' קמפאיה פפאיה בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת דלית ורד תובעת הבית הלבן שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ נתבעות 1. קמפאיה פפאיה בע"מ 2. איריס פרוביזור פסק דין

בפועל, תנאי ההסכם שונו על ידי התובעת לטובתה, דבר אשר מהוה, לטענת הנתבעת, משום הטעה, מצג שוא רשלני וניהול משא ומתן שלא בתום לב ובדרך המקובלת מצד התובעת.

הנתבעות העלו בנוסף טענות שונות ביחס להתנהלותה של התובעת ואי מילוי חובותיה כלפי העובד, כגון אי התאמת תלושי השכר לשעות העבודה של ****, כי הכספים ששלמה התובעת עבורו וזכויותיו הסוציאליות וכן אי ביצוע הפקדות במועד, על פי חוק לפקדון עובדים זרים.

בנסיבות אלה, אעמיד את סכום הפצוי המוסכם על סך של 25,421 ₪, כולל מע"מ. חיובה האישי של הנתבעת עיון בכתב הערבות שצורף להסכם מעלה כי קיימת סתירה בהוראותיו.

בהמשך כתב הערבות נקבע כי הנתבעת מתחייבת "לשלם לבעל הערבות כל סכום אותו יהיה החייב חייב לבעל הערבות על פי ההסכם ו/או לשפות את בעל הערבות עקב הפרת ההסכם ו/או בגין נזקים שיגרמו לו עקב אופן ביצועו על ידי החייב...". במצב דברים זה ומאחר והמסמך נוסח על ידי התובעת, יש להפעיל את כלל הפרשנות לפיו יפורש החוזה כנגד המנסח.

...

סוף דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה.