רקע
לפניי תביעה כספית בסך 148,363 ₪, שהגיש התובע בגין כספים ששילם במסגרת עסקה ליבוא אישי של רכב מחו"ל שלא היתממשה בסופו של יום, כמו גם בגין כספים שהוציא ושכר שאמור היה לקבל בקשר עם טיפולו בייבוא אישי של רכב אחר מפולין עבור הנתבע.
הנתבע טען כי דין התביעה להדחות משלא הוצגו ראיות לתמיכה בה או לקשר בין הנתבע לבין הכספים שהועברו על ידי התובע בתמורה לרכב שרכש מה"דילר" ריצ'רד.
דיון והכרעה
למעשה אין מחלוקת בין הצדדים על כך שעיסקת הרכישה וייבוא רכב המרצדס, שהוחלפה לאחר מכן בעסקת הרכישה והייבוא של רכב הב.מ.וו. לא יצאה אל הפועל, על אף שהתובע שילם בעדה וכספו לא הושב לידיו במסגרת מה שהתברר לתובע בדיעבד כמעשה תרמית או עוקץ.
כאשר עומת התובע עם כך שהוא עצמו יבואן רכבים ממולח שאמור להבין ברכישת רכבים באירופה, ונשאל כיצד העביר כספים לחשבון בנק של אדם שאינו מכיר, השיב תשובה מניחת דעת ולפיה קיבל רישיון רכב, והסביר כי באירופה, כבישראל, כשסוחר מכוניות מקבל רכב שנירשם לראשונה לתנועה במדינה לצורך מכירתו – הרכב לא עובר לבעלותו אלא הוא מקבל את המסמכים המקוריים ואת אלו קיבל התובע לידיו (עמ' 12 לפרוטוקול).
בשים לב לקביעותיי העובדתיות כאמור – על הנתבע להשיב לתובע גם את הסכום האמור, ששולם לו לצורך השלמת רכישת רכב שלא יצאה אל הפועל בשל מערך עוקץ בו היה מעורב הנתבע עצמו באופן פעיל.
...
מקובלת עליי טענת התובע בסיכומיו כי הנתבע הפר את חובתו לנהוג בתום לב במו"מ לכריתת חוזה וחייב לפצותו בגין הנזק שנגרם לו בשל כך (ס' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – "חוק החוזים"), וניתן אף לראות בהסכם ובכתב ההזמנה משום הסכם המותנה בתנאי מתלה (הגעת הרכב לארץ) שהנתבע עצמו מנע את קיומו ואינו זכאי להסתמך על אי-קיומו (ס' 28 לחוק החוזים).
כאשר התנאי המתלה אינו מתקיים, גם אם אי התקיימות התנאי נעוצה בהתנהלות הנתבע, הרי משלא ניתן עוד לקיים את ההסכם אין מנוס מלהורות על ביטול החוזה ועל חובת ההשבה הקמה מכוח ס' 9 לחוק התרופות (השוו לניתוח המשפטי המאלף של כל אחד משופטי ההרכב בע"א 1156/10 האס נ' חברת הבונים בקרית משה בע"מ, פ"ד סו(1) 167 (2012), להלן – "עניין האס").
סיכום
מכל הטעמים שפורטו לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.