תביעה כספית בגין נזקים למכונות אוטומטיות

בפני תביעה כספית בגין ניזקי רכוש בסך 74,074 ₪ שארעו למכונה לשטיפת רכבים אוטומאטית של התובעת, בעת נסיעת רכב הנתבעים במכונה זו. אין מחלוקת כי בתאריך 14.12.17 ניכנס רכב הנתבעים אל מכונת השטיפה החדשה של התובעת.

...

כפי שנקבע לא אחת על ידי בית המשפט העליון, כלל זה יחול בהתקיים שלושה תנאים: האחד, אי-ידיעת הנסיבות שהביאו לתאונה; השני, שהנכס היה בשליטת הנתבע; והשלישי, שאירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה (ראו למשל: ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898 (2001);ע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע עבודות חשמל נ' מוחמד יאסין ואח' (פורסם בנבו, מיום 31.8.11)).

לאור האמור לעיל, ולאחר שלא עמדה התובעת בנטל ההוכחה המוטל עליה ובנטל הראיות הנדרש לצורך הוכחת אחריות הנתבע 1 לקרות האירוע, כמפורט לעיל, אני דוחה את התביעה.

לפני תביעה כספית, בסך 294,774 ₪, להורות לנתבעת לשלם לתובע עבור עבודות תפירה שביצע עבורה.

לגירסתו, אביו סיפק לתובע: "ציוד שלם של מתפרת בדים, ציוד אשר כלל: מכונות תפירה (כ- 23 מכונות), מערכת גיהוץ אוטומאטית, גזרניה וציוד גזירה כולל שולחן גזירה, שולחנות ומדפים ועוד...". ברם, כל הציוד מצוי אצל התובע המחזיק בו שלא כדין ומסרב להחזירו.

לעומת זאת נטען, כי חוב העבר נפרע לידי התובע בדרכים שונות: במזומן ובשיקים (חלק מיזערי הוכח), במכירת בדים ושאריות בדים בסכומים ניכרים, בקיזוז עלות הציוד והמכונות, בקיזוז נזקים שנגרמו כתוצאה מחוסרים ופגמים.

...

בכל הכבוד, דין הטענה להידחות, משום שמוחמד עצמו התייחס למסמך בעדותו, ואף לסכום הנקוב בו, כסכום הנכון של חוב העבר (עמ' 14 שו' 16-20 לפרוט').

לאחר בחינת ושקילת מכלול הראיות שהובאו לפני, כפי שפורט לעיל בהרחבה, אני סבורה כי הנתבעת לא עמדה בנטל הראיה ובנטל השכנוע להוכיח טענות אלה.

במצב דברים זה, אני מוצאת שהטענה כי בשל חלוף השנים עד הגשת התביעה נגרם לנתבעת היזק ראייתי, דינה להידחות.

לפניי תביעה כספית בגין ניזקי רכוש מתאונת דרכים שאירעה ביום 7.5.20 במכון שטיפת רכבים בתחנת דלק בצומת אלישמע.

על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר רכבו של התובע סיים את השטיפה במכונת השטיפה האוטומטית, הועבר לניקוי ידני והיה בעמידה מוחלטת, פגע בו בעוצמה מאחור רכב הנתבעות.

לאחר הדיון הגישה הנתבעת 2 את פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כבוד הרשם הבכיר (כתוארו אז) קייס נאשף) בתא"מ 53579-02-16, בו נדחתה תביעה של החברה (צד ג') בתיק אחר בגין נזקים שנגרמו למכונת השטיפה, כמו גם לפסקי דין רבים אליהם הפנה כבוד השופט נאשף בפסק דינו, בהם הוטלה האחריות לתאונות המתרחשות במכוני שטיפה על שכמי הבעלים והמפעיל של מתקן השטיפה.

...

נתתי אמון מלא בגירסת התובע, אך איני יכול לקבל את תביעתו לפיצוי בגין הרכיב של ירידת ערך, דווקא לנוכח האמור בחוות דעת שמאי מטעמו (ע' 3) בה ציין השמאי: "להערכתי לא נגרמה ירידת ערך בגין הנזק הנדון". איני מתעלם מעדותו בדבר הקושי למכור את הרכב, לנוכח התאונה, אך לנוכח האמור בחוות הדעת מטעמו, אין מקום לפיצוי נוסף בגין רכיב זה. באשר לרכיבים הנוספים – 500 ₪ בגין "הוצאות נסיעה 3 ימי תיקון", 200 ₪ בגין "בזבוז זמן מעקב אחר מכוניות..." ו-500 ₪ בגין "עוגמת נפש מטרטור של כל הנתבעים" – הרי שאני מקבל אותם באופן חלקי, ומעמיד את שיעור רכיב ההוצאות בסך כולל של 500 ₪.

על כן, אני קובע כי הנזק שנגרם לתובע ובגינו יש לפצותו הינו 10,382 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪, ובסך הכל, 10,882 ₪.

סיכומו של דבר בנסיבות כאן, על הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע את הסכום בסך של 10,882 ₪ בתוך 30 יום מהיום, ועל החברה, צד ג', לשפות את הנתבעת 2 בשיעור של 65% מסכום זה, אף היא בתוך 30 יום מהיום.

הקבוצה שהתבקש ייצוגה הוגדרה בבקשת האישור כך: "כל לקוח של הבנק אשר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשה זו הפקיד בחשבונו שיק באמצעות מכונה אוטומאטית לפני סיום יום העסקים, אולם פעולת ההפקדה נרשמה רק ביום עסקים מאוחר יותר" בתגובה טען המשיב כי יידע את המבקש על מסך המכונה בעת הפקדת השיק כי יום העסקים הבנקאי ניגמר, ומשכך השיקים ירשמו ביום העסקים הבא; כי כיוון שיתרה בעקבות הפקדת שיק היא ארעית למשך שלושה ימים, המבקש לא יכול היה להסתמך על יתרה ארעית זו, ולכן הנזק הנטען הוא תאורטי בלבד.

הצדדים הסכימו כי הקבוצה תוגדר כך: "לקוח של המשיב אשר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשה זו הפקיד בחשבונו שיק באמצעות מכונה אוטומאטית לפני סיום יום העסקים, אולם פעולת ההפקדה נרשמה רק ביום עסקים מאוחר יותר". המשיב יעביר את סכום הפשרה לקרן לניהול וחלוקת כספים הנפסקים כסעד מכוח חוק תובענות ייצוגיות, שתפקידה לחלק כספים הנפסקים כסעד בתובענות ייצוגיות לטובת מטרות ציבוריות בהתאם לנהלים המוגדרים לה ובכפוף להוראת בית המשפט, כהגדרתה בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן"), וזאת בגין העובדה שכל אחד מחברי הקבוצה חויב בסכום נמוך מאוד בגין הריבית שנגבתה, אשר עומד על ממוצע של שקלים בודדים ללקוח ברובם המוחלט של המקרים, בשל העובדה שהעלויות הכרוכות בהחזר הריבית שנגבתה לכל חבר קבוצה, בהן משלוח המכתבים ללקוחות, איתור לקוחות אשר סגרו את חשבונם במשיב, עבודת הפקידים וכיוצא בזה הן עלויות גבוהות העולות על סכום הריבית הממוצעת שנגבתה לכאורה מכל אחד מחברי הקבוצה.

...

לעניין בקשת הצדדים לפטור ממחצית שניה של אגרת בית משפט נטען כי יש לדחות את בקשת הצדדים.

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

תקנות הנגישות מחייבות, בין היתר, כי בנסיבות בהן נותן שירות לציבור עושה כן באמצעות מכונות אוטומאטיות, אלה יונגשו לשימושם העצמאי של בעלי מוגבלויות בהתאם לחלק 4 (2.11) להוראות ת"י 1918 (להלן – התקן, ר' הוראת תקנה 25(א)(1) לתקנות הנגישות), תקן שעניינו, בין השאר, במכונות למתן שירות אוטומאטי.

בגדרי בקשת האישור התבקש בית המשפט ליתן צו המורה לנתבעת לפעול להנגשת המכונות בהתאם להוראות הדין וכן להורות על מתן פיצוי כספי לכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזק הלא ממוני שניגרם להם מקום בו לא היו יכולים לעשות שימוש במכונות האוטומטיות ולקבל שירות כשאר הציבור, נזק אותו העמיד התובע על סך של 500 ₪.

אשר לשאלה אם המכונות מסוג דנגוט עומדות בתקן בגירסתו משנת 2015, נקבע כי התובע "הניח תשתית ראייתית מספקת לשלב זה של הדיון לטענתו כי הנתבעת הפרה את חובתה שבדין לבצע התאמות הנגישות הנדרשות במכונות לניהול תורים נכון למועד הגשת בקשת האישור, כי קמה לו עילת תביעה לפי סעיף 19נא לחוק שויון זכויות, ושקיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות העולות בתובענה בעיניין זה יוכרעו לטובת הקבוצה" (פס' 63 להחלטת האישור).

...

שאלות משותפות – השאלות המשותפות לחברי הקבוצה, שאושרו בהחלטת האישור הן: האם עוולה הנתבעת כלפי חברי הקבוצה בהפרת הוראות חוק השוויון ותקנותיו ואי הנגשת המכונות לאנשים עם מוגבלות, ומהו הנזק שנגרם בגין כך. מינוי בודק – מקובלת עליי עמדת הצדדים כי אין צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק לעניין חברי הקבוצה.

גם שיקולי עלות-תועלת תומכים במסקנה שלא למנות בודק, שכן מינוי בודק עלול לעכב ולסרבל את אישור הסדר הפשרה בידי בית משפט באופן שלא יועיל לחברי הקבוצה.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים בהתאם למפורט בפסק דין זה, בכפוף להסתייגויות בהחלטה זו. מצאתי כי ההסדר המוצע ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה והערכת הסיכויים והסיכונים של הצדדים לאור מצבן הכלכלי של הנתבעות.