תביעה כספית לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בשל הפרת חוק הגנת הצרכן,
התשמ"ה – 1981 (להלן :"חוק הגנת הצרכן").
הקופאית סירבה להשיב לתובע את ההפרש ולפיכך, פנה לשירות הלקוחות באמצעות ה'פייסבוק' וגם שם קיבל את התשובה, כי המחיר שנגבה כולל את הפקדון.
טענות הנתבעת:
לטענת הנתבעת, השלט שהיה מוצג בחנות, כלל את המחיר המלא של הבקבוקים לרבות הפקדון בסך 3.60 ₪ ותמונת השלט שצורפה לכתב התביעה הנה מוקטנת במכוון, על מנת לטשטש את העובדה כי המחיר המלא מוצג בו.
הנתבעת מוסיפה, כי הוסבר לתובע מהו המושג "פקדון" וכי הסך של 3.60 ₪ יוחזר לו בעת השבת הבקבוקים הריקים.
מראיות התובע עולה כי טרם הגשת התביעה פנה באמצעות ה"פייסבוק" לנציגי הנתבעת, ונענה כי את סכום הפיקדון יוכל לקבל במזומן או בזיכוי לאחר שיחזיר את הבקבוקים המשומשים.
...
אף שבעניינו הוצגו שני מחירים למוצר – האחד מחיר שאינו כולל פקדון והאחר מחיר הכולל פקדון, אני סבורה ששעה ששני המחירים לא הוצגו באותו האופן, באותה הצורה ובמיקום זהה, מושך המחיר המובלט את עינו של הצרכן ולצורך איתור המחיר המלא על הצרכן להתאמץ ו'לחפש' את האותיות הקטנות שבפינת השלט, ויש בכך כדי להצניע את המחיר הכולל עד כדי הטעיית הצרכן.
בעניין זה יאמר, כי מקובלת עלי גרסת התובע ולפיה השלט שצולם על ידו וצורף לכתב התביעה, הוא השלט הרלבנטי לענייננו.
לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי הנתבעת פרסמה פרסום מטעה של מחיר המוצר ולא אפשרה לרכוש על פי מחיר זה או להחזיר לתובע את ההפרש שבין שני המחירים.
